מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

מנהלי קהילה

ד
ד"ר גרשון פינק
מנהל יחידת הריאות במרכז הרפואי קפלן.
אורנה יריב
אורנה יריב
www.PhysioClick.co.il יועצת בכירה לפיזיותרפיה. פיזיותרפיסטית משנת 1989. בעלים, מנכל״ית ויזמית של פיזיוקליק- PhysioClick : המרכז הארצי לייעוץ מהיר, לווי והתאמה של פיזיותרפיה פרטית, מתוך מאות פיזיותרפטרפיסטים פרטיים בכל הארץ ובכל התחומים. טיפול בקליניקה, ביקור בית או יעוצי פיזיותרפיה און ליין . www.PhysioClick.co.il מרצה בכנסים וקורסים בארץ ובחו״ל למדתי באוניבסיטת תל-אביב ובית חולים "אסף הרופא".  מאז עוסקת בעיקר בחולי ריאות בגילאים השונים. בעבר 10 שנים במכון פיזיותרפיה ב"מכבי" בתחום האורטופדי, ובבית חולים ״ לניאדו״ בשיקום ריאות ובמחלקת ילדים בתחום הנשמתי. כל 30 שנות עבודתי עשיתי אלפי ביקורי בית למטופלים שסבלו מבעיות מכל הסוגים: בעיות אורטופדיות, נשימתיות, תפקודיות ועוד. שנים רבות טיפלתי בחולי CF כולל ליווי לחו"ל להשתלת ריאות. השיתתפתי בקורסי ריאות וכנסים רבים בארץ ובבלגיה. חברה באירגון ERS האירופאי למחלות ריאה. מוזמנים: https://physioclick.co.il
כמונינשימהחדשותתרופות לאסתמה עשויות לדכא גדילה

תרופות לאסתמה עשויות לדכא גדילה

סקירת מחקרים: קורטיקוסטרואידים במשאף עשויים לדכא מעט את הצמיחה לגובה של ילדים אסתמטיים


(צילום: Shutterstock)
(צילום: Shutterstock)

תרופות קורטיקוסטרואידיות הניתנות באמצעות משאפים לילדים עם אסתמה, עלולות לדכא את הגדילה בחצי סנטימטר בממוצע בשנת הטיפול הראשונה. מינון נמוך יותר ממתן את השפעת התרופה על הגובה של הילדים. כך עולה משתי סקירות Cochrane (גוף מוסמך וידוע שעורך מחקרי ענק בתחום הבריאות באמצעות סקירת מחקרים רבים) שפורסמו השבוע בכתב העת The Cochrane Library. 

 

אסתמה היא מחלה דלקתית כרונית של דרכי הנשימה. ניתן להתייחס אליה כמצב בו יש רגישות יתר של צינורות הנשימה (הסמפונות). במצב זה, כל גורם חיצוני שחודר למערכת הנשימה, גם אם הוא לא מהווה סכנה אמיתית לגוף, מפעיל מנגנון שמטרתו למנוע מהגורם לחדור לריאות - צינורות הנשימה מתכווצים, הדופן שלהם מתנפח, ומופרש לתוכם ריר סמיך. במצב זה לאוויר קשה להיכנס ולצאת והחולה סובל מקוצר נשימה ושיעול. האוויר שעובר דרך הצינור הצר משמיע צפצוף ומעבר האוויר דרך צינור מלא ליחה עלול לגרום לחרחורים. כ-14 אחוז מהילדים בישראל סבלו מאסתמה מתישהו בילדותם.

 

קורטיקוסטרואידים במשאף מהווים טיפול קו ראשון למבוגרים וילדים עם אסתמה מתמשכת. תרופות אלה הן התרופות האפקטיביות ביותר לשליטה על המחלה והן מפחיתות את מספר וחומרת ההתקפים, את האשפוזים ואת מקרי המוות מהמחלה. עם זאת, ההשפעה האפשרית שלהן על גדילה של ילדים מהווה מקור לדאגה להורים ורופאים.

 

כדי לבחון את ההשפעה של התרופות על הגדילה, חוקרים מאוניברסיטת Rio Grande בברזיל ואוניברסיטת מונטריאול בקנדה ערכו שתי סקירות מחקרים.

 

הסקירה הראשונה כללה 25 מחקרים בהם השתתפו 8,471 ילדים עד גיל 18 עם אסתמה כרונית קלה עד מתונה. המחקרים הללו בחנו את כל משאפי הקורטיקוסטרואידים שקיימים לטיפול באסתמה פרט לתרופות מסוג טריאמצינולון. 14 מהמחקרים עקבו אחר הילדים במשך יותר משנה לאחר תחילת הטיפול.

 

ניתוח הנתונים הראה כי התרופות כקבוצה דיכאו את שיעורי הגדילה כאשר הושוו לפלצבו (תרופות דמה) או לתרופות שאינן סטרואידיות. שיעור הגדילה הממוצע, שעמד על 6-9 ס"מ בשנה בקבוצת הביקורת, היה נמוך בחצי סנטימטר בקבוצות הטיפול בקורטיקוסטרואידים בשנה הראשונה.

 

ההטבות עולות על הסיכונים

 

החוקרים אומרים כי לפי העדויות שהם בחנו, ילדים המטופלים באופן יומיומי עם קורטיקוסטרואידים במשאף עשויים לגבוה בחצי סנטימטר פחות במהלך שנת הטיפול הראשונה. עם זאת, נראה שההשפעה אינה משמעותית בשנים שלאחר מכן ולדבריהם היא שולית בהשוואה להשפעות המיטביות הידועות של התרופה בשליטה על אסתמה והבטחת גדילת ריאה מלאה.

 

בסקירה השנייה, אותם חוקרים סקרו מידע מ-22 מחקרים בהם ילדים אסתמטיים טופלו במינונים נמוכים או בינוניים של קורטיקוסטרואידים במשאף.

 

רק שלושה מחקרים עקבו אחר הילדים במשך שנה או יותר. אותם מחקרים הראו כי שימוש במינון נמוך יותר של קורטיקוסטרואידים - נמוך בערך בשאיפה אחת ליום - שיפר את הגדילה ברבע סנטימטר לאחר שנה.

 

החוקרים קוראים לביצוע מחקרים נוספים בנושא, בהם כאלה שישוו ראש בראש את התרופות השונות מבחינת השפעתן על הגדילה ומחקרים שישוו השפעות של מינונים שונים על הגדילה. חשוב שהמחקרים הבאים ימשיכו לעקוב אחר הילדים תקופה ארוכה לאחר תחילת השימוש בתרופה.

 

 

The Cochrane Library Published Online: 17 JUL 2014
DOI: 10.1002/14651858.CD009471.pub2 

DOI: 10.1002/14651858.CD009878.pub2