מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

מחלות לב

מנהלי קהילה

פרופ' סער מנחה
פרופ' סער מנחה
מנהל היחידה לקרדיולוגיה התערבותית (צנתורים) במרכז הרפואי שמיר (אסף הרופא). רופא עצמאי ומצנתר- קופ"ח מכבי. פרופ' בחוג לקרדיולוגיה, אוניברסיטת תל-אביב. תחומי עניין: קרדילוגיה התערבותית, קרדיולוגיית ספורט, מניעת מחלות לב, מחלות לב מבניות, מניעת שבץ מוחי.
ד
ד"ר אבישי גרופר
אני בוגר בית הספר לרפואה של האוניברסיטה העברית והדסה בירושלים. השלמתי התמחות ברפואה פנימית במרכז הרפואי תל אביב ע"ש סוראסקי, ובקרדיולוגיה במרכז הרפואי שיבא, תל השומר, והתמחות בתחום של אי ספיקת לב, השתלות לב ולב מלאכותי (LVAD) במרכז הרפואי MAYO CLINIC במינסוטה, ארה"ב. לאחר החזרה לארץ עבדתי כרופא בכיר ביחידה לטיפול נמרץ לב ובמכון לאי ספיקת לב, ומנהל מרפאות המערך הקרדיולוגי בשיבא, תל השומר. כיום אני מנהל היחידה לאי ספיקת לב במרכז הרפואי שמיר (אסף הרופא). אני יו"ר החוג לאי ספיקת לב באיגוד הקרדיולוגי בישראל וחבר באיגוד האירופאי לאי ספיקת לב ובאיגוד הבינלאומי להשתלות לב. אני מרצה בכיר בפקולטה לרפואה ע"ש סאקלר באוניברסיטת תל-אביב ומעורב במספר רב של מחקרים בארץ ובחו"ל בתחום אי ספיקת לב, השתלות לב ולב מלאכותי (LVAD). מרצה בכנסים בארץ ובחו"ל. במסגרת עבודתי אני עוסק בטיפול במחלות שריר הלב, אי ספיקת לב, השתלת לב מלאכותי (LVAD), השתלות לב, מחלות מסתמיות ויתר לחץ ריאתי. אני רואה חשיבות רבה בהדרכה לאורח חיים בריא ומניעת מחלות לב.
דייאנה קליין
דייאנה קליין
פסיכולוגית שיקומית מומחית, קליניקה בפתח תקווה. עד לשנת 2022, הייתי פסיכולוגית אחראית במכון לשיקום חולי לב, בי״ח שיבא תל השומר.

מובילי קהילה

איתן אביר
איתן אביר
הי לכולם, שמי איתן, בן 44, אב לשלושה ילדים מקסימים, מאוד אוהב לרכוב על אופניים אופניים בשטח, טיולים, בילויים ובעיקר אוהב אנשים. בחודש נובמבר 2015 עברתי השתלת לב בארצות הברית , לאחר המתנה בישראל של מעל שנה, כחצי שנה מתוך תקופה זו באשפוז בבית חולים. בגיל 17 אובחנה בליבי קרדיומיופטיה. עד גיל 41 לא תסמיני כלל ואז תוך זמן קצר מאוד (חודשים ספורים) חלה הרעה משמעותית במחלת הלב שהוגדרה אז כאי ספיקה חמורה שהכניסה אותי לרשימת המתנה להשתלת לב. כבר במהלך האשפוז הארוך אפשר לומר שגיליתי את עצמי מחדש ונוכחתי שיש לי כוחות נסתרים שאף פעם לא ידעתי על קיומם. תקופה ארוכה באשפוז בבית חולים היא לא פשוטה ושואבת כוחות פיזיים ובעיקר מנטליים רבים. במהלך תקופת האשפוז נוכחתי שההתמודדות היא שונה לגמרי בין חולה לחולה ולא כולם מצליחים לאזור את הכוחות הדרושים להתמודדות הקשה והארוכה. לחוות על בשרי את החוויות הלא פשוטות לעיכול ומצד שני לצפות מהצד בדרכם הייחודית של חולים אחרים להתמודד הביאה אותי להחלטה להקדיש מזמני ומנסיוני לתמיכה ועזרה לחולי לב.
גיל מלצר
גיל מלצר
בן 56. נשוי. אבא של עומר (8) ומיקה (6). חולה לב. מייסד ומנכ"ל אגודת הלב הישראלי - העמותה למען מטופלי לב וכלי דם
ורד שיראזי
ורד שיראזי
חולת לב מילדות, חולת פיברומיאלגיה ומושתלת לב כ4 שנים. מורה בנשמתי ועסוקה בלעשות טוב בעולם.
כמונימחלות לבחדשותתת תזונה בבתי חולים - יש באמת דבר כזה?

תת תזונה בבתי חולים - יש באמת דבר כזה?

למעלה מ-30 מדינות ו-50 מרכזים רפואיים ברחבי העולם, השתתפו ביום חמישי האחרון ביום התזונה הבינלאומי, יום מחקר בו נאספים נתונים על ירידה במשקל ואכילה של המאושפזים בבית החולים


מאכילים חולים (תמונת אילוסטרציה: אתר סטוק פוטוז)
מאכילים חולים (תמונת אילוסטרציה: אתר סטוק פוטוז)

במלחמה כמו במלחמה: בנות שירות לאומי ברמב"ם "גוייסו" למשימת ההתמודדות עם תת תזונה של מאושפזים, בעיה מוכרת בבתי חולים מודרניים ושרמב"ם הוא החלוץ בניסיון להתמודד איתה

 

למעלה מ-30 מדינות ו-50 מרכזים רפואיים ברחבי העולם, השתתפו ביום חמישי האחרון ביום התזונה הבינלאומי, יום מחקר בו נאספים נתונים על ירידה במשקל ואכילה של המאושפזים בבית החולים.

 

יום זה הוא חלק מהמאבק בהתפתחות תת-התזונה בבתי החולים, יוזמה של פרופ' מיכאל היסמייר האוסטרי, חבר בחברה האירופית לתזונה קלינית ומטבוליזם ומאז התקיים יום התזונה לראשונה בשנת 2006, לקחו בו חלק רמב"ם, בלינסון ובית לווינשטיין, כשרמב"ם מוביל במספר המחלקות המשתתפות. השנה התרחב המחקר ל-14 בתי חולים בישראל והוא מתקיים בתמיכה של משרד הבריאות.

 

תת תזונה במהלך אשפוז הינה בעיה שכיחה הקשורה בשעורי תמותה גבוהים, אשפוזים ממושכים וסיבוכים רבים. לפי נתונים שנאספו ברמב"ם, חולים בסיכון לתת-תזונה מתאשפזים לזמן ארוך (עד 50% יותר מאחרים), ונמצאים בסיכון גבוה לתמותה עד פי שבעה יותר.


 

לדבריה של ד"ר עירית חרמש, המנהלת הרפואית לתזונה קלינית ברמב"ם ויו"ר החברה לתזונה קלינית בישראל, 30-60% מהחולים בסיכון לתת תזונה בעת האשפוז. בשנים האחרונות זוכה הבעיה להתייחסות רב-מערכתית ברמב"ם, במסגרתה החלו בהטמעת כלים לאיתור רציף של מאושפזים בסיכון לתת-תזונה. " ארוחה חשובה לפחות כמו מנת אנטיביוטיקה", אומרת ד"ר חרמש, "יש קשר ישיר בין אכילה בזמן האשפוז לבין פרוגנוזה, ככל שהחולה אוכל פחות כך הסיכוי שלו לשרוד יותר קטן. העובדה היא שכ- 80% מהחולים צורכים פחות מ- 50% מהמזון המוגש. ירידה במשקל וירידה בממדי האכילה הן סמן ברור לתת-תזונה וזוהי בעיה קשה, הדורשת התייחסות ופתרון ".

 

 

ההתמודדות של רמב"ם:

 

כחלק מהתמודדות עם הנושא, עובר הצוות הרפואי ברמב"ם ימי עיון והשתלמויות בנושא. ההתייחסות הרב תחומית באה לידי ביטוי בשיתוף פעולה עם אנשי הלוגיסטיקה ואנשי המטבח במטרה להתמודד עם הדימוי שיש למזון בבית החולים והעלאת המודעות לחשיבות הנושא בקרב המטופלים, בני המשפחה והצוות הרפואי. גם בנות השרות הלאומי גויסו למערכה ובחודשים האחרונים החל פרויקט ראשוני המכשיר את אלו המוצבות במחלקות הפנימיות להשתלבות במערך ההאכלה על פי תוכנית שנבנתה לכך ע"י אירנה פפיר, האחות האחראית על תיאום תזונה ובשת"פ עם שלומית קציר האחראית על בנות ובני השרות הלאומי ברמב"ם.

 

לצד כל אלו, הוקם פורום שמטרתו להמשיך ולשפר את פעילות ביה"ח בתחום ועל חבריו נמנות, ד"ר עירית חרמש (מנהלת רפואית תזונה קלינית), ד"ר גילה רוזן (מנהלת תזונה קלינית), בתיה ברגמן (מנהלת המטבח), מירה שילוח (נציגת משרד אחות ראשית לנושא התזונה), אירנה פפיר (מתאמת תזונה) ויאנה קרופניק (סייעת).
 

 

כאמור, גם השנה, כפי שהיה בשלוש השנים האחרונות, הוביל רמב"ם את יום התזונה הבינלאומי בישראל והודות לשת"פ ייחודי בין הרופאים, חטיבת הסיעוד ודיאטניות בבית חולים, לקחו בו חלק 14 מחלקות אשפוז. למחקר שעד כה התקיים באירופה ובישראל, נוספו השנה גם אוסטרליה ויפן.


בינואר 2009 נבדקו במסגרת יום התזונה 187 המאושפזים ב-12 מחלקות ברמב"ם באשר למצבם התזונתי וכמות המזון שהם אוכלים. 70% ממאושפזי המחלקה האורולוגית דיווחו על ירידה של 50% בתזונה ודיווחים דומים התקבלו גם מהמחלקות לכירורגיה כללית אונקולוגיה, פנימית, ניתוחי לב, נשים ופלסטיקה. ביום התזונה עצמו, פחות ממחצית המאושפזים במחלקות הכירורגיות וניתוחי לב דיווחו כי אכלו את כל המזון שהוגש להם בבית החולים. ההיענות הגבוהה ביותר היתה לארוחת צהריים במחלקת פלסטיקה, שאותה אכלו במלואה 62% מהמאושפזים. ההיענות הנמוכה ביותר היתה לארוחת בוקר באחת המחלקות לכירורגיה כללית, שאותה לא אכל במלואה אף מאושפז
 

 

הביא לפרסום: רונן שמיר

אנה-רייזמן
27/01/10 14:41

בעיני, חלק גדול מהמצב הקיים בישראל לאו דווקא קשור למחלות ומצבים רפואיים מהם סובלים המטופלים ואשר בגינם ישנה הדרדרות תזונתית. ניתן לשפר את המצב אם רק להשקיע קצת יותר בצורת ההגשה של האוכל, שלעיתים קרובות פשוט מורידה את החשק לאכול אוכל של ביה"ח...