ניוון מקולרי גילי (נמ"ג) מהווה מחלת עיניים כרונית מתקדמת שנגרמת כתוצאה מניוון מרכז הרשתית בעין המכונה 'מקולה', במרכז שדה הראייה. המחלה מתבטאת בתסמינים אופייניים של פגיעה בראייה, לרבות ראייה מעורפלת במרכז שדה הראייה, צמצום שדה הראייה, ואף מהווה את הסיבה מספר 1 להתפתחות עיוורון בישראל.

ניוון מקולרי גילי היא מחלה נפוצה בגיל המבוגר, ולפי הערכות 1.5% מהאוכלוסייה סובלים מניוון מקולרי גילי, כשהשכיחות עולה עם הגיל ומגיעה ל-7% מהאוכלוסייה בגילי 69-60 וכשליש (33%) בגילי 75 ומעלה, כשבגילים אלה כ-7% סובלים מהשלבים המתקדמים של המחלה.

מחקרים שפורסמו בעבר העלו את האפשרות שתרופות להפחתת כולסטרול, שליטה על סוכרת והפחתת דלקתיות עשויות להפחית את הסיכון לפתח ניוון מקולרי גילי, אך הממצאים בנושא לא היו עקביים והמחקרים לרוב התבססו על מספר קטן של נבדקים.

נתונים מ-14 מחקרים

כדי לבחון את הנושא, צוות חוקרים ממוסדות רבים באירופה ניתח נתונים מ-14 מחקרים בנושא שנערכו בקהילה ובבתי חולים, שכללו יחד 38,694 אנשים באירופה. כל המשתתפים היו מעל גיל 50 ונטלו לפחות סוג אחד של תרופות להפחתת כולסטרול - לרבות סטטינים, תרופות לשליטה על סוכרת - לרבות אינסולין, תרופות להפחתת דלקתיות - לרבות סטרואידים ותרופות להפרעות תנועה.

השכיחות של ניוון מקולרי גילי נעה בין 12% ל-64.5% במחקרים השונים – 9,332 מקרים סך הכל. השכיחות של שלבים מתקדמים של ניוון מקולרי גילי נעה בין 0.5% ל-35.5% - 951 מקרים סך הכל.

לאחר שנלקחו בחשבון גורמים שהיו עלולים להתערב ולהשפיע על התוצאות, ניתוח הנתונים חשף כי תרופות להפחתת כולסטרול נקשרו לירידה של 15% בסיכון לניוון מקולרי גילי ותרופות לסוכרת נקשרו לירידה של 22% בסיכון לכל סוג של ניוון מקולרי גילי.  

לא נמצא קשר בין שימוש בתרופות אחרות לבין הסיכון לניוון מקולרי גילי. ניתוח הנתונים גם לא מצביע על קשר בין שימוש בתרופות לבין שלבים מתקדמים של ניוון מקולרי גילי באופן ספציפי, אם כי מספר הנבדקים עם ניוון מקולרי גילי מתקדם לא היה גדול מספיק כדי להסיק מסקנות חד משמעיות.

המחקר שממצאיו מתפרסמים בכתב העת British Journal of Ophthalmology מצביע על תפקיד של תהליכים מטבוליים בהתפתחות ניוון מקולרי גילי וקשר בין המחלה למחלות לב וכלי דם, מה שעשוי להוביל לאפיקים חדשים לטיפול במחלה.

Journal of Ophthalmology (2022). DOI: 10.1136/bjo-2022-321985