ניסוי קליני שנערך בשיתוף חוקרים ישראלים מאוניברסיטת בן גוריון, בחן לראשונה בבני אדם את הטיפול הניסיוני בחלבון אנטי-דלקתי בשם אלפא-1 אנטיטריפסין (AAT) בקרב מאובחנים חדשים בסוכרת מסוג 1.

הקשר שבין תגובות דלקתיות למנגנון של הופעת סוכרת סוג 1 מבוסס היטב. סוכרת מסוג 1, שבעבר כונתה סוכרת נעורים, היא מחלה בה הגוף בעצם תוקף את עצמו. הסוכרת נגרמת כאשר מסיבה לא ברורה, מערכת החיסון הורסת את תאי הבטא בלבלב בתהליך דלקתי. תאי הבטא הם אלה שמייצרים אינסולין, שהוא קריטי לדרך בה הגוף משתמש בסוכר. ללא אינסולין הסוכר מצטבר בדם ועלולים להגרם נזקים קשים. כיום הטיפול היחיד שניתן לחולי סוכרת סוג 1 הוא אינסולין, על מנת שיוכלו לפרק את הסוכרים. אבל המחלה נותרת לכל החיים, מכיוון שאין ביכולתו של האינסולין לשחזר את תאי הבטא שנהרסו או למנוע ממערכת החיסון להמשיך ולהרוס תאי בטא.

הניסוי הקליני בחלבון האנטי-דלקתי, שתוצאותיו פורסמו בימים אלה בכתב העת Journal of Clinical Endocrinology & Metabolism, הוא ניסוי שלב 1 שמטרתו העיקרית היא לבחון את בטיחות הטיפול, אך הוא מאפשר במידה מסוימת לבחון גם את השפעתו.

הניסוי בוצע בשיתוף בין אוניברסיטת בן-גוריון בנגב ואוניברסיטת קולורדו בארה"ב. המחקר המקדים בבעלי חיים ובתרביות תאים אשר הוביל להשקת הניסוי הקליני הנוכחי, בוצע על ידי קבוצתו של ד"ר אלי לואיס בפקולטה למדעי הבריאות של אוניברסיטת בן-גוריון.

12 נבדקים אשר אובחנו בסמוך לניסוי עם סוכרת סוג 1, טופלו בהזלפה תוך-ורידית של AAT אחת לשבוע במשך 8 שבועות, ואז היו תחת מעקב שנמשך שנה.

בניסוי לא נצפו תופעות לוואי בעקבות הטיפול. עוד נמצא כי בקרב שליש מהנבדקים, הטיפול ב-AAT מנע את הירידה הכוללת של ייצור אינסולין המאפיינת את תחילת המחלה, ואף גרם לעלייה ביכולת ייצור האינסולין בהשוואה לערכי הבסיס. החוקרים מציינים כי החולים שהגיבו לטיפול היו אלה שהצטרפו למחקר בזמן יותר סמוך לאבחנתם.

במהלך המעקב נבדקו אצל החולים דגימות תאי דם לבנים של מערכת החיסון, האחראיים לתהליך הדלקתי. שלא כצפוי, במשך 9 חודשים לא נרשם כל שינוי בהתנהגות התאים. אולם החוקרים מדווחים שלאחר 9 חודשים מתחילת הטיפול ב-AAT, נמצא כי התאים שבמחזור הדם של הנבדקים עברו לפרופיל מתון מאוד מבחינה דלקתית, בפרט אצל המטופלים בהם עוכבה מחלת הסוכרת בעקבות הטיפול. זאת למרות שהטיפול למעשה היה מוגבל ל-8 שבועות בלבד.

לדברי החוקרים, אחת ההשערות שיכולה להסביר תוצאה זו, היא שתאי מערכת החיסון הצעירים שמתפתחים במח העצם של המטופלים עוברים מיתון משמעותי בנוכחות הטיפול ב-AAT, אשר בא לידי ביטוי רק כשהתאים משתחררים לאחר 9 חודשים אל מחזור הדם.

מחקר זה הוא הראשון מבין שלושה מחקרים קליניים שבדקו את הטיפול החדש. ניסוי קליני נוסף בחן את הטיפול בגרסה שונה מעט במרכז לחקר סוכרת בבוסטון ומחקר נוסף הושלם לאחרונה בישראל בבתי החולים שניידר ואסף הרופא. תוצאותיהם עתידות להתפרסם בקרוב.

במקביל, שלושה ניסויים קליניים חדשים נפתחו זה עתה בשלושת האתרים הללו, לטובת גיוס חולים נוספים ולבחינת שיפורים במינוני הטיפול. בעקבות מסקנות המחקר הנוכחי, גיוס החולים מוגבל לכאלה שאובחנו עם סוכרת בחצי השנה שלפני הצטרפותם לניסוי.

לפרטים נוספים באתר אוניברסיטת בן גוריון