פעילות גופנית מאריכה את החיים, היא משפרת את חילוף החומרים בגוף ואת העמידות לאינסולין ולכן מומלצת מאד לחולי סוכרת מסוג 2. יחד עם זה, הפעילות הגופנית גם גורמת לפירוק הסוכרים בגוף ולשחרור מולקולות חמצן חופשי היכולות להזיק לרקמות. אנטיאוקסידנטים גורמים לסילוק המולקולות המסוכנות האלו מהגוף ולכן נחשבים למועילים. מחקר שנערך בגרמניה בדק מהי ההשפעה של הויטמינים המכילים אנטיאוקסידנטים, על השפעת הפעילות גופנית.
קבוצה של 40 גברים השתתפה בתוכנית אימונים של ארבעה שבועות, וחצי מחברי הקבוצה קיבלו ויטמיני C ו-E. החוקרים מדדו ומצאו כי אצל הגברים שקיבלו ויטמינים, לא היה כל שיפור בעמידות לאינסולין ולא נמצאו סימנים לפעילות מערכת ההגנה של הגוף. השערת החוקרים היתה כי מולקולות החמצן החופשי המשתחררות אחרי פעילות גופנית, מפעילות את מערכת ההגנה של הגוף ועוזרות כך לשיפור העמידות לאינסולין. האנטיאוקסידנטים שבוויטמינים סילקו את מולקולות החמצן החופשי ובכך ביטלו את ההשפעה החיובית של הפעילות הגופנית על הגוף.
Proc. Natl. Acad. Sci. USA, Published online on May 11, 2009

 יחד עם זה כדאי לזכור שהויטמינים האלה קשורים עם הגנה על הראייה בזקנה במצבי AMD.

ולתמיכה בהנחת החוקרים, אכן נמצא כי קצת סטרס חימצון יכול להאריך חיים על ידי תהליכי הסתגלות לחימצון. דהיינו לא כל תהליכי סטרס חימצון מזיקים.
PLoS Genetics, 2009; 5 (5): e1000488