עשיתי בדיקת שדה ראיה, וכתבו לי בפיענוח ללכת לרופא לצורך קורלציה קחינית. קורלציה זה מיתאם אבל במקרה הזה זה נשמע כמו בעיה שצריך טיפול. מה המשמעות?

תודה רבה לעונים

ובשורות טובות

לחברי קהילת ניוון מקולרי גילי שלום וברכה,

אם יש לכם עצות מועילות לעזרה לקרוב/ה שמתמודדים עם ניוון מקולרי גילי, לצורך כתבה בנושא, נודה אם תוכלו לכתוב לנו לכתובת המייל: danev@post.bgu.ac.il

בתודה מראש על שיתוף הפעולה,

צוות אתר "כמוני"

מחקר בסין זיהה קשר בין חשיפה גבוהה לקרינת שמש ולזיהום אוויר בגז האוזון לבין התפתחות של ניוון מקולרי בגיל המבוגר

ניוון מקולרי גילי היא מחלת עיניים כרונית של הגיל המבוגר, שמתבטאת בתהליך ניווני מתקדם של תאים במקולה שבמרכז הרשתית ובפגיעה בחדות הראיה ושדה הראיה, והיא מהווה את הסיבה המרכזית לעיוורון בישראל.

ההנחה כי המחלה מתפתחת על רקע שילוב של גורמי סיכון גנטיים וסביבתיים, ועד כה נקשרה בעיקר לעישון סיגריות והשמנת יתר. לאחרונה מתפרסמים מחקרים שמאתרים גורמי סיכון נוספים לתהליכים ניווניים ברשתית, למשל הפרשת יתר של הורמוני מין זכריים וירידה בתפקודי ריאות.

מחקר מסין מצא לאחרונה קשר נוסף בין קרינת השמש וזיהום אוויר בגז אוזון לבין ניוון מקולרי גילי – קשר שעשוי לבוא לידי ביטוי גם בישראל כמדינה שטופת שמש.

החוקרים ממשרד הבריאות הסיני וגופים אקדמיים בעיר שנחאי בחנו 19,707 נבדקים מבוגרים המשתתפים במחקר מעקב סיני נרחב שחולש על 18 חבלי ארץ ו-83 ערים במדינה (מחקר RWRSP). כלל הנבדקים, בגיל 64.8 בממוצע, לא היו מאובחנים בניוון מקולרי בתחילת המחקר. במעקב שנמשך בממוצע כ-15 שנים, בין 2005 לדצמבר 2019, אובחנו 3,774 נבדקים עם ניוון מקולרי גילי. בחינת נתונים על חשיפה לקרינה מייננת אולטרה סגולה מהשמש מתחנות ניטור סביבתיות באותה התקופה, וכן בחינת נתוני רמות האוזון באוויר מתחנות ניטור אוויר ברחבי סין – מצאה קשר בין חשיפות אלה לבין הסיכון להתפתחות מחלת העיניים.

חשיפה גבוהה לקרינה מהשמש העלתה ב-32% את הסיכון לניוון מקולרי, ואילו חשיפה לאוזון ברמות גבוהות העלתה ב-20% את הסיכון למחלה – וזאת לאחר תקנון למשתנים מתערבים. בבחינת קבוצות סיכון, התברר כי חשיפה לקרינה מהשמש השפיעה לרעה על התפתחות ניוון מקולרי גילי בעיקר בקרב תושבי דרום סין, ואילו חשיפה לאוזון השפיעה על המחלה בעיקר בקרב נשים מעל גיל 65, אנשים עם יתר לחץ דם, תושבי כפרים בהשוואה לערים, ותושבי צפון סין.

בהמשך סווגו הנבדקים בהתאם לחשיפה המשולבת לקרינה מהשמש ולגז האוזון, ונבחנה ההשפעה על ניוון מקולרי גילי בהתאם לעונות השנה. בניתוח זה התברר כי בהשוואה לנבדקים עם חשיפה לרמות נמוכות של קרינה מהשמש ושל אוזון גם יחד, אלו שנחשפו לרמות גבוהות של קרניים אולטרה סגולות מהשמש ולרמות נמוכות של אוזון בעונות החמות, בין מאי לאוקטובר – היו בסיכון הגבוה ב-79% לפתח ניוון מקולרי גילי, סיכון שהיה גדול במיוחד בהשוואה לקבוצות האחרות.

המחקר נתמך על ידי גופים שונים בסין ובהם הקרן הלאומית במדינה למדע טבעי (NSFC), וממצאיו מדווחים בגיליון אוגוסט 2024 של כתב העת Science of the Total Environment.

החוקרים מספקים הסברים אפשריים לקשרים שזוהו, ובין השאר בהתבסס על ההבנה כי ניוון מקולרי מפר למעשה את האיזון ברשתית על ידי תהליכים דלקתיים שמלווים בעקה חמצונית. חשיפה של הרשתית לקרינת השמש עלולה לעורר תהליכים פתולוגיים אלו, בין השאר על ידי תגובות פוטוכימיות שונות בתאי הרשתית שמובילים לפגיעה בדי.אנ.איי בתאי הרשתית ולשינויים תאיים שונים, גם בתאי RPE, שהם 'תאי אפיתל הרשתית הצבעני' במרכז הרשתית אשר פגיעה בהם בניוון מקולרי מובילה להתקדמות המחלה ומחמירה את הסיכון לעיוורון. לפי החוקרים, אוזון אמנם אינו נקלט ישירות ברשתית, אולם נשאף לריאות ועלול להוביל לעלייה בציטוקינים מחוללי דלקתיות בדם, כמו החלבון CRP – ובאופן זה להשפיע בעקיפין גם על דלקתיות במרכז הרשתית. עוד מעריכים החוקרים כי בהשפעה המשולבת של שני גורמי הסיכון – אוזון דווקא עשוי "לסנן" את קרינת השמש שפוגעת בעין ולמתן את סיכוני הקרינה הישירה על העין, ולכן דווקא בתנאים של רמות גבוהות של קרינת שמש ורמות נמוכות של אוזון – זוהה במחקר הסיכון הגבוה ביותר לניוון מקולרי גילי.

החוקרים מציינים כי מדובר במחקר אפידמיולוגי ראשון שמספק עדויות בקנה מידה נרחב לקשר בין קרינה מהשמש וחשיפה לאוזון לבין עלייה בסיכון לניוון מקולרי גילי. הממצאים מרמזים על הצורך להוסיף ולפעול להפחתת זיהומי האוזון בסביבה, שהחמירו בעשורים האחרונים ומאיצים גם את תהליכי ההתחממות הגלובלית. כמו כן, לאור הממצאים מומלץ לפעול להגנה מפני חשיפה ישירה מקרני השמש, לא רק בהקשר של בריאות העור ומניעת סרטן העור, אלא גם לצורך הפחתת הסיכון לניוון מקולרי גילי, בין השאר על ידי שהייה ממושכת בצל ושימוש במשקפי שמש תקניות.

דן אבן (צילום: Shutterstock)

יש לי   ניוון מוקולרי בעין הימנית ואני מטופלת עם זריקות אבסטין בעין אחת. העין השניה עם ניוון יבש ואבחנו אטרופיה גאוגרפית. אנהאם יש תרופה? מניעה? עצירת המחלה או שחיי אבודים? מתה מפחד.... אשמח לדעת  אם יש טיפול והיכן או כל עצה אחרת. תודה מראש

עשיתי בדיקת oct לשלול ניוון מקולרי, אני שמחה שאין ניוון אבל הממצא הזה מדאיג. המפענח קרא לזה ממצא לאשיגרתי בדופן העין. זה מחייב מיון?

תודה,

זה חשוב, כי זו העין היחידה שאני רואה בה (נולדתי עם קולובומה בעין השניה)

תודה ד"ר

הצטרפו אלינו לשיחה עם פרופ' נתן בורנשטיין, מנהל מערך המוח במרכז הרפואי שערי צדק, 

על כל מה שחשוב לדעת בנוגע לשמירה על הבריאות באופן כללי ומניעת שבץ מוחי ראשוני או שבץ מוחי חוזר, דווקא עכשיו בזמן מלחמה. 

מתי? יום חמישי 14.12.23 ב - 10:00.

ההשתתפות במפגש היא ללא עלות, אך מותנית ברישום מוקדם.

להרשמה:הקליקו כאן >>

שלום, אובחנתי לאחרונה עם AMD יבש. הרופא המליץ לקחת ויטמינים של AREDS2, אבל אני לא מצליח למצוא כאלה בשום מקום. גם בחנויות בחו״ל זה ״לא במלאי״. אשמח לעזרה - איפה אפשר להשיג את הויטמינים המתאימים?

​​​​​​​השלב היבש של ניוון מקולרי גילי הוא השלב הראשון במחלה שמאופיין בנקודות 'דרוזן' – משקעי חומר חוץ תאי באזור המקולה שבמרכז הרשתית. בשלב זה התהליך הניווני ברשתית הולך ומתקדם, כאשר עד לאחרונה לא היו טיפולים תרופתיים מועילים לבלימת התקדמות זו.

בהמשך, בשלב הרטוב של ניוון מקולרי גילי אמנם קיים כבר טיפול בהזרקות תוך עיניות, אולם שלב זה כבר מאופיין בצמיחת כלי דם פתולוגיים ברשתית ומבטא התקדמות של התהליך הניווני שעלול בהמשך להתקדם עד כדי עיוורון.

בקהילה הרפואית והמדעית עמלים מזה שנים לפיתוח תרופות לעיכוב הידרדרות הראייה למאובחנים עם ניוון מקולרי יבש. עד לאחרונה, הטיפול היחיד המוכח שהומלץ למטופלים בשלב זה ניתן בתוסף תזונה המכיל שילוב של ויטמינים, מינרלים ונוגדי חמצון – שהוכיח יעילות בעיכוב התקדמות המחלה. השנה נשאו המאמצים פירות ראשונים – ולראשונה אישר מינהל המזון והתרופות האמריקאי (ה-FDA) טיפולים תרופתיים למאובחנים עם אטרופיה גאוגרפית – סיבוך של ניוון מקולרי יבש שמלווה בתהליך ניווני מחמיר בכמה סוגי תאים ברשתית ובעלייה בסיכון להתקדמות המחלה לכדי עיוורון.

התרופה איזרביי (Izervay) המכילה את החומר הפעיל Avacincaptad Pegol היא האחרונה שאושרה על ידי המינהל האמריקאי באוגוסט 2023. התרופה היא אחת מתוך קבוצת תרופות הניתנות בהזרקות תוך עיניות אשר מעכבות חלבונים ב"מערכת המשלים" – חלק ממערכת החיסון המולדת שמסייעת למאבק בחיידקים ונגיפים. מחקרים מצאו כי ביטוי יתר של חלבונים במערכת זו מלווה בתהליכים ניווניים ברשתית שמתקיימים בניוון מקולרי גילי, ובייחוד בסיבוך של אטרופיה גאוגרפית. איזרביי מעכבת את החלבון C5 של מערכת המשלים.

התרופה שניתנת בהזרקה תוך עינית אחת לחודש, הדגימה יעילות בהפחתת ההתקדמות של אטרופיה גאוגרפית, שהתבטאה בהפחתה של עד 35% בקצב התקדמות צמיחת הנגעים, הניווניים ברשתית במעקב שנמשך עד שנה. התרופה הדגימה האטה בהתקדמות הסיבוך כבר בחלוף שישה חודשים. חלק מהמחקרים על התרופה בוצעו גם בישראל.

תופעות הלוואי השכיחות של התרופה כוללות דימום בלחמית (13%), לחץ תוך עיני (9%) וראייה מעורפלת (8%).

לצדה, בפברואר 2023 אושרה התרופה הראשונה בקבוצה זו בשם סיפוברה (Syfovre) המכילה את החומר הפעיל פגסטקופלן (Pegcetacoplan) הפועלת לעיכוב החלבון C3 של מערכת המשלים. תרופה זו הוכיחה יעילות בהפחתת התקדמות של אטרופיה גאוגרפית והפחיתה את התקדמות צמיחת הנגעים ב-22% כשהיא ניתנת בהזרקות אחת לחודש וב-18% כשהיא ניתנת אחת לחודשיים.

תופעות הלוואי השכיחות של תרופה זו, שהופיעו בקרב מעל ל-5% מהנוטלים אותה, כוללות חוסר נוחות בעיניים, צמיחת כלי דם ברשתית, דימום בלחמית ועצמים צפים בעין ("צפונים").

שתי התרופות עדיין אינן כלולות בסל הבריאות הישראלי, ונכון לסוף 2023 עדיין אינן רשומות בישראל וזמינותן בעולם עוד נמוכה, אם כי דרך רופאי עיניים מסוימים ניתן להשיגן באמצעות טופס 29ג.

טיפולים תרופתיים נוספים לניוון מקולרי יבש שנועדו לעיכוב ההתקדמות של סיבוך מסוג אטרופיה גאוגרפית צפויים להיות מאושרים בחודשים והשנים הקרובות.  

בין אלה, תרופות נוספות שמעכבות את חלבוןC3  ובהן הנוגדן החד שבטי GM621, התרופהANX007  שמעכבת מולקולה נוספת השייכת למערכת המשלים בשם C1q, התרופה IONIS-FB-LRx שמעכבת את 'הגורם המשלים B' השייך למערכת המשלים, שמפותחת גם כנגד מצבים נוספים שמתפתחים על רקע פגיעה במערכת זו כמו דלקת פקעיות הכליה, והתרופה AVD-104 שפועלת אף היא כנגד פעילות פתולוגית של מערכת המשלים ומשפיעה גם על פעילותם של מרכיבים נוספים במערכת החיסונית מסוג מאקרופאגים.

באוקטובר 2023 העניק המינהל האמריקאי אישור להתקדמות המחקר בתרופה נוספת המסומנת עתה באותיות EA-2532 ומתפקדת כמולקולה קטנה שמפעילה באופן סלקטיבי תאים שונים ברשתית, בהם תאי גזע ותאים קדמוניים (תאי פרוגניטור), באופן שמאפשר לשמר ולהשיב תפקוד ראייתי.

בנוסף מפותחת התרופהGT005  – טיפול גנטי שמחדיר לעין גן על גבי וירוס לא מזיק, שמטרתו להוביל לייצור בעין של מרכיב של מערכת המשלים בשם 'גורם משלים I', אשר רמות נמוכות ממנו נקשרו אף הן להתפתחות והתקדמות של אטרופיה גאוגרפית. בנוסף מפותח טיפול עתידי לאטרופיה גאוגרפית באמצעות תאי גזע עובריים.