דיכאון וחרדה
חברים (28,312)מנהלי קהילה
אורית זאבי יוגב
מ.א בפסיכולוגיה קלינית – רפואית מן האוניברסיטה העברית בירושלים ותואר מ.א קליני בעבודה סוציאלית מאוניברסיטת חיפה.
זוכת פרס האוניברסיטה ע"ש קלנר על הישגים יוצאי דופן בטיפול במשפחות רב בעיתיות.
עבדתי הרבה עם הריונות בסיכון ובמחלקות פסיכיאטריות סגורות. בשנים האחרונות בעקבות עבודה במרפאה אנדוקרינולוגית עוסקת רבות בהשמנה קיצונית של מבוגרים, נוער וילדים ואף כתבתי על כך ספר, "רדו ממני", שמשפיע על אופן ראיית הנושא והטיפול בו.
ד''ר אורן טנא
פסיכיאטר מומחה, מנהל המערך הפסיכיאטרי באיכילוב
מייסד ומנהל רפואי של מכון מנטליקס, מרצה מבוקש באקדמיה ובחברות מסחריות, מגיש התוכנית ד"ר נפש בערוץ דוק
ד"ר עודד טלמור
פסיכיאטר מומחה למבוגרים
עוסק באבחון, ייעוץ וכתיבת חוות-דעת במצבי דיכאון, חרדה, פוסט טראומה, OCD ומשברי חיים/
ד"ר שרון פורת
רופאה מתמחה בפסיכיאטריה של המבוגר
עוסקת באבחון דיכאון, חרדה OCD ומצבים טראומתיים. מתמחה בבריאות הנפש של האישה במעגל הפיריון.
שיחה חדשה בקהילת: דיכאון וחרדה
תגובות
תגובות
אתמול ב: 20:58
ביוטיוב:
תגובות
תגובות
לפני 1 ימים
ביוטיוב:
10/04/18 13:52 | תגובה אחרונה: לפני 1 ימים
תגובות
לפני 1 ימים
ננו להביא לתשומת לבך ,כי בהתאם להוראות סעיף 31 לחוק חוזה הביטוח התשמ"א - ,1981 ככל שתחילתה של פוליסת הפרט שברשותך לאחר יום ,25.11.2020 תקופת ההתיישנות להגשת תביעה הינה חמש שנים מקרות מקרה הביטוח. ככל שתחילתה של פוליסת הפרט שברשותך לפני יום ,25.11.2020 תקופת ההתיישנות להגשת תביעה הינה שלוש שנים מקרות מקרה הביטוח. בפוליסה קבוצתית - ככל שהפוליסה הקבוצתית נכרתה או חודשה לאחר יום ,25.11.2020 תקופת ההתיישנות להגשת תביעה הינה חמש שנים מקרות מקרה הביטוח. ככל שהפוליסה הקבוצתית נכרתה או חודשה לאחרונה לפני יום 25.11.2020 ולא חודשה פעם נוספת לאחר מועד זה, תקופת ההתיישנות להגשת תביעה הינה שלוש שנים מקרות מקרה הביטוח. לידיעתך, בתביעות אובדן כושר עבודה מקרה הביטוח מתרחש מידי יום ביומו ולכן תקופת ההתיישנות, מתחילה להימנות מדי יום ביומו ביחס לאותו היום כל עוד מתקיים מקרה הביטוח. ככלל, הגשת תביעה לגוף מוסדי אינה ע
תגובות
תגובות
מומחה כמוני
מ.א בפסיכולוגיה קלינית – רפואית מן האוניברסיטה העברית בירושלים ותואר מ.א קליני בעבודה סוציאלית מאוניברסיטת חיפה.
זוכת פרס האוניברסיטה ע"ש קלנר על הישגים יוצאי דופן בטיפול במשפחות רב בעיתיות.
עבדתי הרבה עם הריונות בסיכון ובמחלקות פסיכיאטריות סגורות. בשנים האחרונות בעקבות עבודה במרפאה אנדוקרינולוגית עוסקת רבות בהשמנה קיצונית של מבוגרים, נוער וילדים ואף כתבתי על כך ספר, "רדו ממני", שמשפיע על אופן ראיית הנושא והטיפול בו.
לפני 3 ימים
התחברתי מאוד!
תגובות
מומחה כמוני
מ.א בפסיכולוגיה קלינית – רפואית מן האוניברסיטה העברית בירושלים ותואר מ.א קליני בעבודה סוציאלית מאוניברסיטת חיפה.
זוכת פרס האוניברסיטה ע"ש קלנר על הישגים יוצאי דופן בטיפול במשפחות רב בעיתיות.
עבדתי הרבה עם הריונות בסיכון ובמחלקות פסיכיאטריות סגורות. בשנים האחרונות בעקבות עבודה במרפאה אנדוקרינולוגית עוסקת רבות בהשמנה קיצונית של מבוגרים, נוער וילדים ואף כתבתי על כך ספר, "רדו ממני", שמשפיע על אופן ראיית הנושא והטיפול בו.
לפני 3 ימים
רז בר יקרה, נשמע שהטיפול התרופתי שאת נוטלת לא ממש מסייע לך או לפחות לא כמו המצופה לכן, בשלב הראשון אם את מיואשת מכך שהטיפול אינו עוזר ובשל כך רוצה להפסיק את הטיפול התרופתי מציעה לך לפנות לפסיכיאטר שיעשה לך התאמות אחרות - ויחליף לך את הטיפול התרופתי לכזה שיכול לסייע.
אם את נחושה להפסיק את הטיפול התרופתי את חייבת לעשות זאת בליווי של פסיכיאטר שיעזור לך עם תכנית הדרגתית אבל וזה הדבר החשוב - במקביל את צריכה להיות מטופלת רגשית רצוי על ידי מטפל שאמון על גישת סי בי טי לחרדה שיעזור לך לקבל כלים להתמודדות עם מצבים של חרדה. מה דעתך?
תגובות
מומחה כמוני
מ.א בפסיכולוגיה קלינית – רפואית מן האוניברסיטה העברית בירושלים ותואר מ.א קליני בעבודה סוציאלית מאוניברסיטת חיפה.
זוכת פרס האוניברסיטה ע"ש קלנר על הישגים יוצאי דופן בטיפול במשפחות רב בעיתיות.
עבדתי הרבה עם הריונות בסיכון ובמחלקות פסיכיאטריות סגורות. בשנים האחרונות בעקבות עבודה במרפאה אנדוקרינולוגית עוסקת רבות בהשמנה קיצונית של מבוגרים, נוער וילדים ואף כתבתי על כך ספר, "רדו ממני", שמשפיע על אופן ראיית הנושא והטיפול בו.
לפני 3 ימים
שלום יקר, כמה פעמים היית אצל הפסיכולוג ?, לפעמים לוקח זמן ותהליך כדי לראות תוצאות. כשבאים לפסיכולוג הכלי היחידי שהוא יכול לפתח זה אותך - אין לו נגישות לסביבה / לחשבון הבנק/ לחברים/ לעושקים ולכול שאר המפגעים - יש לו נגישות רק אלייך ומכאן הכלים שהוא יכול לתת לך הם הבנה טובה יותר למצב וכלים להתמודדות הטובה ביותר איתו והשאלה אם אתה מוכן לקחת אחריות על הדברים ( גם אם הם לא תלויים בך) ולצאת למסע שבו אתה מחזק את עצמך ( כמו בחדר כושר) ואם לא יכול להיות שהפיתרון טמון בקבוצת תמיכה שתדע לחבק ולהכיל אותך ואת הקשיים מבלי לחתור לפתרונות . מה דעתך ?
אינטרוספקטפובי
שנה טובה ומתוקה אורית היקרה!