ישנן תרופות המסייעות להורדת לחץ הדם באמצעות פעולה ישירה שהן מבצעות על השריר החלק בעורקיקים (התפצלויות של עורקים, Arterioles). פעולה זו מרחיבה את העורקיקים, ומביאה לירידה בלחץ הדם.

בקבוצה זו של תרופות הקרויה 'מרחיבי כלי דם ישירים' ובלעז 'ואזודילטורים' (Vasodilators) כלולות שתי תרופות הפועלות באופן זהה. תרופות אלו כיום פחות בשימוש בהשוואה לתרופות להורדת לחץ דם מהקבוצות האחרות:

• הידרלזין – Hydralazine, הידועה בשמות המסחריים אלפאפרס ואפרזולין, ושיווקה הופסק בישראל מסיבות מסחריות, וכיום ניתן להשיגה באמצעות טופס 29ג'.

• מינוקסידיל - Minoxidil. – טיפול תרופתי שניתן בעבר ליתר לחץ דם וכיום ניתן בעיקר לעצירת תופעה של נשירת שיער והתקרחות.

צורת נטילה: בכדורים, פעם ביום.

סל התרופות: התרופות כבר אינן רשומות בישראל ולכן אינן כלולות בסל הבריאות הממלכתי אך ניתנות לייבוא באמצעות טופס 29ג' ומחירן נמוך יחסית.

למי מרחיבי כלי דם ישירים יעילים יותר?

בשל תופעות לוואי קשות, מרחיבי כלי דם ישירים פחות בשימוש כיום, אם כי ההידרלזין עדיין ניתנת לעתים לנשים בהריון עם יתר לחץ דם ומינוקסידיל ניתן לחולים עם יתר לחץ דם עמיד לטיפול.

תופעות לוואי של מרחיבי כלי דם ישירים 

לתרופות אלו יש תופעות לוואי הנובעות בעיקר מהרחבת כלי הדם. בין היתר, הן עלולות לגרום לנפילה חדה בלחץ הדם, להאצת הדופק כניסיון פיצוי, וכן לצבירת נוזלים ולבצקות. לכן מומלץ לשלב את הטיפול בתרופות אלו יחד עם תכשירים ממשפחת חוסמי הבתא המונעים את הדופק המהיר ואת צבירת הנוזלים.

תרופת ההידרלאזין עשויה לעורר בגוף היווצרות נוגדנים עצמיים, שעלולים להוביל לתסמונת דמויית מחלה שנקראת זאבת (לופוס). למחלה זו ביטויים רבים, בהם הצטברות נוזלים סביב הריאות (תפליט פליאורלי) או סביב שריר הלב (תפליט פריקרדיאלי), כאבי פרקים ועוד. תרופת המינוקסידיל עשויה לגרום לשיעור יתר ואף היא עלולה להוביל להיווצרות תפליט פליאורלי ופריקרדיאלי.

כל התרופות ליתר לחץ דם

* פרופ' אהוד גרוסמן הוא מנהל מחלקה פנימית ד' והיחידה ליתר לחץ דם במרכז הרפואי שיבא ודיקן בית הספר לרפואה באוניברסיטת תל אביב

* ד"ר אלון גרוסמן הוא סגן מנהל מחלקה פנימית ה' במרכז רפואי רבין

עודכן לאחרונה: דצמבר 2016