מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

דיכאון וחרדה

מנהלי קהילה

אורית זאבי יוגב
אורית זאבי יוגב
מ.א בפסיכולוגיה קלינית – רפואית מן האוניברסיטה העברית בירושלים ותואר מ.א קליני בעבודה סוציאלית מאוניברסיטת חיפה. זוכת פרס האוניברסיטה ע"ש קלנר על הישגים יוצאי דופן בטיפול במשפחות רב בעיתיות. עבדתי הרבה עם הריונות בסיכון ובמחלקות פסיכיאטריות סגורות. בשנים האחרונות בעקבות עבודה במרפאה אנדוקרינולוגית עוסקת רבות בהשמנה קיצונית של מבוגרים, נוער וילדים ואף כתבתי על כך ספר, "רדו ממני", שמשפיע על אופן ראיית הנושא והטיפול בו.
ד''ר אורן טנא
ד''ר אורן טנא
פסיכיאטר מומחה, מנהל המערך הפסיכיאטרי באיכילוב מייסד ומנהל רפואי של מכון מנטליקס, מרצה מבוקש באקדמיה ובחברות מסחריות, מגיש התוכנית ד"ר נפש בערוץ דוק
ד
ד"ר עודד טלמור
פסיכיאטר מומחה למבוגרים עוסק באבחון, ייעוץ וכתיבת חוות-דעת במצבי דיכאון, חרדה, פוסט טראומה, OCD ומשברי חיים/
ד
ד"ר שרון פורת
רופאה מתמחה בפסיכיאטריה של המבוגר עוסקת באבחון דיכאון, חרדה OCD ומצבים טראומתיים. מתמחה בבריאות הנפש של האישה במעגל הפיריון.
כמונידיכאון וחרדהחדשותתרפיית גנים לטיפול בדיכאון

תרפיית גנים לטיפול בדיכאון

שינוי רמות חלבון P11 באמצעות תרפית גנים מפחיתה דיכאון בעכברים


צילום: אתר סטוק פוטוז
צילום: אתר סטוק פוטוז

 

במשך עשרות שנים פועלות תרופות נוגדות דיכאון, פחות או יותר באותה הדרך: שינוי רמות הסרוטונין וכימיקלים אחרים במוח. התרופות החדשות עובדות באופן שונה רק במעט מן הישנות.

 

קבוצת חוקרים בראשותו של פרופ מיכאל קפליט מבית הספר לרפואה של וויל קורנל הציעו דרך שונה לתקיפת נושא הדיכאון: שימוש בתרפיית גנים על מנת להמריץ את רמות הפרוטאין המכונה פי11 באיזור מוחי הנקרא NUCLEUS ACCUMBENCE

איזור זה מהווה צבר של תאי עצב הממוקם מתחת לשני חצאי המוח. איזור זה הוא המרכז של המוח האחראי לתחושות של גמול וסיפוק.

 

"אנו מאמינים כי החוסר הקיים בגן זה באיזור זה של המוח עלול להיות אחת מסיבות השורש לדיכאון וכי טיפול בחסר זה עשוי לסייע בשיפור הסימפטומים" אומר קפליט.

 

הגן האחראי לרמות נורמאליות של פי11 קושר בעבר לדיכאון קליני. המחקר החדש של קפליט, מראה כי שינוי רמות הפרוטאין באותו צבר של תאי העצב, באמצעות תרפיית גנים, מצליח להפחית סימפטומים של דיכאון בעכברים. ניסוי שני אשר תואר באותו מאמר מראה כי אנשים אשר אובחנו כסובלים מדיכאון הינם בעלי רמות נמוכות יותר של פי11 בחלק זה של המוח.

 

בהכללה: בין שניים עד שלושה אחוזים מהגברים סובלים מדיכאון חמור ובין ששה עד שבעה אחוזים מן הנשים סובלות מדיכאון חמור.

שאראם אקבריאן - פסיכיאטר ומדען מביה"ס לרפואה במצ'וסטס, מדגיש, כי עבור ארבעים אחוזים מתוך אוכלוסייה זו - התרופות הקיימות אינן מהוות פתרון מספק. הוא מציין כי מרביתן של התרופות נוגדות הדיכאון מבוססות על רעיונות בני חמישים או שישים שנה והתחום זקוק באופן נואש לפתוח של תרופות חדשות.

 

עשרות גנים קושרו לדיכאון במודלים המבוססים על חיות כך גם, אנו עדים לעובדה, שדיכאון חמור בבני אדם מופיע לאורך דורות של משפחות. עובדות אלו מדגישות את המרכיב הגנטי בצד המרכיב הסביבתי בהיווצרות הסינדרום הדיכאוני. מחקרים קודמים זיהו דיספונקציה של גנים המעורבים באיתות סרוטונין כדוגמת פי11 כגורמים לדיכאון.

 

קפליט וצוותו מיקדו את המחקר שלהם באותו צבר תאי העצב, הממוקם מתחת לשני חצאי המוח - אזור, שכאמור מעורב בתחושות של סיפוק, תגמול והנאה. ישנן ראיות, הוא אומר, כי איזור זה אינו מתפקד כראוי בקרב פציינטים הסובלים מדיכאון.

 

החוקרים מצאו, שכאשר הם חסמו את תפקודו של הפרוטאין פי11, באותו צבר התאים של עכברים נורמאליים. העכברים הראו סימנים של דיכאון.

הם שתו פחות מי סוכר לעומת חבריהם הלא דיכאוניים ונאבקו פחות כאשר הוחזקו בזנבם. שני מבחנים סטנדרטיים לדיכאון בעכברים. ראיות אלו נוספות לראיות קודמות המציעות כי פי11 באיזור מוח זה משחק תפקיד מרכזי בדיכאון.

 

http://www.technologyreview.com/biomedicine/26616/?nlid=3682

 

 

תרגום ועריכה: אורית יוגב