בשנים האחרונות השתפר משמעותית הטיפול במחלת מעי דלקתית מסוג קוליטיס כיבית, הודות לטיפולים בתרופות הביולוגיות שהעלו את שיעור המגיבים, אולם עדיין ישנם מטופלים שלא משתפרים למרות היצע הטיפולים הגדל, ולפי מחקרים 23% עד 45% מהחולים בקוליטיס נאלצים בסופו של דבר לעבור ניתוח להסרה חלקית או מלאה של המעי והרקטום לטיפול במחלה.

עתה מדווחים חוקרים אמריקאים מאוניברסיטת קליפורניה בסן דייגו על אופק טיפולי חדש, כשנמצא כי בקרב אנשים עם קוליטיס בדרגה מתונה עד חמורה שלא הגיבו לטיפולים תרופתיים קיימים עשויה לחול הקלה בתסמינים הודות לטיפול בתרופה ביולוגית המיועדת לדלקת מפרקים הניתנת בגלולה דרך הפה, המכילה את החומר הפעיל טופסיטיניב (Tofacitinib), ומשווקת בשם קסלג'נז.

בדיווח המתפרסם בגיליון מאי של כתב העת New England Journal of Medicine, מדווח על ממצאים מתוך מחקר קליני שלב 3 הקרוי OCTAVE הכולל בשתי זרועותיו 1,139 נבדקים עם קוליטיס כיבית פעילה בדרגה בינונית (598) או חמורה (541) שלא הגיבו לטיפול המסורתי בתרופות מקבוצת הסטרואידים או לטיפול בתרופות ביולוגיות המנטרלות מולקולה בשם TNF שגורמת לדלקת (Tumor Necrosis Factor Antagonist). המטופלים סווגו לשתי קבוצות – האחת קיבלה טיפול בתרופה טופסיטיניב במינון 10 מ"ג פעמיים ביום, והשנייה טופלה בתרופת דמה – למשך שמונה שבועות. בהמשך, בקרב 593 מטופלים שהשיגו תגובה בשלב זה, נמשך הטיפול התרופתי ונבחנה התגובה לטיפול כעבור שנה.

לאחר 8 שבועות, בזרוע אחת של המחקר - בקבוצה שטופלה בטופסיטיניב כחמישית מהנבדקים (18.5%) זכו להפוגה, בהשוואה ל-8.2% בלבד בקבוצה שטופלה בתרופת דמה. בזרוע השנייה 16.6% מהמטופלים בתרופה היו בהפוגה לאחר 8 שבועות טיפול לעומת 3.6% בקבוצה שקיבלה טיפול דמה. בהמשך, באלו שהגיבו לטיפול בחלק הראשון של המחקר והמשיכו לקבלו, 34% עד 41% מאלו שטופלו בטופסיטיניב (במינונים שונים של 5 מ"ג עד 10 מ"ג פעמיים ביום) היו בהפוגה בחלוף שנה, בהשוואה ל-11.1% מאלו שטופלו בתרופת דמה.

לצד זאת, המטופלים בתרופה טופסיטיניב גם חוו יותר תופעות לוואי של הידבקות בזיהומים בהשוואה לקבוצה שטופלה בתרופת דמה, אם כי באחת מזרועות המחקר שיעורי ההידבקות בזיהומים חמורים היו זהים בין הקבוצות. כמו כן חמישה מטופלים בתרופה פיתחו במהלך המחקר גידולים סרטניים בעור שאינם מלנומה, לצד מטופל אחד מהקבוצה שטופלה בתרופת הדמה וכן חמישה מטופלים בקבוצה שטופלה בתרופה טופסיטיניב חוו אירועים לבביים, שלא תועדו בקרב מטופלים בתרופת הדמה. התרופה גם נקשרה לעלייה ברמות השומנים בדם.

החוקרים מסכמים כי המחקר מציע אופק טיפולי נוסף לאנשים שמתמודדים עם קוליטיס כיבית ואינם מגיבים לטיפולים התרופתיים הקיימים, ונדרש המשך המחקר בנושא.

מנגנון דלקתי משותף

התרופה טופסיטיניב שנבדקה במחקר, יש לציין, אינה מאושרת כיום לשיווק כטיפול בקוליטיס כיבית, וניתנת למחלה רק במסגרת מחקרית, ורשומה על ידי מינהל המזון והתרופות האמריקאי (ה-FDA) כטיפול בדלקת מפרקים שגרונתית, ואף כלולה לחולים אלו כקו טיפול מתקדם בסל הבריאות הממלכתי בישראל.

המחקר מהווה חוליה נוספת המקשרת בין קוליטיס לדלקת מפרקים שגרונתית, לצד עבודות נוספות שהצביעו בשנים האחרונות על קשרים בין השתיים, וזאת על רקע מנגנונים שעשויים להיות משותפים לשתי המחלות בהגברת הפעילות הדלקתית בגוף. לפי מחקרים, כ-15% עד 20% מחולי קרוהן ו-10% מחולי קוליטיס עשויים לפתח דלקת מפרקים אוטואימונית בשלב מסוים של מחלתם.

אחד המחקרים בתחום העלה כי בקרב חולים עם דלקות מפרקים ספונדילוארטרופתיות שעוברים בדיקות קולונוסקופיה, 40% מאובחנים עם מחלת מעי דלקתית, אך בחלק מהמקרים ללא ביטוי קליני כלשהו וללא צורך בטיפול תרופתי. באחת העבודות אף נקשרו דלקות מפרקים ומחלות מעי דלקתיות לגורם סיכון גנטי משותף – הסמן HLA-B27.

New England Journal of Medicine, DOI: 10.1056/NEJMoa1606910