מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

מנהלי קהילה

ד״ר הדר מילוא-רז
ד״ר הדר מילוא-רז
מומחית לרפואה פנימית ואנדוקרינולוגיה. התמחות: התמחות בפנימית, בית חולים ע״ש שיבא התמחות שניה במכון לאנדוקרינולוגיה, מטבוליזם וסכרת, בית חולים ע״ש שיבא נסיון: ניהול מרפאה בקופ״ח כללית הדרכה במרכז לסימולציות רפואיות (מס״ר) בוגרת בית הספר לטיפול בהשמנה ״SCOPE״ עובדת כיום כרופאה בכירה במכון האנדוקריני וב״מרכז הישראלי לטיפול בעודף משקל״ בבית חולים ע״ש שיבא.
מרינה ברושי
מרינה ברושי
- דיאטנית קלינית, היחידה לתזונה ודיאטה, בית חולים בילינסון, מרכז רפואי רבין - מרפאת סוכרת, השמנה ומחלות מטבוליות- בית חולים בילינסון. - דיאטנית סוכרת מכבי שירותי בריאות - קליניקה פרטית ברחובות השכלה: דיאטנית קלינית R.D – רישיון משרד הבריאות. BS.C במדעי התזונה, הפקולטה לחקלאות רחובות, האוניברסיטה העברית. קורסים מקצועיים: קורס "טיפול תזונתי בסוכרת לדיאטנים.יות" -המרכז האקדמי ללימודי המשך ברפואה אוניברסיטת תל אביב. NLP THERAPIST – מכללת NLP PRO מדריך חדר כושר – בית הספר למקצועות הספורט, הסמכה פונקציונליים אימוני התנגדות וTRX קורס תזונת ספורט לדיאטנים – המרכז למניעת השמנה ותזונת ספורט מירי חדד. אתר- https://marina791990.wixsite.com/website פייסבוק- https://www.facebook.com/MarinaBroshiDiet/?ref=bookmarks אינסטגרם : https://www.instagram.com/balanced.diabetes/ על היחידה לתזונה ודיאטה בבילינסון: https://hospitals.clalit.co.il/rabin/he/departments-and-clinics/para-medical-units/Pages/nutrition_and_diet_unit_beilinson.aspx
שרון לוטן פסיכולוגית
שרון לוטן פסיכולוגית
פסיכולוגית רפואית מומחית. בעלת ניסיון רב בעבודה עם מבוגרים המתמודדים עם השמנה, לפני ואחרי ניתוח בריאטרי, במסגרת טיפול פרטני או קבוצתי. בנוסף מטפלת במבוגרים ובני נוער המתמודדים עם מצבים רפואיים שונים במטרה לקדם את בריאותם הגופנית ורווחתם הנפשית. עובדת במסגרת ציבורית ובקליניקה פרטית.
דר אסנת רזיאל
דר אסנת רזיאל
רופאה כירורגית מומחית בכירורגיה בריאטרית להרזיה עם מחויבות עמוקה לטיפול בהשמנת יתר באמצעות גישה מקיפה ורב תחומית הכוללת טיפולים הוליסטיים ותרופתיים. עומדת בחזית הטיפול בהשמנת יתר, לאחר שהקמתי ומנהלת את אסיא בריאטריק - מרכז רב תחומי לטיפול בהשמנה בקבוצת אסיא מדיקל, במרכז הרפואי אסותא רמת החייל בתל אביב. מרכז זה מספק טיפול חדשני ומותאם אישית לאנשים החיים עם השמנה. מעבר למומחיות הכירורגית שלי, יש לי עניין רב ללימוד ולחדשנות. סיימתי לימודי טיס והעשרתי את השכלתי ברפואה אינטגרטיבית, מיינדפולנס, פסיכולוגיה חיובית, טיפול בגישת המטאיזם, תטא הילינג, אימון הוליסטי, רפואת אורח חיים ובינה מלאכותית. הגישה ההוליסטית שלי מתייחסת לגוף ולנפש בתהליך הריפוי, עם דגשים על ששת היסודות של אורח חיים בריא: תזונה מאוזנת עם דגש על הצומח, פעילות גופנית, שינה מיטבית, ניהול מתחים, קשרים חברתיים והגשמה עצמית. פרויקט הדגל שלי- לחיות בגדול מגלם את חזוני ההוליסטי על ידי שילוב טיפול תרופתי להרזיה עם שינוי אורח החיים ותמיכה רגשית. ניתן להתיעץ עימי בווטסאפ: 052-4261103 או במייל: [email protected]

מובילי קהילה

razm121
razm121
עברתי ניתוח מעקף קיבה לפני כשבע שנים .הדרך הניתוחית שלי, הייתה רצופה בעליות רבות ומורדותמהם למדתי רבות על סוגיי  הניתוחים הבריאטרים ועל המעקף בפרט.מזמין אותכם, להצטרף יחד למסע ולדרך אשר אתם עושים בקבוצה לניתוחים בריאטרים.רק יחד נגיע למטרה אשר הצבנו לעצמנו.  
Ruths
Ruths
סובלת מדלקת מפרקים שיגרונית וניוונית, ומחפשת להחליף מידע בנושא
כמוניהשמנהחדשותתרופות נפוצות לצרבת נקשרו לדמנציה

תרופות נפוצות לצרבת נקשרו לדמנציה

מחקר מצא קשר בין תרופות לרפלוקס קיבתי ושטי מקבוצת מעכבי משאבות פרוטונים (PPI) לבין סיכון מוגבר לדמנציה באנשים מבוגרים. האם התרופות בטוחות?


(צילום: Shutterstock)
(צילום: Shutterstock)

התרופות הנפוצות למניעת צרבת מקבוצת מעכבי משאבות פרוטונים (PPI) נחשבות לתרופות בטוחות מאוד, אך לאחרונה מצטברים מחקרים שמעלים את האפשרות שלתרופות עשויות להיות תופעות לוואי משמעותיות. כעת מתפרסם מחקר חדש שמצא כי תרופות מהמשפחה עלולות להעלות את הסיכון של מטופלים מבוגרים לפתח דמנציה.

 

מעכבי משאבות פרוטונים (או מעכבי משאבות מימן) הן מהתרופות הפופולאריות ביותר בעולם. התרופות מפחיתות את חומציות הקיבה וכך מונעות תחושת צרבת המלווה רפלוקס קיבתי ושטי (Gastroesophageal reflux disease ובקיצור GERD), כיבי קיבה ובעיות נוספות הקשורות לחומציות במערכת העיכול.

 

עורכי המחקר החדש, חוקרים מהמכון הגרמני למחלות נוירולוגיות ניווניות, מצאו במחקר תצפיתי שערכו בעבר קשר בין שימוש במעכבי משאבות פרוטונים לסיכון מוגבר לירידה קוגניטיבית. הם מסבירים כי קיים גם הסבר ביולוגי שיכול אולי לעמוד מאחורי הקשר – מחקרים הראו כי תרופות מהמשפחה יכולות לעבור את מחסום הדם-מוח ולהיות פעילות במערכת העצבים המרכזית. מחקרים שנערכו בבעלי חיים הראו כי התרופות יכולות להשפיע על ייצור והתנוונות של החלבון עמילואיד-בטא במוח וכך להשפיע על הסיכון לדנמציה. בבני אדם נמצא כי התרופות עשויות להפחית רמות של רכיבים תזונתיים בגוף, בהם B12 - שרמות נמוכות שלו נקשרו לירידה קוגניטיבית.

 

מאחר שהשימוש בתרופות ממשפחת ה-PPI נפוץ כל-כך, בעיקר באוכלוסייה המבוגרת, החוקרים ביקשו להמשיך ולבחון אם לתרופות עשויה להיות השפעה על הקוגניציה.

 

לשם כך הם התבססו על מאגר נתונים רחב של חברת ביטוח הבריאות הגדולה ביותר בגרמניה (נתונים משנת 2004 עד 2011). מתוך 73,679 נבדקים בגיל 75 ומעלה שהיו ללא דמנציה בתחילת המחקר, 29,510 אובחנו עם דמנציה במהלך תקופת המעקב. החוקרים בחנו את המרשמים שקיבלו הנבדקים והתמקדו בנבדקים שטופלו באופן קבוע (במשך 18 חודשים לפחות) במעכבי משאבות פרוטונים - בהם אומפרזול, פאנטופראזול, לנסופרזול, אזומפראזול ורבפרזול - סך הכל 2,950 נבדקים.

 

לאחר שנוטרלו מספר גורמים שהיו עלולים להתערב ולהשפיע על התוצאות – גיל, מין, מחלות נוספות ושימוש בתרופות מרובות – ניתוח הנתונים חשף כי לאנשים שטופלו ב-PPI סיכון גבוה ב-44% לדמנציה, בהשוואה לאנשים שלא נטלו תרופות מהמשפחה.

 

המחקר, שפורסם במהדורה המקוונת של כתב העת המדעי JAMA Neurology, הוא מחקר תצפיתי ומחקר שכזה לא יכול להוכיח כי מדובר בקשר של סיבה ותוצאה. משמע שלא ניתן לקבוע על פיו כי התרופות עצמן גורמות לדמנציה. ייתכן שהקשר נובע, לפחות בחלקו, מכך שלאנשים הנוטלים PPI מאפיינים משותפים שמעמידים אותם בסיכון מוגבר לדמנציה, שהחוקרים לא הצליחו לנטרל בניתוח הנתונים – כמו שימוש בתרופות מסוימות, רמת השכלה דומה או תזונה מסוימת. כדי להוכיח כי תרופות מסוג PPI גורמות לדמנציה, נדרשים מחקרים קליניים מבוקרים, בהם אנשים עם תסמיני צרבת בעלי מאפיינים דומים יחולקו באופן רנדומלי לקבוצה שתקבל PPI וקבוצה שתקבל טיפול דמה (פלצבו) ויהיו במעקב במטרה להשוות את שיעורי התפתחות הדמנציה בשתי הקבוצות.

 

משברים ומחלות כליה ועד התקפי לב

 

עם זאת, הממצאים מתווספים למחקרים קודמים שקשרו תרופות מסוג PPI לנזקים בריאותיים, בהם נזק כלייתי ובפרט מחלת כליות כרונית ודלקת כליות חריפה המכונה נפריטיס טובולואינטרסטיציאלית חדה, בעיות לב, זיהומים ושברים.

 

מחקר שפורסם בינואר השנה בכתב העת JAMA Internal Medicine מצא במדגם אחד כי שימוש ב-PPI קשור לסיכון גבוה ב-50% למחלת כליות כרונית, ובמדגם אחר מצא שכאשר התרופה ניטלה פעם ביום הסיכון המוגבר למחלת כליות כרונית עמד על 15% וכשהיא ניטלה פעמיים ביום הסיכון המוגבר קפץ ל-46%.

 

מחקר שפורסם בשנת 2015 בכתב העת PLOS One מצא כי תרופות מסוג PPI עלולות להגביר את הסיכון להתקפי לב. החוקרים מצאו כי לאנשים הסובלים מרפלוקס שנחשפו לתרופות מקבוצת ה-PPI סיכון גבוה ב-16% להתקף לב בהשוואה לאלה שלא נחשפו לתרופות. בעיבוד אחר של נתונים נמצא סיכון גבוה פי שניים למוות הנובע ממחלות לב וכלי דם עם השימוש בתרופות מסוג PPI. מחקר קודם שערכו לפני מספר שנים אותם החוקרים הראה כי תרופות מקבוצת PPI עיכבו פעילות של אנזימים המייצרים חומר חשוב מאוד - גז שנקרא תחמוצת חנקתית, בתאי האנדותל המרפדים את פנים כלי הדם בגוף. מחסור בתחמוצת חנקתית משפיע לרעה על גמישות ותפקוד כלי הדם.

 

בשנת 2010 מנהל המזון והתרופות האמריקאי (ה-FDA) פרסם אזהרה על סיכון מוגבר לשברים עם שימוש ב-PPI, אך ציין כי נדרש מידע נוסף בנושא. מחקר שפורסם בכתב העת British Medical Journal בשנת 2012 מצא כי בהשוואה לנשים שלא השתמשו בתרופות ממשפחת ה-PPI, הסיכון לשבר בירך בנשים שהשתמשו בתרופות באופן קבוע במשך לפחות שנתיים היה גבוה ב-35%. הסיכון לשבר בירך ירד לרמה הרגילה שנתיים לאחר שהמטופלות הפסיקו ליטול את התרופות.

 

העדויות המצטברות על הסיכונים הכרוכים בטיפול ב-PPI אמנם עדיין אינן חד משמעיות, אך יש להן חשיבות רבה, מאחר ש-PPI נחשבות באופן כללי לתרופות בטוחות ונמצאות בשימוש נרחב מאוד. מחקרים אף הראו כי במקרים רבים הן ניטלות ללא צורך.

 

במאמר מערכת שפורסם בינואר השנה בכתב העת JAMA Internal Medicine, מומחים מאוניברסיטת קליפורניה קראו לרופאים ולמטופלים לשקול את היתרונות והסיכונים הפוטנציאלים שטמונים בשימוש ב-PPI ואת האלטרנטיבות כמו שינויים באורח החיים - או כשנדרש תרופות חוסמות H2 - לפני שהם רושמים טיפול ב-PPI. הם ציינו שפעמים רבות התרופות ניטלות גם כשאין סיבה ברורה לכך – לעיתים כשהאדם סבל מתסמיני צרבת שכבר מזמן פסקו. לדבריהם, במצבים כאלה יש להפסיק את הטיפול כדי לראות אם התסמינים חוזרים ואם בכלל יש צורך בטיפול.

 

 

כך תתמודדו עם צרבת

 

JAMA Neurol. Published online February 15, 2016