התרופות לטיפול בצרבת מקבוצת 'מעכבי משאבות פרוטונים' ובקיצור PPIs (קיצור של Proton Pump Inhibitors), הקרויות גם 'מעכבי משאבת מימן' – הן תרופות שהשימוש בהן הוא נפוץ ביותר כיום.

בשנים האחרונות נמצא כי נטילה של PPIs עשויה להיות כרוכה בסיכון למספר תופעות לוואי חמורות, ומחקרים קשרו בין השימוש בתרופות לסיכון מוגבר למוות מוקדם. למרות המידע שהצטבר על תופעות הלוואי האפשריות, רבים ממשיכים ליטול את התרופות לתקופות ממושכות, גם כשאין לכך הצדקה רפואית ברורה.

כעת מתפרסם מחקר חדש שמצביע על הסיכונים האפשריים בשימוש יתר בתרופות הנפוצות לטיפול בצרבת: סיכון מוגבר למוות ממחלות לב וכלי דם, מחלות כליה כרוניות וסרטן בדרכי העיכול העליונות. הסיכון עולה ככל שהשימוש בתרופות ממושך יותר וקיים גם כשהתרופות ניטלות במינונים נמוכים.

המחקר שממצאיו פורסמו בכתב העת המדעי The BMJ התבסס על נתונים של יוצאי צבא – בעיקר גברים לבנים מעל גיל 65 – שהחלו ליטול לאחרונה תרופות נגד צרבת. 157,625 נבדקים החלו ליטול PPIs ו-56,842 החלו ליטול תרופה נגד צרבת מקבוצת 'חוסמי H2'. הנבדקים היו במעקב במשך עד 10 שנים.

החוקרים מבית הספר לרפואה של אוניברסיטת וושינגטון מצאו כי נבדקים שנטלו PPIs היו בסיכון גבוה ב-17% למוות מוקדם בהשוואה לנבדקים שנטלו חוסמי H2. שיעור מקרי המוות במהלך תקופת המעקב היה 387 ל-כל 1,000 משתמשי PPIs בהשוואה ל-342 לכל 1,000 משתמשי חוסמי H2 – 45 מקרי מוות עודפים לכל 1,000 אנשים שמשתמשים ב-PPIs. מכל 1,000 משתמשי PPIs 15 מתו במהלך המעקב ממחלות לב, 4 מתו ממחלת כליות כרונית ו-2 מסרטן במערכת העיכול.

יותר ממחצית מהאנשים שהשתמשו ב-PPIs השתמשו בתרופות ללא צורך רפואי בכך, ובקרב אוכלוסייה זו שיעורי התמותה היו גבוהים במיוחד. 

לא בלי הכרח רפואי 

בדומה לממצא מהמחקר החדש, מחקרים קודמים מארה"ב, בריטניה ואוסטרליה מעלים כי 40% עד 65% מהמאושפזים בבתי חולים שנוטלים תרופות לטיפול בצרבת מסוג PPIs באופן קבוע עושים זאת ללא הצדקה רפואית ברורה להמשך הטיפול.

עורכי המחקר החדש מסכמים כי יש להימנע משימוש ב-PPIs כשאין לכך הכרח רפואי. באלה שיש להם צורך רפואי, השימוש בתרופות צריך להיות מוגבל למינון היעיל הנמוך ביותר ולמשך השימוש הכי קצר שאפשר.

בתרופות מקבוצת מעכבי משאבות פרוטונים כלולות תרופות המכילות את החומרים הפעילים אומפרזול (לוסק, פרילוסק, אומפרדקס Z), אסומפראזול (נקסיום), לנסופרזול (לנטון, פרבאסיד, לנסופרזול-טבע), פנטופרזול (קונטרולוק, פנטואבניר, אולסרון, פנטולוק, פרוטוניקס), דקסלנסופרזול (דקסילנט) ורבפרזול (אסיפקס, פריאט).

במאי 2017 פורסמו הנחיות קליניות שמורות מתי וכיצד להפסיק את הטיפול ב-PPIs במטרה לשמר את התועלת הרפואית ולהימנע מנזקים. לפי ההנחיות שנכתבו על ידי חוקרים מאוניברסיטת אוטווה בקנדה, מבוגרים המטופלים בתרופות לצרבת בשל ריפלוקס, כיב פפטי או דלקת בוושט למשך ארבע שבועות לפחות, והשיגו הפסקה של התסמינים שבעטיים החלו ליטול את אותן התרופות – צריכים לשנות את הטיפול התרופתי: להפסיק לחלוטין את נטילת התרופה באופן יומיומי, ולהמשיך וליטול אותה רק כשיש צורך, כלומר רק כשמתחילים לחוש בסימני צרבת או לחילופין להפחית את המינון. ההנחיות אינן מיועדות לחולים במחלת ושט ע"ש ברט – המהווה גורם סיכון לסרטן הוושט, וכן במצבים של דלקת חמורה בוושט או כיבים מדממים במערכת העיכול. כמו כן, ישנם אנשים שזקוקים לטיפול בתרופות לצרבת כשקיימת הערכה רפואית לסיכון מוגבר לאולקוס מסיבות שונות.

PPIs נחשבות לתרופות בטוחות יחסית, אך בשנים האחרונות מצטברים מחקרים לפיהם ייתכן שהשימוש בהן כרוך בסיכונים שונים. מחקר שפורסם בינואר 2016 מצא כי התרופות מעלות ב-50% את הסיכון לאי ספיקת כליות כרונית. במחקר אחר שפורסם באפריל 2016 בכתב העת המדעי של החברה האמריקאית לנפרולוגיה נמצא כי השימוש בתרופות נקשר בסיכון גבוה ב-32% לירידה בתפקוד הכליות ואף הכפיל את הסיכון לאי ספיקת כליות הדורשת טיפולי דיאליזה או השתלת כליה. למרות שהעדויות המצטברות על הסיכונים הכרוכים בטיפול עדיין אינן חד משמעיות, במאמר מערכת שליווה את פרסום המחקר בינואר, מומחים מאוניברסיטת קליפורניה קראו לרופאים ולמטופלים לשקול את היתרונות והסיכונים הפוטנציאלים שטמונים בשימוש בPPIs  ואת האלטרנטיבות כמו שינויים באורח החיים - או כשנדרש תרופות חוסמות H2 - לפני שהם רושמים טיפול במעכבי משאבות פרוטונים. 

מחקר מיולי 2015 העלה כי שימוש בתרופות הללו מעלה את הסיכון להתקפי לב, אם כי ייתכן ואין קשר ישיר בין השניים, ואנשים שנוטים להשתמש בתרופות אלו נמצאים מלכתחילה בסיכון מוגבר לאירועים לבביים.

בפברואר 2016 דיווחו חוקרים כי התרופות הללו מעלות את הסיכון לדמנציה, ייתכן שבאמצעות הפחתת רמות של רכיבים תזונתיים בגוף, בהם B12 שרמות נמוכות שלו נקשרו לירידה קוגניטיבית. כמו כן, חוקרים מצאו בפברואר 2012 כי שימוש ממושך בתרופות לצרבת מעלה ב-35% את הסיכון לשברים בצוואר הירך. השימוש בתרופות גם נקשר לסיכון מוגבר זיהומים שונים.

BMJ 2019; 365 doi: https://doi.org/10.1136/bmj.l1580. Published 30 May 2019