מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה
  • מתי מומלץ להתחיל בטיפול תרופתי נגד השמנה?
    מתי מומלץ להתחיל בטיפול תרופתי נגד השמנה?
  •  לחיות את הרגע, לא את הטיפול - שואריל
     לחיות את הרגע, לא את הטיפול - שואריל
  • השמנה: האם טיפול תרופתי הוא הפתרון הכי טוב לטיפול בהשמנה?
    השמנה: האם טיפול תרופתי הוא הפתרון הכי טוב לטיפול בהשמנה?
  • טיפול תרופתי בהשמנה – מתי ולמי זה מתאים?
    טיפול תרופתי בהשמנה – מתי ולמי זה מתאים?
  • מישהו מטפל בך מה הקשר בין השמנה למחלות כלי דם?
    מישהו מטפל בך מה הקשר בין השמנה למחלות כלי דם?
  • אורטיקריה כרונית פוגעת משמעותית באיכות החיים
    אורטיקריה כרונית פוגעת משמעותית באיכות החיים
  • היריון ולידה עם טרשת נפוצה – כל המידע
    היריון ולידה עם טרשת נפוצה – כל המידע
  • הליכה יומית עשויה לסייע במניעת דיכאון
    הליכה יומית עשויה לסייע במניעת דיכאון
  • חדרי כושר, הרמת משקולות ובריאות – מה שחשוב לדעת
    חדרי כושר, הרמת משקולות ובריאות – מה שחשוב לדעת
  • תנודות גדולות במשקל הגוף מסוכנות לחולי לב עם משקל עודף
    תנודות גדולות במשקל הגוף מסוכנות לחולי לב עם משקל עודף
  • מהם גורמי הסיכון, איך מאבחנים ואילו טיפולים חדשים קיימים?
    מהם גורמי הסיכון, איך מאבחנים ואילו טיפולים חדשים קיימים?
  • הבשורה שהסובלים מסרטן שלפוחית השתן מוכרחים להכיר
    הבשורה שהסובלים מסרטן שלפוחית השתן מוכרחים להכיר
  • מחקר: מוצרי טבק בלעיסה ומציצה מסוכנים לתפקוד הלב
    מחקר: מוצרי טבק בלעיסה ומציצה מסוכנים לתפקוד הלב
  • פסוריאזיס מלווה בסיכון מוגבר לסיבוכים בלידה
    פסוריאזיס מלווה בסיכון מוגבר לסיבוכים בלידה

#טגרטול

עוקבים (1)
21/08/15 10:25

שלום לכולם אני חדש כאן והייתי מעוניין להתייעץ בנוגע לכאבים ולמצב בו אני נמצא בו כבר הרבה זמן ללא מענה רפואי הולם.
הסיפור שלי מתחיל מלפני יותר משנתיים, כאשר התחילו לי כאבי בטן, נפיחויות, גזים אי נעימויות, כאבי חזה הלכתי ועשיתי בדיקות מקיפות - בדיקות דם, גסטרוסקופיה, בדיקת מאמץ, סיטי לב, אולטרסאונד לב, אולטרסאונד בטן, צילום חזה והכל יצא בסדר. אציין כי יש לי פוביה מבדיקות דם וזריקות איתה אני מתמודד שנים ולא היה פשוט בכלל להתמודד עם הבדיקות, במיוחד עם הגסטרו כאשר סירבתי לקבל זריקה הרדמה ועשיתי את הבדיקה רק עם אלחוש מקומי.
רק לאחר כל הבדיקות האלו הרופא החליט לשלוח אותי לבדיקת הליקובקטור שם אכן נמצא החיידק ולאחר הטיפול האנטיביוטי המתאים הוא נעלם.
מספר תופעות מינוריות המשיכו אצלי, כמו סחרחורת קלה, אי נעימות בגוף ועוד מספר תופעות שממש קשות להסבר שליוו אותי אך התעלמתי מהם והנחתי שהם מהלחץ שעובר עלי (עבודה במכירות, לימודים, מבחנים...). התופעות החמירו ונחלשו מידי פעם אבל עברתי את זה.
חשוב לציין שאני אדם ספורטיבי המרבה בפעילות גופנית, לא עישנתי בחיי, ואוכל בדר"כ אוכל מזין ובריא.
הבעיה צצה מחדש לפני משהו כמו שלושה-ארבעה חודשים כאשר הסימפטומים הבאים החלו:
-כאבי בטן עזים (בעיקר עליונה וכל צד ימין, גם גב ימני תחתון)
-חוסר תאבון וירידה במשקל (החוסר תאבון הולך ובא והירידה במשקל נעצרה בשלב מסוים)
-שלשולים מידי פעם ויציאות דחופות ( 2-5 פעמים ביום), כאשר בדר"כ לאחר היציאות ההרגשה קצת משתפרת.
-דופק מהיר וחוסר שקט
-לשון עם חיפוי לבן בדר"כ בבוקר והרגשה מגעילה בפה ולאורך כל הוושט עד לקיבה ולאחר שתיית קפה הלשון נצבעת בצבע צהוב. שמתי לב כאשר אין חיפוי אני מרגיש טוב יותר.
-גרעפסים שמגיעים איפשהו מהחזה (אפילו אם לא אכלתי הם מגיעים) וגורמים לשחרור מסוים בלחץ אשר אני מרגיש בחזה/בטן(לא נפשי)
-סחרחורות/חוסר שקט/לא מצליח להתפקס/חולשה/הרגשה כאילו אני עומד לקרוס או להתעלף ועוד תחושות מוזרות שעוברות לי בגוף אך קשה לי להסביר אותם כי לא חוויתי דברים כאלו מעולם.
חזרתי לרופאים, בהתחלה חשבו שזה עוד פעם החיידק אך לאחר בדיקה שללו את זה. עשיתי שוב צילום חזה, אולטרסאונד בטן, בדיקות מאמץ, אק"ג, אולטר לב, וכל בדיקת דם אפשרית לדעתי ושהערכים הבעייתיים היחידים היו:
-Glucose (B) 70-100 : אצלי 103
-RBC-Red Blood Cells 4.5-5.5: אצלי 5.88
-Lymphocytes % 22-43: אצלי 44.3
אני מאמין שהערכים לא גבוהים במידה רבה שזה יהיה הבעיה.
חשוב לציין כי לא פוסל מצב נפשי אך אני לא יודע אם מצב נפשי יכול להביא לתסמינים ולחומרה הזאת. עוד אגיד כי אבי נפטר לפני כשנה מסרטן הלבלב וכל המעבר איתו בבטי חולים והתמודדות לא הועילו להרגשה שלי. עוד נושא הוא שאני וחברה שלי נפרדנו לא מזמן, לפני חודשיים אך התסמינים הגיעו לפני הפרידה.
אני לא אומר שזה לא מצב נפשי/דיכאון/חרדה/לחץ, אבל אני בספק אם דבר כזה יכול לגרום לכאבים ולסימפומים כאלו חמורים. כמו כן אני גם ככה שרוי במצב של תסכול ואין לי איכות חיים נורמלית, לא מתפקד כמו שצריך אך הכאבים מביאים אותי למצב הזה ככל הנראה....
מעבר לזה הלכתי לנטורופאתית שאמרה שהכל מלחץ, נתנה לי כל מיני תוספי תזונה שלא עזרו. כצעד נוסף הלכתי לדיקור סיני. המדקר אמר שזה רק מלחץ ויש לי כנראה חוסר בסרוטונין ולאחר הטיפול הראשון הרגשתי בריא לחלוטין, חזר לי הצבע לפנים והתחלתי לתפקד כרגיל. תוך כדי הטיפול הרגשתי טוב יותר ולאחריו. לצערי ככל שהזמן חלף הטיפולים פחות השפיעו והתחלתי להרגיש רע יותר.
הבדיקה הבאה היא סיטי בטן ולאחר מכן אני עובד עצות.
אם יש לכם רעיונות איזה עוד בדיקות אני יכול לעשות?
האם אתם חושבים שזה המצב הנפשי?
משהו שיכול לעזור לי?

מקווה שזה לא פוסט ארוך מידי...
תודה מראש!


תגובות

ד--ר-גור-רות
מומחה כמוני
אני מומחית בנוירוכירורגיה וברפואת כאב ומשמשת כרופאת כאב בכירה במרפאת הכאב בשיבא. אני מתמחה בעיקר בכאבים שמקורם במערכת העצבים המרכזית: כאבי ראש, כאבי פנים כאבים הנובעים מבעיות נוריולוגיות, כאבים שמקורם בעמוד השדרה לכל אורכו, הרפס, ועוד. אני מתמחה בעיקר בפעולות פולשניות לטיפול בכאב, אולם אמונה גם על הטיפול התרופתי.
02/10/21 16:14

איזה יופי חן!
כל שך שמחה ששיתפת!
שמחה גם שהוטב לך!

ד"ר גור. 

תגובות

שלום לך די יקרה.

אכן זאת הרגשה איומה שמי שלהרגשתנו אמור לתמוך בנו מתפרק למול עיננו.
יש כאן שתי סוגיות האחת של אמא שלך והשנייה שלך.
נתחיל באימך: אמא שלך אכן נמצאת בתקופה מאוד מאוד קשה וכלל לא בטוח שאת האדם שיכול לתמוך בה נפשית.
                       הייתי מייעצת לך ללכת לעובדת הסוציאלית או לפסיכולוגית ביחידה בבית החולים שבה מטופל אחיה ומבקשת שישוחחו עמה,
                       יש להם נסיון במצבי החיים הללו. יכול להיות שכדאי לה להיות בקבוצה התומכת במשפחות של חולים, להיעזר בטיפול בעצמה ואם
                      כל זה איננו מספיק לשקול טיפול תרופתי.
                      אינני יודעת איך היחסים בינכן אבל חלק גדול מתמיכה מתבטא לעיתים קרובות בפשוט "להיות שם", ללכת איתה לסופר, להציע לשתות קפה ביחד, ללכת בשבילה לקחת תרופות וכד'. אז את פשוט יכולה להחליט על כמה דברים שאת מסוגלת לעשות ולנסות לדבוק בם בהתאם לכוח שלך....

בקשר אלייך, אני מבינה שאת מרגישה בסדרת "מכות מצריים" ושזו האחרונה שוברת את גב הגמל. אכן, לעיתים צרות מגיעות בצרורות וכן פוגשות אותנו כשכוחותנו ירודים והיכולת להתמודד עמם פחתה בהרבה....
אינני מכירה אותך, לא יודעת את גילך ואף לא את מצבך המשפחתי - אשמח אם תכתבי לי יותר וגם על אמא שלך כך שאוכל לכוון את דברי באופן אישי יותר. בשלב זה אכתוב באופן כללי יותר:

בזמנים כאלו כדאי להיעזר בכל מערכת תמיכה שיש : לגייס יותר מפגשים עם בני משפחה או עם חברים. לדבר על מה שקשה לך ומעיק עלייך עם אנשים קרובים כך שגם תוכלי "לפרוק" וגם אולי להיעזר מנסיונם או מעצותיהם.
צריך להשתדל לשמור כמה שיותר על שיגרה בריאה גם בתוך הגיהנום, דהיינו אם את רגילה לעשות איזה פעילות גופנית קבועה או חוג מסוים להתמיד בו ולא לוותר כי אלו הם המפתחות לשמירה על כוחותייך.
חפשי דברים שאת אוהבת לעשות והשתדלי לעשותם.
את צריכה לזכור, שהיכולת שלך לסייע לאמא שלך כרגע היא מגבלת ולכן לקחת צעד אחד אחורנית. לא מבחינת הנוכחות שלך אלא יותר מבחינת הלחץ להיות זאת שפותרת את המצוקה. אינני יודעת כמה זמן אמך מגיבה כך אבל יש לזכור, שאם רק עכשיו היא קיבלה את הידיעה היא עדיין תחת הלם ותגובתה איננה לחלוטין לא תואמת. אם היא תמשיך להגיב באופן שמנטרל אותה מכל פעילות לאורך שבועות אזי מדובר בתגובה שמצריכה התערבות טיפולית.
הדבר החשוב ביותר שאת צריכה לעשות עכשיו הוא לשמור על בריאותך שלך על מנת שתוכלי להוות סוג של תמיכה שקטה.
בנוסף אם את מרגישה שאת עצמך "על הגבול", כדאי אולי לשקול מקום שנותן תמיכה קבוצתית או טיפול.

אשמח, כפי שכתבתי אם תספרי לי יותר אודותייך כך שאוכל יותר לסייע לך

אורית 

תגובות

שלמה200
31/01/13 10:36

ליאת שלום

כתוב מומחה איזה ? אני מחפש חברים שעברו ניתוח להסרת סרטן הלבלב .

תגובות

שלום רב,

הנה הודעת משרד הבריאות המדברת בעד עצמה.

בברכה,

ד"ר זילבר

מחבר הספר אנשים מתוקים לחיים ארוכים

 

תגובות

מינרבה1
13/11/13 21:04

המחלה הזאת מצמררת.

 

מי שלא התנסה איננו מבין, ומישהתנסה קולט רק כעבור זמן.

 

הסבל של מי שעובר טיפולים, קשה לתאר.

 

מי שאובחן, יודע שמכאן ואילך פסק דין מוות הוצא על ראשו.

 

גם אם המחלה רדומה 10-20 שנה, לא בטוח שלא תפרוץ שוב ותהיה אלימה מאוד, מאוד.

 

מי שמגיע לשלבים האחרונים, אין נורא מזה. הכאבים הנוראים. המראה הוא של שלדים חיים.

לא אחת ממשיכים לתת להם "טיפולים, כנראה למען המחקר, וממשיכים לענות אותם עד הרגע האחרון.

 

כתבתי, מפני שכל אזכור של המחלה מעורר רגשות קשים, פסק דין מות הוצא ...

 

 

תגובות

סימה-לבני
26/06/14 12:28

שלום רב,

 

סומטולין שמכיל Lanreotide, הינו תכשיר שמחקה את הפעילות של חומר טבעי בגוף הסומטוסטטין.

בבדיקה במאגר LEXI, לא נמצאה אינטרקציה בינו לבין הקנאביס.

 

בברכה,

סימה לבני

רוקחת

המרכז לייעוץ תרופתי אישי

www.mypharmacist.co.il

31/01/15 10:37

שלום רב,
אני בת 29, בריאה. נמצאת במעקב שד היות ואחותי הגדולה (ביתו של אבי) חלתה בסרטן השד בגיל 30 (דו-צדדי) וסבתי בסרטן הלבלב. במעקב שגרתית לפני חודשיים כירורגית השד מיששה "איזור לא סדיר" ברביע פנימי עליון של שד שמאל שלי. היא הפנתה אותי לבדיקת US ובבדיקה לא נמצאו ממצאים מיוחדים. הרופא שביצע את הבדיקה ביקש שאהיה במעקב ורופאה שלי בעוד כחודשיים וכך עשיתי. גם אז היא מיששה "איזור לא סדיר" ללא שינוי מהבדיקה הקודמת. היא המליצה על בדיקה ממוגרפיה חוזרת בעוד ארבעה חודשים ואמרה שאם גם ההמוגרפיה לא תסביר את הממצא הזה היא תבקש ביופסיה. בינתיים הייתי בייעוץ גנטי וביצעתי בדיקה גנטית ונמצא שאינני נשאית של המוטציות השכיחות (BRCA12ׂ). יחד עם זאת נכתב כי לא ניתן לשלול את האפשרות שאני נושאת מוטציה בלתי מזוהה ועל כן המליצו לי על תוכנית מעקב מוגברת לסרטן השד, היות ולפי ההערכות המקובלות הסיכון שלי לחלות בסרטן שד הוא 20-25% (לעומת סיכון של כ-13% באוכלוסייה הכללית). לאור זאת היועצת הגנטית המליצה על בדיקת MRI שנתית כחלק מהמעקב. כירורגית השד נתנה לי הפנייה לבדיקה והצביעה על חשיבותה ונחיצותה, אך קופת החולים לא אישרה את הבדיקה בטענה ש"השירות המבוקש אינו כלול בסל הבריאות להתוויה זו. בדיקת בסקר שנתית ע"י MRI שד כלולה בסל הבריאות לנשאיות BRCA או לנשים שלפי ייעוץ אונקוגנטי סיכויי הנשאות שלהן מעל 20%. המקרה הנוכחי לא מתאים להגדרת הסל ולכן לצערנו לא ניתן לאשר. במידה ויש שינוי לאחר בדיקה גנטית יסודית של אחות המטופלת ניתן לפנות בערעור עם הנתונים החדשים".
לצערי אחותי איננה רוצה לבצע הרחבה של הבדיקה הגנטית ואינני יכולה לכפות זאת עליה.
אני לא יודעת מה עכשיו. אני בלחץ מכל הדבר הזה ואין לי את מי לשאול ועם מי להתייעץ.
אני לא לחוצה מדברים כאלה בדרך כלל, אבל כבר כמה שבועות הסיפור הזה מטריד אותי ממש.
אשמח לעזרה, כיוון ואפילו סתם קצת תמיכה...
חן

תגובות

חן29
01/02/15 8:46

שלום ד"ר אלוויס, ראשית, תודה רבה על תגובתך. לאחותי הסברים רבים מדוע איננה רוצה להרחיב את הבדיקה הגנטית. גם כלכליים, אבל לא רק. היא חושבת שהיא לא תהיה מסוגלת להתמודד עם התוצאות של הבדיקה במידה ויגלו שהיא נשאית ועל כן מעדיפה לא לדעת. לצערי הקשר הקיים ביננו אינו מאפשר שיח פתוח על הנושא ומקשה עלי מאד לגייס אותה לזה. בנוגע לממצא הקליני של "אזור לא סדיר" - הרופאה שלי זיהתה את זה לפני כחודשיים, מאז הייתי ב-US ללא ממצאים וכעת גם בבדיקה ידנית חוזרת שבה שוב זיהתה "אזור לא סדיר", ללא שינוי מהבדיקה הקודמת. היות ואני נמצאת במעקב שכולל ממוגרפיה אחת לשנה והבדיקה הקרובה היא בחודש יוני, הרופאה אמרה שנחכה לתוצאות הבדיקה ואז נחליט מה עושים ואולי תפנה אותי לביופסיה. למרות שהיא ניסתה להרגיע אותי ואמרה שכרגע אני לא צריכה להיות מודאגת מידי, אני מרגישה קצת כמו פצצה מתקתקת. אני סומכת עליה, אבל האם המתנה של עוד 4-5 חודשים עד הממוגרפיה היא לא המתנה אורכה מידי במצב הזה? תודה על הסבר המרגיע על הביופסיה. נבהלתי נורא כשהיא אמרה את זה... חן

תגובות

מינרבה1
19/08/15 7:59

לפנות לרופא ולבקש בדיקות ? 

האם הרופא יעשה זאת ? 

גם אם יש סימפטומים, והרופא שולח למומחה ו CT וכד', צריך להמתין חודשים, לא מזמן התפרסם כמה זמן צריך להמתין, לא רוצה להיות צינית, אבל עד ש....אם יש לך כסף, אין בעיה....