מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

הידרדניטיס סופורטיבה HS

מנהלי קהילה

ד
ד"ר אריאלה הפנר
בוגרת בהצטיינות הפקולטה לרפואה ע"ש סאקלר בת"א. התמחות ברפואת עור ומין במחלקת עור במרכז רפואי רבין קמפוס בילינסון בשנים 1994-1999 כיום רופאה בכירה ומנהלת אשפוז היום במערך העור במרכז הרפואי ת"א ע"ש סוראסקי . כמו כן מנהלת המרפאה לפצעים קשיי ריפוי והידראדניטיס סופורטיבה . חברות באיגודים מקצועיים: חברה באיגוד הישראלי לרפואת עור ומין, באיגוד הדרמטולוגי האמריקאי:( AAD) American Academy of Dermatology באיגוד העולמי לדרמוסקופיה (International Dermoscopy Society ( IDS באיגוד האירופי להידראדניטיס סופורטיבה European Hidradenitis Suppurativa Foundation (EHSF)
ד
ד"ר זיאד חמאיסי
ד"ר חמאיסי זיאד הינו מומחה לרפואת עור ומין. את לימודי הרפואה סיים באוניברסיטת הטכניון והתמחה במחלקת עור בבית החולים רמב"ם. כיום, ד"ר חמאיסי הינו רופא בכיר ומנהל מרפאת הלייזר במחלקת העור של בית החולים רמב"ם. עוסק במחקר ומרצה בפקולטה לרפואה בטכניון. תחומי עניין: טיפולי לייזר, הידראדיניטיס ספוראטיבא, פטרת העור, טיפולים ביולוגים בפסוריאזיס, ביטויים עוריים במחלות דלקתיים של המעי, מחלות עור ילדים וטיפול בנגעים וסקולרים בילדים חברות בארגונים מקצועיים: איגוד הסתדרות הרופאים האיגוד הישראלי לרפואת עור ומין האיגוד האירופי למחלות עור ומין האקדמיה האמריקאית למחלות עור ומין

מובילי קהילה

ליקה כהן
ליקה כהן
בת 21. מאובחנת בהידרדניטיס סופרטיבה מגיל 16, סובלת מהמחלה מגיל 9. מנהלת עמותת החולים - הידרדניטיס סופורטיבה ישראל ✌
קרן שליו
קרן שליו
בת 40, אמא לשלוש בנות, צלמת, ומוסיקאית. מתמודדת עם HS כניראה מגיל צעיר ברמה קלה מאוד, ובשנה האחרונה חוויתי התפרצות קשה שהשביתה אותי לחלוטין והסתיימה בניתוח. מתוך החוויה שלי יצאתי למסע להעלאת המודעות למחלה ונולד פרויקט HS.
כמוניהידרדניטיס סופורטיבה HSמדריכיםתזונה להידרדניטיס סופורטיבה ועוד המלצות אורח חיים

תזונה להידרדניטיס סופורטיבה ועוד המלצות אורח חיים

אורח חיים בריא מסייע למנוע התלקחויות של מחלת העור הידרדניטיס סופורטיבה (HS). מה כדאי לעשות? מדריך


(צילום: shutterstock)
(צילום: shutterstock)

לאנשים עם נגעי הידרדניטיס סופורטיבה (HS) - מעבר לטיפול הרפואי בהידרדניטיס סופורטיבה ולאמצעים לשמירה על העור - מומלץ להקפיד על אורח חיים בריא שהוכח בעבודות כתורם להקלה בתסמיני המחלה ומונע התלקחויות.

 

לאחרונה מצטברות העדויות כי הידרדניטיס סופורטיבה כרוכה גם בסיכון מוגבר להתפתחות מחלות לב וכלי דם – לרבות התקפי לב ושבץ מוחי – בדומה למחלות דלקתיות נוספות. שמירה על אורח חיים בריא חשובה גם כדי להפחית את הסיכון העודף.

 

גמילה מעישון

 

עישון סיגריות הוכח כגורם סיכון הן להתפתחות הידרדניטיס סופורטיבה והן להחמרה במחלה ולפי עבודות – עישון מעלה פי 4.16 את הסיכון להופעת המחלה. על כן גמילה מעישון מומלצת כאמצעי למניעת החמרה בתסמינים.

 

המנגנון שקושר בין עישון למחלה אינו ברור ואחת ההנחות כי הוא קשור לשיבושים במנגנון הפעילות של תאי דם לבנים מסוג 'נויטרופילים פולימורפים' שנמצאו קשורים גם בהתפתחות נגעים עוריים בפסוריאזיס של כפות הידיים והרגליים (Palmoplantar Pustulosis).

 

שמירה על משקל תקין

 

השמנה נקשרה הן לעלייה בסיכון להתפתחות המחלה והן לעלייה בדרגת חומרתה במידה והתפתחה. מאחר והשמנה נקשרה במחקרים להידרדניטיס סופורטיבה, שמירה על משקל תקין באמצעות תזונה מאוזנת ופעילות גופנית מומלצת כאמצעי טיפולי במקרה של הופעת נגעים.

 

מחקר מצרפת שאמד את שכיחות הידרדניטיס סופורטיבה במדגם של 1,475 נבדקים מצא כי כל עלייה של יחידה אחת במדד ההשמנה BMI מעלה ב-12% את הסיכון למחלה. פעילות גופנית מסייעת למנוע משקל עודף, ובכך מקלה על תסמיני המחלה.

 

פעילות גופנית

 

פעילות גופנית סדירה מהווה חלק מההמלצות הרפואיות הכלליות לאורח חיים בריא, ותורמת גם לאנשים עם הידרדניטיס סופורטיבה.

 

תזונה לאנשים עם הידרדניטיס סופורטיבה

 

עוד לא נמצאה דיאטה ספציפית שמסייעת להחלמה מהידרדניטיס סופורטיבה, אולם מחקרים ותיאורי מקרי מהספרות הרפואית מצביעים על מספר המלצות תזונתיות ספציפיות שעשויות להועיל למטופלים בהקלה על התסמינים. על כן למאובחנים עם נגעי הידרדניטיס מומלץ להיוועץ עם תזונאית/ דיאטנית ולהתאים דיאטה שעשויה להקל בתסמינים.

 

על סמך העדויות המצטברות, מאמר בנושא של חוקר מבריטניה שפורסם בנובמבר 2015 בכתב העת JAAD של האקדמיה האמריקאית לדרמטולוגיה מציע לאנשים עם הידרדניטיס סופורטיבה להתמיד בדיאטת אלימינציה הכוללת הימנעות מחלב ומוצריו וממזונות עם עומס גליקמי גבוה, כמפורט:

 

הפחתה בצריכת סוכר

 

בדומה לפצעי בגרות (אקנה) שנמצאו היבטים תזונתיים שמעלים את שכיחותם, לרבות צריכת כמויות גבוהות של סוכר, בעבודות ותיאורים שונים נמצא קשר בין התפתחות נגעי הידרדניטיס סופורטיבה לבין צריכה גבוהה של מזונות המכילים סוכר ומזונות עם אינדקס גליקמי (GI, קיצור של Glycemin Index) גבוה לרבות שוקולד, סוכריות, עוגות ומשקאות ממותקים, סוכר גם תורם לעודף משקל והשמנה, אשר מהווים גורמי סיכון למחלה.

 

מחבר המאמר הבריטי שפורסם בנובמבר 2015 בכתב העת JAAD מציע אף הוא, על רקע דיווחי מטופלים, להימנע מצריכת מזונות בעלי עומס גליקמי גבוה (GL, קיצור של Glycemic Load) במטרה להפחית את צריכת הסוכר – בניסיון להקל בתסמיני המחלה.

 

צמצום צריכת מוצרי חלב

 

בדומה לפצעי בגרות (אקנה) נמצא כי גם מוצרי חלב עלולים לעודד התפתחות נגעים עוריים של הידרדניטיס סופורטיבה, ודווקא חלב ניגר דל שומן בעייתי יותר, מאחר והוא מכיל חומרים שמעלים את הסיכון לעמידות לאינסולין. כתוצאה מכך מוגבר יצור הורמוני מין מסוג אנדרוגנים שמחקרים מרמזים על מעורבותם בהתפתחות הידרדניטיס סופורטיבה.

 

עדויות של מטופלים מרמזות כי צמצום ולעתים אף הפסקת הצריכה של מוצרי חלב מאפשרים להפחית את כמות הנגעים החדשים ולהקל בתסמינים.

 

בספרות הרפואית אין מחקרים מבוקרים שבוחנים את יעילותה של דיאטה דלת מוצרי חלב לאנשים עם הידרדניטיס סופורטיבה, אולם המאמר מבריטניה שפורסם בנובמבר 2015 בכתב העת JAAD מדווח על 47 מטופלים שהתנסו בדיאטה שכזו, כשאף אחד מהם לא דיווח על החמרה במצבו בעקבות הדיאטה ו-83% דיווחו על שיפור כלשהו בתסמינים.

 

מאחר ונגעי המחלה מופיעים לרוב בגיל ההתבגרות לאחר ההתבגרות המינית – ובגילים אלה חיוני לצרוך מוצרי חלב לצורך התפתחות תקינה, קשה להמליץ לכלל החולים על הגבלה בצריכת מוצרי חלב ויש להתאים את ההמלצות לכל חולה בהתאם למצבו הספציפי.

 

 

סייעה בהכנת הכתבה ד"ר אריאלה הפנר, מנהלת המרפאה להידרדניטיס סופורטיבה ומנהלת המרפאה לכיבים כרונים ופצעים קשיי ריפוי במערך העור במרכז הרפואי תל אביב ע"ש סוראסקי (איכילוב)

 

עדכון אחרון: אוגוסט 2018