תלונות על כאבים כרוניים נפוצות באוכלוסייה הכללית, אולם משתנות בהתאם למספר רב של נסיבות, כשאחד הגורמים המרכזיים המשפיעים על אופיין הוא גיל המטופל. 

בניגוד להנחה הרווחת כי עם העלייה בגיל גדלים מספר המתלוננים על כאבים כרוניים, מחקר ישראלי חדש מזהה מגמה הפוכה של ירידה בתלונות על כאבים החל מגיל 70 ומעלה, שבאה לידי ביטוי במספר כאבים ספציפיים, ובייחוד בכאבי ראש ובטן, ובאופן מתון יותר בגיל מאוחר יותר בכאבי מפרקים ושרירים.

העבודה בוצעה על ידי חוקרים מהאוניברסיטה העברית ובית החולים הדסה במסגרת סדרת סקרים שבוצעו במערב ירושלים כחלק ממחקר מעקב שנמשך החל משנת 1990 ועד 2010. בשנת 1990 השתתפו בסקר 460 נבדקים בגיל 70, בשנת 1998 נכללו בו 763 נבדקים בגיל 78, בשנת 2005 נכללו 1,149 נבדקים בגיל 85, ובשנת 2010 נכללו 394 נבדקים בגיל 90.

ככלל, מגיל 85 דווח על ירידה בשיעור הסובלים מכאבים כרוניים: בגיל 70 התלוננו 73% מהנבדקים על כאבים, בגיל 78 התלוננו 81% מהנבדקים, אולם בגיל 85 נרשמה ירידה משמעותית, והתלוננו רק 56% מהנבדקים על כאבים, ואילו בגיל 90 התלוננו 31% בלבד. בעוד שכאב זוהה בגיל 70 בשכיחות גבוהה יותר בקרב נשים, בגיל המבוגר נעלמו הפערים המגדריים בתלונות על כאבים.

עוד נמצא כי כאב בגיל 70 היה קשור סטטיסטית ברמת השכלה נמוכה, אי ביצוע פעילות גופנית סדירה, השמנה שבאה לידי ביטוי במדד השמנה (BMI) גבוה, דיכאון, בדידות ואיכות חיים מדווחת ברמה נמוכה, אולם קשרים אלו נעלמו מעל גיל 80, ובגילי 85 ו-90 כבר לא אובחן קשר סטטיסטי בין כאב לרמת השכלה, השמנה או דיכאון.

כאבי גב וצוואר, המהווים את הכאבים הכרוניים השכיחים ביותר, דווחו בקרב 41.5% מהנבדקים בגיל 70, 58.9% בגיל 78, ובהמשך ירדו ל-30.1% בגיל 85 ו-14.6% בגיל 90. כאבי מפרקים דווחו גם הם בשכיחות גבוהה, בקרב 43% מהנבדקים בגיל 70, 60.6% בגיל 78, ואז ירדו ל-45.2% בגיל 85 ו-25.2% בגיל 90.

כואב אבל פחות

בהבדל מהם, כאבי בטן וראש ירדו בשכיחותם כבר מגיל 70, והגיעו לשיעורים מזעריים ביותר בסקר האחרון שבוצע בגיל 90: בקרב נבדקים בגיל 70 דיווחו 43.3% על כאבי ראש ו-14.7% על כאבי בטן, בגיל 78 דיווחו 33.5% על כאבי ראש ו-13.9% על כאבי בטן, בגיל 85 כבר ירדו השיעורים ל-2.1% בלבד שדיווחו על כאבי ראש ו-1.7% על כאבי בטן, ואילו בגיל 90 דיווחו 1.3% בלבד על כאבי ראש ו-1.5% על כאבי בטן.

בנוסף, בעוד שכאב בשני מקומות בגוף ומעלה תועד בקרב 42.3% מהנבדקים בגיל 70, ואף בקרב 54.6% בגיל 78, בגילי 85 ו-90 תועדו בעיקר כאבים שהיו ממוקדים באזור גוף אחד.

במחקר השתתפו ד"ר יקיר רוטנברג, ד"ר ג'רמי ג'ייקובס ופרופ' יוחנן שטסמן, והוא מומן בחלקו על ידי קרן של המשרד לאזרחים ותיקים ואגודת אשל לתכנון ופיתוח שירותים לזקן בישראל. הממצאים מתפרסמים בגיליון פברואר 2015 של כתב העת Journal of the American Medical Directors Association.

למרות ממצאי המחקר, כאב עדיין נותר בעיה הדורשת התייחסות גם בקרב קשישים. מחקר קודם שבוצע באוניברסיטת קונטיקט בארה"ב והוצג בנובמבר 2010 בכנס של החברה האמריקאית לגרונטולוגיה בקליפורניה, קבע כי קיימת חשיבות במדידת הכאב גם באוכלוסיית הקשישים, שביכולתה להוביל לשיפור באיכות החיים.

גם אופן מדידת הכאב משתנה עם הגיל, ומחקרים בספרות הרפואית מצביעים על יעילות באומדן הכאב בקרב קשישים בעיקר לסולמות מדידה המבוססים על דיווח עצמי בביטויים מילוליים, יותר מסולמות המבוססים על הערכה מספרית של עוצמת הכאב.

Journal of the American Medical Directors Association, Doi: 10.1016/j.jamda.2014.12.006