תכשירים אימונומודולטורים, אזאטיופרין (אימורן), פורינטול ומתוטרקסאט, מווסתי התגובה החיסונית, משמשים לצורך הורדת מינון הקורטיקוסטרואידים ויכולים לעזור בשמירה על הפוגה מהמחלה. טיפול מוקדם בתכשירים מסוג זה הניתן לילדים בראשית אבחנת מחלת קרוהן אינו משנה את הסיכויים שילדים אלו בטווח של חמש שנים יהיו זקוקים לניתוח לכריתת המעי הגס. עם זאת, בגיל מבוגר בעת האבחנה, חומרת המחלה גדולה יותר וניתן לחזות סיכון גבוה יותר לניתוח.

המחקר בראשותו של ד"ר ניל ללייקו בבית החולים לילדים, הסברו פרובידנס ברוד איילנד, עקב אחר 855 ילדים החל מ 30 יום ממועד אבחון מחלת הקרוהן שלהם. בתחילת המחקר 42 ילדים היו בין הגילאים 0-5 שנים, 481 ילדים בין 6-12 שנים, ו 331 ילדים בין הגילאים 13-16 שנים. מעקב ממוצע היה 2.3 שנים (טווח 0-6.5 שנים).

שיעור ניתוחי מעי (כריתה השל מעי והשקה) בתוך 5 שנים מהאבחון היו 2.9% בקבוצת הגיל הנמוך ביותר, 9.9% בקרב הגילאים 6-12, ו 21.5% עבור אלה בגילאי 13 עד 16. בסך הכל, שכיחות מצטברת במשך 5 שנים היתה 13.8% עבור ניתוחים במעי ו -4.5% עבור ניתוחים שאינם מעי (כגון: ניקוז מורסות בטן, פיסטולות וכדומה).  החוקרים מציינים כי הסיכון לניתוח של המעי במשך 5 שנים במחקר זה היה נמוך יותר בהשוואה למחקר אחר שפורסם בשנת 1997(47.2%).

בתוך חודש לאחר האבחון, 70% מהילדים יתחילו טיפול בסטרואידים, פרדניזון, 61% מהילדים ייטופלו ב 5ASA /mesalamine (אסקול, רפאסל ופנטסה) ו 44% מהילדים יתחילו טיפול בתכשירים אימונומודולטורים (אימורן, פוריניטול ומתרוטקסאט). בתום שנה אחת, יותר מ 80% מהילדים יהיו על  טיפול אימונומודולטורי. אף אחד תרופות המשמשות - מסלאמין, קורטיקוסטרואידים, או אינפלקסימאב - משפיעות על הורדה באופן משמעותי את הסיכון לניתוח מעי בחמש השנים הבאות לאחר מכן.

בניתוח הנתונים שנאספו, ניתוחים לכריתת המעי נפוצים יותר כאשר הגיל מבוגר יותר בעת האבחנה. מחלת המעי הגס והרקטום הבין רוחבי מורידות את הסיכון לניתוח. מצד שני, מין, גזע והיסטוריה משפחתית של מחלות מעי דלקתיות לא משפיעים על הסבירות לניתוחי מעי.

החוקרים ציינו כי עיקר הילדים במחקרם התגוררו באזורים במזרח ובמערב התיכון של ארה"ב וקנדה ולכן אינם יכולים לייצג את כל הילדים החולים במחלת קרוהן.

החוקרים סיכמו כי בשל מגבלות של תכנון המחקר, ההשפעות של תרופות ספציפיות על שיעורים ניתוחים כירורגים הן ספקולטיביות. יהיו צורך במחקרים אקראיים ומבוקרים הכוללים טיפולים ממוקדים והתערבות מוקדמת בכדי להעריך באופן מדוייק יותר נושא זה.
 

http://www.cghjournal.org/article/S1542-3565(10)00546-X/abstract

תרגום ועריכה על ידי אתי חסקלוביץ'