קרוהן וקוליטיס
מנהלי קהילה
תזונה ומחלות מעי דלקתיות
עבור מחלות מעי דלקתיות קיים קשר מובהק ובעל חשיבות מרכזית בין תזונה לבין מערכת העיכול. הקשר הינו מורכב ובעל השלכה על מצבו של המטופל, מניעת סיבוכים והשפעה על איכות חייו.
הקשר בין מחלות מעי דלקתיות, קרוהן וקוליטיס כיבית ותזונה נובע מכמה היבטים:
הראשון, קיימת שכיחות גבוהה של תת תזונה וחסרים תזונתיים בקרב החולים במחלה. בנוסף, ישנן עדויות שהתערבות תזונתית עשויה להוות חלק מההליך הטיפולי בחולים.
תת תזונה:
חסרים תזונתיים ותת משקל מופיעים ב 50-70% מחולי קרוהן וב 18-62% בחולי קוליטיס כיבית מבוגרים. בילדים תתכן בנוסף גם פגיעה בגדילה ובהתפתחות המינית.
תת תזונה של קלוריות וחלבון נגרמת ע"י מספר גורמים : צריכה תזונתית נמוכה, מעורבות של מתווכים דלקתיים, עליה בצרכים אנרגטיים בעקבות הדלקת, איבודים במערכת העיכול ותת ספיגה של מרכיבים שונים.
חסרים תזונתיים שכיחים נוספים ידועים לברזל, B12, חומצה פולית, מגנזיום, אבץ, ויטמינים מסיסי שומן .
תופעה שכיחה נוספת בקרב החולים במחלות מעי דלקתיות, ובעיקר בקרב החולים במחלת קרוהן, היא ירידה בצפיפות העצם. התפתחות של אוסטאופניה ואוסטאופורוזיס קשורה במחלה עצמה בשל חשיפה למתווכים דלקתיים וכן בשל חסר ויטמין D ,סידן ושימוש בתרופות כמו סטרואידים.
התאמת תוכנית תזונתית לחולה במחלת מעי דלקתית הינה מעשה מרכבה המותאם אישית לכל מטופל והדרך לכך לוקחת בחשבון מספר נושאים חשובים:
1. מצבו התזונתי של החולה בהווה וצרכיו האישיים .
2. סוג המחלה וחומרתה: חריפה או כרונית, היקפה במערכת העיכול ומשכה. האם המחלה חסימתית? האם יש פיסטולות?
3. מיקום המחלה במערכת העיכול וההשלכה על ספיגה של מרכיבי מזון ספציפיים.(חלבון, שומן, ויטמינים, מינרלים וכדומה).
4. מכלול התסמינים מהם סובל החולה וחומרתם: בחילות, הקאות, שלשולים וכאבי בטן.
מטרות הטיפול התזונתי:
1. סיוע בהשגת והשריית רמיסיה במקביל לטיפול תרופתי מומלץ.
2. מניעת חסרים תזונתיים.
3. תיקון תת תזונה ופגיעה בגדילה אצל ילדים.
4. שיפור איכות החיים.
השגתן של המטרות המתוארות לעיל יעשה כאמור תוך התייחסות לכל מטופל באופן אישי על פי צרכיו והעדפותיו.
במצבים של מחלה פעילה, מומלץ על דיאטה דלה בסיבים תזונתיים. במקרים של מחלת קרוהן גם לכמות הלקטוז ולכמות השומן בכל ארוחה יש לתת את הדעת.
דיאטה דלה בסיבים תזונתיים אינה כוללת ירקות ופירות חיים, קיטניות ,דגניים מלאים ומומלץ גם להימנע מירקות מבושלים הגורמים לגזים, כגון :כרוביים וקיטניות. לקטוז בכמות גדולה יחסית מצוי בעיקר במוצרי חלב ניגר.
מומלץ ביותר במצב זה להיוועץ עם דיאטן/ית מוסמך בתחום על מנת להבטיח שאכן לא ייווצרו חסרים תזונתיים מחד ומאידך באם יש צורך לקבל תוספים.
במצבי רמיסיה ניתן להרחיב משמעותית את "האופק התזונתי" של התפריט, לצרוך מכל קבוצות המזון ללא הגבלה, כמובן כל אחד לפי תחושותיו והעדפותיו.
המאמר נכתב על ידי רוני ברוך M.Sc- דיאטנית קלינית בכירה ביחידה לתזונה ודיאטה וביחידה לטיפול בבעיות פונקציונליות של מערכת העיכול במכון הגסטרואנטרולוגי, המרכז הרפואי ע"ש סורסקי תל אביב וקופ"ח מכבי.
בעלת ניסיון עשיר בטיפול בחולים עם מחלות מערכת העיכול ובמצבים כירורגים של מערכת העיכול.
gilbert
זו ממש בדיחה הכתבה הזו,כשכתבת אותה,הבנת שיש לך עסק עם אנשים שמקיאים את המידע הזה כבר מהיום השני שהם אובחנו?אני מתה להבין...למה היא נכתבה?למי?
זה מזכיר לי כתבות קידום למנוע חיפוש....