מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

חוט שדרה

מנהלי קהילה

ד
ד"ר ודים בלובשטיין
סגן מנהל המחלקה לשיקום שדרה ומנהל היחידה לאורודינמיקה ושיקום שליטה בשתן, בית החולים לוינשטיין מומחה ברפואת שיקום ובעל ניסיון רב בטיפול ושיקום נפגעי שדרה. חבר סגל בחוג לרפואת שיקום. ד"ר בלובשטיין סיים את לימודי הרפואה ברוסיה והתמחה שם ברפואה פדיאטרית. בשנת 93' עלה לארץ, סיים התמחות ברפואה שיקומית ומאז עובד בבית החולים לוינשטיין כרופא בכיר במחלקה לנפגעי שדרה. 
תמר פולאק
תמר פולאק
סגנית אחות אחראית במחלקה לשיקום שדרה, בית החולים לוינשטיין בעלת תואר ראשון בסיעוד ותואר שני בסוציולוגיה רפואית. בעלת ידע ומומחיות בתחום הטיפול והשיקום בנפגעי חוט שדרה.
פרופ' עמירם כ
פרופ' עמירם כ"ץ
פרופסור כ"ץ ניהל את המחלקה לשיקום שדרה במרכז הרפואי לשיקום לוינשטיין עד 30.6.2022. מאז, עוסק בייעוץ, הוראה ומחקר במחלקה וגם בייעוץ פרטי. פרופסור כ"ץ ניהל את בית החולים לוינשטיין משנת 2011 עד יולי 2019. עוד קודם לכן שימש בתפקידים שונים בבית החולים לוינשטיין החל משנת 1983. את תפקידו כמנהל המחלקה לשיקום שדרה, הוא מילא משנת 1994. פרופסור כ"ץ הוא מומחה ברפואה פיסיקלית ושיקום ובעל תואר נוסף כדוקטור לפילוסופיה (בחוג לפיזיולוגיה באוניברסיטת תל אביב). פרופ' כ"ץ השתלם בטיפול בפגיעות חוט שדרה ב- Stoke-Mandeville באנגליה והיה חבר בוועדה המדעית של החברה הבינלאומית לחוט שדרה ISCoS. יחד עם כל צוות המחלקה לשיקום שדרה בלוינשטיין פיתח סולם הערכה תפקודית לנפגעי חוט שדרה שמכתיב כיום יעדי טיפול שיקומי בנפגעי חוט שדרה במדינות רבות בכל העולם. פרטים נוספים ב- www.catzamiramprof.com
סיון אבנרי
סיון אבנרי
פיזיותרפיסט,מדריך קליני ובעל תארים ראשון ושני בפיזיותרפיה. (אוניברסיטת תל אביב)עובד בבית החולים לוינשטיין מאז 2001.אחראי על שירותי הפיזותרפיה במחלקה לשקום שדרה.
הדס טרייסמן
הדס טרייסמן
מרפאה בעיסוק אחראית, המחלקה לשיקום שדרה, בית החולים לוינשטיין בעלת תואר שני וותק של 14 שנה. התמחתה בתחום שיקום שדרה ובנושא זה כתבה גם את התזה
שרון רצהבי
שרון רצהבי
שרון רצהבי, פסיכולוגית רפואית מומחית. תואר ראשון מאוניברסיטת תל אביב, תואר שני מהמכללה האקדמית תל אביב יפו, בית ספר לפסיכותרפיה פסיכואנליטית באוניברסיטת חיפה. עבדה כפסיכולוגית בבית החולים רמב"ם ובבית החולים כרמל בחיפה עם אנשים המתמודדים עם מגוון מחלות ופציעות. כיום פסיכולוגית אחראית במחלקה לשיקום שדרה בבית לוינשטיין.

מובילי קהילה

שמואל-עדיני
שמואל-עדיני
פגוע חוט שדרה צווארי לאחר ניתוח להוצאת גידול אינטראמודולרי בגובה חוליות C2-C5 . חסר תחושה שיטחית ועמוקה.נכה בהגדרות הרפואיות,בריא בראש ובנחישות. כתבתי ספר \"שדרה כחוט השערה\" (פורסם באינטרנט) המתאר את נחישותי השיקומית בתקופה של מספר שנים ואת \"מלחמותי\" בכל התחומים הרפואיים והבירוקרטיים על מנת לחזור ולהשתלב בחברה כשווה.
כמוניחוט שדרהחדשותתיקון עצמי של חוט שדרה פגוע-האם זה אפשרי?

תיקון עצמי של חוט שדרה פגוע-האם זה אפשרי?

זוהה מנגנון טבעי של הגוף לתיקון פגיעה בחוט השדרה


תיקון עצמי לאחר פגיעה בחוט השדרה
תיקון עצמי לאחר פגיעה בחוט השדרה

תגלית חשובה זו מספקת תובנה אודות תגובה של חוט השדרה אחרי הפציעה והיא חיונית בפיתוח טיפולים חדשים.

 

כד לעזור להבין את הגילוי, חשוב תחילה לתאר את פעילות הנוירונים (תאי עצב) בחוט השדרה, אשר אחראים על כיווץ שרירים. תאי עצב אלה מייצגים חלק אוטונומי של מערכת העצבים, שאחראי על פונקציות בסיסיות כמו הליכה ושליטה על שלפוחית השתן. תאי עצב אלה מובאים למצב של מוכנות על ידי משדר בשם סרוטונין. סרוטונין, שמקורו במוח, מוקרן לאורך חוט השדרה, שם הוא נקשר לקולטנים על תאי העצב.

 

כשאדם נפצע בחוט השדרה, הוא עלול לאבד כמעט את כל "מקרנים" של סרוטונין, לפחות כך חשבו בעבר, כי קולטני סרוטונין אינם פעילים. אבל החוקרים מאוניברסיטת אלברטה מצאו כי קולטני סרוטונין פועלים באופן ספונטני לאחר פגיעה בחוט השדרה, למרות היעדרו של סרוטונין. המחקר שלהם הראה כי הפעילות של קולטן זה הוא גורם חיוני בהתאוששות פונקציות דוגמת הליכה. 

 

אולם, לדעת החוקרים, לתגלית יש צד אפל. בעוד שקולטני סרוטונין נשארים פעילים לאחר פציעה, הם נשארים במצב זה באופן קבוע. עובדה זו גורמת לאחד המצבים השכיחים אצל אנשים שסובלים מפגיעה בחוט השדרה וזה טונוס שרירים מוגבר=ספסטיות מוגברת.

 

הצעד הבא הוא לסייע למטופלים אשר לא יכולים להחזיר לעצמם את השליטה על התכווצות השרירים ולבחון כיצד חסימת קולטני סרוטונין יכולה לעצור את עוויתות, בעיקר באמצעות תרופות שכבר זמינות בשוק או על ידי פיתוח תרופות ממוקדות יותר.

 

 מתוך-ScienceDaily

 

תרגום ועריכה: אנה רייזמן