פסוריאזיס היא מחלת עור כרונית שכיחה השייכת לקבוצת מחלות דלקתיות המתבטאת בנגעים אופייניים, ומטופלים המאובחנים כלוקים בה נמצאים בסיכון גבוה יותר לפתח מחלות בעלות מכנה משותף דלקתי, כמו מחלות לב, דלקות מפרקים וסוכרת.

פסוריאזיס עלולה להתפתח בכל גיל, כאשר לפי מחקרים – הגיל הממוצע לאבחון פסוריאזיס עומד על 28 שנים, ושכיחותה באוכלוסייה נעה בין 0.7% ל-3% במדינות מערביות לרבות ארה"ב ומדינות אירופה ושיעורים נמוכים יותר סביב 0.5% במדינות אסיה ואפריקה. לפי הערכות יותר מ-100,000 ישראלים מתמודדים עם המחלה. בקרב ילדים ומתבגרים נאמדת שכיחות הפסוריאזיס לרוב בשכיחות של פחות מ-1%.

הסיכון לפתח פסוריאזיס נובע משילוב של גורמים גנטיים וסביבתיים, כשמבחינה גנטית ידוע כי לשליש מחולי הפסוריאזיס יש לפחות קרוב משפחה אחד מדרגה ראשונה החולה במחלה, וזוהו מספר מוטציות גנטיות שמעלות את הסיכון להתפרצות המחלה. כמו כן, גורמים סביבתיים נקשרו בסיכון מוגבר לפתח פסוריאזיס ו/או להוביל להתלקחויות בקרב חולים מאובחנים, לרבות לחץ נפשי, שינויי אקלים, זיהומים חיידקיים וויראליים - שאופייני שבהם הינו הסטרפטוקוקוס, תרופות שונות וטראומה לעור כגון מכה/ שריטה (תופעת קובנר).

עתה מצא מחקר ישראלי כי בעשורים האחרונים חלה עלייה של 40% בשיעור המתבגרים שמאובחנים עם פסוריאזיס.

עלייה חדה בתחלואה – בקרב נערות

החוקרים מהמרכזים הרפואיים הדסה, שיבא ואיכילוב, הפקולטות לרפואה באוניברסיטאות העברית ותל-אביב וחיל הרפואה בצה"ל – בחנו את שיעורי התחלואה בפסוריאזיס בקרב מועמדים לגיוס לצה"ל בגילי 18-16 לאורך 15 שנים, בין ינואר 1999 לינואר 2014. במדגם הנרחב שכלל 887,765 מתבגרים (מהם 57.1% גברים), זוהו 3,112 מתבגרים שאובחנו עם פסוריאזיס – 0.35% מהמתבגרים, ובכללם 0.33% מהנערים ו-0.38% מהנערות. בבחינת הנתונים לפי שנים, נמצא כי לאורך 15 שנה חלה עלייה של 40% בשיעורי התחלואה בפסוריאזיס בקרב מתבגרים ישראלים – משיעור של 0.3% לשיעור של 0.42% מהמתבגרים – עלייה של 12 חולים לכל אלף מתבגרים מדי שנה. בקרב נערות זוהתה עלייה משמעותית של 63% בשיעורי התחלואה ואילו בקרב נערים תועדה עלייה מתונה יותר של 25% בשיעור המאובחנים עם פסוריאזיס.

החוקרים זיהו מספר מחלות נלוות לפסוריאזיס בשכיחות גבוהה בקרב המתבגרים הישראלים שאובחנו במחלה, לרבות שיעור גבוה פי 2.26 להיות מאובחנים גם בדלקת עור במגע (contact dermatitis) בהשוואה לאוכלוסיית המתבגרים הכללית שנכללה במדגם, שיעור גבוה פי 5.3 לדלקות מפרקים, שיעור גבוה ב-37% לתסמונת המעי הרגיז ושיעור גבוה ב-82% לויטיליגו ומחלות עור שמתבטאות ברגישות לאור (פוטוסנסטיביות) וב-51% להזעת יתר (היפרהידרוזיס).

כמו כן, מתבגרים הישראלים עם פסוריאזיס נטו יותר למשקל עודף ולרמות גבוהות של שומנים מסוג טריגליצרידים בדם. ככלל, למתבגרים שאובחנו עם פסוריאזיס נמדד מדד השמנה BMI של 22.35 יחידות בממוצע. ואולם, עודף משקל (מדד השמנה BMI בערכים של 29-25 יחידות) העלה ב-34% את הסיכון לאבחון בפסוריאזיס ואילו השמנת יתר (מדד השמנה BMI בערך של 30 יחידות ומעלה) העלתה ב-56% את הסיכון לאבחון במחלה. לעומת זאת, משקל נמוך – כשמדד ההשמנה BMI היה נמוך מ-20 יחידות – הוביל לירידה של 20% בסיכון לאבחון פסוריאזיס. גם רמות הטריגליצרידים בדם היו גבוהות ב-8% יותר בקרב המתבגרים עם פסוריאזיס (99.53 מ"ג לד"צ בממוצע) בהשוואה לשאר המתבגרים במדגם (91.88 מ"ג /ד"צ).

החוקרים מסכמים כי "בהתבסס על הממצאים, שיעורי התחלואה בפסוריאזיס בקרב מתבגרים ישראלים נמצאים במגמת עלייה". החוקרים קוראים לביצוע עבודות נוספות במטרה לאמוד את היקף הבעיה, וכן קוראים להעלאת המודעות בקרב רופאים המטפלים במתבגרים לסיכון המוגבר להתפתחות פסוריאזיס בקבוצות מסוימות, לרבות מתבגרים עם משקל עודף – אשר שכיחותם באוכלוסייה הישראלית נמצאת אף היא בשנים האחרונות מגמת עלייה.

במחקר השתתפו ד"ר רוני שרברק-חסידים, ד"ר ערן גלילי, ד"ר אייל חסידים, פרופ' יובל רמות, ד"ר אילן מרדלר, ד"ר שרון באום, פרופ' אברהם זלוטוגורסקי, ד"ר אביב ברזילי וסא"ל ד"ר נדב אסטמן, וממצאיו מדווחים בגיליון אוגוסט 2019 של כתב העת Dermatology.

התמודדות עם מצוקה נפשית

ממצאי המחקר משמעותיים בין השאר על רקע ההשלכות של פסוריאזיס בהיבט החברתי, אשר משמעותיות במיוחד בגיל ההתבגרות וכן בגיל המבוגר. מחקרים רבים מזהים קשר בין פסוריאזיס למצוקה נפשית, לרבות התפתחות דיכאון וחרדה. כך, למשל, מחקר מאוניברסיטת הרווארד שפורסם בפברואר 2011, ואמד את העלות הכלכלית של מחלת הפסוריאזיס בהסתמך על מאגר של 114,512 מטופלים, העלה כי 9.2% סבלו מדיכאון קליני.. חוקרים משבדיה פרסמו במאי 2015 בכתב העת BMC Dermatology כי בקרב חולי פלאק פסוריאזיס (הסוג הנפוץ של המחלה המתבטא בנגעים ואור אדמומי ודלקתי), 63% מהמטופלים שזיהו את מחלתם עם לחץ, ודיווחו כי לחץ מגביר את עוצמת המחלה – היו בסיכון גבוה יותר לפתח מצוקה נפשית ולסבול מתסמיני דיכאון וחרדה.

מעבר לכך, גם בהיבט הרפואי – פסוריאזיס בגיל ההתבגרות לרוב נוטה להיות חמור יותר, ומלווה בנגעים מפושטים בגוף, ריבוי התלקחויות ופגיעה משמעותית יותר באיכות החיים. חוקרים מדנמרק דיווחו בקיץ 2015 כי זיהו מוטציות גנטיות שמעלות את הסיכון להתפרצות פסוריאזיס בגיל צעיר, לפני גיל 30.

הממצאים בעבודה משיקים גם למחקרים נוספים במדינות המערב שמזהים בעשורים האחרונים עלייה מתמדת בשכיחות פסוריאזיס בגיל ההתבגרות, בעיקר בקרב נערות. מספר מחקרים זיהו במקביל עלייה בשכיחות מחלות כרוניות נוספות בגיל ההתבגרות שעשויות להתלוות לפסוריאזיס, לרבות השמנה, יתר לחץ דם, סוכרת, דלקת מפרקים שגרונתית, מחלת מעי דלקתית מסוג קרוהן וכן מצוקה נפשית.

Dermatology,  doi: 10.1159/000501032