בשנים האחרונות גדל משמעותית היקף הצעירים שמטופלים בתרופות להפרעות קשב וריכוז (ADHD) – בהן תרופות ממריצות. תרופות אלה כוללות שתי קבוצות מרכזיות: קבוצת התרופות המכילות את החומר הפעיל מתילפנידאט אשר מונה את ריטלין וקונצרטה ומדבקות דיטרנה בשחרור מושהה, וכן התרופות פוקלין, מטדקס ומיקודין SK המכילות את החומר הפעיל 'דקסמתילפנידאט'. ולצידן תרופות מקבוצת האמפטמינים, המכילות נגזרות של החומר הפעיל אמפטמין, ובהן אטנט-אדרל, ויואנס, ליסדקסה ודקסדרין.

התופעה מתרחבת בהיקפים משמעותיים בשנים האחרונות ברוב מדינות המערב, ובכללן ישראל. מחקר בקופת חולים מכבי מצא כי שיעור הילדים שאובחנו עם הפרעת קשב וריכוז גדל מ-6.8% בשנת 2005 ל-14.4% בשנת 2014. מחקר בקופת חולים כללית זיהה עלייה בהיקף הפרעות קשב וריכוז גם בקרב בוגרים צעירים. בשנת 2017 אובחנו 8% מהילדים המבוטחים בקופה בגילי 6 עד 12 עם הפרעות קשב וריכוז, בגילי 13 עד 17 אובחנו כבר 15% עם ההפרעה, ואילו בקרב בוגרים צעירים בגילי 21 עד 30 אובחנו 10% עם ההפרעה – עלייה משמעותית לעומת 6% בשנת 2013.

לתרופות ממריצות להפרעות קשב וריכוז מספר תופעות לוואי אופייניות, ובעיקר הפרעות בשינה, ירידה בתאבון, ירידה במשקל, גריית יתר, כאבי בטן וכאבי ראש וכן עלייה בלחץ הדם. תרופות אלה אינן נלקחות בכל יום, אלא רק בימים שבהם המטופל בפעילות, ולרוב מומלץ להפסיקן בשבתות, חגים וחופשות ממושכות מלימודים או עבודה.

עתה מצאו חוקרים אמריקאים סיכון לסיבוך של מחלה בשריר הלב מסוג 'קרדיותיופתיה' בקרב צעירים שנוטלים תרופות אלה – אשר דורש התייחסות. קרדיומיופתיה היא מחלה של שריר הלב, שמקשה על פעילות משאבת הלב באספקת דם מחומצן לאיברי הגוף.  המחלה גורמת לעייפות מוגברת בביצוע משימות יומיומיות, ונוטה להחמיר עם הזמן.

הסיכון הכולל נמוך

החוקרים מבית הספר לרפואה של אוניברסיטת מדינת קולורדו השתמשו לצורך המחקר במאגר המידע הרפואי TriNetx שמרכז מידע על מטופלים ב-80 בתי חולים ברחבי ארה"ב, ובחן נתונים על מאובחנים עם הפרעות קשב וריכוז בגילי 20 עד 40, המטופלים בתרופות ממריצות ומאובחנים עם קרדיומיופתיה. לכל מטופל בתרופה ממריצה הוצמד מחקר מטופל דומה לפי גיל ומין שנכלל בקבוצת ביקורת. המחקר כלל 12,759 זוגות שעברו מעקב רפואי למשך עשר שנים. מטופלים עם הפרעות לבביות על רקע גורמי סיכון מוכרים אחרים כמו טיפולים למחלות סרטן – הוצאו מהמחקר כדי למנוע הטעיות.

במחקר נמצא כי הצעירים שקיבלו מרשמים לתרופות ממריצות היו בסיכון גבוה ב-17% לפתח קרדיומיופתיה כעבור שנה, ובסיכון גבוה ב-57% לפתח קרדיומיופתיה כעבור שמונה שנים, בהשוואה לצעירים שלא נטלו תרופות אלה. בכל שנה הסיכון להפרעה הלבבית עלה, אם כי העלייה התמתנה כעבור שמונה עד עשר שנים. עם זאת, הסיכון הכולל לקריומיופתיה שזוהה במחקר הוא נמוך, ועמד כעבור עשר שנות מעקב על 0.72% המטופלים בתרופות ממריצות בלבד (72 ל-10,000 איש), גם כאשר השימוש בהן היה ארוך טווח, וזאת בהשוואה לסיכון של 0.53% לקרדיומיופתיה בקבוצת הביקורת שכללה נבדקים שלא טופלו בממריצים (53 ל-10,000 איש).

הממצאים הוצגו בכנס המדעי השנתי של הקולג' האמריקאי לקרדיולוגיה (ACC) שנערך באפריל 2024 במדינת אטלנטה.

עייפות, קוצר נשימה ודופק לב מואץ

לטענת החוקרים, לאור ממצאי המחקר שמצביעים על סיכון כולל נמוך לקרדיומיופתיה, אין צורך להפסיק ברישום תרופות ממריצות, אולם על מטופלים בתרופות אלה להיות מודעים לתופעה ובמקרה של התפתחות תסמינים, לבצע בדיקת לב אבחנתית.

קרדיומיופתיה, ככל שהיא מחמירה, עשויה להתבטא בעייפות; קוצר נשימה בפעילות ובהמשך גם במנוחה; ירידה ביכולת לבצע פעילות גופנית; נפיחות (בצקות) ברגליים, בקרסוליים, בכפות הרגליים ובבטן; כאבים בחזה וחוסר נוחות; ודפיקות לב מואצות המכונות 'פלפיטציות'. החוקרים קוראים לבצע מחקרים נוספים כדי לזהות מטופלים בקבוצות סיכון לקרדיומיופתיה תחת טיפול בתרופות ממריצות שעשויים להנות גם מבדיקות סקר לאיתור מוקדם של סיבוכים בשריר הלב.

"ככל שאתה מטפל בחולים עם תרופות ממריצות זמן רב יותר, כך גדל הסיכוי שהם יפתחו קרדיומיופתיה, אבל הסיכון לכך עדיין נמוך מאוד", הבהירה פאולין ג'רארד, סטודנטית לרפואה שנה שנייה בבית הספר לרפואה של אוניברסיטת קולורדו, והמחברת הראשית של המחקר, בהודעה לעיתונות. "אני לא חושבת שזו סיבה מספיק טובה להפסיק לרשום את התרופות האלה למי שזקוק להן. הסיכון לא גדול בטווח הארוך. זה סיכון אמיתי, אבל הוא קטן".

המחקר הנוכחי מחדש בכך שהוא מבצע מעקב מתמשך אחר המטופלים בתרופות ממריצות לאורך זמן, בהבדל מרוב המחקרים עד כה שבחנו את תופעות הלוואי של תרופות אלה למשך שנה עד שנתיים, ולא זיהו סיכון משמעותי לבריאות הלב.

קישור להודעה לעיתונות מטעם הקולג' האמריקאי לקרדיולוגיה