דיכאון וחרדה
מנהלי קהילה
תחושת מטרה תאריך את חייכם
מחקר חדש מספק עדויות נוספות לכך שתחושת ערך עצמי ותחושת מטרה בחיים קשורות לתוחלת חיים ארוכה יותר
תחושת מטרה ותחושת משמעות בחיים קשורות לתוחלת חיים ארוכה יותר באנשים מבוגרים. כך עולה ממחקר חדש שפורסם בכתב העת The Lancet.
במסגרת המחקר חוקרים בריטים מאוניברסיטת קולג' לונדון (UCL) וחוקרים אמריקאים מאוניברסיטאות פרינסטון וסטוני ברוק בחנו נתונים של 9,050 אנשים שגילם הממוצע 65, שהשתתפו במחקר קודם. בתחילת המעקב הנבדקים מילאו שאלונים מפורטים שמדדו את תחושת הרווחה אישית שלהם.
לדברי החוקרים, קיימים שלושה אספקטים שונים של רווחה אישית: שביעות רצון מהחיים (evaluative wellbeing), תחושות של אושר, עצב, כעס, לחץ וכאב (hedonic wellbeing) ותחושה של משמעות ומטרה בחיים (eudemonic wellbeing). במחקר הנוכחי החוקרים התרכזו בקשר שבין תחושת מטרה ומשמעות לבין הסיכון למוות.
בהתבסס על התשובות שנתנו בשאלונים, הנבדקים חולקו לארבע קטגוריות לפי מידת תחושת המטרה והמשמעות בחייהם. במהלך תקופת מעקב שנמשכה 8 וחצי שנים 9% מהנבדקים בקבוצה שדורגה עם תחושת המטרה והמשמעות הגדולה ביותר נפטרו, בהשוואה ל-29% בקבוצה עם תחושת המטרה והמשמעות הנמוכה ביותר.
לאחר שהחוקרים לקחו בחשבון גורמים מתערבים רבים בהם גיל, מין, מצב סוציו-אקונומי, בריאות פיזית, דיכאון, עישון, פעילות גופנית וצריכת אלכוהול – כולם יכולים להשפיע גם על הבריאות וגם על תחושת הרווחה – הם מצאו כי אנשים מבוגרים עם תחושת המטרה והמשמעות הגבוהה ביותר היו בעלי סבירות נמוכה ב-30% למות במהלך תקופת המעקב וחיו בממוצע שנתיים יותר, בהשוואה לאלה עם תחושת המטרה והמשמעות הנמוכה ביותר.
המחקר אומנם מצא קשר בין תחושת מטרה וערך עצמי לבין סיכון מופחת למוות באנשים מבוגרים, אך מחקר שכזה מטבעו לא יכול להוכיח קשר של סיבה-תוצאה והוא לא בחן את המנגנונים העומדים מאחורי הקשר, לכן לא ניתן לדעת אם תחושות אלה בפני עצמן מובילות לתוחלת חיים ארוכה יותר או שמא יש גורמים מתערבים שהחוקרים לא הצליחו לנטרל בניתוח הנתונים.
עם זאת, המחקר מצטרף למחקרים קודמים שמצאו קשר בין תחושת מטרה לתוחלת חיים ארוכה יותר, ולא רק בקרב אנשים מבוגרים. לדוגמה, מחקר שפורסם מוקדם יותר השנה בכתב העת Psychological Science מצא כי גם בגיל 20 וגם בגיל 75 תחושה של מטרה בחיים קשורה לסיכון מופחת למוות. המחקר נערך בקרב 6,000 בני אדם בגילאי 20 עד 75. כמדד לרמת המטרה בחיים, החוקרים השתמשו בדירוגים עצמיים של הנחקרים על מידת ההסכמה שלהם עם שלושה משפטים: "חלק מהאנשים משוטטים בחיים בלי מטרה, אבל אני לא אחד מהם", "אני חי את החיים יום ביומו ולא ממש חושב על העתיד" ו"אני לפעמים מרגיש שעשיתי כל מה שיש לעשות בחיים". החוקרים מצאו כי לאורך החיים, תחושת מטרה גדולה יותר ניבאה באופן עקבי שיעורי תמותה נמוכים יותר, ונקשרה לאותן הטבות בנבדקים צעירים, נבדקים בגיל העמידה ונבדקים מבוגרים.
צניחה באושר בגילאי 45-55
במסגרת המחקר החדש, החוקרים גם בחנו שינויים בדפוסי האושר באזורים שונים של העולם באמצעות ניתוח נתונים מסקרים גדולים שבוצעו בשנים האחרונות.
ניתוח הנתונים חשף כי במדינות עם הכנסה גבוהה בהן השפה המדוברת היא אנגלית, לאושר דפוס בצורת U - האושר מתחיל ברמה גבוהה ויורד באופן הדרגתי, כשהוא צונח לרמה הנמוכה ביותר סביב גילאי 45-55 ואז עולה שוב. אך הדפוס הזה אינו אוניברסלי. לדוגמה, בברה"מ לשעבר ובמדינות מזרח אירופה חוסר שביעות הרצון מהחיים עולה ככל שהאדם מזדקן יותר.
The Lancet, published 6 November 2014
benporat101
"כי הם חיינו ואורך ימינו" לקבוע עיתים ללמוד תורה בכל יום.בבית המדרש\בית הכנסת \ פלא פלאים .