מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

חוט שדרה

מנהלי קהילה

ד
ד"ר ודים בלובשטיין
סגן מנהל המחלקה לשיקום שדרה ומנהל היחידה לאורודינמיקה ושיקום שליטה בשתן, בית החולים לוינשטיין מומחה ברפואת שיקום ובעל ניסיון רב בטיפול ושיקום נפגעי שדרה. חבר סגל בחוג לרפואת שיקום. ד"ר בלובשטיין סיים את לימודי הרפואה ברוסיה והתמחה שם ברפואה פדיאטרית. בשנת 93' עלה לארץ, סיים התמחות ברפואה שיקומית ומאז עובד בבית החולים לוינשטיין כרופא בכיר במחלקה לנפגעי שדרה. 
תמר פולאק
תמר פולאק
סגנית אחות אחראית במחלקה לשיקום שדרה, בית החולים לוינשטיין בעלת תואר ראשון בסיעוד ותואר שני בסוציולוגיה רפואית. בעלת ידע ומומחיות בתחום הטיפול והשיקום בנפגעי חוט שדרה.
פרופ' עמירם כ
פרופ' עמירם כ"ץ
פרופסור כ"ץ ניהל את המחלקה לשיקום שדרה במרכז הרפואי לשיקום לוינשטיין עד 30.6.2022. מאז, עוסק בייעוץ, הוראה ומחקר במחלקה וגם בייעוץ פרטי. פרופסור כ"ץ ניהל את בית החולים לוינשטיין משנת 2011 עד יולי 2019. עוד קודם לכן שימש בתפקידים שונים בבית החולים לוינשטיין החל משנת 1983. את תפקידו כמנהל המחלקה לשיקום שדרה, הוא מילא משנת 1994. פרופסור כ"ץ הוא מומחה ברפואה פיסיקלית ושיקום ובעל תואר נוסף כדוקטור לפילוסופיה (בחוג לפיזיולוגיה באוניברסיטת תל אביב). פרופ' כ"ץ השתלם בטיפול בפגיעות חוט שדרה ב- Stoke-Mandeville באנגליה והיה חבר בוועדה המדעית של החברה הבינלאומית לחוט שדרה ISCoS. יחד עם כל צוות המחלקה לשיקום שדרה בלוינשטיין פיתח סולם הערכה תפקודית לנפגעי חוט שדרה שמכתיב כיום יעדי טיפול שיקומי בנפגעי חוט שדרה במדינות רבות בכל העולם. פרטים נוספים ב- www.catzamiramprof.com
סיון אבנרי
סיון אבנרי
פיזיותרפיסט,מדריך קליני ובעל תארים ראשון ושני בפיזיותרפיה. (אוניברסיטת תל אביב)עובד בבית החולים לוינשטיין מאז 2001.אחראי על שירותי הפיזותרפיה במחלקה לשקום שדרה.
הדס טרייסמן
הדס טרייסמן
מרפאה בעיסוק אחראית, המחלקה לשיקום שדרה, בית החולים לוינשטיין בעלת תואר שני וותק של 14 שנה. התמחתה בתחום שיקום שדרה ובנושא זה כתבה גם את התזה
שרון רצהבי
שרון רצהבי
שרון רצהבי, פסיכולוגית רפואית מומחית. תואר ראשון מאוניברסיטת תל אביב, תואר שני מהמכללה האקדמית תל אביב יפו, בית ספר לפסיכותרפיה פסיכואנליטית באוניברסיטת חיפה. עבדה כפסיכולוגית בבית החולים רמב"ם ובבית החולים כרמל בחיפה עם אנשים המתמודדים עם מגוון מחלות ופציעות. כיום פסיכולוגית אחראית במחלקה לשיקום שדרה בבית לוינשטיין.

מובילי קהילה

שמואל-עדיני
שמואל-עדיני
פגוע חוט שדרה צווארי לאחר ניתוח להוצאת גידול אינטראמודולרי בגובה חוליות C2-C5 . חסר תחושה שיטחית ועמוקה.נכה בהגדרות הרפואיות,בריא בראש ובנחישות. כתבתי ספר \"שדרה כחוט השערה\" (פורסם באינטרנט) המתאר את נחישותי השיקומית בתקופה של מספר שנים ואת \"מלחמותי\" בכל התחומים הרפואיים והבירוקרטיים על מנת לחזור ולהשתלב בחברה כשווה.
כמוניחוט שדרהחדשותתאי גזע עצביים בפגיעת חוט שדרה

תאי גזע עצביים בפגיעת חוט שדרה

תקווה חדשה לאנשים עם פגיעה בחוט השדרה: השתלת תאי גזע עצביים ביחד עם מתן Valproic Acid הביאה לשיקום תפקוד גפיים תחתונות בעכברים


השתלת תאי גזע עצביים ביחד עם Valproic Acid הביאה לשיפור מוטורי בעכברים (צילום: PatherMedia)
השתלת תאי גזע עצביים ביחד עם Valproic Acid הביאה לשיפור מוטורי בעכברים (צילום: PatherMedia)

השתלת תאי הגזע העצביים (neural stem (cells  (NSCs עשויה להועיל לאנשים עם פגיעה חמורה בחוט השדרה. כך עולה ממחקר שבוצע ביפן, בראשיתו של קירינצ'י נקשימה.  

 

למרות ניסויים רבים בנושא, יכולת הגוף לשחזר תפקוד בעקבות פגיעה במערכת עצבים היא מוגבלת כיום. המחקר הנוכחי שהתבסס על מודל עכברי עם פגיעה בחוט השדרה הראה כי השתלת תאי גזע עצביים (NSCs) יחד עם מתן חומצה ולפרואית Valproic Acid, המשמשת לטיפול באפילפסיה הראו שיפור מוטורי בגפיים אחוריות.

 

מה זה תאי גזע עצביים Neural stem cells?

 

אלה תאים שנמצאים במוח ושמסוגלים להתמיין ולהתחלק לתאי עצב חדשים או תאי גליה. בדומה לתאי גזע עובריים, הם עדיין לא התמיינו לשמש כתא בעל תפקוד ספציפי, אך בשונה מתאי גזע עובריים, הם לא מסוגלים להתמיין לכל סוג תא, אלא רק לתאי מוח (תאי עצב או גליה). הטיפול ב-Valproic Acid מקדם את התמיינות תאי גזע עצביים לתאי עצב, יותר מאשר סוגי תאים אחרים במוח, דוגמת תאי גליה.   

 

החוקרים מקווים כי גישה זו, לפיה ניתן לשלוט ולקבוע "גורלם" של תא גזע עצביים ביחד עם חומצה ולפרואית יכולה להוות מפתח לשיטת טיפול חדשה בפגיעות חוט שדרה

 

בפרשנות נלווית למחקר, פרופ' תמיר בן חור, מבית הספר לרפואה בהדסה בירושלים מדגיש את ההתאוששות התפקודית המרשימה שהושגה במחקר זה, אך מזהיר כי נדרשת עבודה נוספת לפני שניתן יהיה לקבוע אם גישה זו תהיה יעילה בבני האדם.

 

מתוך-ScienceDaily

 

תרגום ועריכה: אנה רייזמן

roni9
20/08/17 11:32

האם יש חדש במחקר?