מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

חוט שדרה

מנהלי קהילה

ד
ד"ר ודים בלובשטיין
סגן מנהל המחלקה לשיקום שדרה ומנהל היחידה לאורודינמיקה ושיקום שליטה בשתן, בית החולים לוינשטיין מומחה ברפואת שיקום ובעל ניסיון רב בטיפול ושיקום נפגעי שדרה. חבר סגל בחוג לרפואת שיקום. ד"ר בלובשטיין סיים את לימודי הרפואה ברוסיה והתמחה שם ברפואה פדיאטרית. בשנת 93' עלה לארץ, סיים התמחות ברפואה שיקומית ומאז עובד בבית החולים לוינשטיין כרופא בכיר במחלקה לנפגעי שדרה. 
תמר פולאק
תמר פולאק
סגנית אחות אחראית במחלקה לשיקום שדרה, בית החולים לוינשטיין בעלת תואר ראשון בסיעוד ותואר שני בסוציולוגיה רפואית. בעלת ידע ומומחיות בתחום הטיפול והשיקום בנפגעי חוט שדרה.
פרופ' עמירם כ
פרופ' עמירם כ"ץ
פרופסור כ"ץ ניהל את המחלקה לשיקום שדרה במרכז הרפואי לשיקום לוינשטיין עד 30.6.2022. מאז, עוסק בייעוץ, הוראה ומחקר במחלקה וגם בייעוץ פרטי. פרופסור כ"ץ ניהל את בית החולים לוינשטיין משנת 2011 עד יולי 2019. עוד קודם לכן שימש בתפקידים שונים בבית החולים לוינשטיין החל משנת 1983. את תפקידו כמנהל המחלקה לשיקום שדרה, הוא מילא משנת 1994. פרופסור כ"ץ הוא מומחה ברפואה פיסיקלית ושיקום ובעל תואר נוסף כדוקטור לפילוסופיה (בחוג לפיזיולוגיה באוניברסיטת תל אביב). פרופ' כ"ץ השתלם בטיפול בפגיעות חוט שדרה ב- Stoke-Mandeville באנגליה והיה חבר בוועדה המדעית של החברה הבינלאומית לחוט שדרה ISCoS. יחד עם כל צוות המחלקה לשיקום שדרה בלוינשטיין פיתח סולם הערכה תפקודית לנפגעי חוט שדרה שמכתיב כיום יעדי טיפול שיקומי בנפגעי חוט שדרה במדינות רבות בכל העולם. פרטים נוספים ב- www.catzamiramprof.com
סיון אבנרי
סיון אבנרי
פיזיותרפיסט,מדריך קליני ובעל תארים ראשון ושני בפיזיותרפיה. (אוניברסיטת תל אביב)עובד בבית החולים לוינשטיין מאז 2001.אחראי על שירותי הפיזותרפיה במחלקה לשקום שדרה.
הדס טרייסמן
הדס טרייסמן
מרפאה בעיסוק אחראית, המחלקה לשיקום שדרה, בית החולים לוינשטיין בעלת תואר שני וותק של 14 שנה. התמחתה בתחום שיקום שדרה ובנושא זה כתבה גם את התזה
שרון רצהבי
שרון רצהבי
שרון רצהבי, פסיכולוגית רפואית מומחית. תואר ראשון מאוניברסיטת תל אביב, תואר שני מהמכללה האקדמית תל אביב יפו, בית ספר לפסיכותרפיה פסיכואנליטית באוניברסיטת חיפה. עבדה כפסיכולוגית בבית החולים רמב"ם ובבית החולים כרמל בחיפה עם אנשים המתמודדים עם מגוון מחלות ופציעות. כיום פסיכולוגית אחראית במחלקה לשיקום שדרה בבית לוינשטיין.

מובילי קהילה

שמואל-עדיני
שמואל-עדיני
פגוע חוט שדרה צווארי לאחר ניתוח להוצאת גידול אינטראמודולרי בגובה חוליות C2-C5 . חסר תחושה שיטחית ועמוקה.נכה בהגדרות הרפואיות,בריא בראש ובנחישות. כתבתי ספר \"שדרה כחוט השערה\" (פורסם באינטרנט) המתאר את נחישותי השיקומית בתקופה של מספר שנים ואת \"מלחמותי\" בכל התחומים הרפואיים והבירוקרטיים על מנת לחזור ולהשתלב בחברה כשווה.
כמוניחוט שדרהחדשותתרופה לאלצהיימר עשויה לעזור גם לפציעות בחוט השדרה

תרופה לאלצהיימר עשויה לעזור גם לפציעות בחוט השדרה

רכיב בתרופה ניסיונית לאלצהיימר עוזר לעצבים פגועים לגדול מחדש מהר יותר בעכברים


תרופה לאלצהיימר עשויה לעזור לחידוש צמיחה עצבית (צילום:PanterMedia)
תרופה לאלצהיימר עשויה לעזור לחידוש צמיחה עצבית (צילום:PanterMedia)

 

תרופה שנמצאת בשלבי פיתוח מתקדמים לטיפול במחלת האלצהיימר עשויה בסופו של דבר לשמש גם למטרה אחרת: גדילה מחדש של קצוות העצבים שנפגעו, כדי להקל על כאב ושיתוק. מחקר חדש של אוניברסיטת ג'ונס הופקינס מוכיח כי תרכובות ניסיוניות שתוכננו במקור להילחם בחלבון שמצטבר במוחם של חולי אלצהיימר, גורמות לגדילה מהירה יותר באופן משמעותי של עצבים מרוסקים או חתוכים. מדובר בבשורה משמחת עבור אלה הסובלים מפגיעות נוירפטיות או פציעות טראומתיות בחוט השדרה.

 

התרופה החדשה שנמצאת בפיתוח לטיפול באלצהיימר פועלת על חלבון β-Site המכונה גם BACE1, אשר ממלא תפקיד מרכזי ביצירת פלאק חלבוני במוח. מחקרי מעבדה קודמים הראו כי BACE1 גם מעורב ביצירת חומר בידוד המכונה מיאלין.

 

בהתבסס על ממצאים אלה, עוזר פרופסור לנוירולוגיה ד"ר מוחמד פארה, פרופסור לנוירולוגיה ג'ון גריפין וחבריהם ניסו לחסום את הפעילות של BACE1 כדי לנתח את ההשפעה על האקסון (סיב עצב שיוצא מתא עצב) שנפגע.

 

החוקרים החלו בניסויים על עכברים שאצלם נחסמה היכולת הגנטית ליצור BACE1. בהשוואה לעכברים רגילים שמייצרים BACE1, חיות חסרות חלבון הצליחו לנקות את הלכלוך מסביב לאתר הפציעה מהר יותר באופן משמעותי. כיוון שפסולת זו יכולה לעכב התחדשות, החוקרים ציפו כי האקסונים יתחדשו ויצמחו מהר יותר. ואכן, קצוות חתוכים של תאי עצב של החיות ללא BACE1 גדלו והגיעו ליעדם, לשרירים או לתאי עצב אחרים, מהר יותר מאשר בעכברים שיצרו BACE1.

 

בתקווה כי לתרכובות שמסוגלות לחסום פעילות של BACE1 תהיה השפעה דומה, החוקרים השתמשו בשתי תרופות ניסיוניות שפותחו למחלת אלצהיימר המעכבות BACE1. אצל עכברים שקיבלו אחת משתי התרופות לאחר פציעה טראומתית הייתה צמיחה מחודשת של עצבים, אם כי באופן פחות בולט. ממה שנצפה בקרב העכברים שהונדסו גנטית לדברי החוקרים זה היה צפוי, שכן התרופות הפחיתו את האפקט של BACE1 מבלי להסיר אותו לגמרי כמו שקרה אצל עכברים אצלם היכולת ליצור BACE1 הוסרה גנטית.

 

החוקרים טוענים כי עבודתם שפורסמה בכתב העת המדעי Journal of Neuroscience היא סיבה לחגיגה. "כל דבר שמשפיע על מהירות חידוש צמיחה עצבית יכול להועיל מאוד לאנשים עם פציעות עצביות הנגרמות ממגוון פציעות ומחלות, החל מנוירופתיה סוכרתית ועד לשיתוק בעקבות תאונות אופנוע" אומר פארה. "לאחר פציעה, האזור סביב עצבים והרקמות לעיתים מתנוון לפני שהעצבים מצליחים להחלים, מה שבעצם מחסל את הסיכויים של העצב לגדול מחדש. אם נוכל לעזור לעצבים לצמוח מחדש מהר יותר, נגדיל את הסיכוי שלהם להגיע למטרה ולהיות בריאים שוב לאחר פציעה".

 

הצעד הבא של החוקרים הוא לבדוק את התרכובות הניסיוניות בבעלי חיים אחרים לאחר פגיעה עצבית, כולל פגיעות בחוט השדרה.

 

לכתבה המלאה באתר Johns Hopkins

 

תרגום ועריכה: אנה רייזמן