מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

חוט שדרה

מנהלי קהילה

ד
ד"ר ודים בלובשטיין
סגן מנהל המחלקה לשיקום שדרה ומנהל היחידה לאורודינמיקה ושיקום שליטה בשתן, בית החולים לוינשטיין מומחה ברפואת שיקום ובעל ניסיון רב בטיפול ושיקום נפגעי שדרה. חבר סגל בחוג לרפואת שיקום. ד"ר בלובשטיין סיים את לימודי הרפואה ברוסיה והתמחה שם ברפואה פדיאטרית. בשנת 93' עלה לארץ, סיים התמחות ברפואה שיקומית ומאז עובד בבית החולים לוינשטיין כרופא בכיר במחלקה לנפגעי שדרה. 
תמר פולאק
תמר פולאק
סגנית אחות אחראית במחלקה לשיקום שדרה, בית החולים לוינשטיין בעלת תואר ראשון בסיעוד ותואר שני בסוציולוגיה רפואית. בעלת ידע ומומחיות בתחום הטיפול והשיקום בנפגעי חוט שדרה.
פרופ' עמירם כ
פרופ' עמירם כ"ץ
פרופסור כ"ץ ניהל את המחלקה לשיקום שדרה במרכז הרפואי לשיקום לוינשטיין עד 30.6.2022. מאז, עוסק בייעוץ, הוראה ומחקר במחלקה וגם בייעוץ פרטי. פרופסור כ"ץ ניהל את בית החולים לוינשטיין משנת 2011 עד יולי 2019. עוד קודם לכן שימש בתפקידים שונים בבית החולים לוינשטיין החל משנת 1983. את תפקידו כמנהל המחלקה לשיקום שדרה, הוא מילא משנת 1994. פרופסור כ"ץ הוא מומחה ברפואה פיסיקלית ושיקום ובעל תואר נוסף כדוקטור לפילוסופיה (בחוג לפיזיולוגיה באוניברסיטת תל אביב). פרופ' כ"ץ השתלם בטיפול בפגיעות חוט שדרה ב- Stoke-Mandeville באנגליה והיה חבר בוועדה המדעית של החברה הבינלאומית לחוט שדרה ISCoS. יחד עם כל צוות המחלקה לשיקום שדרה בלוינשטיין פיתח סולם הערכה תפקודית לנפגעי חוט שדרה שמכתיב כיום יעדי טיפול שיקומי בנפגעי חוט שדרה במדינות רבות בכל העולם. פרטים נוספים ב- www.catzamiramprof.com
סיון אבנרי
סיון אבנרי
פיזיותרפיסט,מדריך קליני ובעל תארים ראשון ושני בפיזיותרפיה. (אוניברסיטת תל אביב)עובד בבית החולים לוינשטיין מאז 2001.אחראי על שירותי הפיזותרפיה במחלקה לשקום שדרה.
הדס טרייסמן
הדס טרייסמן
מרפאה בעיסוק אחראית, המחלקה לשיקום שדרה, בית החולים לוינשטיין בעלת תואר שני וותק של 14 שנה. התמחתה בתחום שיקום שדרה ובנושא זה כתבה גם את התזה
שרון רצהבי
שרון רצהבי
שרון רצהבי, פסיכולוגית רפואית מומחית. תואר ראשון מאוניברסיטת תל אביב, תואר שני מהמכללה האקדמית תל אביב יפו, בית ספר לפסיכותרפיה פסיכואנליטית באוניברסיטת חיפה. עבדה כפסיכולוגית בבית החולים רמב"ם ובבית החולים כרמל בחיפה עם אנשים המתמודדים עם מגוון מחלות ופציעות. כיום פסיכולוגית אחראית במחלקה לשיקום שדרה בבית לוינשטיין.

מובילי קהילה

שמואל-עדיני
שמואל-עדיני
פגוע חוט שדרה צווארי לאחר ניתוח להוצאת גידול אינטראמודולרי בגובה חוליות C2-C5 . חסר תחושה שיטחית ועמוקה.נכה בהגדרות הרפואיות,בריא בראש ובנחישות. כתבתי ספר \"שדרה כחוט השערה\" (פורסם באינטרנט) המתאר את נחישותי השיקומית בתקופה של מספר שנים ואת \"מלחמותי\" בכל התחומים הרפואיים והבירוקרטיים על מנת לחזור ולהשתלב בחברה כשווה.
כמוניחוט שדרהחדשותתיקון עצבים על ידי נוגדני הגוף

תיקון עצבים על ידי נוגדני הגוף

לנוגדנים, חלבונים "לוחמים" של מערכת החיסון אשר מגינים על הגוף מפני פלישת גורמי מחלה כמו וירוסים וחיידקים, יש צד נוסף שאף אחד לא ידע עליו עד עכשיו: הם מתפקדים לא רק כחיילים אלא גם אחיות


אכילת מיאלין פגוע על ידי מאקרופגים
אכילת מיאלין פגוע על ידי מאקרופגים

במחקר שנעשה בעכברים ואשר תוצאותיו התפרסמו בגליון אחרון של Proceedings of the National Academy of Sciences התגלה כי נוגדנים אלה קריטיים לתיקון הנזק העצבי במערכת העצבים ההיקפית.

 

ההנחה של חוקרים מאוניברסיטת סטנפורד היא שהעדר נוגדנים אלה במערכת העצבים המרכזית (המוח וחוט השדרה) עלול להיות הסיבה המרכזית מדוע נזק עצבי לא מתוקן באופן טבעי בבני אדם.

 

"אף אחד לא ידע מדוע, אבל תאי העצב במערכת העצבים המרכזית אינם מתחדשים לאחר פגיעה, ואילו אלה במערכת העצבים ההיקפית כן מתחדשים ", אומר ד"ר בן ברס, פרופסור לנוירוביולוגיה. אותו ואת שותפיו למחקר סיקרן הבדל מרכזי אחד בין שתי מערכות עצבים: לנוגדנים אלה יש גישה מוגבלת למוח ולחוט השדרה (איברים אלו מוקפים במה שנקרא מחסום דם-מוח או דם-חוט השדרה) בעוד שיש להם גישה מוכנה ובלתי מוגבלת למערכת העצבים ההיקפית.

 

"אחרי הפציעה, המיאלין הפגוע מתנקה במהירות בפריפריה אבל לא במערכת עצבים מרכזית". למעשה במוחו או בחוט השדרה של האדם שנפגע המיאלין שנפגע פשוט נמצא שם במשך כל חייו של האדם מבלי לתפקד. לעומת זאת, מיאלין במערכת עצבים פריפרית מתנקה בתוך שבוע או פחות.


 

למרות שתפקידם של נוגדנים אלה בסילוק תאי דם אדומים "זקנים" ידוע מזמן, זו הפעם הראשונה שמתגלה תפקיד חדש שקשור לתיקון פציעה בתאי עצב. הנוגדנים נקשרים אל המיאלין וכך "מתייגים" אותו כפגוע עבור מאקרופגים שיפנו אותו מאתר הפציעה. המילה מאקרופגים, פירשה ביוונית היא "אכלן גדול". הם שוטטים הגוף למציאתם וטריפתם של חיידקים ותאים פגועים.  

 

התגלית הזאת עשויה להוביל בעתיד לטיפולים חדשים לאחר אירוע מוחי או פגיעה בחוט שדרה.

 

מתוך-ScienceDaily

 

תרגום ועריכה: אנה רייזמן

אנה-רייזמן
22/06/10 13:22

אכו אני מנסה להביא לכם את החידושים או דברים מעניינים אחרים בתחום. בתקווה שבקרוב נקרא על פריצת דרך בגלי האתר

שלמה2
22/06/10 9:16

בשביל זה יש לנו את "אנה", שיביא את כל החידושים בנושא

אנה-רייזמן
19/06/10 15:53

בשביל זה יש לכם את "כמוני", שיביא את כל החידושים בנושא

רוחמה
19/06/10 13:54
Dov-c3c4
15/06/10 20:45