מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

מנהלי קהילה

פרופ' אהוד גרוסמן
פרופ' אהוד גרוסמן
בוגר בית הספר לרפואה בתל-אביב. לשעבר מנהל מחלקה פנימית ד' והיחידה ליתר לחץ דם במרכז הרפואי ע"ש שיבא. לשעבר מנהל האגף הפנימי במרכז הרפואי ע"ש שיבא, פרופ' מן המנין ומופקד על קתדרה ליתר לחץ דם באוניברסיטת תל אביב. לשעבר דיקאן בית ספר לרפואה באוניברסיטת תל אביב כיום נשיא אוניברסיטת אריאל
פרופ עדי לייבה
פרופ עדי לייבה
מנהל המכון לנפרולוגיה ויתר לחץ דם בבית החולים האוניברסיטאי אסותא אשדוד ומנהל מרפאה מייעצת בפנימית, מחלות כליה ולחץ דם במרפאת מומחים בקרית אונו (מרב מרכזי בריאות, הדובדבן 7 קרית אונו ) מומחה ברפואה פנימית , בנפרולוגיה וביתר לחץ דם, פרופסור מן המניין באוניברסיטת בן גוריון ופרופ. משנה באוניברסיטת הארוורד,ארה"ב. בשנים 2016-2022 שימשתי כנשיא החברה הישראלית ליתר לחץ דם. מומחה בפנימית, הן מתל השומר, והן מבית חולים Mount Auburn בקיימברידג', מסצ'וסטס. סא"ל במיל., יועץ קצין רפואה ראשי למחלות כליה ויתר לחץ דם, ומנהל תחום מחלות כליה ויתר לחץ דם בקופות חולים "מכבי" ו"לאומית". מייסד ויו"ר החוג הנפרולוגי הישראלי פלסטיני בהר"י. בקרו באתר של פרופ' עדי לייבה www.profleiba.com ניתן להתייעץ בווטסאפ דרך האחות אחראית המרפאה , הגב. סיגלית ארי-עם ( RN)- 054-541-9992
כמונילחץ דםמדריכיםתרופות לחץ דם: מעכבי מערכת הרנין-אנגיוטנסין

תרופות לחץ דם: מעכבי מערכת הרנין-אנגיוטנסין

מעכבי אנזים המהפך ACE וחוסמי הקולטן לאנגיוטנסין 2: על המנגנון, אופן הנטילה ותופעות הלוואי של התרופות ללחץ דם מקבוצת מעכבי מערכת הרנין-אנגיוטנסין

מאת דן אבן, פרופ' אהוד גרוסמן וד"ר אלון גרוסמן
תגובות 0

(צילום: Shutterstock)
(צילום: Shutterstock)

הכליות מהוות שותף פעיל בוויסות לחץ הדם, בעיקר באמצעות הציר הפיזיולוגי הקרוי 'ציר רנין-אנגיוטנסין', המסומן באותיות RAA (קיצור של Renin Angiotensin Axis) או RAS (קיצור של Renin Angiotensin System). השפעה על ציר זה באמצעות תרופות שונות יכולה לסייע לטיפול ביתר לחץ דם, אך לחלק מהתרופות יש תופעות לוואי משמעותיות כגון שיעול, שלפעמים אף עשוי להוביל לצורך בהפסקת טיפול.

 

רנין (Renin) הוא אנזים המופרש מהכליה בתגובה לירידת לחץ דם המורגשת בכלי הדם הקטנים של הכליה. הרנין מזרז הפיכה של אנגיוטנסינוגן לאנגיוטנסין 1 ובהמשך לאנגיוטנסין 2.

 

מעכבי אנזים המהפך ACE

 

אנגיוטנסין 1 הופך לאנגיוטנסין 2 בשתי דרכים, שהמרכזית שבהן, מתרחשת בריאות ובכבד באמצעות אנזים שנקרא "האנזים המהפך", ובלעז ידוע בקיצור ACE (קיצור של Angiotensin Converting Enzyme) המצוי בעיקר בריאות.

 

אנגיוטנסין 2 שנוצר מוביל לעלייה בלחץ הדם הן באמצעות כיווץ כלי הדם והן באמצעות הגברת ייצור ההורמון אלדוסטרון (כפי שהוסבר בנוגע למשפחת 'משתנים אוצרי אשלגן'). תרופות המעכבות את האנזים המהפך, הקרויות ACE Inhibitors, מעכבות את ייצור האנגיוטנסין 2, ובכך גורמות להרחבת כלי הדם. כמו כן, הירידה באנגיוטנסין 2 מובילה לירידה באלדוסטרון וכך נמנעת צבירת נתרן ומים. מכיוון שהאנזים המהפך אחראי גם לפירוק חומרים המרחיבים כלי דם ומכונים ברדיקינינים (Bradykinins) ופרוסטגלנדינים (Prostaglandins), עיכובו מעלה את רמתם בדם, ולמעשה מביא גם בדרך זו להרחבת כלי הדם ולהורדת לחץ דם.

 

קיימות תרופות רבות בקבוצה זו:

 

קפטופריל (CAPTOPRIL) - קפוטן, קאפטופריל, אינהיבייס, קפטי, אסריל. טווח מינון 25-150 מ"ג ביום. 

בנזפריל (BENAZEPRIL) - סיבצן. טווח מינון 5-40 מ"ג ביום. 

אנאלפריל (ENALAPRIL) - קונברטין, אנלדקס, אנלפריל. טווח מינון 5-40 מ"ג ביום. 

מואקסיפריל (MOEXIPRIL) - פרדיקס. טווח מינון 7.5-15 מ"ג ביום. 

ליזינופריל (LISINOPRIL) - טנסופריל. טווח מינון 5-40 מ"ג ביום. 

רמיפריל (RAMIPRIL) - טריטייס. טווח מינון 1.25-20 מ"ג ביום. 

סילזפריל (CILAZAPRIL) - וסקייס, סילריל. טווח מינון 1-10 מ"ג ביום. 

פוסינופריל (FOSINOPRIL) - וזופריל. טווח מינון 10-40 מ"ג ביום. 

 

צורת נטילה: בכדורים, לרוב פעם ביום (קפטופריל נוטלים 3 פעמים ביום).

 

סל התרופות: התרופות כלולות בסל הבריאות הממלכתי ליתר לחץ דם לרישום על ידי כל רופא.

 

למי מעכבי אנזים המהפך ACE יעילים יותר?

 

מעכבי האנזים המהפך משפיעים לטובה על שריר הלב, והוכחו כמאריכי חיים בחולים עם אי ספיקת לב ובחולים לאחר אוטם שריר הלב, בפרט כשישנה הפרעה בתפקוד החדר השמאלי בלב.

 

תרופות ממשפחה זו גם מגנות על הכליות בחולי סוכרת ובחולים עם פגיעה בכליות שלא על רקע סוכרת. כפועל יוצא, על תרופות אלה להיות חלק מהטיפול ביתר לחץ דם בחולים הסובלים מהפרשת חלבון בשתן (פרוטאינוריה).

 

תרופות אלה אסורות לטיפול בהיריון.

 

תופעות לוואי של מעכבי אנזים המהפך ACE

 

למעכבי אנזים המהפך מספר תופעות לוואי אופייניות. תופעת הלוואי המרכזית המופיעה במטופלים במעכבי האנזים המהפך היא השיעול. עד 15% מהמטופלים סובלים מהתופעה והיא עשויה להופיע בכל שלב של נטילת התרופה. השיעול יכול לחלוף תוך מספר חודשים, אך בחלק לא מבוטל של החולים הוא מביא להפסקת הטיפול. את השיעול נוטים לייחס לעלייה ברמות הברדיקינינים בעקבות עיכוב האנזים.

 

מעכבי אנזים המהפך עשויים לגרום גם לירידה קיצונית מדי בלחץ הדם, פריחה ובצקות, צהבת, הפרעות בחוש הטעם, ירידה במספר התאים הלבנים בדם, החמרה בתפקודי הכליה (בעיקר בחולים הסובלים מהיצרות של עורקי שתי הכליות או באלו עם כליה בודדת שהעורק שלה מוצר) ועלייה בערכי האשלגן בדם. בחולים הנמצאים בסיכון לתופעת לוואי זו, כגון אלו הסובלים מאי ספיקת כליות, מומלץ לעקוב אחר ערכי האשלגן בעיקר בתחילת הטיפול. אין להשתמש בתרופות מקבוצה זו במהלך ההיריון בשל סכנה לעובר.

 

חוסמי הקולטן לאנגיוטנסין 2

 

כאמור, טיפול במעכבי האנזים המהפך עלול לגרום לתחושת אי נוחות בגרון ולשיעול, ובחלק מהמקרים הדבר אף מוביל להפסקת הטיפול. בעקבות תופעות לוואי אלו פותחה משפחה חדשה של תרופות מסוג 'חוסמי הקולטן לאנגיוטנסין 2' (Angiotensin 2 receptor antagonists) – הקרויה לעתים גם 'חוסמי הקולטן לאנגיוטנסין ובקיצור ARBs (קיצור של Angiotensin Receptor Blockers) ולעתים AT1 Receptor Antagoinsts או בקיצור AT1R.

 

תרופות אלו חוסמות באופן סלקטיבי את הקולטן לאנגיוטנסין 2 ומונעות את פעילות הציר רנין-אנגיוטנסין מבלי להעלות את רמות הברדיקינינים שככל הנראה גורמים לתופעות הלוואי (בניגוד למעכבי אנזים המהפך).

 

התרופות בקבוצה זו:

 

לוסרטן (LOSARTAN) - אוקסר, לוטן, לוסרדקס, לוסרטה. טווח מינון 50-100 מ"ג ביום. 

קנדסרטן (CANDESARTAN) - אטקנד, קנדסרטן. טווח מינון 8-16 מ"ג ביום. 

ולסרטן (VALSARTAN) - דיוואן, וקטור, ולסרטן דקסל. טווח מינון 80-160 מ"ג ביום.

אירבסרטן (IRBESARTAN) - אירבן. טווח מינון 150-300 מ"ג ביום.

 

צורת נטילה: בכדורים, פעם ביום.

 

סל התרופות: התרופות ממשפחת חוסמי הקולטן לאנגיוטנסין 2 כלולות בסל הבריאות הממלכתי.

 

למי חוסמי הקולטן לאנגיוטנסין 2 יעילים יותר?

 

תרופות ממשפחת חוסמי הקולטן לאנגיוטנסין 2 דומות במנגנון פעולתן למעכבי האנזים המהפך, אך לא גורמות לשיעול, ולכן הן בשימוש בעיקר בקרב חולים אצלם מעכבי האנזים המהפך היו יעילים, אולם הובילו לתופעות לוואי. תרופות אלו אסורות לטיפול בהיריון.

 

תופעות לוואי של חוסמי הקולטן לאנגיוטנסין 2

 

תופעות הלוואי של תרופות אלו דומות לאלו של מעכבי האנזים המהפך, למעט השיעול, שנגרם כאמור על ידי מעכבי האנזים המהפך ולא על ידי חוסמי לאנגיוטנסין 2.

 

 

עוד על התרופות ליתר לחץ דם

 

 

* פרופ' אהוד גרוסמן הוא מנהל מחלקה פנימית ד' והיחידה ליתר לחץ דם במרכז הרפואי שיבא ודיקן בית הספר לרפואה באוניברסיטת תל אביב

* ד"ר אלון גרוסמן הוא סגן מנהל מחלקה פנימית ה' במרכז רפואי רבין

 

עודכן לאחרונה: דצמבר 2016