מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

חוט שדרה

מנהלי קהילה

ד
ד"ר ודים בלובשטיין
סגן מנהל המחלקה לשיקום שדרה ומנהל היחידה לאורודינמיקה ושיקום שליטה בשתן, בית החולים לוינשטיין מומחה ברפואת שיקום ובעל ניסיון רב בטיפול ושיקום נפגעי שדרה. חבר סגל בחוג לרפואת שיקום. ד"ר בלובשטיין סיים את לימודי הרפואה ברוסיה והתמחה שם ברפואה פדיאטרית. בשנת 93' עלה לארץ, סיים התמחות ברפואה שיקומית ומאז עובד בבית החולים לוינשטיין כרופא בכיר במחלקה לנפגעי שדרה. 
תמר פולאק
תמר פולאק
סגנית אחות אחראית במחלקה לשיקום שדרה, בית החולים לוינשטיין בעלת תואר ראשון בסיעוד ותואר שני בסוציולוגיה רפואית. בעלת ידע ומומחיות בתחום הטיפול והשיקום בנפגעי חוט שדרה.
פרופ' עמירם כ
פרופ' עמירם כ"ץ
פרופסור כ"ץ ניהל את המחלקה לשיקום שדרה במרכז הרפואי לשיקום לוינשטיין עד 30.6.2022. מאז, עוסק בייעוץ, הוראה ומחקר במחלקה וגם בייעוץ פרטי. פרופסור כ"ץ ניהל את בית החולים לוינשטיין משנת 2011 עד יולי 2019. עוד קודם לכן שימש בתפקידים שונים בבית החולים לוינשטיין החל משנת 1983. את תפקידו כמנהל המחלקה לשיקום שדרה, הוא מילא משנת 1994. פרופסור כ"ץ הוא מומחה ברפואה פיסיקלית ושיקום ובעל תואר נוסף כדוקטור לפילוסופיה (בחוג לפיזיולוגיה באוניברסיטת תל אביב). פרופ' כ"ץ השתלם בטיפול בפגיעות חוט שדרה ב- Stoke-Mandeville באנגליה והיה חבר בוועדה המדעית של החברה הבינלאומית לחוט שדרה ISCoS. יחד עם כל צוות המחלקה לשיקום שדרה בלוינשטיין פיתח סולם הערכה תפקודית לנפגעי חוט שדרה שמכתיב כיום יעדי טיפול שיקומי בנפגעי חוט שדרה במדינות רבות בכל העולם. פרטים נוספים ב- www.catzamiramprof.com
סיון אבנרי
סיון אבנרי
פיזיותרפיסט,מדריך קליני ובעל תארים ראשון ושני בפיזיותרפיה. (אוניברסיטת תל אביב)עובד בבית החולים לוינשטיין מאז 2001.אחראי על שירותי הפיזותרפיה במחלקה לשקום שדרה.
הדס טרייסמן
הדס טרייסמן
מרפאה בעיסוק אחראית, המחלקה לשיקום שדרה, בית החולים לוינשטיין בעלת תואר שני וותק של 14 שנה. התמחתה בתחום שיקום שדרה ובנושא זה כתבה גם את התזה
שרון רצהבי
שרון רצהבי
שרון רצהבי, פסיכולוגית רפואית מומחית. תואר ראשון מאוניברסיטת תל אביב, תואר שני מהמכללה האקדמית תל אביב יפו, בית ספר לפסיכותרפיה פסיכואנליטית באוניברסיטת חיפה. עבדה כפסיכולוגית בבית החולים רמב"ם ובבית החולים כרמל בחיפה עם אנשים המתמודדים עם מגוון מחלות ופציעות. כיום פסיכולוגית אחראית במחלקה לשיקום שדרה בבית לוינשטיין.

מובילי קהילה

שמואל-עדיני
שמואל-עדיני
פגוע חוט שדרה צווארי לאחר ניתוח להוצאת גידול אינטראמודולרי בגובה חוליות C2-C5 . חסר תחושה שיטחית ועמוקה.נכה בהגדרות הרפואיות,בריא בראש ובנחישות. כתבתי ספר \"שדרה כחוט השערה\" (פורסם באינטרנט) המתאר את נחישותי השיקומית בתקופה של מספר שנים ואת \"מלחמותי\" בכל התחומים הרפואיים והבירוקרטיים על מנת לחזור ולהשתלב בחברה כשווה.
כמוניחוט שדרהחדשותתרופה לטרשת נפוצה תסייע בפגיעות חוט שדרה?

תרופה לטרשת נפוצה תסייע בפגיעות חוט שדרה?

גילניה המשמשת לטיפול בטרשת נפוצה שיפרה תפקוד מוטורי בעכברים כשניתנה מיד לאחר פגיעה בחוט השדרה


צריך להעריך את יעילות התרופה בבעלי חיים גדולים יותר (צילום: Shutterstock)
צריך להעריך את יעילות התרופה בבעלי חיים גדולים יותר (צילום: Shutterstock)

 

מחקר יפני חדש שנערך בעכברים הראה כי תרופה בשם גילניה - תרופה ששימשה עד כה כטיפול לטרשת נפוצה - מראה הבטחה גם לטיפול בפגיעות חוט השדרה. יחד עם זאת, עד לקביעה שגילניה יעילה בפגיעות חוט שדרה בכלל ובבני האדם בפרט, הדרך עוד ארוכה. 

 

חוקרים מבית הספר לרפואה באוניברסיטת טוקיו מצאו כי התכשיר FTY720, הידוע גם בשם גילניה, סייע לעכברים עם פגיעה בחוט השדרה לשחזר תפקוד מוטורי כאשר ניתן מיד לאחר הפציעה. 

 

התרופה פועלת במספר דרכים. במחקר הנוכחי שפורסם בכתב העת The American Journal of Pathology החוקרים דיווחו כי בין היתר, היא דיכאה את המערכת החיסונית והפחיתה את הדלקת המתרחשת לאחר הפציעה. תהליכים דלקתיים הם הנזק המשני שנגרם לאחר פציעה בחוט השדרה ועלולים להחמיר את הנזק. 

 

החוקרים אומרים כי צריך להעריך את יעילות התרופה בבעלי חיים גדולים יותר לפני שניתן יהיה לקבוע אם מדובר בטיפול פוטנציאלי בפגיעות חוט שדרה, אבל יש מקום לאופטימיות. עם זאת, מומחים שלא  מעורבים במחקר סקפטיים יותר, כיוון שהרבה מחקרים שנערכים בעכברים לא מתורגמים לאותן תוצאות בבני אדם. הם מדגישים כי עד לקביעה שגילניה יעילה בפגיעות חוט שדרה בכלל ובבני האדם בפרט, הדרך עוד ארוכה וטומנת בחובה מכשולים רבים.

 

בעיה נוספת היא שבמחקר הנוכחי התרופה ניתנה מיד לאחר הפציעה. במציאות, רק לעתים רחוקות יש את ההזדמנות לתת תרופה מיד. השאלה הגדולה היא - אם מתן התרופה יתעכב, האם היא תפעל בכל זאת?

 

מחקרים רבים בנושא פגיעות חוט שדרה מצאו כי אצל חלק מהאנשים, מתן מתילפרדניזולון, הביא לשיפור מוטורי מסוים, אם התרופה ניתנה תוך שמונה שעות מרגע הפציעה. אולם תרופות אחרות - בעיקר תרופות ניסיוניות - לא היו יעילות במיוחד כשניתנו לאנשים עם פגיעה בחוט השדרה. 

 

למרות ניסיונות רבים, נכון להיום אין עדיין תרופה שמצליחה להגן על מערכת העצבים. כיום, מיד אחרי פגיעה, מתמקדים ביצוב של חוט השדרה, ניטור פיזיולוגי וניתוח בעמוד השדרה לשחרור הלחץ כאשר מצבו הרפואי של המטופל מאפשר זאת. הטיפולים הניסויים החדשניים ביותר כוללים שימוש בתאי גזע כדי לבנות מחדש עצבים פגומים וקירור המקום, זמן קצר לאחר הפציעה. 

 

 

The American Journal of Pathology Volume 180, Issue 4 , Pages 1625-1635, April 2012