ברשת האינטרנט מסתובב המון מידע על תזונה למתמודדים עם טרשת נפוצה. אנשים שהתמודדו עם המחלה – חלקם רופאים או מדענים – מדווחים על שינויים בתזונה שלטענתם הטיבו עמם ואולי אף ״העלימו״ את המחלה. מחקרים מתפרסמים, מלווים בכתבות בתקשורת עם כותרות מבטיחות על תזונה כזו או אחרת ששיפרה את מצבם של המתמודדים עם המחלה. אבל האם שינויים כאלו או אחרים בתזונה אכן יכולים לשפר את מצבם של המתמודדים עם המחלה? בחנו את מה שידוע למדע עד כה. 

האזינו לפודקאסט: התזונאית הדס חרדון על הקשרים המפתיעים בין תזונה וטרשת נפוצה. 

איך תזונה יכולה להשפיע על אנשים עם טרשת נפוצה?

נתחיל במסקנות: לא קיימות עדויות מדעיות חותכות שמוכיחות כי לתפריט או מזון כלשהו יש יכולת לשנות את מהלך המחלה בצורה קיצונית, בטח לא לרפא את המחלה הכרונית. עם זאת, לתזונה חשיבות גדולה לבריאות, ובקרב אנשים עם מחלות כרוניות כגון טרשת נפוצה היא חשובה במיוחד.

למרות שאין כיום דיאטה ידועה שמרפאת טרשת נפוצה, מחקרים מצביעים על כך ששינויים תזונתיים מסוימים עשויים להיטיב עם אנשים עם טרשת נפוצה, לתרום לשליטה טובה יותר בתסמינים ולשפר את איכות החיים הכוללת.

כך, למשל, במחקר שנערך באוסטרליה באמצעות שאלון אינטרנטי שהופץ למאובחנים עם טרשת נפוצה, שממצאיו פורסמו באפריל 2015 בכתב העת Nutritional Neuroscience, נמצא קשר בין צריכת מזונות בריאים, לרבות פירות וירקות ומזונות מופחתי שומן, לבין שיפור באיכות החיים ונטייה נמוכה יותר לנכויות, בהשוואה לצריכת מזונות עתירי שומנים וסוכרים.

התזונה המומלצת לאנשים עם טרשת נפוצה היא התזונה הבריאה והמאוזנת שמומלצת לכלל האוכלוסייה – למשל זו שמיוצגת בדיאטה הים-תיכונית. תזונה זו מחזקת את הגוף ומסייעת למנוע מחלות נוספות – כאלו שאם יתפרצו עלולות להחמיר גם את מחלת הטרשת הנפוצה. תזונה בריאה תסייע לשמור על משקל תקין, להפחית עייפות, להסדיר יציאות, לשמור על עצמות בריאות וחזקות – כך שיהיו עמידות יותר מפני נפילות ועוד.

שינויים בתזונה: למה לשים לב?

בעת ביצוע שינוי תזונתי חשוב להתייחס לסוגיות הבאות:

העדויות המדעיות

בעת שקילת שינוי תזונתי חשוב לבחון את העדויות המחקריות - האם הדיאטה נבדקה בצורה מבוקרת כפי שמתבצע במסגרת מחקר מדעי? כיצד בוצע המחקר? אילו מדדים השתפרו בעקבות השינוי?

צריך גם להבין כי גם אם אדם שינה את התזונה לדיאטה מיוחדת כזו או אחרת ומדווח כי תסמיניו השתפרו או שמחלתו התאזנה, ייתכן שמדובר במקריות ולא בקשר סיבתי. כמו כן תזונה עשויה להשפיע באופנים שונים על אנשים שונים, ומה שמיטיב עם אדם אחד לא בהכרח יטיב עם אחר.

כדאי לשים לב לפרטים ספציפיים בפרסומים השונים:

• בכל פרסום ברשת האינטרנט על הטבה בריאותית כלשהי לאנשים עם טרשת נפוצה כתוצאה משינוי תזונתי – חשוב לבחון על אלו מחקרים מדעיים הפרסום מתבסס.
• חשוב לבדוק האם השיטה בה בוצע המחקר אכן מאפשרת להסיק את המסקנות שהחוקרים הניחו. במחקרים בתחום התזונה שבדקו השפעות של דיאטה או מזון מסוים על טרשת נפוצה – יש הבדל האם הממצאים מתבססים על תצפיות ובדיקות רפואיות שעברו הנבדקים או לחילופין האם הם מתבססים על שאלונים שבהם הנבדקים רק מדווחים מה אכלו, כאשר דיווחים אלה עשויים להיות פחות מדויקים.
• יש להבחין כמה נבדקים השתתפו במחקר. ישנם פרסומים בתחום התזונה לטרשת נפוצה שמבוססים על מחקרים בהשתתפות נבדקים בודדים, כאשר המסקנות שניתן להסיק מהן פחותות בעוצמתן בהשוואה למחקרים נרחבים יותר בהשתתפות מאות או אלפי נבדקים.
• אם בוצעה במחקר התערבות מסוימת (לדוגמה: התאמת דיאטה ספציפית לחולים), מומלץ לבדוק האם בוצעה במחקר השוואה לקבוצת ביקורת. כשאין השוואה לקבוצת ביקורת – לעתים לא ניתן לקבוע בוודאות האם הקשר שזוהה אכן קיים במציאות.
• המחקרים שנחשבים ברמה הגבוהה ביותר הם אלו שאוספים מידע על נבדקים בקצב מתמשך (מחקרים פרוספקטיביים) ולא בדיעבד (מחקרים רטרוספקטיביים).

השפעת הדיאטה על החיים

בדקו: האם אוכל עדיין מספק לכם הנאה, כשאתם בבית, בחוץ, עם חברים? אם אתם בעיקר נמנעים וסובלים זהו סימן לתפריט לא נכון, גם לא תוכלו להיענות להנחיות לאורך זמן והוא עלול להעצים מצוקות נפשיות. כשאתם בוחנים תפריט חדש בחנו גם כמה התפריט פרקטי ליישום - האם זה מתאים לאורח החיים שלכם? לזמן הפנוי שלכם? לתקציב?

״העזרו בדיאטנית קלינית להתאמת תפריט בריא שמותאם ותפור עבורכם״ ממליצה הדס חרדון – דיאטנית קלינית, מרכזת מרפאת אורח חיים בריא לחולי טרשת נפוצה ב״מכבי שירותי בריאות״.

השפעת הדיאטה על הבריאות האישית

האם התפריט באמת מתאים לי? האם אתם מקבלים את כל אבות המזון? בדיקות הדם תקינות? אתם רעבים? עם תופעות לוואי כמו הקאות ושלשולים? הדבר החשוב ביותר הוא לשים לב שאין חוסרים במרכיבי תזונה החיוניים לגוף. לכן מומלץ מאוד לשוחח עם רופא או דיאטנית לגבי שינויים בתזונה.

ייעוץ מקצועי

כל מי שמתלבט, סובל מאחד מהתסמינים או המחלות המושפעות מהתזונה, גילה שיש לו חוסרים תזונתיים, סובל מתסמינים המפריעים לו לאכול נכון (כמו רעד או קשיים בבליעה) או רוצה להגיע לטווח המשקל הבריא, כדאי שיגיע להתייעצות עם דיאטנית כדי להתאים את התפריט הנכון ובמידת הצורך את התוספים הנדרשים למאפייניו הייחודיים.

״כדי להתאים לכל מטופל את הדיאטה המומלצת עבורו מומלץ להתייעץ עם דיאטנית קלינית להתאמת תפריט אישי ומעקב תזונתי״ מסכמת חרדון.

דיאטות לטרשת נפוצה

ריכזנו את כל מה שידוע למדע על הדיאטות הפופולאריות המרכזיות לטרשת נפוצה:

דיאטת פליאו

דיאטת פליאו (Paleo Diet) מתבססת על תזונה שמשערים שהייתה השכיחה בתקופה הפליאוליתית, לפני שבני אדם החלו לעסוק בחקלאות. דיאטה זו מבוססת בעיקר על דגים, בשר, פירות וירקות, פטריות, שורשים ואגוזים למיניהם, ואינה כוללת דגנים, קטניות, מוצרי חלב, תפוחי אדמה ומזון מעובד ושימוש בשמנים. דיאטת פלאו נחשבת לעשירה יחסית בוויטמינים B, D, E ו-K, בחומצות שומן רב בלתי רווי, קואנזים Q10, חומצה אלפא ליפואית, נוגדי חמצון, סלניום ואבץ, אשר כולם תומכים בתפקוד המיטוכונדריאלי בתאים וכן בצמיחה ותיקון של שכבת המיאלין שעוטפת את דרכי העצבים.  

העדויות המחקריות: בספרות המדעית חסרים מחקרים שבוחנים את השפעתה של דיאטת הפליאו על טרשת נפוצה, זולת השפעות דיאטת ד"ר טרי וואלס אשר נסמכת על עקרונות דיאטת פליאו.

חשוב לדעת: יש לוודא שלא נוצר חוסר ברכיבים תזונתיים חיוניים אצל מאמצי עקרונות הדיאטה.

דיאטת וואלס

דיאטת וואלס (Wahls Diet) מבוססת על עקרונות דיאטת הפליאו, ומשלבת בפרוטוקול שלה גם ויטמינים, מדיטציה והתעמלות.

העקרונות התזונתיים של דיאטת וואלס כוללים אכילת בשר, דגים, ירקות – ובעיקר ירקות עליים ירוקים וירקות המכילים גופרית (כמו שום, בצל, ברוקולי, כרוב וכרובית), פירות – ובעיקר כאלו עם צבעים בהירים, שומן מו החי ומהצומח – ובעיקר חומצות שומן מסוג 'אומגה 3'. הדיאטה כוללת הימנעות ממוצרי חלב, ביצים, דגנים המכילים גלוטן – לרבות חיטה, אורז ושיבולת שועל, קטניות, ירקות מסוימים כמו עגבניות, תפוחי אדמה, חצילים ופלפל וכן הימנעות מסוכר. כמו כן משלבת הדיאטה גם צריכת ויטמינים שונים, ובעיקר ויטמין D, ויטמין B12 וחומצה פולית; תרגילי מתיחות על בסיס קבוע שפועלות על קבוצות שרירים שונות; ושיטות להרפיית לחצים.

הדיאטה נקראת על שמה של פרופ' טרי וואלס מאוניברסיטת אייווה בארה"ב, חוקרת בתחום הרפואה הפנימית שאובחנה בשנת 2000 בטרשת נפוצה ולדבריה מצבה השתפר בזכות השינוי התזונתי שהיא מציעה. לפי תיאורה של וואלס, בזכות הדיאטה היא יכלה לעבור מנכות בכיסא גלגלים לאישה פעילה שמסוגלת לרכוב קילומטרים על אופניים. פרופ' וואלס הייתה שותפה בשנים האחרונות למספר מחקרים שבחנו את השפעת הדיאטה שפיתחה והצביעו על שיפור במצבם של אנשים עם טרשת נפוצה, ובעיקר הפחתה בעייפות.

העדויות המחקריות: דיאטת וואלס נבחנה על ידי פרופ' וואלס במספר מחקרים מצומצמים בארה"ב. כך, במחקר שכלל 12 נבדקים עם טרשת נפוצה מתקדמת (פרוגרסיבית) שממצאיו פורסמו בפברואר 2015 בכתב העת Degenerative Neurological and Neuromuscular Disease, נמצא כי לאורך 12 חודשים המטופלים העידו על ירידה ברמות העייפות, בהתבסס על שאלון בנושא, ועל שיפור באיכות החיים הכוללת. מאחר והמחקר כלל את הפרוטוקול המלא של דיאטת וואלס, באופן שמקשה לבחון כיצד השינוי התזונתי כשלעצמו משפיע על מצב המטופלים, בוצע מחקר מבוקר נוסף שממצאיו פורסמו בינואר 2017 בכתב העת Degenerative Neurological and Neuromuscular Disease, שהצביע על יתרון באימוץ השינוי התזונתי לבדו של דיאטת וואלס בהפחתת עייפות: המחקר שכלל 34 מאובחנים עם טרשת נפוצה התקפית-הפוגתית אשר ל-17 מהם הותאמה דיאטת וואלס בהיבט התזונתי בלבד, בהשוואה ל-17 נוספים ששימשו כקבוצת ביקורת – הצביע על יתרון שהתבטא בירידה בעייפות, שיפור באיכות החיים הפיזית והמנטלית, שיפור בתפקוד הידיים והרגליים בביצוע משימות מוטוריות (במבחן שבוחן מיומנויות של אצבעות הידיים ומבחן הליכה) וביכולת ביצוע פעילות גופנית. מחקר נוסף שפורסם ביולי 2021 בכתב העת היוקרתי Multiple Sclerosis Journal שבוצע בקרב 87 מאובחנים עם טרשת נפוצה התקפית-הפוגתית זיהה אף הוא יתרון לדיאטות וואלס במעקב למשך 12 שבועות ו-24 שבועות בשיפור העייפות ואיכות החיים הכוללת, אם כי יכולת ההליכה של המטופלים לא השתפרה, וכן לא נבחנו במחקר ממצאים בהדמיות MRI, כפי שנהוג למשל במחקרים על תרופות. מחקר נוסף בהשתתפות פרופ' וואלס שפורסם בינואר 2021 בכתב העת Journal of the American College of Nutrition זיהה במדגם של 15 מאובחנים בטרשת נפוצה כי היענות לעקרונות דיאטת פליאו שעומדת בבסיס דיאטת וואלס שיפרה את איכות החיים יותר מאשר הקפדה על עקרונות של הדיאטה הקטוגנית שבה שימש קוקוס כמקור לשומן.

חשוב לדעת: מחקרים מראים שתזונה בריאה צריכה לכלול, באופן מאוזן, את כלל מרכיבי המזון החיוניים. לכן הימנעות מקבוצות מזון שלמות כמו מוצרי חלב, דגנים מלאים וקטניות יכולה לפגוע בגוף. התנזרות מדגנים ומוצרי חלב יכולים להוביל להיווצרות חוסרים של ויטמין B, ויטמין D וסידן. ״ההמלצות לצריכת בשר בדיאטת הפליאו מנוגדות להמלצות ארגון הבריאות העולמי להפחתת בצריכת בשר בקר למניעת מחלות לב, כלי דם וסוכרת ולשמירה על תזונה מקיימת שאינה מזיקה לסביבה״ מבהירה חרדון. ״לחולי טרשת במיוחד מומלץ להימנע משומן רווי ויש לשם לב שדיאטה זו עתירה בשומן רווי. יש לשים לב במחקריה של טרי וואלס שגדלי המדגם היו קטנים ביותר ובניגוד לשיפור המשמעותי שחל אצלה, מחקריה הראו בעיקר שיפור במדד העייפות הכרונית - מדד שמשתפר משמעותית בדיאטות דלות פחמימה״.

במסגרת מחקר שבוצע בשיתוף פרופ' וואלס, אשר עקב אחר 19 מאובחנים עם טרשת נפוצה מתקדמת (פרוגרסיבית), שממצאיו פורסמו ביוני 2020 בכתב העת היוקרתי Nutrients,  נמצא כי במעקב שנמשך שנה, נבדקים שאימצו את עקרונות דיאטת וואלס לא חוו חוסרים משמעותיים ברוב הרכיבים התזונתיים. עם זאת, זוהתה צריכה חסרה של מזונות עם ויטמין D, כולין וסידן, וזוהו רמות נמוכות של מגנזיום שייתכן ונגרמו על רקע שימוש בתוסף ויטמין D. החוקרים ממליצים למטופלים שמאמצים עקרונות של דיאטת פליאו להקפיד על צריכה מספקת של מזונות המכילים מגנזיום. כמו כן, זוהתה נטייה לצריכה נמוכה של ויטמין E, ונקבע כי יש להקפיד לצרוך מזונות עשירים בוויטמין, שכן מחסור בו עשוי להרע את מצב החולים ואף להוביל להתפתחות נגעים מוחיים חדשים. מאחר וזוהו חוסרים בצריכת כולין, אשר מהווה רכיב חיוני לחידוש שכבת המיאלין במערכת העצבים, מעלים החוקרים את האפשרות שמאמצי הדיאטה ישובו לצרוך ביצים שמהווים מקור חיוני לכולין, ובעיקר חלמונים.

צום לסירוגין

צום לסירוגין (Intermittent Diet) מתאר דפוס של תזונה שצובר פופולאריות בשנים האחרונות, שמאופיין באכילה רגילה או ללא הגבלה בחלק מן הזמן, ואילו בזמן האחר - צום. ישנן גרסאות רבות לסוג זה של דיאטה, החל מאכילה של 8 שעות וצום של 16, עד ימים מסוימים בהם מותר לאכול וימים בהם האכילה מוגבלת מאוד או ללא אכילה כלל.

השפעות אפשריות של דיאטות צום לסירוגין על טרשת נפוצה מדגימות למעשה קשר שהוכח בעבודות רבות בין תזונה לבין דלקתיות, אשר מהווה את אחד המאפיינים של טרשת נפוצה: ישנם מזונות שהוכחו כמעוררי פעילות דלקתית, ובהם סוכר מעובד, דגנים מעובדים, שומני טראנס וגלוטן, ואילו אחרים מפחיתים דלקתיות, לרבות נוגדי חמצון, דבש, תבלינים ותה ירוק. בשנים האחרונות מודגשת גם חשיבות הרכב החיידקים שמאכלסים את המעי – המיקרוביום, בשמירה על איזון תזונתי ומניעת פעילות דלקתית מוגברת. צום לסירוגין כרוך גם בהגבלה קלורית, שהוכחה כבעלת השפעה אנטי דלקתית. 

דיאטות צום לסירוגין נמצאו במחקרים בחולדות ככאלו שמשפיעים על תהליכי היווצרות תאים חדשים במערכת העצבים (נוירוגנסיס) באזור ההיפוקמפוס במוח, באופן שעשוי להשפיע על שיפור הבריאות הנפשית וירידה בסיכון לדיכאון.

לפי ההמלצות התזונתיות שחוברו על ידי צוות מומחים במסגרת תת הוועדה לתזונה בכנס הסכמה לטרשת נפוצה שיזם משרד הבריאות בשנת 2021, צום לסירוגין עשוי לעזור בהפחתת התגובה האוטואימונית ובהאטה של תהליך הזדקנות על ידי תיקון עצמי.

העדויות המחקריות: המחקרים שמספקים כיום עדות אפשרית להשפעה מיטיבה של דיאטות צום לסירוגין על טרשת נפוצה הם בעיקר מחקרים במכרסמים, אשר למרות המסר המעודד – יש לקחת אותם בערבון מוגבל עד לזיהוי מגמות דומות בבני אדם.

ביוני 2018 דיווחו חוקרים אמריקאים ואיטלקים בכתב העת היוקרתי Cell Metabolism כי במודל של עכברים עם טרשת נפוצה, דיאטת צום לסירוגין הובילה לשינוי הרכב המיקרוביום באופן שהוביל להפחתת הפעילות הדלקתית והאוטואימונית שמאפיינת את המחלה. הדיאטה הובילה לעלייה בריכוז תאי T של המערכת החיסונית בקיבה באופן שהביא לירידה בהפרשת ציטוקינים מעוררי דלקתיות כמו 'אינטרלוקין 17'. המחקר שכלל גם 'השתלת צואה' של עכברים שהועברו דיאטת צום לסירוגין בעכברים אחרים – הניבה אף היא שיפור, באופן שמצביע על כך שלהרכב החיידקים במערכת העיכול יש תרומה בהשפעתו של צום לסירוגין על מהלך המחלה. החוקרים אף ביצעו מחקר פיילוט בבני אדם בקרב 17 מאובחנים עם טרשת נפוצה, אשר הדגים כי דיאטת צום לסירוגין הובילה לשינויים בהרכב החיידקים במעי הדומים למנגנונים ההגנתיים שנצפו בעכברים.

חוקרים אמריקאים מאוניברסיטת ג'ונס הופקינס הדגימו ביולי 2018 בכתב העת Multiple Sclerosis and Related Disorders כי במחקר פיילוט בקרב 36 נבדקים עם טרשת נפוצה שבחן את התועלת של שלוש דיאטות במשך חודשיים – דיאטת הכוללת הגבלה קלורית (הפחתה של 22% בקלוריות ליום), דיאטת צום לסירוגין (הכוללת הפחתה של 75% בקלוריות במשך יומיים בשבוע) ודיאטה שאינה כוללת הפחתה קלורית – נמצא כי שתי הדיאטות שכללו הגבלה קלורית הובילו לירידה של 3.4 ק"ג במשקל, ללא הבדל מובהק בניהן, כלומר ללא יתרון ספציפי לדיאטת צום לסירוגין. שתי הדיאטות גם הציגו שיפור משמעותי ברווחה הנפשית ובציונים בשאלונים שאומדים תסמיני דיכאון.

חשוב לדעת: חשוב להכיר מראש בכך שדיאטות צום לסירוגין הן מאתגרות, ובמחקרים שבוחנים את יעילותן לרוב ההיענות לדיאטות אלה יורדת עם הזמן וקשה להתמיד בהן. כמו כן, לדיאטה המלווה בתקופות של צום עשויות להתלוות תופעות לוואי כמו כאבי ראש, עייפות, ניתן להרגיש חסרי סבלנות ומסוחררים. צומות עשויים לפגוע בצפיפות העצם ובמחזור החודשי וכן לגרום לעצירות, עלייה ברמות הסוכר בדם וריח רע מהפה. במקרים נדירים תתכן גם פגיעה בלבלב ובכבד. בנוסף, מטופלים שמתמידים בצום לסירוגין עלולים לפצות על תקופת הצום בצריכת מזונות עתירי קלוריות ושומנים, באופן שעלול לפגוע בתועלת הדיאטה. חשוב למטופלים תחת דיאטות צום לסירוגין לעקוב אחר התפריט מדי יום ולוודא צריכה מספקת של מרכיבי תזונה חיוניים.

עוד על דיאטות צום לסירוגין

דיאטת קטו

דיאטת קטו (נקראת גם דיאטה קטוגנית, Ketogenic Diet) היא אחת הדיאטות שמגבילה אכילת פחמימות, באופן שמעודד את הגוף לשרוף שומנים וחלבונים כדי לקבל את האנרגיה שהוא צריך.

הדיאטה מבוססת על 'קטוזיס' – המנגנון הביולוגי שמוביל לכך שכשמאגרי הפחמימות בגוף מתרוקנים, רקמות הגוף ישרפו מולקולות שומן במקום גלוקוז (סוכר), וישחררו לדם קטונים/ גופי קטו שישמשו מקור אנרגיה לתאים ויובילו לדלדול מסת השומן בגוף ולירידה במשקל.

הדיאטה הקטונית מבוססת על הפחתה דרמטית בכמות הפחמימות בתפריט – עד 50 גרם פחמימות בלבד ליום וזאת ללא הבדל בין פחמימות פשוטות למורכבות – כדי שהגוף ינצל את מלוא מאגר הסוכר בכבד לייצור אנרגיה ויעבור לייצר אנרגיה מתאי שומן. לצד הורדה בכמות הפחמימות – דיאטה זו כוללת בעיקר צריכת מזונות עתירי שומנים וכן כמות מסוימת של חלבונים וירקות.

העדויות המחקריות: חוקרים משערים שייתכן ודיאטות דלות בפחמימות עשויות לצמצם את הפעילות הדלקתית ולשנות את מרכיבי חיידקי המעיים (מיקרוביום) שיכולים להשפיע על הפעילות הדלקתית בגוף. מחקרים שבוצעו בחיות הדגימו השפעות מיטיבות של הדיאטה הקטוגנית על האטת ההתקדמות של טרשת נפוצה, לרבות הפחתת נכות, שיפור קוגניטיבי וירידה בסמני דלקתיות. כך, מחקר אמריקאי בעכברים שבוצע באוניברסיטת ייל ופורסם בינואר 2020 בכתב העת היוקרתי Nature Metabolism, העלה כי דיאטה קטונית עשויה להשפיע על המטבוליזם ותפקוד המערכת החיסונית באופן שמוביל להשפעה מיטיבה בשלב הראשון במניעת דלקתיות והורדת רמות הסוכר בדם – אם כי מגמת השיפור עשויה להתהפך בהמשך, ולכן ממליצים החוקרים לאמץ את הדיאטה למקטעי זמן קצרים יחסית.

במחקר ראשוני שבוצע בארה"ב על ידי חוקרים מאוניברסיטת וירג'יניה, והוצג באפריל 2022 בכנס החברה האמריקאית לנוירולוגיה (AAN) בעיר סיאטל, נבדקו 65 מאובחנים בטרשת נפוצה התקפית-הפוגתית, שהותאמה להם דיאטה קטוגנית למשך חצי שנה רוב הנבדקים (83%) התמידו בדיאטה לאורך כל התקופה, כפי שנמצא בבדיקות שתן. הממצאים העלו כי הדיאטה הקטוגנית הובילה לירידה באחוזי השומנים בגוף ולהפחתת תחושות עייפות ותסמיני דיכאון. ממצאים נוספים הראו שבדם הנבדקים היו רמות נמוכות יותר של סמני דלקתיות, החוקרים גם הצביעו על שיפור קל במספר הצעדים והתפקוד הנוירולוגי, שאמנם היה מובהק סטטיסטית, אך לא משמעותי מבחינה קלינית (רמות הנכות במדד ה-EDSS שופרו מ- 2.3 ל- 1.9, כמות הצעדים הממוצעת עלתה מ- 1,631 צעדים בתחילת הטיפול ל- 1,733 בתום ששת חודשי הדיאטה). המחקר לא כלל קבוצת ביקורת.

חשוב לדעת: מדובר בדיאטה מורכבת שחשוב לבצע בליווי אנשי מקצוע – רופאים/ דיאטנים. הדיאטה עשויה להוביל לחוסרים תזונתיים ולכן עליה להתבצע תוך בקרה.

דיאטה קטוגנית נקשרה גם לתופעות רפואיות בעייתיות, לרבות עייפות וחולשה בתחילתה וריח חריף מהפה בעקבות העלייה בחומציות עם שחרור קטונים לזרם הדם – תופעה שזכתה בשם 'נשימת קטו'. כמו כן, היא עשויה להוביל לסיבוכים בעיכול המזון – לרבות עצירות, בחילות והקאות ולהפרעות שינה. צריכת חלבונים מוגברת במסגרת הדיאטה הקטונית גם נקשרה להתפתחות אבנים בכליות. הדיאטה הקטונית אינה מומלצת לאנשים עם תפקוד כלייתי לקוי ונשים הרות.

דיאטת סוואנק

דיאטת סוואנק (Swank Diet) פותחה עוד בשנת 1949 ע"י הנוירולוג האמריקאי פרופ' רוי סוואנק מאוניברסיטת אורגון שהלך לעולמו בשנת 2008. הדיאטה מבוססת על הגבלת כמות השומנים בתפריט ללא יותר מ-15 גרם שומן רווי, ובין 50-20 גרם שומן בלתי רווי ליום. במאמר שתיאר את הדיאטה שפורסם בפברואר 2003 בכתב העת היוקרתי Nutrition, הסביר פרופ' סוואנק כי במאה ה-20, עם העלייה בצריכת השומנים ליום, חלה עלייה גם בתיעוד התחלואה בטרשת נפוצה, כאשר לטענתו יש קשר בין התופעות, ובעיקר קשר בין התקדמות המחלה לבין צריכת שומן רווי מן החי. סוואנק סבר כי האצת המחלה נגרמת כתוצאה מחסימת כלי דם קטנים בגוף בשומנים רוויים.

דיאטת סוואנק מגבילה את אכילתם של בשר אדום (ללא בשר אדום בשנה הראשונה ועד 85 גרם לשבוע מהשנה השנייה), ושוללת צריכת מזונות מעובדים המכילים שומן רווי ומוצרי חלב הגבוהים יותר מ-1% שומן. הדיאטה לא מגבילה כמויות לצריכת לחם ומאפים (קמח) וגלוטן. כחלק מתוכנית הדיאטה מומלצים גם ויטמינים ותוספי מינרלים על בסיס יומיומי, לרבות ויטמיני D, E, חומצה פולית, סידן וברזל.

העדויות המחקריות: מחקרים בעבר טענו כי הדיאטה מיטיבה עם אנשים שאובחנו עם טרשת נפוצה. אחד המחקרים המפורסמים שבוצע על ידי ד"ר סוואנק, וממצאיו דווחו ביולי 1990 בכתב העת היוקרתי Lancet, תיאר את יתרונות הדיאטה בקרב 144 מאובחנים בטרשת נפוצה שנענו להמלצות להפחית את צריכת השומנים במשך 34 שנים. המחקר מצא כי אלו שהקפידו על הגבלה משמעותית של השומנים כפי שמורה דיאטת סוואנק הציגו את ההאטה המשמעותית ביותר בהידרדרות שמלווה את המחלה, ולאחר הוצאה מהמדגם של אנשים שמתו מסיבות שאינן קשורות לטרשת נפוצה, נבדקים אלו שנענו לדיאטה ברובם המכריע (95%) שרדו את המחלה ונותרו פעילים גופנית. עם זאת, מדובר במחקר ישן שלא ביצע השוואה לנבדקים בקבוצת ביקורת, ועל כן הועלו ברבות השנים ספקות באשר לתקפות ממצאיו. בין השאר נטען כי בניתוח ממצאי המחקר הייתה הטיה לטובת ממצאים שמיטיבים עם תוצאות הדיאטה.

ברבות השנים תועדו דיווחי מטופלים לפיהם דיאטת סוואנק שיפרה את מצבם, אם כי מחקרים לא הצליחו להוביל לממצאים מעודדים כפי שהתקבלו במחקרו של סוואנק שפורסם ב-Lancet. עיקר הראיות מהמחקרים העדכניים על הדיאטה מתייחסות להקלה בתחושת העייפות: מחקר בהשתתפות פרופ' וואלס, מפתחת דיאטת טרי וואלס, שבחן את התועלת של דיאטת סוואנק ודיאטת וואלס בקרב 87 מאובחנים עם טרשת נפוצה התקפית-הפוגתית, אשר ממצאיו פורסמו ביולי 2021 בכתב העת היוקרתי Multiple Sclerosis Journal, מעיד על שיפור בשתי הדיאטות בתחושות עייפות ובדיווחי המטופלים על איכות החיים במשך 24 שבועות. עם זאת, בהבדל מדיאטת וואלס, דיאטת סוואנק לא זיהתה שיפור ברווחה הנפשית של המטופלים. שתי הדיאטות במחקר זה לא הצביעו על שיפור ביכולת המוטורית של החולים, שנמדדה בבדיקת הליכה למשך שש דקות.

חשוב לדעת: המלצות הדיאטה נחשבות למקובלות ותואמות את הנחיות ארגוני הרפואה להפחתת שומן רווי בתפריט היומי. עם זאת, קיים חשש שהוצאה מהתפריט של בשר ומוצרי חלב (כדי להפחית בשומן) יובילו לחוסרים של חלבונים וברזל בגוף, לכן חשוב למצוא תחליפים למרכיבים חשובים אלו כגון דגים וקטניות. התפריט בדיאטה זו יוביל אצל רוב האנשים להפחתת משקל, ולכן פחות מתאים לאנשים רזים או במשקל תקין, או ספורטאים הזקוקים לרמות גבוהות של אנרגיה זמינה.

דיאטת מקדוגל

בהשראתו של פרופ' סוואנק פותחה בהמשך גם דיאטת מקדוגל (McDougall Diet) – דיאטה שמכוונת לתזונה צמחונית המבוססת על הפחתה משמעותית בכמות השומנים, אשר אוסרת לחלוטין על צריכת בשר, דגים ומוצרי חלב, שמנים, מזון מעובד, משקאות אלכוהוליים ומשקאות המכילים קפאין. דיאטה זו פותחה על ידי הרופא האמריקאי ד"ר ג'ון מקדוגל, והוצגה בספר שהפך לרב מכר בארה"ב בשנות ה-80. לפי הערכות, ההנחיות התזונתיות של הדיאטה מובילות לירידה דרמטית בשיעור השומנים בתפריט היומי מ-40% לכ-15% בלבד. התפריט על-פי דיאטת מקדוגל עשיר בפחמימות ובדגנים מלאים, פירות וירקות.

העדויות המחקריות: מחקר אמריקאי בהשתתפות פרופ' מקדוגל בחן את תועלת הדיאטה במסגרת אוניברסיטת אורגון לבריאות ולמדע בקרב 61 מאובחנים עם טרשת נפוצה התקפית-הפוגתית, שחלקם שימשו כקבוצת ביקורת. על פי ממצאים ראשונים שפורסמו בכנס השנתי של האקדמיה האמריקאית לנוירולוגיה (AAN) בשנת 2014,  חל שיפור משמעותי בתחושת העייפות בקרב הנחקרים, ואלה שהתמידו בדיאטה דיווחו גם על שיפור באיכות חייהם ומצב רוחם. על פי ממצאים נוספים שפורסמו בספטמבר 2016 בכתב העת Multiple Sclerosis and Related Disorders, לאורך שנת מעקב המחקר לא מצא הבדלים מובהקים סטטיסטית בין חולים שהקפידו על הדיאטה לאחרים בהדמיות MRI, שיעור ההתקפים והנכות כפי שהוערכה בציוני מדד EDSS. עם זאת, בקבוצה שדבקה בדיאטה דיווחו הנבדקים לצד שיפור בתחושת העייפות גם על ירידה במדד ההשמנה BMI ושיפור בסמנים מטבוליים, לרבות רמות הכולסטרול הרע (LDL) בדם.

חשוב לדעת: דיאטת מקדוגל עשויה ליצור חוסרים משמעותיים בחלבון, סידן, ויטמין B12 ואבץ. כמו כן, כמו כל דיאטה צמחונית אחרת שמבוססת על ריבוי בסיבים תזונתיים, גם דיאטת מקדוגל עשויה להוביל להפרעות בעיכול, לרבות ריבוי גזים והפחתה ביכולת ספיגת המינרלים.

דיאטת Overcoming MS

דיאטת ה-Overcoming MS ובקיצור OMS פותחה באוסטרליה על ידי פרופ' ג'ורג' ג'לניק, מייסד היחידה לנוירו-אפידמיולוגיה בבית הספר לבריאות האוכלוסייה והעולם במלבורן, לאחר שאובחן עצמו בשנת 1999 כחולה בטרשת הנפוצה. פרופ' ג'ילינק החליט לגייס את כישוריו הרפואיים וכעורך כתב עת מדעי ביצע סקירה למידע המתייחס לתזונה וטרשת נפוצה, ופרסם מספר מחקרים בהם מצא כי אנשים עם טרשת נפוצה שצרכו כמויות גבוהות של פירות וירקות וחומצות שומן מסוג 'אומגה 3' באמצעות אכילת דגים ושמן זרעי פשתן חוו איכות חיים משופרת, שיעורי התקפים נמוכים יותר ורמות נמוכות יותר של נכות. כך, למשל, באחד המחקרים שפורסם באפריל 2015 בכתב העת Nutritional Neuroscience דיווח צוות חוקרים בהשתתפות פרופ' ילינק, כי בקרב 2,087 מאובחנים עם טרשת נפוצה שעברו מעקב לתפריט התזונתי שהם צורכים, צריכת פירות וירקות ושומנים בריאים הובילה לשיפור במדד איכות החיים שנסמך על שאלוני דיווח עצמי, וכן לשיפור במדדים שאומדים את רמות הנכות. אחד הממצאים מצביע על כך שבקרב מאובחנים עם טרשת נפוצה התקפית-הפוגתית, ככל שהדיאטה הייתה בריאה יותר, כל תוספת של נקודה למדד בריאות הדיאטה הובילה לירידה של 1.2% בשיעור ההתקפים לאורך שנת מעקב.

בסיס דיאטת OMS כולל צריכת מזונות צמחוניים ופירות ים, ללא שומן רווי, וכן דגנים, קטניות, חלבון ביצה ודגש על צריכת אומגה 3 בדגים, שמן דגים ושמן זרעי פשתן, תוסף ויטמין B12 במידת הצורך, ויטמין D בספיגה מהשמש ובתוסף, והימנעות מבשר, חלמון ביצה, מזונות מטוגנים ומזון מהיר, מוצרי חלב – פרט ליוגורט דל שומן, ביסקוויטים, מאפים, עוגות, מרגרינה, שוקולד (גם לא שוקולד מריר עם אחוזי קקאו גבוהים), שמן קוקוס ושמן דקלים. המרכיב התזונתי הוא רק חלק מהמלצתו של פרופ' ילינק לאורח חיים בריא, אשר כוללות גם תוספי תזונה לפי הצורך, ויטמין D, פעילות גופנית ומדיטציה.

העדויות המחקריות: מספר פרסומים בהשתתפות פרופ' ג'לינק הדגימו כאמור לאורך השנים את התועלת במרכיבים השונים של הדיאטה שפיתח לשיפור באיכות חייהם של חולים. במחקר בלתי תלוי (ללא מעורבותו של פרופ' ג'לינק) הקרוי Ausimmune Study, שנערך בארבע מחוזות במזרח אוסטרליה, וממצאיו פורסמו ביולי 2020 בכתב העת היוקרתי Multiple Sclerosis Journal, נמצא כי בקרב 279 מאובחנים עם טרשת נפוצה שעברו מעקב תזונתי ורפואי, דיאטה שמבוססת על העקרונות שניסח פרופ' ג'לינק, הכוללת פירות וירקות וצריכה גבוהה של דגים וכן דגנים מלאים ואגוזים, מלווה בירידה בשיעורי ההתקפים בקרב מאובחנים עם טרשת נפוצה התקפית-הפוגתית במעקב של חמש שנים. כל תוספת של נקודה לציון הנוגע לתכונות בריאות בדיאטה הוביל לירידה של 13% בסיכון להתקפים. בין מגבלות המחקר העובדה שהוא מבוסס על דיווחי מטופלים, שחלקם אינם מדויקים, וכן כי המעקב בוצע רק בחלוף חמש שנים, תוך פספוס שינויים שעשויים היו להתרחש באמצע תקופת המעקב.

חשוב לדעת: דיאטת OMS נחשבת לבריאה ובטוחה כל עוד המטופל דואג לבצע בדיקות דם ולהשלים חוסרים תזונתיים. ככלל, הדיאטה ממליצה על צריכת תוסף אומגה 3 (40-20 מ"ל של שמן זרעי פשתן), תוסף ויטמין D בחורף וויטמין B12 וברזל לפי הצורך. בספרות המקצועית חסרות עבודות שבדקו חוסרים תזונתיים ספציפיים שמתפתחים בקרב חולים שמאמצים את עקרונות הדיאטה.

דיאטה ים-תיכונית

הדיאטה הים תיכונית שהפכה לפופולארית בעשור האחרון כדיאטה שמיטיבה עם מצבם של חולים כרוניים כוללת צריכת פירות וירקות, דגנים מלאים, קטניות, אגוזים, דגים ושומן בלתי רווי כמו שמן זית. כחלק מהדיאטה ניתן לשתות יין אדום במידה מתונה וכן מומלצת הפחתה בצריכת הבשר ומוצרי חלב עתירי שומן, אם כי דיאטה זו אינה קוראת להימנעות לחלוטין מבשר וגבינות.

העדויות המחקריות: מחקרים ספורים מתארים את יתרונותיה של הדיאטה הים תיכונית גם למאובחנים עם טרשת נפוצה. אחד המחקרים שבחן את הרגלי התזונה של מאובחנים בטרשת נפוצה בסין, ספרד וקובה, שממצאיו פורסמו ביולי 2021 בכתב העת Neurology Perspectives, מצא כי בעוד שבסין ובקובה רוב החולים צורכים תזונה מעורבת, בספרד חולים רבים מקפידים על הדיאטה הים תיכונית. ניתוח ממצאי החולים שהשתתפו במחקר, 396 במספר, העלה כי תזונה מעורבת שמקובלת כאמור בסין ובקובה מעלה פי 2.16 את הסיכון להתקף טרשת נפוצה אצל החולים, בהשוואה לתזונה הים תיכונית.

מחקר אמריקאי מהמרכז הרפואי מאונט סיני בניו יורק, שממצאיו פורסמו בנובמבר 2019 בכתב העת Multiple Sclerosis and Related Disorders, בדק 128 מאובחנות עם טרשת נפוצה שלחלקן הומלצה התערבות תזונתית על בסיס עקרונות הדיאטה ים תיכונית. הממצאים העלו כי חולות אלה, בהשוואה לחולות בקבוצת ביקורת, הציגו ירידה בדיווחים על עייפות וכן ירידה במדד לנכות המחלה EDSS.

חוקרים מאוניברסיטת ניוקאסל בבריטניה שביצעו מחקר בקפריסין שממצאיו פורסמו בשנת 2020, מצאו על סמך נתוני 127 חולים בטרשת נפוצה ו-718 נבדקי ביקורת – כי היענות להמלצות הדיאטה הים תיכונית מפחיתות מהסיכון למחלה בעשרות אחוזים, כאשר צריכת ירקות מוגברת הורידה ב-17% את הסיכון למחלה, צריכת דגנים מלאים הפחיתה את הסיכון למחלה ב-19%, ואכילת קטניות הפחיתה את הסיכון ב-22%. החוקרים ממליצים לשקול את התזונה הים תיכונית כאמצעי מגן מפני התפתחות של טרשת נפוצה.

חשוב לדעת: הדיאטה הים-תיכונית מקובלת ואף מומלצת כיום על ידי רוב ארגוני הבריאות המובילים בעולם כדיאטה מאוזנת שתורמת לבריאות הכללית. עם זאת, כמו כל דיאטה, גם בדיאטה הים תיכונית מומלץ לבצע מעקב תקופתי אחר חוסרים תזונתיים אפשריים, ובעיקר חוסר בברזל.

עוד על הדיאטה הים תיכונית

Best Bet Diet

דיאטת Best Bet Diet פותחה על ידי הגיאולוג הקנדי ד"ר אשטון אמברי, לאחר שבנו מאט אובחן עם טרשת נפוצה בשנת 1995. הדיאטה נסמכת על תיאוריה (לא מבוססת) שטרשת נפוצה מוחמרת על ידי 'תסמונת המעי הדולף' – תסמונת שמתבטאת בחדירה של חלבונים ממזון מעוכל ממערכת העיכול למערכת הלימפה ומחזור הדם, לצד מעבר של רעלנים ופתגונים – שעשויה להחמיר את המחלה. במצב זה מולקולות שחודרות מהמעי לא מפורקות כהלכה בכבד, והמערכת החיסונית מפתחת כנגדן נוגדנים שונים. לפי הנחה זו, הנוגדנים מובילים לשורת תהליכים שעשויה להוביל להתפתחות טרשת נפוצה. לפי הסברה, חלבוני המזון שחודרים לדם דומים לחלבונים שמרכיבים את שכבת המיאלין של דרכי העצבים שנפגעת בטרשת נפוצה, במקביל ישנה חדירה של רעלנים ופתוגנים המחמירים את הפעילות והתגובה הדלקתית כך שהנוגדנים שנוצרים נגדם מתחילים לתקוף את שכבת המיאלין הטבעית בגוף.

הדיאטה מבוססת על התאמות תזונתיות ותוספי תזונה, אשר חלקם קשורים לעקרונות הבסיסיים של תזונה בריאה וחלקם מבוססים על הימנעות ממזונות שמכילים רכיבים שדומים במבנה הכימי למיאלין, וזאת כדי למנוע התפתחות נוגדנים כנגד המיאלין ולבלום את הידרדרות המחלה. הדיאטה כוללת הימנעות ממוצרי חלב, מזונות המכילים גלוטן וקטניות. כמו כן הדיאטה שוללת אכילת סוכר מוסף אשר עשוי לעודד דלקתיות, וממליצה על מעבר לסוכר טבעי, למשל דבש וסטיביה. כמו כן, הדיאטה מלווה בהמלצה להימנע מכל מזון שמוביל לתגובות אלרגיות. התזונה בדיאטה זו מבוססת בעיקר על דגים, עוף, פירות וירקות. כמו כן, הדיאטה מלווה בהמלצה לתוספי תזונה שונים, לרבות ויטמין D3, סידן, ומגנזיום, והקפדה על צריכה מספקת במזון או בשילוב תוספים של חומצות שומן מסוג אומגה 3, ויטמין A, ויטמין B12 (או קומפלקס ויטמיני B), ויטמין C, ויטמין E, אבץ, נחושת, סלניום, מנגן, ג'ינקו בילואה, תמצית זרעי ענבים, קו-אנזים Q10, אצידופילוס, לציטין וחומצות אמינו.

העדויות המחקריות: מאט אמברי שמיישם את עקרונות הדיאטה מנהל את האתר MS Hope, אשר בו הוא מעלה חוויות על ההתנסות האישית החיובית שלו בהקפדה על הדיאטה. עם זאת, נכון להיום אין מחקרים התומכים בתיאוריה שעומדת בבסיס הדיאטה או שבחנו אותה באופן מדעי, ואין עדויות מדעיות שמצביעות על כך שהדיאטה מטיבה עם מאובחנים בטרשת נפוצה.

חשוב לדעת: הדיאטה עשויה להיות בעייתית עבור צמחונים, מאחר והיא מוציאה מהתפריט מקורות חשובים עבורם לחלבון.

רכיבים תזונתיים, תוספים, מזונות מסוימים

השמנה

ממחקרים עולה השמנת יתר – בעיקר במהלך גילי הילדות, ההתבגרות והבגרות המוקדמת – מגבירה את הסיכון להיות מאובחן עם טרשת נפוצה.

מחקר אוכלוסייה מדנמרק, שבוצע בשיתוף חוקרים אמריקאים מאוניברסיטת הרווארד וממצאיו פורסמו בספטמבר 2013 בכתב העת היוקרתי Multiple Sclerosis, מצא כי במעקב בין השנים 1968 ל-2004, בקרב בנים בגיל 7 כל עלייה של יחידה אחת במדד ההשמנה BMI מלווה בעלייה של 17% בסיכון לפתח טרשת נפוצה במהלך החיים, ואילו בקרב בנות בגיל 7 עד 13 – כל עלייה של יחידה במדד ההשמנה העלתה ב-20% את הסיכון לפתח טרשת נפוצה, ובנות ב-5 האחוזים העליונים של מדד ההשמנה (מאחוזון 95 ומעלה) היו בסיכון הגבוה ב-61% עד 95% להתפתחות טרשת נפוצה בהשוואה לבנות שהיו עד אחוזון 85 למדד ההשמנה. לפי מחקר נוסף מגרמניה, שפורסם ביולי 2019 בכתב העת היוקרתי JAMA Neurology, השמנה כבר בגילי הילדות מלווה בעלייה פי 2 בסיכון לטרשת נפוצה ואף קשורה לכישלון בקו הטיפול התרופתי הראשוני למחלה בתרופות אינטרפרון בטא 1a ו-1b וגלטירמר אצטט.

הקשר בין השמנה לטרשת נפוצה עדיין אינו ברור לאשורו, ויש מספר השערות בנוגע לטיבו. ראשית, ההנחה כי תאי שומן עודפים מייצרים בגוף עודף פעילות דלקתית שמלווה בעלייה בסיכון לטרשת נפוצה. שנית, מאחר והקשר בין השמנה לטרשת נפוצה מזוהה יותר בבנות בהשוואה לבנים – ייתכן כי הוא נגרם גם ממעורבות של פעילות הורמונאלית בקרב נערות מתבגרות שעשויה להאיץ תהליכים אופייניים למחלה. השערה נוספת גורסת שעודפי שומן פוגעים ביכולת ייצור ויטמין D בגוף בעקבות ספיגה של קרני השמש. חשוב להבין כי טרשת נפוצה היא מחלה מורכבת שככל הנראה נגרמת משילוב של נסיבות, ולא מהשמנה בלבד, וסביר להניח כי גם מגורמים גנטיים וסביבתיים נוספים.

לפי מחקרים, השמנה אצל מאובחנים עם טרשת נפוצה מלווה גם בתפקודים נמוכים יותר, לרבות מדד נכות EDSS שמעיד על פגיעה פיזית משמעותית יותר, שיעור התקפים גבוה יותר, וכן סיכון גבוה יותר לתחלואה נלווית, לרבות סיבוכים בתפקוד שלפוחית השתן, כאבים, עייפות וכן מצוקה נפשית, לרבות דיכאון וחרדה.

לכן ההמלצה הכללית למאובחנים עם טרשת נפוצה היא להקפיד על משקל גוף תקין ובמקרה הצורך – לבצע שינויים תזונתיים להפחתת המשקל העודף:

• מומלץ שלא להחליט על דיאטות להפחתה במשקל ללא היוועצות בדיאטנים מוסמכים, כדי שלא לפתח חוסרים תזונתיים שעשויים להוביל להידרדרות מואצת של המחלה.
• מומלץ להעדיף מזונות בריאים ועשירים בחלבונים, ויטמינים ומינרלים.
• מומלץ לשלב פעילות גופנית קבועה עם תזונה בריאה. גם למטופלים שנדרשים לאמצעי עזר לצורך מוביליות – מומלץ להקפיד על פעילות גופנית קבועה, למשל תרגילי זרועות והרמת משקלים קלים.
• מומלץ להקפיד על בישול בבית במידת האפשר ולהימנע ממזון מהיר.

מזון מעובד וחומרים מייצבים

בשנים האחרונות גובר קצב פרסומם של מחקרים שמבססים את הסכנות שבאכילת מזונות מעובדים. הדבר נכון גם בנוגע לטרשת נפוצה. מספר מחקרים מזהים שיעורים גבוהים במיוחד של טרשת נפוצה במדינות מערביות שבהן התזונה כוללת צריכה גבוהה של מזונות מעובדים. הימנעות ממזונות מעובדים גם מהווה עיקרון בחלק מהדיאטות המותאמות לאנשים עם טרשת נפוצה.

ביוני 2015 דיווחו צוות חוקרים מישראל מהפקולטה לרפואה בטכניון ומגרמניה בכתב העת היוקרתי Autoimmunity Reviews בסקירה כי מצאו ראיות לכך שמזונות מעובדים עשויים להכיל רכיבים שחודרים את שכבת האפיתל במעי, מגיעים לזרם הדם ועשויים להוביל לתהליך אימוני של ייצור נוגדנים כנגדם. מהלך זה עשוי להוביל עם הזמן להתפתחות תהליכים אוטואימוניים – כמו אלה שמאפיינים טרשת נפוצה. טענה זו גם דומה לתיאוריה שעומדת בבסיס דיאטת Best Bet Diet על רכיבים מסוימים במזונות מעובדים – כמו חלבון הגלוטן, שעלולים לחדור לדם ולהוביל להתפתחות נוגדנים אשר בהמשך עלולים לתקוף גם רקמות גוף בריאות, לרבות את שכבת המיאלין של מערכת העצבים.

לפי ההמלצות התזונתיות שחוברו על ידי צוות מומחים במסגרת תת הוועדה לתזונה בכנס הסכמה לטרשת נפוצה שיזם משרד הבריאות בשנת 2021, מומלץ להימנע ממזונות מעובדים ומתועשים. מזונות אלה מכילים שומן טרנס, שומן רווי מעל 5% ו/או מלח ו/או תוספת סוכר ותוספי מזון כגון מתחלבים ואנזימים וכן משומן מן הצומח שעשיר בשומן רווי כגון שמן קוקוס או דקל. ״כמו כן, בעת טיפול בסטרואידים – יש להקפיד הקפדה יתרה על הימנעות ממזון מעובד שעלול להעלות את רמות הסוכר ואת לחץ הדם וכן להפחית את צפיפות העצם״ אומרת חרדון.

חומצות שומן חיוניות

חומצות שומן חיוניות הן סוגי השומן שהגוף שלנו זקוק להן לתפקוד בריא. שתי הקבוצות הבולטות הן חומצות שומן רב בלתי רוויות מסוג אומגה 3 ואומגה 6. ידוע שלחומצות שומן אלו יש השפעה על המערכת החיסונית והן מרכיבים חיוניים במעטפת המיאלין, השכבה השומנית שמגינה על תאי העצב ונפגעת בטרשת נפוצה.

נכון להיום, מחקרים מראים שרמות אומגה 3 לא משפיעות על חומרת או כמות ההתקפים בטרשת נפוצה, אך ישנן עדויות שלאומגה 6 כן יש השפעה מתונה על ההתקפים במחלת הטרשת הנפוצה. עם זאת, אין כיום די ראיות מדעיות לכך שנטילת תוספי אומגה 3 ואומגה 6 מיטיבה את מצבם של מאובחנים עם טרשת נפוצה. במכון הלאומי לבריאות ומצוינות בבריטניה (NICE) אף פורסמה באוקטובר 2014 הנחיה מפורשת לרופאים שלא להמליץ על תוספים אלה כטיפול בטרשת נפוצה, מאחר ולא הוכח כי הם משפיעים על תדירות ההתקפים ועל התקדמות המחלה.

מקורות לאומגה 3 כוללים דגים שומניים מהים הצפוני, אגוזים מסוימים, זרעי פשתן ופולי סויה. מקורות לאומגה 6 כוללים זרעים ושמן צמחי וכן סויה.

לפי ההמלצות התזונתיות מכנס הסכמה לטרשת נפוצה שיזם משרד הבריאות בשנת 2021, מומלץ לצרוך לפחות 3-2 מנות דגי ים שמנים בשבוע. כמו כן, יש לשקול תוסף אומגה 3 במינון של 4-3 גרם EPA+DHA ליום.

בשר בקר

השנים האחרונות מלוות בהכרה על נזקי אכילת יתר של בשר. עם זאת, הקשר בין צריכת בשר לטרשת נפוצה עדיין אינו ברור.

מחד, מספר מחקרים קושרים בשנים האחרונות בין צריכת בשר מוגברת לבין התפתחות טרשת נפוצה והחמרתה. כך, למשל, חוקרים אמריקאים דיווחו בפברואר 2022 בכתב העת EBioMedicine כי מצאו קשר בין צריכת בשר גבוהה לבין שינויים בהרכב החיידקים הטובים שמאכלסים את המעי – המיקרוביום – באופן שמתבטא בירידה בריכוז חיידק המעיים B. thetaiotaomicron וכן על תוצרי פירוק של בשר החודרים למערכת הדם ועלייה בשיעור תאי המערכת החיסונית מסוג Th17 – באופן שעשוי להסביר את ההשפעות המזיקות של הבשר על המחלה. על רקע ממצאים אלה, חלק מהדיאטות לטרשת נפוצה מאופיינות בהגבלה משמעותית בצריכת הבשר (דיאטת סוואנק) או בהימנעות לחלוטין מאכילת בשר (דיאטת מקדוגל).

מנגד, יש עבודות שמצביעות על כך שצריכת בשר אדום לא מעובד אינה מזיקה למאובחנים עם טרשת נפוצה. חוקרים מאוסטרליה אף דיווחו בפברואר 2019 בכתב העת Frontiers in Neurology כי מצאו על בסיס מחקר בקרב 1,372 נבדקים, כי צריכה גבוהה של בשר אדום לא מעובד מלווה בירידה של עד 26% בסיכון לפגיעה בשכבת המיאלין במערכת העצבים המרכזית (דמיאליניזציה) שמאפיינים טרשת נפוצה - אם כי בנשים בלבד.

בשורה התחתונה, כיום מומלץ למאובחנים עם טרשת נפוצה לנהוג משנה זהירות בצריכת בשר, לא להגזים בצריכתו וכן להימנע מצריכת בשרים עתירי שומן.

נוגדי חמצון (אנטי אוקסידנטים) ופירות וירקות

נוגדי חמצון (אנטי אוקסידנטים) הם חומרים טבעיים אשר מונעים או מעכבים תהליכי חמצון שמתאפיינים בנזקים לתאי הגוף. נוגדי חמצון פועלים באופן שנוגד תהליכי עקה חמצונית על ידי הוצאת מולקולות לא יציבות מסוג 'רדיקלים חופשיים' מתאי הגוף ובולמים את חדירתם לתאים.

מספר מחקרים הדגימו חוסרים בנוגדי חמצון שונים בבדיקות דם של מאובחנים עם טרשת נפוצה במהלך התקפים, למשל במחקר מתורכיה שפורסם ביוני 2002 בכתב העת Nutritional Neuroscience. בנוסף, מספר מחקרים מדגימים תהליכים של עקה חמצונית בטרשת נפוצה במהלך התקפים. מטה אנליזה בנושא שפורסמה באוגוסט 2020 בכתב העת היוקרתי Frontiers in Neuroscience אוספת ראיות כי טרשת נפוצה מלווה בעלייה בריכוז סמנים בדם לעקה חמצונית, בהשוואה לנבדקים בריאים. מחקרים רבים מצביעים על התועלת של נוגדי חמצון כנגד תהליכים פתולוגיים שמאפיינים טרשת נפוצה, לרבות תהליכים דלקתיים ותהליכי ניוון תאי עצבים במוח.

מכאן, ההיגיון כי תזונה המלווה בנוגדי חמצון אמורה לשפר את מהלך המחלה, כשהכוונה בעיקר לפירות וירקות. סקירה מפולין שפורסמה ביולי 2019 בכתב העת היוקרתי Nutrients מספקת עדויות לתועלות של נוגדי חמצון עבור המאובחנים עם טרשת נפוצה. עיקר המחקרים כיום מציגים עדויות להקלה בתסמינים של דיכאון ועייפות: אחד המחקרים מארה"ב שבוצע במסגרת אוניברסיטת אורגון לבריאות ולמדע, על פי ממצאים שפורסמו ביוני 2017 בכתב העת Neurology Neuroimmunology and Neuroinflammation, מצא כי בקרב 27 מאובחנים עם טרשת נפוצה מתקדמת שניונית (SPMS), בהשוואה ל-24 נבדקי ביקורת, צריכת נוגד חמצון מסוג 'חומצה ליפואית' במשך שנתיים מלווה בהתמתנות שינויים בחומר המוחי ושיפור בתפקוד הפיזי, לרבות במבחן הליכה. מזונות עשירים בחומצה ליפואית/ אלפא ליפואית כוללים איברים פנימיים של בעלי חיים, וכן תרד, ברוקולי ועגבניות.

על פי המקובל כיום, מאובחנים עם טרשת נפוצה שצורכים פירות וירקות אינם נדרשים לתוספים של נוגדי חמצון, ואלו שמתקשים לאכול פירות וירקות צריכים לדבר עם דיאטנית לגבי תוספים המתאימים להם.

לפי ההמלצות התזונתיות שחוברו על ידי צוות מומחים במסגרת תת הוועדה לתזונה בכנס הסכמה לטרשת נפוצה שיזם משרד הבריאות בשנת 2021, מומלץ לצרוך לפחות 5 ירקות ופירות מסוגים שונים ביום.

ויטמין D

מחקרים רבים קושרים בין טרשת נפוצה למחסור בוויטמין D. סקירה שפורסמה בנושא ביוני 2018 בכתב העת Neurology and Therapy מצביעה כי לצד מחקרים שמציגים קשר בין רמות נמוכות של ויטמין D לבין סיכון גבוה יותר לפתח טרשת נפוצה וכן סיכון גבוה למחלה חמורה יותר בהתבסס על ממצאי בדיקות הדמיה מסוג MRI של המוח, הרי שאין די עדויות לכך שנטילת תוסף ויטמין D מסייעת למנוע סיכון זה. ״ייתכן שלוויטמין D תפקיד גם במניעת החמרת המחלה״ אומרת חרדון ״יחד עם זאת, דרושים מחקרים נוספים על מנת להגיע למסקנות חד משמעיות״. למרות שהשפעת הוויטמין על מהלך המחלה אינו מוכח באופן חד משמעי, לוויטמין D חשיבות רבה גם לבריאות השיניים, עצמות ושרירים ולכן במידה וקיימים חוסרים, יש להתייעץ עם הרופא המטפל לגבי תוספי ויטמין D.

רוב האנשים מקבלים את מירב ויטמין ה-D בגופם מקרני השמש. הוא נוצר כאשר אור השמש פוגע בעור הגוף. אותו ויטמין D קיים גם במאכלים מסוימים, אך בכמות הרבה יותר קטנה.

מקורות טובים לוויטמין D הם דגים שומניים כמו סלמון, דגנים וביצים. אך (כמעט) בלתי אפשר להשיג את כמות ויטמין ה-D הנדרשת ממזון בלבד.

כ-80% עד 90% מכמות הוויטמין D בגופנו מקורה באור השמש. לכן ישנה שכיחות גבוהה יותר של אנשים עם טרשת נפוצה במקומות הרחוקים מקו המשווה שם יש פחות שעות מוארות. מחקרים מחזקים את חשיבות חשיפת ילדים ומתבגרים לאור השמש כדי למנוע התפתחות טרשת נפוצה בעתיד. במידה והחשיפה לשמש אינה מספיקה ובדיקות הדם הייעודיות מצביעות על חוסרים, יש לקחת תוספי ויטמין D בהמלצת הרופא או הדיאטנית כדי להגיע לרמות תקינות ואף מעבר לכך..

ויטמין B12

מחקרים רבים מצביעים על כך שמחסור בוויטמין B12 פוגע בתפקוד הנוירולוגי, אשר עשוי להשתפר ברגע שמחזירים אותו לרמה התקינה. ויטמין זה מתקבל ממזונות מן החי בלבד ונדרש כתוסף עבור צמחונים/ טבעונים.

נכון להיום אין עדויות מדעיות חותכות כי מחסור בוויטמין B12 עשוי לגרום לטרשת נפוצה. כך, למשל, מחקר מאיראן שפורסם באפריל 2012 בכתב העת International Journal of Preventive Medicine שבחן את רמות הוויטמין בקרב 60 חולים בהשוואה ל-38 נבדקי ביקורת בריאים לא מצא קשר בין חוסר בוויטמין לבין טרשת נפוצה. עם זאת, יש עדויות כי הוא עשוי לגרום לתסמינים ש"מחקים" טרשת נפוצה, וזאת גם בחוסר קל מאוד בוויטמין, לרבות תסמיני עייפות, דיכאון וירידה בזיכרון.

במידה ומזוהה חוסר בוויטמין B12 – נטילת תוסף עשויה לשפר את מצב החולים. מחקר נוסף מאיראן שפורסם בכתב העת Clinical Nutrition Research בינואר 2019 מצא כי נטילת תוסף ויטמין B12 למאובחנים עם טרשת נפוצה התקפית-הפוגתית שזיהו חוסר בוויטמין הוביל לשיפור באיכות חייהם הפיזית והנפשית, אם כי לא נצפו שינויים במדד הנכות ובחומרת המחלה. במידה ואין חוסר בוויטמין B12, אין אפקט הגנתי על תאי העצב או שיפור במהלך מחלת הטרשת הנפוצה בעקבות נטילת תוספים של הוויטמין. לכן אין כיום המלצה ליטול תוספי B12 במידה ולא זוהה חוסר.

גלוטן

חלק מהדיאטות שפותחו למאובחנים עם טרשת נפוצה מבוססות על הימנעות ממזונות המכילים גלוטן, כמו למשל בדיאטת טרי וואלס, ואחת הדיאטות – Best Bet Diet – אף גורסת כי מבנה חלבון הגלוטן דומה למבנה חלבוני שכבת המיאלין, באופן שעשוי למי שסובלים מתסמונת המעי הדולף לייצר כנגדו נוגדנים שעשויים לפגוע במיאלין, בדומה למה שמאפיין חולים בטרשת נפוצה.

אולם יחד עם זאת, עד כה לא הצטברו מחקרים מדעיים שמבססים קשר בין צריכת חלבון הגלוטן לבין התפתחות טרשת נפוצה או החמרתה. כמו כן, לפי סקירה בנושא בינואר 2019 בכתב העת Multiple Sclerosis and Related Disorders, לא נמצאו נכון להיום עדויות שקושרות בין טרשת נפוצה לצליאק – מחלה אוטואימונית שמאופיינת ברגישות לגלוטן, ולפי הסקירה גם בדיקת סמנים לרגישות לגלוטן בדם אצל מאובחנים עם טרשת נפוצה אינה מלווה בממצאים עקביים, ונדרשים מחקרים נוספים בנושא.

חוקרים מספרד פרסמו בשנת 2014 בכתב העת International Journal of Neurology and Neurotherapy ממצאי מחקר שמצא כי במעקב של ארבע וחצי שנים אחר 36 מאובחנים עם טרשת נפוצה התקפית הפוגתית שדבקו בדיאטה נטולת גלוטן, בהשוואה ל-36 חולים ששימשו כקבוצת ביקורת, הוצאת מזונות המכילים גלוטן מהתפריט לוותה במדד נכות EDSS נמוך יותר ופחות שינויים מוחיים בהדמיות MRI, אם כי לא הייתה השפעה של הדיאטה על שיעור ההתקפים. בהמשך, סקירה מאוגוסט 2020 שפורסמה בכתב העת היוקרתי Nutrients זיהתה כי המחקר היה נתון למגבלות מסוימות, לרבות בהנחיות שניתנו לנבדקים לאורך תקופת המחקר ביחס לצריכת גלוטן, וכן הימצאותם של שמונה חולי צליאק בקבוצת המחקר, שעשויים לשבש את הממצאים. מאז לא פורסמו ראיות שמחזקות את הממצאים שדווחו על ידי החוקרים מספרד.

על כן, נכון להיום, מחקרים מדעיים מבוססים לא סיפקו ממצאים בקרב אנשים עם טרשת נפוצה שיכולים לתמוך בהשפעתו המזיקה של הגלוטן ואין הסכמה באשר לשיפור במהלך המחלה בקרב אנשים עם טרשת נפוצה שעברו לתזונה נטולת גלוטן.

סוכר מוסף

בשנים האחרונות מושם דגש משמעותי על הנזקים הבריאותיים של צריכה עודפת של מזונות שמכילים סוכר מעובד. מחקרים מזהים השפעות שליליות לעודפי סוכר גם על מחלת הטרשת הנפוצה: ראשית, סוכר מעלה את הסיכון להשמנה, תנגודת לאינסולין ופעילות דלקתית מוגברת, וצריכה גבוהה של מזונות שמכילים סוכר מלווה בהחמרה במהלך המחלה.

מספר מחקרי אוכלוסייה מדגימים גם קשר בין טרשת נפוצה לסוכרת סוג 2 – מחלה שמאופיינת בעלייה ברמות הסוכר בדם ותנגודת לאינסולין. כך, למשל, מחקר מטאיוואן שפורסם במאי 2017 בכתב העת היוקרתי Journal of Epidemiology שמצא כי במעקב של תשע שנים – סוכרת סוג 2 מלווה בעלייה של 34% בסיכון לטרשת נפוצה אצל גברים ובעלייה של 51% בסיכון למחלה אצל נשים.

מספר מחקרים מדגימים את ההשפעות השליליות של סוכר מעובד על טרשת נפוצה. מחקר אמריקאי בהשתתפות חוקרים מאוניברסיטת ג'ונס הופקינס, שממצאיו הוצגו בכנס במאי 2019 של החברה האמריקאית לנוירולוגיה (AAN), כלל 135 מאובחנים עם טרשת נפוצה, ומצא כי אלו שהיו ברבעון הגבוה ביותר של צריכת משקאות ממותקים היו בסיכון גבוה פי 5.01 לפתח נכות חמורה כתוצאה מהמחלה. התועלת של הפחתת סוכר למאובחנים עם טרשת נפוצה מודגמת במחקרים שמצביעים על יתרונות דיאטת הקטו, שמלווה בהפחתה משמעותית בכמות הפחמימות-סוכרים בתפריט.

ככלל, למאובחנים עם טרשת נפוצה כמו לכלל החולים הכרוניים מומלץ להימנע ככל שניתן מאכילת מזונות המכילים סוכר מעובד.

מלח

צריכת המלח עולה עם השנים, ובאחרונה נקשרה לעלייה בסיכון למחלות אוטואימוניות. סדרת מחקרים שפורסמו בשנת 2013 בכתב העת היוקרתי Nature אף זיהו את המסלול הביולוגי שבו צריכת מלח מוגברת מובילה לעלייה ברמות של נוגדנים מסוג Th17 בדם, ואלו מצדם מעודדים פעילות פתולוגית של המערכת החיסונית שעשויה להתבטא בתופעות אוטואימוניות שונות. רמות גבוהות של מלח גם נקשרו במחקרים שונים לפעילות דלקתית מוגברת שמאפיינת מחלות אוטואימוניות. עם זאת, אין כיום מחקרים ספציפיים שזיהו קשר בין צריכת מלח לבין התפתחות טרשת נפוצה. מחקר שפורסם באוגוסט 2017 בכתב העת היוקרתי Neurology שמתבסס על ממצאי מחקר המעקב האמריקאי הנרחב "מחקר האחיות" לא זיהה קשר בין כמות המלח בתזונה לבין הסיכון להתפתחות טרשת נפוצה.

מספר מחקרים אמנם זיהו קשר בין צריכה גבוהה של מלח לבין החמרה של טרשת נפוצה, אולם ראיות אלה נאספו ממחקרים בעכברים שגודלו כמודל לטרשת נפוצה. מחקר מארגנטינה שפורסם באוגוסט 2014 בכתב העת היוקרתי Journal of Neurology, Neurosurgery and Psychiatry מצא אמנם כי רמות גבוהות של מלח בשתן של מטופלים עם טרשת נפוצה התקפית-הפוגתית, שמעידות על צריכת מלח גבוהה, מלוות בעלייה של עד פי 3.95 בסיכון להתקפים וסיכון גבוה פי 3.4 לפתח נגעים נוספים בהדמיות MRI מוח במעקב שנמשך שנתיים. אולם עם זאת, מחקרים עדכניים יותר לא הצליחו למצוא קשר בין צריכת מלח להאצת פעילות של טרשת נפוצה.

נכון להיום, למרות שלא נמצא קשר בין טרשת נפוצה ומלח, עדיין מומלץ לאנשים עם טרשת נפוצה להקשיב להמלצות התזונה המתאימות לכלל האוכלוסייה ולהימנע מהפרזה בצריכת מלח. יש לזכור כי צריכה מופרזת של מלח מובילה לעלייה בלחץ הדם שבתורה מגבירה את הסיכון למחלות לב וכלי דם ומחלות כליה.

לפי ההמלצות התזונתיות שחוברו על ידי צוות מומחים במסגרת תת הוועדה לתזונה בכנס הסכמה לטרשת נפוצה שיזם משרד הבריאות בשנת 2021, יש להמעיט בצריכת מזונות עתירי מלח. כמו כן, בעת מתן טיפול בסטרואידים יש להקפיד הקפדה יתרה על תזונה דלת מלח.

חלב פרה ומוצרי חלב

ישנה מחלוקת בין החוקרים והמחקרים השונים באשר להשפעות חלב פרה על טרשת נפוצה. עוד בשנת 1992 דיווחו חוקרים מצרפת בכתב העת  Neuroepidemiology כי מצאו קשר בין הצריכה הממוצעת של חלב ומוצריו ב-29 מדינות לבין תחלואה בטרשת נפוצה, כשהקשר היה חזק בעיקר לגבי צריכת חלב פרה, וחזק פחות לגבי צריכת שמנת וחמאה. מחקר מאוסטרליה שפורסם באפריל 2015 בכתב העת Nutritional Neuroscience שהתבסס על שאלונים בקרב 2,087 מאובחנים עם טרשת נפוצה מצא כי אלו שדיווחו על הימנעות מחלב פרה חווים פחות נכות. מקרב המאובחנים עם טרשת נפוצה התקפית-הפוגתית – צריכת מוצרי חלב לוותה בעלייה בשיעור ההתקפים, כלומר במחלה פעילה יותר.

במחקר מגרמניה שפורסם במארס 2022 בכתב העת היוקרתי PNAS של האקדמיה הלאומית למדעים בארה"ב, נמצא כי חשיפה לרמות גבוהות של חלבון הקזאין שמרכיב  כ-80% מחלבוני חלב הפרה – מוביל בעכברים לתהליכי דמיאלינציה, דהיינו פגיעה בשכבת המיאלין של מערכת העצבים המרכזית. עם זאת, במחקר אמריקאי בהשתתפות חוקרים מאוניברסיטת ג'ונס הופקינס, שפורסם בינואר 2018 בכתב העת היוקרתי Neurology, נבדקו 6,989 מאובחנים עם טרשת נפוצה בשאלונים שבחנו את הרגלי התזונה, ודווקא אלו שדיווחו על צריכת מוצרי חלב העידו על מצב בריאותי טוב יותר. גם מחקר מאיראן שפורסם בנובמבר 2021 בכתב העת היוקרתי BMC Neurology לא מצא קשר בין צריכת חלב לבין הסיכון לטרשת נפוצה.

נכון להיום, בתמונת המצב הקיימת, אין המלצה להימנעות גורפת מחלב ומוצריו למאובחנים עם טרשת נפוצה. יש לזכור כי חלב ומוצרי חלב מהווים גם מקורות לרכיבים תזונתיים חיוניים לבריאות, לרבות חלבונים, סידן וויטמין D. רכיבים אלה חשובים במיוחד על רקע הסיכון של מאובחנים עם טרשת נפוצה לפתח דלדול עצם ואוסטאופורוזיס.

למאובחנים עם טרשת נפוצה שמזוהה אצלם רגישות לחלב ומוצריו, הימנעות ממוצרים אלה עשויה להוביל לשיפור במצב.

אלכוהול

לא נעשו מחקרים רבים באשר לקשר בין אלכוהול וטרשת נפוצה, אך העדויות מראות שצריכת אלכוהול אינה משפיעה או מחמירה את מהלך הטרשת הנפוצה. צריכה מתונה של אלכוהול אף נמצאה בחלק מהמחקרים כמיטיבה עם המחלה. כך, למשל, מחקר משבדיה שפורסם באוקטובר 2021 בכתב העת היוקרתי Scientific Reports שמצא כי שתיית אלכוהול עשויה למתן את הסכנות בעישון סיגריות עבור מאובחנים עם טרשת נפוצה. החוקרים ניתחו מידע על 2,059 מאובחנים עם טרשת נפוצה, לצד 2,887 בריאים ששימשו כקבוצת ביקורת, ובחנו הרגלי שתיית אלכוהול ועישון סיגריות, ואף בדקו בקרב החולים את נוכחות השינוי הגנטי המסומן HLA-DRB1*15:01 שנקשר למחלה.

הממצאים העלו כי צריכת אלכוהול מלווה בירידה בסיכון לטרשת נפוצה, ומי שנמנעים באופן מוחלט מאלכוהול נמצאים בסיכון גבוה ב-20% לפתח את המחלה. הירידה בסיכון בקרב שתייני אלכוהול הייתה משמעותית יותר בקרב מעשני סיגריות בהווה ובעבר בהשוואה ללא מעשנים. לאנשים עם השינוי הגנטי שנבדק, מעשני סיגריות בהווה או בעבר ואלו שאינם שותים אלכוהול – זוהה הסיכון הגבוה ביותר לפתח טרשת נפוצה – סיכון גבוה פי 7 בהשוואה למי שאינם נושאים את השינוי הגנטי, אינם מעשנים ושותים אלכוהול במתינות.  גם מחקר משבדיה שממצאיו פורסמו בינואר 2014 בכתב העת היוקרתי JAMA Neurology מצא כי שתיית אלכוהול עשויה להגן מפני התפתחות טרשת נפוצה.

מחקרים אלו לא מהווים סיבה לשתות אלכוהול, אך מראים כי אנשים עם טרשת נפוצה יכולים לשתות אלכוהול בלי חשש שזה יפגע בהם. לפי המחקרים הקיימים בתחום, שהנם ספורים, ההמלצה הרווחת כיום היא כי מאובחנים עם טרשת נפוצה יכולים לשתות אלכוהול במתינות, וזאת בהתחשב בכך ששתייה מופרזת של אלכוהול מלווה בסיכון למחלות כרוניות רבות, ועשויה גם להחמיר תסמינים אופייניים לטרשת נפוצה, לרבות קשיים ביציבות, תכיפות במתן שתן והפרעות שינה. שתייה מתונה מוגדרת כשתיית אלכוהול בהיקף מצומצם ועד כוס משקה אלכוהולי ליום לאישה ושתי כוסות לגבר.

קפה

מאחר וטרשת נפוצה מלווה בעלייה ברמות העייפות, חולים רבים נוטים לשתות קפה כדי לסייע בהתמודדות עם התופעה.

חוקרים מגרמניה דיווחו ביולי 2020 בכתב העת Nutrients כי בשאלון שהופץ ל-124 מאובחנים בטרשת נפוצה עם רמת נכות מתונה, כשליש (37.1%) חווים תסמיני עייפות קיצונית, ואלו דיווחו כי שתיית קפה מקלה על העייפות ומסייעת להם בריכוז בביצוע משימות, וזאת מבלי שהיא משפיעה באופן משמעותי על איכות השינה.

מחקרים אינם מצביעים על השלכות שליליות של קפאין על טרשת נפוצה, ואף להיפך. ראשית, קפה הוכח במחקרים כגורם המשפיע לטובה במחלות נוירולוגיות שונות, למשל בהפחתת רעד ונוקשות במחלת הפרקינסון. קפה גם נקשר להפחתת הסיכון לאלצהיימר. כמו כן, מחקר משבדיה בשיתוף חוקרים אמריקאים מאוניברסיטת ג'ונס הופקינס מצא באביב 2015 כי שתיית קפה מפחיתה את הסיכון להתפתחות טרשת נפוצה: לאנשים ששתו לפחות שש כוסות קפה ביום בשנה הקודמת היה סיכון נמוך ב-33% לפתח טרשת נפוצה, ושתיית כמויות גדולות של קפה לפני חמש ועשר שנים הובילה להפחתה של כ-30% בסיכון להתפתחות המחלה. לעומת זאת, עוד בינואר 2013 דיווחו חוקרים אמריקאים מאוניברסיטת הרווארד בכתב העת היוקרתי Multiple Sclerosis כי על סמך ממצאי מחקר המעקב הנרחב "מחקר האחיות" – לא נמצא קשר בין שתיית קפה להתפתחות טרשת נפוצה.

בסקירה בנושא שפורסמה בדצמבר 2018 בכתב העת Frontiers in Nutrition נמצאו עדויות כי בדומה לחולי פרקינסון, קפה משפיע לטובה גם על חולי טרשת נפוצה, כאשר ההשפעה היא גבוהה יותר על מהלך המחלה לאלו שכבר פיתחו אותה, וההשפעה פחותה על הסיכון להתפתחות המחלה. בינואר 2010 דיווחו חוקרים מסין בכתב העת Brain Research כי מצאו שקפה משפיע לטובה על פעילות אוטואימונית של חולדות שגודלו במודל של טרשת נפוצה. חוקרים מבלגיה דיווחו באפריל 2012 בכתב העת היוקרתי European Journal of Neurology כי אצל אנשים עם טרשת נפוצה התקפית-הפוגתית, שתייה קבועה של קפה מדי יום מובילה להאטת התקדמות המחלה, כפי שמתבטא במדד הנכות EDSS. למרות הממצאים המעודדים, הדיווחים על תועלת בשתיית קפה למהלך של טרשת נפוצה עדיין ראשוניים ואינם מבוססים על מחקרים נרחבים.

יש לציין עוד כי צריכת קפאין גבוהה מדי, בשתיית קפה במינונים גבוהים, מלווה בתופעות לוואי שעשויות להקשות על חייהם של מאובחנים עם טרשת נפוצה, לרבות חוסר שקט, בעיות בקיבה, הפרעות במתן שתן והפרעות שינה.

ההמלצה המקובלת כיום לחולים כרוניים לרבות מאובחנים עם טרשת נפוצה היא שלא לשתות יותר מארבע כוסות קפה ביום.

אלומיניום לחימום ועיטוף מזון

בשנים האחרונות עולה המודעות לחשיפה מסוכנת לחלקיקי מתכות שמצויים בסביבה, בתעשייה, בכלי רכב ובמכשירי חשמל, מזונות, קוסמטיקה ותרופות, ולנזקיה הבריאותיים. אחת המתכות במוקד היא אלומיניום שבריכוזים גבוהים עשויה להיות רעילה לגוף ואף להשפיע על מערכת העצבים המרכזית.

במחקר שפורסם במאי 2020 בכתב העת היוקרתי Scientific Reports דיווחו חוקרים מבריטניה וארה"ב כי מצאו ריכוזים גבוהים של אלומיניום במוחם של אנשים שנפטרו לאחר שאובחנו בחייהם עם מחלות נוירודגנרטיביות שמלוות בפגיעה במערכת העצבים המרכזית במוח, לרבות טרשת נפוצה וכן אלצהיימר וספקטרום האוטיזם.

במחקר קודם שפורסם של אחד החוקרים בצוות המחקר בפברואר 2020 בכתב העת היוקרתי Exposure and Health, זוהו רמות גבוהות של אלומיניום במוחם של אנשים שמתו עם אבחנה של טרשת נפוצה בהשוואה למתים על רקע פגיעות טראומה ומחלת הסרטן. תיעוד של אלומיניום במוחם של חולים בטרשת נפוצה דווח על ידי צוות החוקרים עוד באוגוסט 2018 במאמר שפורסם בכתב העת International Journal of Environmental Research and Public Health.   

על רקע ממצאים אלה, מומלץ למאובחנים עם טרשת נפוצה לצמצם את החשיפה לאלומיניום, לרבות בשימוש לחימום ולעיטוף של מזון.

עדכון אחרון: מאי 2022

* הדס חרדון היא דיאטנית קלינית, מרכזת מרפאת אורח חיים בריא לחולי טרשת נפוצה ב"מכבי".