טיפול בחמצן בתא לחץ הקרוי בעגה המקצועית 'רפואה היפרברית' (HBOT, קיצור של HyperBaric Oxygen Therapy) הוא טיפול רפואי שמתבצע בתוך תא סגור דמוי צוללת הבנוי מחומרים עמידים ללחץ, במסגרתו נחשף המטופל לרוב לחמצן נקי בתנאי לחץ הגבוהים פי 2 יותר מהלחץ האטמוספרי הממוצע. כתוצאה מהטיפול, הריאות קולטות ריכוזים גבוהים של חמצן בשאיפה, רמות החמצן בדם עולות, ויותר חמצן מגיע לרקמות הגוף – תהליך שמלווה לפי מחקרים בשיפור בשורה ארוכה של מחלות ומצבים רפואיים שונים.

הטיפול בתאי לחץ התפתח בצרפת במאה ה-19, ובעשורים האחרונים התקבע כטיפול רפואי מוכר, בין השאר למחלות שמאפיינות צוללנים ובשורה ארוכה של מצבים רפואיים אקוטיים כדוגמת ירידה פתאומית בשמיעה ומצבים כרוניים כגון טיפול בפצעים קשיי ריפוי שמאפיינים אנשים עם סוכרת. עם זאת, כיום חלק מההתוויות הרפואיות להן מוצע טיפול בתא לחץ עדיין שנויות במחלוקת בקהילה הרפואית – כאשר חלק מהרופאים מייחסים את הטיפול לתחומי הרפואה האלטרנטיבית והמשלימה.

לאחרונה הטיפול בתאי לחץ הופך לפופולארי על רקע עדויות וראיות ממחקרים כי הטיפול הועיל למטופלים שנדבקו במגפת הקורונה העולמית בהקלה על תסמינים של 'פוסט קורונה'.

לדברי ד"ר רם ז"ק, מנהל היחידה לטיפול היפרברי בתאי לחץ בבית החולים אלישע בחיפה ומומחה לכירורגיה אורתופדית ורפואת ספורט, "הטיפול בתא לחץ הוא כיום הליך רפואי לכל דבר, אשר כלול במצבים רפואיים מסוימים בסל הבריאות הממלכתי על בסיס חוזר רשמי מטעם משרד הבריאות, ובמצבים דחופים אף מהווה טיפול חיוני ומציל חיים. כיום ידוע, למשל, שטיפול שמשלב סטרואידים ו-20 שעות בתא לחץ הוא הטיפול עם הסיכוי הטוב ביותר להחזיר את השמיעה במצבים של אובדן שמיעה פתאומי על רקע עצבי. כיום גם מוכר הטיפול בתא לחץ בפצעים וכיבים קשיי ריפוי. גם באינדיקציות שהן לכאורה 'שנויות במחלוקת' – יש כיום מחקרים שמצביעים על יעילות, אפילו ביחס ל'פוסט קורונה'. על רקע המידע שנצבר בספרות הרפואית, הטיפול בתא לחץ כבר לא נחשב למדע בדיוני, ומיום ליום מתחדדת ההבנה שהטיפול מועיל לבריאות, כאשר גם המנגנון באמצעותו הטיפול משפיע לטובה כבר התגלה על ידי בכירי המדענים בעולם".

אופן הפעולה של תאי לחץ

תא לחץ הוא תא סגור עשוי ברזל עם דלת אטומה, שבנוי לרוב בצורת צוללת או מטוס, וניתן להזרים לתוכו חמצן נקי דרך מסיכה או ברדס – חמצן אשר נספג בריאות של המטופלים ובהמשך נספג בדם ומוזרם דרכו לתאי הגוף.

בתאי לחץ המטופלים שוהים בתנאי לחץ גבוה. בעוד שלחץ האוויר על פני כדור הארץ עומד על 1 יחידות אטמוספרה (ומעט נמוך יותר באזורים גבוהים וגבוה יותר באזורים נמוכים כמו ים המלח), הרי שבתא לחץ רמת הלחץ כפולה – לרוב 2 אטמוספרות.

בכל טיפול המטופל נושם חמצן נקי (100%) למשך 90 דקות. לדברי ד"ר ז"ק, "החמצן הנקי מספק תועלת רפואית בתנאי לחץ מבוקרים שאינם הופכים אותו לרעיל".

בעוד שהפרוטוקול הטיפולי בתא הלחץ אחיד לרוב המכריע של האוכלוסייה, כולל כל האוכלוסייה הבוגרת וכן מבוגרים בגיל השלישי, אצל ילדים לעתים מותאמת במקום חמצן נקי תערובת גזים מועשרת בחמצן.

הטיפול בתאי לחץ מוביל לעלייה ממוצעת פי 10 בכמות החמצן שנקלטת בריאות, כאשר לרוב רמות לחץ החמצן בעורקים עולה מערכים ממוצעים של כ-100 מ"מ כספית לרמה של כ-1,100 מ"מ כספית ולעתים אף למעלה מכך. כתוצאה מתהליך זה, עלייה ברמות החמצן ברקמות הגוף מאיצה תהליכי ריפוי.

לפי עבודות, כשהמטופל חוזר על הטיפולים בתא לחץ באופן קבוע ובהתאם למתכונת טיפולים מסודרת שהותאמה עבורו – נספג חמצן בכמות גבוהה יותר ברקמות, וזאת אף באופן שמשפר את יכולת ספיגת החמצן ברקמות לאחר השלמת סדרת הטיפולים.

המנגנון הביולוגי שמסביר את פעילותם של תאי לחץ ואת השפעות החמצן המועשר על תאי הגוף תואר על ידי מדענים שונים. המדובר למעשה בביטוי של תופעה המכונה ברפואה 'פרדוקס היפראוקסיה-היפוקסיה' (HHP), אשר מתועד בתצפיות מדעיות רבות, ולפיו חשיפה לחמצן ברמות גבוהות במסגרת הטיפול בתאי לחץ, מה שמכונה 'היפראוקסיה' – מעודדת תהליכים פיזיולוגיים שמתרחשים גם במצבים של מחסור בחמצן – 'היפוקסיה', ובכלל זה תהליכי התחדשות תאים (תהליכים רגנרטיביים), האצת ביטוי של גנים, שינויים מטבוליים ותהליכי חלוקה והתרבות של תאי גזע.

חוקרים ישראלים תיארו בנובמבר 2020 בכתב העת Aging כיצד תהליכים רגנרטיביים שמתרחשים בתנאי תאי לחץ מובילים להארכת הטלומרים בקצוות הכרומוזומים שבתאי הדם – הארכה שנקשרת להגנה טובה יותר על תאים אלה אשר מקושרת בעבודות מסוימות גם לעיכוב תהליכי הזדקנות. כמו כן, נמצא כי החשיפה לחמצן בתא הלחץ מפחיתה את עוצמת תהליך החלשות המערכת החיסונית שמאפיין זקנה.

שלושה מדענים שחקרו את הנושא לעומק אף זכו בפרס נובל ברפואה לשנת 2019. המדענים ממכון קרולינסקה בשבדיה תיארו את פעילותם של 'גורמים מושרי מיעוט חמצן', ובדקו כיצד מגיב הגוף למצבים של מיעוט חמצן. בחורף 2015 תיארו חוקרים נוספים מהמכון השבדי בכתב העת Wound, Repair and Regeneration כיצד חשיפה לחמצן בתא לחץ משפעלת את אחד הגורמים הללו שמסומן באותיות HIF-1 – גורם שאחראי על תפקוד מרכיב בשם SDF-1α אשר מדוכא בתנאים של פצעי סוכרת, וזאת באופן שמאיץ תהליכי ריפוי של פצעים קשיי ריפוי שנוטים להתפתח אצל סוכרתיים. החוקרים מצאו כי חשיפה לרמות גבוהות של חמצן הובילה לשפעול הגורם HIF-1 באופן שהצית שרשרת פעולות שבסופן תהליכי ריפוי פצעים במודל של עכברים עם סוכרת. כמו כן, יש מחקרים שמדגימים כיצד חשיפה לרמות גבוהות של חמצן בתאי לחץ מלווה בחיזוק תפקוד המערכת החיסונית במאבק במזהמים שונים. כמו כן, חוקרים מצ'ילה תיארו ביולי 2018 בכתב העת Frontiers in Physiology כיצד טיפול היפברי משפר תהליכי התמיינות (פרופילציה) של תאי גזע באופן שמאפשר להאיץ תהליכי ריפוי במודל של עכברים סוכרתיים.

ההכנות ומהלך הטיפול בתא לחץ

הפרוטוקול הרפואי המקובל לטיפול בתא לחץ דורש צילום רנטגן חזה תקין, ובקרב מטופלים שמאובחנים עם בעיה בריאות ובתפקודי הנשימה – מתקבלת החלטה פרטנית בכל מקרה. כמו כן, למטופלים בתא לחץ במסגרות אלקטיביות (לא דחופות) נדרש לרוב מכתב מקדים מרופא המשפחה עם פירוט המחלות המאובחנות והתרופות.

לפני הטיפול בתא לחץ מתבצעת בדיקה רפואית מהירה – הכוללת בדיקת לחץ דם וקצב דופק הלב. למטופלים עם יתר לחץ דם נדרש להגיע לטיפול בתנאים של איזון לחץ הדם, שכן הטיפול עצמו עלול להוביל לעלייה זמנית בערכים.

למטופלים עם סוכרת נדרש להגיע לטיפול ללא היפוגליקמיה עקב השפעות הטיפול על ירידה ברמות הסוכר בדם והחשש מהתפתחות היפוגליקמיה כסיבוך של הטיפול. מסיבה זו, לסוכרתיים נהוג לבצע ניטור של רמות הסוכר בדם לפני ואחרי הטיפול.

לפני הכניסה לתא הלחץ יש לחבוש על הראש מסיכת נשימה אטומה או ללבוש על הגוף ברדס, זאת מאחר והחמצן הנקי מוזרם לכל מטופל לתוך המסיכה/ הברדס, ואינו מוזרם לחלל תא הלחץ עקב הסיכון לדליפת חמצן ולשריפה. הכניסה לתא הלחץ מתאפשרת בביגוד מלא וללא נעליים.

במהלך הטיפול נאסר להכניס לתא הלחץ אביזרים שעלולים לייצר חום או חשמל סטטי – כגון מצתים ומוצרי חשמל שמופעלים על ידי בטריות – לרבות טלפון חכם (סמארטפון), מפתח עם שלט לרכב, וכן גפרורים, בגדים סינטטיים ובגדי צמר ומשי. בתאי הלחץ במרכזים הרפואיים שמיר-אסף הרופא ואיכילוב הותקנו טאבלטים מיוחדים שעומדים בלחץ אוויר גבוה. בעת השהייה בתא לחץ חל כמובן איסור מוחלט על עישון. במהלך הטיפול בתא לחץ מומלץ להצטייד בספרים, עיתונים וצעצועים לילדים – בכפוף לאישור הצוות המטפל.

כמו כן, לפני כניסה לתא לחץ יש לשטוף את השיער והעור ממוצרי טיפוח ואיפור מבוססי שמן פטרוליום – עקב החשש משריפה.

לפני הטיפול בתא לחץ יש ללכת לשירותים – כדי להימנע מהצורך לצאת מתא הלחץ במהלך הטיפול.

למטופלים בתא לחץ עם פצעים קשיי ריפוי לרוב מתבצעת חבישה מחדש של הפצע אחת לשבוע.

במהלך הטיפול בתא לחץ, לחץ האוויר בחדר גבוה פי 2 עד 3 מלחץ האוויר הרגיל באטמוספירה. במהלך דחיסת התא נשמע רעש הגז המוזרם לתוך חלל התא ויש לבצע השוואת לחצים באוזניים בהתאם להדרכה מקדימה. השינויים בלחצים בתא הלחץ לרוב מלווים בתחושה זמנית של גודש באוזניים, הדומה לזו שמורגשת במטוס בשלבי ההמראה והנחיתה.

למעשה ההשפעה של שינויי הלחצים עשויה להוביל לשינויים בנפחי הגז בעיקר בשלושה אזורים בגוף – הריאות, הסינוסים (חללים בגולגולת) והאוזן התיכונה. ניתן להקל בתחושות הלחץ שנוצרות ולבצע "השוואת לחצים" על ידי לעיסת מסטיקים, שתיית מים, הזזת הלסת, בליעת רוק ופמפום בתנועות פיהוק. חשוב להתריע בפני הצוות הרפואי על כל בעיה בהשוואת לחצים כדי להימנע מנזק לאוזניים ולסינוסים.

בתא הלחץ נוכח איש צוות רפואי להדרכה והשגחה, שמסייע בהוצאת מטופלים שאינם חשים בטוב לתא מעבר, ומחוץ לתא מתבצעת לרוב השגחה של איש צוות רפואי נוסף. תינוקות וילדים קטנים שנדרשים לטיפול בתאי לחץ – מלווים על ידי אחד ההורים, ובמקרים מסוימים ניתן להכניס גם מלווה לטיפול במבוגרים, בכפוף להיוועצות עם הצוות המטפל.

מומלץ לאכול ארוחה קלה לפני הטיפול בתא לחץ. בתוך התא אסור לאכול, ומותר לשתות מים.

בתום כל טיפול בתא לחץ המטופל עשוי לחוש עייף או רעב, אולם אין הגבלה ספציפית מפני פעילות כלשהי.

לפני שחרור המטופל לביתו מקובל לבצע הערכה רפואית מהירה, הכוללת בדיקת אוזניים, לחץ דם ומדידת קצב דופק הלב.

תאי לחץ בישראל

בישראל פועלים כיום מספר מצומצם של תאי לחץ שמאושרים על ידי משרד הבריאות הפזורים במרכזים רפואיים ברחבי המדינה: בבית החולים אלישע בצפון פועל תא לחץ שהיה מופעל עד שנת 2022 בשיתוף עם המרכז הרפואי רמב"ם בחיפה, וכיום מופעל באלישע עצמאית; במרכז הרפואי שמיר-אסף הרופא בצריפין פועלת מזה שנים יחידה המפעילה תאי לחץ; וכן בבית החולים יוספטל באילת פועל תא לחץ. תאי לחץ נוספים פועלים במכון לרפואה ימית בחיפה (מר"י) השייך לחיל הים של צה"ל, בהם מבוצעים טיפולים לחיילים ואזרחים.

כמו כן, בשנת 2022 הוקם תא לחץ בבית החולים איכילוב (המרכז הרפואי תל אביב), ותאי לחץ נוספים נפתחים בבית החולים הדסה עין-כרם. כמו כן, מרכזים רפואיים נוספים ברחבי הארץ הביעו רצון לפעול להקמת תאי לחץ.

בשנים האחרונות, בין השאר על רקע עדויות על תועלת של תאי לחץ בטיפול במחלות שונות ובעיקר בתסמיני 'פוסט קורונה' – נפתחו תאי לחץ פרטיים רבים ברחבי המדינה המופעלים על ידי ספקים פרטיים. תאי לחץ אלו לא היו תחת פיקוח משרד הבריאות, וזאת מאחר ותקנות בריאות העם חייבו פיקוח על תאי לחץ רק החל מתנאי לחץ אוויר של 1.4 אטמוספרה, ואילו בתאים אלה לחץ האוויר היה נמוך יותר.

בספטמבר 2020 פרסם משרד הבריאות בישראל אזהרה רשמית מפני תאי לחץ שנפתחו בארץ ללא אישור משרד הבריאות ולטענת המשרד "תוך הטעיית הציבור". באזהרה נקבע כי "קיימים סיכונים בטיחותיים ורפואיים לקבלת טיפול בתא לחץ שמותקן ללא אישור ופיקוח של משרד הבריאות". המשרד מצא כי חלק מתאי הלחץ הפרטיים מפרסמים את השירות כטיפול במחלות ומצבים רפואיים שונים שלא הוכח כי הטיפול מועיל להם. "בפרסומים נטען שהטיפול בתאי הלחץ יכול להביא לריפוי מחלות ומצבים רפואיים מגוונים, וביניהם פיברומיאלגיה הפרעות קשב וריכוז, אוטיזם, סוכרת, לחץ דם גבוה, שבץ מוחי, פציעות ספורט, סוגים שונים של סרטן ועוד. יש להדגיש כי סקירת ספרות מדעית בנושאים אלה, מעלה שעד היום אין הוכחות מדעיות לכל ההשפעות המיטיבות כביכול, ולסגולות הריפוי המיוחסות לשהייה בתא לחץ. טיפול בתאי לחץ ושימוש לא נאות עלול לסכן את החולה ולגרום  פגיעות בריאותיות במערכות הגוף השונות".

במשרד הבריאות אף התריעו מפני חברות שמשכירות תאי לחץ לשימוש ביתי. "משרד הבריאות מזהיר באופן מיוחד מפני רכישה, או שכירה והפעלה של תא לחץ במסגרת ביתית ללא פיקוח רפואי. טיפול בתא לחץ המופעל בבית המטופל כרוך בסיכון בטיחותי של התלקחות או פיצוץ וסיכון רפואי למטופל".

בפעילות בקרה של האגף לאכיפה ופיקוח של משרד הבריאות במספר עסקים שפרסמו טיפול באמצעות תאי לחץ, אותרו לטענת המשרד ממצאים מדאיגים המצביעים על "הטעיה חמורה וסיכון ציבור המטופלים בתאי הלחץ הפרטיים שהובאו ארצה שלא כחוק". במשרד הזהירו את מפעילי תאי הלחץ הפרטיים בעונשי מאסר וקנסות, וכתוצאה מכך חלק מתאי הלחץ הפרטיים נסגרו ולו באופן זמני. במשרד הבריאות מציינים עוד כי חלק מהמכונים הפרטיים שמפעילים תאי לחץ טוענים לרישיון של מכון התקנים, אולם הם מדגישים כי "אישור מכון התקנים אינו מהווה חלופה לאישור משרד הבריאות".

בשנת 2022 שונו תקנות בריאות העם באופן שמחייב פיקוח של משרד הבריאות על כל תא לחץ שפועל בתנאים הגבוהים מתנאי לחץ האוויר באטמוספרה (כלומר מעל 1 אטמוספרה), כשבין תנאי הפיקוח הצורך להפעילו בבית חולים שמצויים בו שירותי טיפול נמרץ למקרה הצורך. כתוצאה מהשינוי בתקנות נסגרו תאי לחץ פרטיים רבים, ואילו אחרים פתחו בהליכים משפטיים שונים כנגד משרד הבריאות שטרם הסתיימו. במסגרת שינוי התקנות אושרה הרחבה של רישיונות לפעילות תאי לחץ במרכזים רפואיים בישראל בפריסה ארצית ל-10 מרכזים: 3 בצפון, 4 במרכז ו-3 בדרום הארץ – אולם עד כה לא נפתחו תאי לחץ בכמות מספקת כדי למלא מכסה זו, ובפועל תורי ההמתנה כיום לטיפול אלקטיבי בתא לחץ במרכזים הרפואיים ארוכים מאוד, ואף התארכו עוד יותר בשנים האחרונות על רקע ריבוי המחקרים והפרסומים בתקשורת על התועלת בטיפולים אלה.

ברוב המרכזים פועלים תאי לחץ עבור מספר מטופלים (תאים רב מקומיים) המיועדים ברובם למטופלים אלקטיביים (לא דחופים). במרכזים הרפואיים שמיר-אסף הרופא והדסה עין-כרם הוקמו גם תאי לחץ למטופל בודד, המיועדים בעיקר למצבים של טיפול דחוף בחולים קשים בהתוויות עבורן נדרש הטיפול. בתנאי הלחץ המיועדים למספר מטופלים שוהה גם מטפל במהלך הטיפול אשר עוקב אחר המטופלים ונותן הכוונה ומענה במצבים שעשויים להתעורר.

מצבים רפואיים מרכזיים המטופלים בתאי לחץ

עוד בשנות החמישים של המאה העשרים פורסמו מחקרים ראשונים בארה"ב על התועלת של טיפול בתנאי לחץ שונים כנגד תסמיני מחלות מסוימות. הטיפול בתאי לחץ זוכה כבר שנים להכרה כטיפול רפואי מקובל למחלת הדקומפרסיה (Decompression Sickness) ובעברית 'מחלת הפחתת הלחץ' שמאפיינת צוללנים.

בשנים האחרונות נעשה שימוש רווח בטיפול בתאי לחץ במצבים רפואיים שונים, שחלקם מוכרים על ידי הרפואה באופן רשמי ואף כלולים בסל הבריאות הממלכתי – הן כטיפול אקוטי והן כטיפול בחולים כרוניים, על בסיס חוזר של משרד הבריאות שהסדיר את הטיפול עוד בשנת 1999.

בעשרים השנים האחרונות הצטברו בספרות הרפואית עדויות על התוויות נוספות להן מועילים תאי לחץ, שחלקן נוסחו במסגרת טיוטות חוזר של משרד הבריאות שטרם אושרו. יחד עם זאת, בקהילה הרפואית יש מי שמבקרים את מגמת התרחבות המצבים הרפואיים שמטופלים בתאי לחץ, ויש אף מומחים שמתריעים מפניה. יש שטוענים כי חלק מהמחקרים שתומכים בטיפול נרחב בתאי לחץ הם מצומצמים בהיקפם וטרם התקבלו בקונצנזוס ברפואה.

פרוטוקול תדירות הטיפולים בתאי לחץ מותאם לרוב בהתאם למצב הרפואי ממנו סובל המטופל. בחלק מהמצבים, כמו הרעלת פחמן חד חמצני – נדרש מספר נמוך של כ-3 טיפולים בתא לחץ, ובירידת שמיעה לרוב מאשרות קופות החולים 5 טיפולים רצופים. במצבים כרוניים – כמו טיפול בפצעים קשיי ריפוי – נדרשת לרוב סדרה ארוכה יותר של עשרות טיפולים. ברוב המרכזים הרפואיים מותאמים לחולים כרוניים עם מצבים שדורשים טיפול בתא לחץ 20 עד 60 טיפולים בתדירות יומיומית (חמישה ימים בשבוע).

יש לזכור כי הטיפול בתא לחץ לרוב מהווה נדבך נוסף בטיפול הכולל שמותאם למטופלים בהתאם למצבם הרפואי – טיפול שעשוי לכלול גם תרופות וטיפולים נוספים לפי הצורך.

המצבים הרפואיים העיקריים שכיום מוצע לטפל בהם בתא לחץ במרכזים רפואיים בישראל ובעולם שמעניקים טיפולים אלה כוללים:

אבצס מוחי

מספר עבודות מצביעות על התועלת של טיפול בתא לחץ במצבים של התפתחות אבצס מוחי כתוצאה מחדירת זיהום לרקמות המוח, לרוב זיהום חיידקי. המדובר בסיבוך זיהומי מורכב ונדיר שמופיע לפי הערכות בספרות המקצועית בשיעור של 0.3 עד 1.3 מקרים לכל מאה אלף תושבים, ונוטה להתפתח יותר בקרב אנשים עם דיכוי חיסוני, למשל נשאי HIV.

בועיות בכלי הדם ומחלת הדקומפרסיה של צוללנים

היווצרות בועיות גז בכלי הדם, שעלולות לחסום את כלי הדם – מצב רפואי המכונה 'תסחיף גזים עורקי', מהווה את אחד הביטויים של מחלת הדקומפרסיה הקרויה בעברית גם 'מחלת האמודאים' שמאפיינת צוללנים.

במחלה זו, עם העלייה חזרה מהצלילה לפני המים, במידה וזו נעשית במהירות גבוהה, מתפתחים במחזור הדם ורקמות הגוף בועיות חנקן שעלולות להוביל לפגיעות – בעיקר במערכת העצבים בהולכה עצבית – לעתים עד כדי שיתוק, וכמו כן ברקמות החיבור, באופן שעלול להוביל לכאבי מפרקים.

מזה שנים שהטיפול בתאי לחץ מוכר כטיפול רפואי מבוסס מחקרים במחלת הדקומפרסיה. בסיכום הטיפול ב-76 צוללנים בתא הלחץ במרכז הרפואי שמיר-אסף הרופא, שפורסם באפריל 2015 בכתב העת PLOS ONE, נמצא כי הצלחת הטיפול בדקומפרסיה דומה בין אם הטיפול ניתן בדחיפות בחלוף 48 שעות מסיום הצלילה או לאחר מכן, כשהטיפול מלווה בסיכוי של 76% להחלמה מלאה, 17% להחלמה חלקית ו-7% להעדר שיפור כלשהו.

כוויות ושתלי עור

מספר עדויות מצביעות עוד משנות ה-60 על שיפור בטיפול בכוויות חום עמוקות בקרב נפגעים שטופלו בתאי לחץ. בסקירת מחקרים של מאגר המחקר קוצ'ריין שפורסמה בשנת 2004, דווח כי הטיפול בתאי לחץ בנפגעי כוויות מסייע להאצת תהליכי ריפוי, הפחתת הסיכון לתמותה וירידה במשך האשפוז ובצורך בניתוח.

במצבים של פגיעות עוריות קשות, למשל כוויות – אחד הטיפולים הרפואיים המקובלים הוא השתלת עור – כשכיום רווחת השיטה של נטילת שתלי עור מאזורי גוף אחרים או לחילופין פריסה של שכבת עור עבה והבאתה לאזורים פגועים באמצעות 'מתלים' – תוך שימור של אספקת הדם לרקמה. מחקרים בספרות הרפואית מספקים עדויות לכך שטיפולים בתאי לחץ מסייעים בתהליך הקליטה וההחלמה באזורים בהם בוצע טיפול בשתלי עור ומתלי עור – על ידי העשרת הרקמות בחמצן.

הרעלה של פחמן חד חמצני

פחמן חד חמצני (CO) הוא גז רעיל שעלול להצטבר בגוף ולהוביל לירידה ביכולת של מחזור הדם לספק חמצן לתאי הגוף. הפחמן החד חמצני נקשר בדם למולקולות המוגלובין, ומונע מהן להיקשר למולקולות החמצן אשר נדרשת לצורך נשיאתו לרקמות הגוף.

הרעלת פחמן חד חמצני לרוב נגרמת כתוצאה משאיפת עשן בשריפות או חשיפה לגז ציאניד. חשיפה כרונית לפחמן חד חמצני מלווה לרוב בתסמינים כלליים שמקשים על זיהויה, ובהם כאבי ראש, סחרחורות, הרעלות קיבה ובלבול ושינויים קוגניטיביים. הרעלה חריפה (אקוטית) עלולה לגרום לקוצר נשימה ואי ספיקת לב ואף למוות.

עדויות ממחקרים מצביעות על התועלת של טיפול בתא לחץ לנפגעי שאיפת עשן – בעיקר אם ניתן בסמוך לחשיפה.

ירידה פתאומית בשמיעה וחרשות פתאומית

ירידה פתאומית בשמיעה וחרשות פתאומית עשויות להיגרם מסיבות רבות, ובין השאר כתוצאה מירידה ברמות החמצן ברקמות האוזן. התופעה מוגדרת רפואית כירידה בבדיקת שמיעה של 30 דציבלים לפחות ביכולת השמע שנמשכת לפחות שלושה ימים. ברוב של 85% מהמקרים לא ניתן למצוא את הגורם לתופעה, שעשויים להתלוות לה כאבי ראש וסחרחורות, הפרעות ביציבות וטנטון. הטיפולים המועילים שהוכחו לתופעה זו כוללים טיפול בסטרואידים, תרופות להרחבת כלי הדם (ואזודילטורים) וטיפול בתאי לחץ.

מטה אנליזה מדרום קוריאה שפורסמה בדצמבר 2018 בכתב העת JAMA Otolaryngology – Head & Neck Surgery מצאה כי הטיפול בתא לחץ משפר ב-43% את הסיכוי לשיפור בשמיעה ואף מעלה ב-61% את הסיכוי לריפוי מוחלט של אובדן השמיעה, כשהוא ניתן בסמיכות להופעת התסמינים.

פגיעות טראומה

מספר מחקרים בחנו את התועלת של טיפולים בתאי לחץ לנפגעי טראומה ובעיקר לאחר חבלות ראש כתוצאה מתאונות שעשויות להיות מלוות בפגיעה באספקת הדם למוח (איסכמיה חבלתית חריפה).

למרות ממצאים סותרים על יעילות השיטה, מספר חוקרים בתחום מציינים כי הוספת טיפול בתאי לחץ לטיפולים הרפואיים אצל נפגעי חבלות ראש עשוי להוביל לשיפור במצבם וזאת ללא סיכון משמעותי גבוה יותר לסיבוכים.

אנמיה אקוטית

אנמיה אקוטית הנגרמת כתוצאה מאובדן רב של דם על רקע פגיעות טראומה – לרוב מטופלת בעירוי דחוף של מנות דם – כדי להשיב כמות מספקת של חמצן לרקמות הגוף ולמנוע נזקים – למשל פגיעה מוחית בלתי הפיכה.

אולם מנות דם לא תמיד קיימות בנמצא בכמות מספקת – בעיקר עבור מטופלים של סוג דם נדיר, ויש מטופלים שאינם מגיבים לטיפול בעירוי דם. מחקרים בספרות המקצועית מדווחים על שיפור בתסמינים של אנמיה אקוטית לאחר טיפול בתא לחץ דם – על רקע עלייה בחשיפה לחמצן ובהגעת חמצן הנדרש לרקמות הגוף שונות. עוד בשנות ה-70 תוארו בספרות המקצועית טיפולים מועילים בתא לחץ לאנשים עם אנמיה אקוטית. באוגוסט 2022 דיווחו חוקרים אמריקאים כי טיפול זה יכול להועיל גם במצבים של סירוב לקבל עירוי דם – שמאפיין כתות מסוימות כמו כת 'עדי יהוה'.

גנגרנה

נמק עם בועיות גז הוא מצב המכונה ברפואה 'גנגרנה' (Gangrene) אשר עלול להתפתח בין השאר לאחר ניתוחים וסביב חבלות. הנמק נגרם כתוצאה מזיהום – לרוב של חיידקים ממשפחת הקלוסטרידיום שמתרבים בסביבה דלת חמצן ומייצרים גזים ורעלנים שעלולים להוביל להרס רקמות בגוף ואף למוות.

בספרות המקצועית הצטברו עדויות כי טיפול בתא לחץ עשוי להאיץ תהליכי ריפוי תוך בלימת התרבות החיידקים בנמק וצמצומו. במארס 2021 דיווחו חוקרים מגרמניה בסקירת מחקרים כי טיפול בתא לחץ בזיהום נמקי ספציפי באזור הפרינאום המכונה 'גנגרנה ע"ש פורנייה' (Fournier’s gangrene) מוביל לירידה משמעותית מ-25.9% ל-16.6% בסיכון לתמותה.

זיהומים בעור או בעצמות

זיהומים עוריים וזיהומים בעצמות שמלווים במות רקמות על רקע מחסור בחמצן – עשויים אף הם להתרפא בעקבות טיפול בתאי לחץ.

לצד עדויות על שיפור בזיהומים עוריים כתוצאה מחבלות וכוויות בתאי לחץ, מספר מחקרים מציגים תועלת בטיפול בתא לחץ באוסטאומיאליטיס – זיהום חיידקי בעצמות או במח העצם שנגרם לרוב מחיידק הסטפילוקוק או הסטרפטוקוק.

פצעים קשיי ריפוי

מספר מחקרים מצביעים על יתרונות הטיפול בתא לחץ להאצת תהליכי ריפוי של פצעים קשיי ריפוי, שנוטים להתפתח בין השאר כסיבוך של מחלת הסוכרת – בעיקר במצבים של כף רגל סוכרתית. הטיפול בפצעים קשיי ריפוי באמצעות תאי לחץ התבסס בעשורים האחרונים כטיפול רפואי מקובל.

לפי מטה אנליזה של חוקרים מהודו שפורסמה בינואר 2021 בכתב העת Scientific Reports, בהתבסס על 14 מחקרים בהשתתפות 768 נבדקים, הטיפול בתא לחץ מועיל לטיפול בכף רגל סוכרתית, ומפחית ב-40% את הסיכון לקטיעות משמעותיות של הרגל כתוצאה מהתפתחות נמק. עם זאת, הטיפול לא הוכח בסקירה כמועיל למניעת קטיעות קטנות – והיה מלווה בירידה של 18% בסיכון לקטיעות אלה – ממצא שלא היה בעל מובהקות סטטיסטית.

פגיעות כתוצאה מטיפולי הקרנות (רדיותרפיה)

חשיפה לקרינה מייננת בכמויות גבוהות בטיפולי הקרנות (רדיותרפיה) אמנם נחשבת לטיפול רפואי שהוכח במחקרים רבים כמועיל למחלות סרטן שונות, אולם הטיפול מלווה בסיכון להרס תאים בריאים בסביבת הרקמה הממארת ובהרס של כלי דם – וכתוצאה מכך המטופלים בהקרנות נמצאים בסיכון גבוה יותר לפגיעות שונות ברקמות הגוף, לעתים גם חודשים ושנים לאחר הטיפול. בנוסף, חשיפה לקרינה מייננת בנסיבות אחרות – למשל בקרב נפגעי צ'רנוביל – מלווה בסיכון לפגיעה ברקמות גם בחלוף שנים.

מחקרים מצאו כי הטיפול בתאי לחץ מסייע להפחית את הסיכון לפגיעות לאחר טיפולי הקרנות – בעקבות הזרמת חמצן לרקמות שנפגעו בעקבות הטיפול ושיקומן. כך, למשל, סקירה מספרד, שפורסמה ביוני 2021 בכתב העת Clinical & Translational Oncology, מצאה כי טיפול בחמצן מסייע להפחית נזקים ארוכי טווח של טיפולי הקרנות לסרטן ראש-צוואר, סרטן העצמות, סרטן הערמונית וסרטן שלפוחית השתן. כמו כן, נמצא בה כי הטיפול בתא לחץ מסייע להפחית הסיכון לנמק העצם (אוסטאונקרוזיס) באזורים שהוקרנו בגוף. בנוסף יש עדויות כי הטיפול בתא לחץ גם שיפר את התועלת של טיפולי הקרנה אצל חולי סרטן ראש צוואר.

אובדן ראייה פתאומי

אובדן ראייה פתאומי עלול להתפתח כתוצאה מחסימה חריפה של עורק הרשתית – מצב שמכונה לעתים 'שבץ של העין'. סיבוך זה נוטה להופיע ללא תסמיני כאב. במקרים אלה הוכח כי הטיפול מועיל כשהוא ניתן בסמוך להופעת התסמינים האקוטיים שמעידים על אובדן ראייה פתאומי, תוך 12 שעות מהאבחנה.

פיברומיאלגיה

מספר מחקרים בספרות הרפואית מספקים עדויות להקלה בתסמינים של אנשים עם פיברומיאלגיה בעקבות טיפולים בתא לחץ.

במחקר ישראלי שבוצע בתא הלחץ של המרכז הרפואי שמיר-אסף הרופא וממצאיו פורסמו במאי 2015 בכתב העת PLOS ONE – נמצא כי בהשוואה לטיפול מקובל בפיברומיאלגיה, שילוב של טיפולים בתא לחץ מעלה את הסיכוי להקלה בתסמינים ומשפר את איכות החיים הכוללת. עוד התברר כי הטיפול הוביל לעלייה בפעילות מוחית – כפי שהודגמה בהדמיות מסוג SPECT.

מטה אנליזה מסין שפורסמה באוגוסט 2021 בכתב העת Cureus קובעת כי טיפול בתא לחץ מקל בתסמינים שונים של פיברומיאלגיה, אם כי לא הקל בתסמיני כאב.

יש מחקרים שמצביעים על תועלת של טיפול בתאי לחץ גם במצבים של תסמונת כאב אזורי מורכב CRPS שמבטאת כאב אזורי, לרוב באחת הגפיים, שמתפתח כתוצאה ממצב כלשהו אולם בעוצמה לא פרופורציונאלית לחומרת הפגיעה המקורית.

טיפול בנפגעי שבץ מוחי

בשנים האחרונות מצטברות עדויות על התועלת של תאי לחץ עבור נפגעי שבץ מוחי בהפחתת הנזק המוחי ושיפור תפקודים שונים. ההנחה של חוקרים שבוחנים תחום זה גורסת כי חשיפה לחמצן באזורי מוח שנפגעו בשבץ מובילה להפחתת נפיחות ודלקתיות באזורים אלה ומגנה על תאים במוח מפני נזקים.

חוקרים ישראלים דיווחו בשנת 2020 בכתב העת Restorative Neurology and Neuroscience כי טיפול בתאי לחץ בנפגעי שבץ מוחי הוביל לשיפור קוגניטיבי בעל משמעות קלינית אצל 86% מהמטופלים. נפגעי שבץ דימומי (המורגי) חוו שיפור משמעותי יותר במהירות עיבוד מידע, ואילו נפגעי שבץ בצד השמאלי של המוח (ההימספרה השמאלית) חוו הודות הטיפולים בתא לחץ שיפור בעיקר במשימות מוטוריות.

ירידה קוגניטיבית

לאחרונה מסתמן כי הטיפול בתא לחץ עשוי לסייע בירידה קוגניטיבית, ולא רק על רקע שבץ מוחי, אלא גם כתוצאה ממצבים רפואיים נוספים והתחום עדיין נחקר.

חוקרים מסין דיווחו ביוני 2020 בכתב העת Alzheimer's & Dementia כי טיפול רציף בתא לחץ למשך 20 יום, 40 דקות ליום, הוביל לשיפור בתפקוד הקוגניטיבי של אנשים עם אלצהיימר.

במרכז הרפואי שיבא נחקרת בימים אלה השפעת הטיפול בתא לחץ על ירידה קוגניטיבית אצל מבוגרים עם סוכרת.

תסמיני פוסט קורונה

בשנים האחרונות מאז התפרצות מגפת הקורונה הצטברו עדויות על יעילות הטיפול בתא לחץ להקלה בתסמינים שונים של פוסט קורונה. המצב הרפואי של 'פוסט קורונה' (לונג קוביד) מוגדר כהתפתחות מספר תסמינים אופייניים לאחר הידבקות בנגיף שנמשכים לפחות ארבעה שבועות – ולעתים אף חודשים ארוכים, לרבות תשישות, הפרעות זיכרון, הפרעות שינה, קוצר נשימה וכאבי שרירים ומפרקים מפושטים.

מחקר ישראלי שפורסם ביולי 2022 בכתב העת Scientific Reports מציג עדויות על שיפור במצב של נפגעי פוסט קורונה הודות לטיפולים בתאי לחץ – ככל הנראה כתוצאה מעלייה בחשיפה לחמצן ברקמות מוח שנפגעו מזיהום הקורונה. המחקר שבוצע במרכז הרפואי שמיר-אסף הרופא בשיתוף חוקרים מאוניברסיטת תל אביב, כלל מטופלים שמתמודדים שלושה חודשים לפחות עם תסמיני פוסט קורונה – 37 מטופלים שעברו טיפולים בתא לחץ ו-36 מטופלים שעברו טיפול דמה אך ללא חשיפה לרמות גבוהות יותר של חמצן. נמצא כי הטיפול בתא הלחץ הוביל לשיפור בהיבטים רבים, לרבות בתפקוד קוגניטיבי, מצב הרוח, הפחתת תסמיני דיכאון, שיפור איכות השינה והקלה בכאבים.

מחקר מבריטניה שפורסם בנובמבר 2021 בכתב העת Clinical Medicine מספק אף הוא ראיות לתועלת של טיפולים בתאי לחץ כנגד תסמיני פוסט קורונה, לרבות בתפקודים קוגניטיביים ומילוליים, שיפור קשב ומהירות עיבוד מידע והפחתה בעייפות.

הטיפולים בתא לחץ הכלולים בסל הבריאות הממלכתי

עלות הטיפול בתאי לחץ בהתוויות שאינן מאושרות במסגרת סל הבריאות עשויה להגיע למאות שקלים לטיפול ואלפי שקלים לסדרת טיפולים.

"למטופלים שזכאים לטיפול בתא לחץ לפי ההתוויות המאושרות על ידי משרד הבריאות בסל הבריאות הממלכתי חשוב לדרוש טיפולים אלה מהרופא המטפל", מבהיר ד"ר ז"ק. במקרים רבים יש רופאים בקהילה ובבתי חולים שאינם מודעים לטיפול וליתרונותיו, ואינם מפנים מיוזמתם מטופלים לשירות זה.

ההתוויות הקליניות המאושרות כיום באופן רשמי בסל הבריאות הממלכתי בישראל הוסדרו על בסיס עמדת החברה הישראלית לרפואה ופיזיולוגיה היפרברית וצלילה במסגרת חוזר משרד הבריאות מאוגוסט 1999:

• תסחיף אוויר או גז.
• מחלת דקומפרסיה אצל צוללנים.
• נמק עם גז (גנגרנה).
• הרעלת פחמן חד חמצני (כולל שאיפת עשן והרעלת ציאניד).
• איסכמיה חבלתית חריפה.
• איסכמיה פריפרית חריפה – למרות ציר וסקולרי פתוח (כלומר כשכלי הדם פתוחים).
• חסימה חריפה של עורק הרשתית בעין, תוך 12 שעות מהאבחנה.
• אנמיה קיצונית שאינה ניתנת לטיפול באמצעות עירוי דם.
• שתלי עור ומתלים בסיכון למות הרקמה.
• דלקת זיהומית מסוג 'אקטינומיקוזיס' הנגרמת על ידי החיידק 'אקטינומיצס'.
• זיהום פטרייתי מסוג 'מוקורמיקוזיס' שלרוב מתפתח אצל חולים כרוניים ובעיקר אנשים עם סוכרת.
• זיהומים מפושטים של הרקמה הרכה ונמק שרירי.

החוזר גם מגדיר טיפולים אלקטיביים בתא לחץ בסל הבריאות:

• פצעים קשיי ריפוי על רקע חוסר בחמצן (היפוקסיה רקמתית) – בעיקר בקרב אנשים עם סוכרת ואי ספיקה וסקולארית (ורידית), אשר לא הגיבו לטיפולים המקובלים האחרים במשך חודשיים.
• נזקים מאוחרים של קרינה וטיפולי הקרנות (רדיותרפיה) לעצמות ולרקמות הרכות.
• טיפול משולב עם כירורגיה משקמת לאחר טיפול בהקרנות.
• זיהום בעצמות שאינו מגיב לטיפול (רפרקטורי), למשל זיהום עמיד בעצמות (אוסטאומייליטיס רפרקטורי).

החוזר מבהיר כי ההתוויות הללו "כפופות לשיקול דעת קליני של הרופא המטפל".

במשרד הבריאות נהוגה העמדה כי טיפולים בתאי לחץ כלולים בסל הבריאות הממלכתי גם בהתוויות רפואיות נוספות שהוכחו כיעילות לאחר פרסום החוזר, אולם בקופות החולים פעמים רבות מתנגדים לפרשנות רחבה זו, והדבר מלווה בסירוב למימון טיפולים בתא לחץ ברפואה הציבורית במצבים רפואיים שונים.

בנציבות קבילות הציבור של משרד הבריאות טופלו בשנים האחרונות מספר קבילות שהוגשו מצד מטופלים שקופות החולים סרבו לממן עבורם טיפול בתאי לחץ בהתוויות רפואיות שאינן כלולות בחוזר. בינואר 2022 קבעה הנציבות כי קופות החולים מחויבות לממן טיפולים בתאי לחץ על רקע אובדן שמיעה פתאומי. נקבע כי "סעיף 6(ג(6 לתוספת השנייה לחוק ביטוח בריאות ממלכתי קובע כי טיפול תא לחץ כלול בטיפולים שיש לספק במסגרת סל הבריאות. בדומה לשירותים רפואיים אחרים שנכללו בתוספת השנייה לחוק, הטיפול אינו מוגבל למצבים רפואיים ספציפיים או למצבים רפואיים שהיוו פרקטיקה רפואית נוהגת ב"מועד הקובע". מאחר והפרקטיקה הרפואית הנוהגת עשויה להשתנות מעת לעת, הרי שההתוויות המחויבות עשויות להכיל מצבים רפואיים אשר מקובלים כיום ויש לגביהם עדויות בספרות המקצועית. בירור שנערך בנציבות הקבילות, העלה כי טיפול בתא לחץ לאובדן שמיעה פתאומי נחשב סטנדרט רפואי מקובל, כאשר המבוטחת פנתה אל הקופה בבקשה למימון השירות".

במקרה נוסף אושרה בנציבות קבילה שביקשה לממן טיפולים בתא לחץ לטיפול בנמק בראש צוואר הירך, למרות שגם התוויה זו אינה כלולה בחוזר המשרד.

גם בית הדין האזורי לעבודה בחיפה פסק ביולי 2009 כנגד קופת חולים שעתרה בסירובה לקבל את עמדת הנציבות במשרד הבריאות, והורה על מימון טיפולים בתא לחץ למטופל בן 52 חולה לוקמיה שסבל מנזק מוחי לאחר טיפול משולב בהקרנות וכימותרפיה.

באוגוסט 2017 נוסח במשרד הבריאות עדכון לחוזר המפרט את הטיפולים שיאושרו בסל הבריאות הממלכתי בתא לחץ, אולם חוזר זה טרם אושר. בטיוטת החוזר מופיעות התוויות נוספות לטיפול בתאי לחץ למצבים כרוניים-אלקטיביים:

• נמק אוסקולרי בראש הירך (פגיעה בזרימת הדם לעצם הספוגית שבראש הירך).
• איבוד שמיעה סנסו-נוירונלי פתאומי (ללא סיבה ברורה), כאשר ההמלצה לבצע את הטיפול תוך 14 יום מאיבוד השמיעה.
• תסמונת 'לאחר זעזוע מוח' לאחר חבלות ראש (PCS, קיצור של Post Concussion Syndrome) המלווה בתסמינים גופניים (כמו כאבי ראש, סחרחורות ובחילות), הפרעות קוגניטיביות (ירידה בקשב ובריכוז) ותסמינים התנהגותיים (בלבול ודיכאון).
• פצעים קשיי ריפוי שהתפתחו כתוצאה ממחלה סיסטמית, כמו דלקת כלי הדם (וסקוליטיס) והסתיידות כלי דם קטנים (כלציפילקסיס).

בפברואר 2020 הופצה טיוטת חוזר נוספת של משרד הבריאות שביקשה להסדיר את כלל ההתוויות הרפואיות שיאושרו בישראל לטיפול בתאי לחץ (לא בהכרח במסגרת סל הבריאות). טיוטה זו אף היא לא אושרה עד כה באופן רשמי, והיא כוללת הרחבה של ההתוויות למצבים כרוניים-אלקטיביים נוספים:

• שבר פתוח ו/או עם תסמונת מעיכה בעקבות תאונות.
• תסמונת מעיכה ללא שבר.
• נזקי קרינה וטיפולי הקרנות לרקמת עצם הלסת התחתונה ולרקמה רכה של שלפוחית השתן והחלחולת.
• כוויות דרגה שנייה ביותר מ-20% משטח הגוף.
• סרטן נדיר מסוג נוירובלסטומה בשלב מתקדם – שלב 4.
• טיפול בשבץ מוחי בתנאים מסוימים.
• טיפול בתסמונת כאב אזורי מורכב CRPS.

הסיכונים בטיפול בתאי לחץ

התומכים בטיפולים בתאי לחץ מדגישים כי מדובר בטיפולים בטוחים, ולדברי ד"ר ז"ק, "עם שיעור סיבוכים נמוך, כמקובל בכל טיפול רפואי".

התופעה העיקרית שעשויה להתרחש במהלך הטיפול בתאי לחץ מתבטאת בשינויי לחצים באוזניים, שעשויים להיות מלווים בכאבי אוזניים, וזאת עקב חוסר היכולת להשוואת לחצים בעת עליית הלחץ האטמוספרי בתא הלחץ. לכן, לפני תחילת הטיפול מקבל המטופל הדרכה לשיטות להשוואת לחצים.

הסיכונים בתאי לחץ נדירים יחסית, וברובם המכריע הפיכים. יש מצבים רפואיים בהם נדרשת בדיקה מקדימה מעמיקה לפני ההחלטה על טיפול בתא לחץ, לרבות בהיריון ובקרב חולי סרטן, המטופלים בתרופות שמדכאות את המערכת החיסונית והסובלים ממחלת ריאות קשה. טיפול בתא לחץ אינו מתאים למטופלים שסובלים מהפרעת חרדה מסוג קלסטרופוביה – פחד ממקומות סגורים.

חזה אוויר: הטיפול בתא לחץ עשוי להוביל להתפתחות "חזה אוויר" – מצב שבו אוויר מצטבר בין קרומי האדר שמחברים בין הריאות לסרעפת ולשרירי הצלעות, וזאת באופן שעלול לפגוע בהתרחבות והתכווצות הריאות ואף לפגוע בתפקוד הלבבי. לדברי ד"ר ז"ק, "סיבוך זה אופייני בעיקר למטופלים בטראומה בתא לחץ".

הרעלת חמצן מוחית וריאתית: שינויים בלחץ האוויר הנשאף לריאות עשויים להוביל להתפתחות נזקים פיזיים ברקמות הגוף – תופעה המכונה ברפואה 'בארוטראומה' שמסוכנת בעיקר במוח ובריאות. הטיפולים בתא לחץ לרוב מותאמים כך שמטופלים לא יחשפו לרמות חמצן גבוהות מדי שעלולות להוביל להתפתחות הסיבוך.

פגיעה באוזן: פגיעות באוזן התיכונה, לרבות קרע בעור התוף ודליפת נוזלים כתוצאה מהשינויים בלחץ. לפני תחילת הטיפול מקבל המטופל הדרכה לשיטות להשוואת לחצים בניסיון למנוע סיבוכים באוזן.

פגיעה זמנית בראייה: קוצר ראייה זמני (מיופיה) כתוצאה משינויים זמניים בעדשות העיניים.

פרכוסים: חשיפה לרמות גבוהות מדי של חמצן (הרעלת חמצן) עלולה להשפיע על מערכת העצבים המרכזית ולהוביל להתפתחות פרכוסים. לפי מחקרים בספרות הרפואית, מדובר בתופעה נדירה שמתרחשת ב-0.03% מהטיפולים. יש מצבים נדירים במיוחד שבהם עלול להתפתח שבץ מוחי.

היפוגליקמיה: אנשים עם סוכרת המטופלים באינסולין עלולים כתוצאה מטיפול בתא לחץ לפתח רמות נמוכות מדי של סוכר בדם – היפוגליקמיה. סקירה בנושא בספרות הרפואית אומדת את שכיחות התופעה בכ-1.5% מהמטופלים הסוכרתיים, כשזו מתרחשת בעיקר אצל אנשים עם סוכרת סוג 1.

בנוסף, יש להזכיר כי במשרד הבריאות מתריעים מפני ביצוע הטיפול במכונים פרטיים או בטיפול בתא לחץ ביתי במסגרת שלא אושרה על ידי המשרד ו/או ללא פיקוח הולם. במספר מצבים תועדו מצבים של שריפה בחדרי תא לחץ כתוצאה מהסביבה המועשרת בחמצן.

ד"ר רם ז"ק הוא מנהל היחידה לטיפול היפרברי בתאי לחץ בבית החולים אלישע בחיפה ומומחה לכירורגיה אורתופדית ורפואת ספורט

עדכון אחרון: נובמבר 2022