טרשת נפוצה
מנהלי קהילה
מובילי קהילה
הטיפול בתאי גזע לטרשת נפוצה
מהם תאי גזע? כיצד תאי גזע עשויים לסייע לטיפול בטרשת נפוצה? איך ניתן לעבור את הטיפול? ומה הסיכונים? מדריך
תאי גזע הם תאים שאין להם פונקציות ספציפיות בגוף כמו שיש לדוגמה לתאי דם או תאי שריר, אבל בתנאים מסוימים הם יכולים להתפתח לסוגים שונים רבים של תאים בגוף להם תפקודים ספציפיים. תכונה ייחודית נוספת של תאי גזע היא יכולתם להשתכפל ולחדש את עצמם במשך זמן רב.
בבני אדם קיימים סוגים רבים של תאי גזע שמקורם במקומות שונים בגוף ומשתנים בזמנים שונים של החיים. קיימים שני סוגים מרכזיים של תאי גזע: תאי גזע עובריים ותאי גזע בוגרים. תאי גזע עובריים הם תאים הקיימים רק בשלבים המוקדמים ביותר של ההתפתחות העוברית ואלה יכולים להפוך לכל סוג של תא בגוף. תאי גזע בוגרים הם סוגים שונים של תאי גזע ספציפיים לרקמה שמופיעים בתקופת ההתפתחות העוברית ונותרים בגוף שלנו במהלך החיים. ברקמות רבות תאים אלה משמשים כמערכת תיקון פנימית ומתחלקים ללא הגבלה כדי לחדש את מלאי התאים ברקמה באופן תמידי או לאחר פציעה או מחלה. תאי גזע בוגרים יכולים להפוך לתאים מסוגים מסוימים, לרוב של רקמות מסוימות.
היכולת של תאי גזע להתחלק ולהפוך לתאים שונים בגוף האדם מגלמת פוטנציאל עצום לטיפול במחלות שונות – משיקום רקמות (לדוגמה רקמת לב שנפגעה לאחר התקף לב), דרך יצירת מערכת חיסון חדשה ועד יצירת איברים שלמים להשתלה.
כיצד תאי גזע יכולים לסייע לטיפול בטרשת נפוצה?
טרשת נפוצה היא מחלה אוטואימונית - מחלה בה מערכת החיסון אשר אמורה להגן עלינו תוקפת בטעות את הגוף. בטרשת נפוצה מערכת החיסון תוקפת את מעטפת המיאלין במוח ובחוט השדרה. מעטפת המיאלין היא השכבה השומנית אשר מבודדת ומגנה על תאי העצב - כמו הפלסטיק שעוטף חוטי חשמל. משמעות האיבוד של החומר המבודד היא פגיעה ביכולת של העצבים להעביר מידע. בעבר סברו כי המיאלין הוא המרכיב היחיד שנפגע במחלה, אולם כיום ברור כי המחלה פוגעת גם בתאי העצב עצמם. למרות חידושים רבים בטיפול התרופתי כנגד המחלה, המאבק העולמי בה טרם הוביל לפיתוח טיפולים שמרפאים אותה לחלוטין ומשקמים את נזקיה.
כיום אין טיפול מוכח לטרשת נפוצה באמצעות תאי גזע, אך בעולם מבוצעים מחקרים רבים שבוחנים שימוש בתאי גזע כטיפול לטרשת נפוצה - לוויסות המערכת החיסונית ובכך מניעת הפגיעה של המערכת החיסונית במערכת העצבים המרכזית ו/או שיקום ובנייה מחדש של מעטפת המיאלין המגנה על סיבי העצב (רה-מיאלנזיציה) ואף שיקום תאי העצב שנפגעו במטרה להחזיר יכולות שאבדו. המחקרים בוחנים סוגים שונים של תאי גזע, בפרוטוקולים טיפוליים שונים של אופן מתן, גודל מנה ואופן נטילה.
אילו טיפולים בתאי גזע בוחנים המחקרים?
המחקרים נערכים על תאי גזע מסוגים שונים, אך המחקרים המתקדמים יותר מתרכזים בתאי גזע בוגרים (בניגוד לתאי גזע עובריים) משני סוגים: תאי גזע המטופויאטיים (HSCs) ותאי גזע מזנכימליים (MSCs).
תאי גזע המטופויאטיים (HSCs)
תאי גזע המטופויאטיים (HSCs) הם תאי גזע בוגרים הנמצאים במח העצם ובדם. תאים אלו יכולים להתמיין וליצור את כל תאי הדם והמערכת החיסונית והם נבדקים כיום כטיפול שמטרתו "לאתחל מחדש" את מערכת החיסון אשר אחראית על הנזק במוח וחוט השדרה הנגרם במחלת הטרשת הנפוצה. במסגרת הטיפול הניסיוני תאי הגזע נאספים ממח העצם או זרם הדם של המטופל עצמו ומאוחסנים. בשלב הבא המטופל מקבל טיפול אגרסיבי ביותר באמצעות תרופות כימותרפיות במינון גבוה במטרה להרוס את המערכת החיסונית הקיימת. לאחר ההרס ו"כיבוי" המערכת החיסונית, מוחדרים חזרה לגוף תאי הגזע שאוחסנו. אלה נודדים אל מח העצם ומובילים לבנייה מחדש של המערכת החיסונית, ללא התגובה האוטואימונית האופיינית למחלה.
לכל טיפול ניסויי בתאי גזע המטופויאטיים לטרשת נפוצה יש פרוטוקול ייחודי עם שינויים שמטרתם להפוך אותו ליעיל ובטיחותי יותר. הנה השלבים הבסיסיים המשותפים לטיפול:
- המטופל מקבל טיפול כימותרפי למשך עד 10 ימים, בדרך כלל בעירוי לווריד. מטרתו של שלב זה לעורר את ייצור תאי הגזע במח העצם ולעודד את שחרורם למחזור הדם. לאחר מכן שואבים דם מווריד המטופל ותאי הגזע מסוננים מתוך הדם, מאוחסנים ונשמרים לשימוש מאוחר יותר.
- המטופל מאושפז ומקבל סוגים שונים של כימותרפיה אגרסיבית למשך עד 11 יום, כדי לחסל את המערכת החיסונית.
- תאי הגזע שאוחסנו מוחדרים דרך הווריד חזרה לגופו של המטופל.
- המטופל מקבל סדרה של תרופות כגון אנטיביוטיקה, שתפקידן להילחם בזיהומים.
- המטופל נשאר לאשפוז בבית החולים בעוד המערכת החיסונית בונה עצמה מחדש - תקופה הנמשכת בממוצע 2-4 שבועות, אך ישנם מקרים בהם מטופלים אושפזו זמן רב יותר, עד ל-160 ימים, בגלל תופעות לוואי.
- גם לאחר השחרור מבית החולים המערכת החיסונית ממשיכה לבנות ולשקם את עצמה במהלך תקופה הנמשכת 3-6 חודשים.
בשנים האחרונות פורסמו מספר עבודות שבחנו השתלת תאי גזע המטופויאטיים לאחר טיפול אגרסיבי לחיסול המערכת החיסונית, ואלה העלו תוצאות מבטיחות לצד תופעות לוואי מדאיגות ביותר.
במחקר שנערך בקנדה וממצאיו פורסמו בשנת 2016 בכתב העת היוקרתי The Lancet, הראו החוקרים כי השתלת תאי גזע המטופויאטיים עשויה לעצור את מחלת הטרשת הנפוצה לטווח ארוך. המחקר בחן בטיחות ויעילות של הטיפול בנבדקים עם טרשת נפוצה התקפית-הפוגתית הסובלים ממחלה פעילה במיוחד. הטיפול נמצא יעיל מאוד אך גם מסוכן ביותר. ב-23 מתוך 24 נבדקים שקיבלו את הטיפול הייתה עצירה מוחלטת של התקפים והופעה של נגעים חדשים במוח לתקופה ארוכה, וזאת ללא צורך בנטילת תרופות לטרשת נפוצה. אף מטופל לא חווה התקף טרשת נפוצה לאחר ההליך המורכב (בתקופת מעקב של 4 עד 13 שנים). ביותר מ-300 סריקות MRI שנערכו לנבדקים עד 13 שנים לאחר הטיפול לא זוהה כל נגע פעיל או נגע חדש מסוג T2 אצל אף אחד מהנבדקים לאחר הטיפול. 8 מתוך 24 המטופלים אף חוו שיפור משמעותי בנכות שבע וחצי שנים לאחר הטיפול. עם זאת, משתתף אחד נפטר בגלל סיבוכים הקשורים לטיפול. מטופל אחר הובהל לטיפול נמרץ בשל סיבוכים בכבד וניצל. מהלך הטיפול שונה לאורך המחקר כדי להפחית מרעילותו ועדיין, כל המטופלים פיתחו מחלות חום חמורות אשר לרוב היו קשורות לזיהומים מהם סבלו. החוקרים הדגישו כי הטיפול כולל תופעות לוואי חמורות וסיכונים, לרבות מוות ויש להשתמש באפשרות זו רק במקרים חמורים במיוחד של טרשת נפוצה, עם מהלך מחלה אגרסיבי כבר מהשלבים המוקדמים.
בפברואר 2017 פורסם בכתב העת Neurology מחקר אחר שנערך בקרב 24 אנשים עם טרשת נפוצה התקפית-הפוגתית פעילה ביותר. אחרי השתלת תאי הגזע הנבדקים לא קיבלו טיפולים נוספים לטרשת נפוצה והיו במעקב הדוק במשך 5 שנים. בסיום המעקב, 69% מהנבדקים היו ללא כל סימן להתקדמות המחלה - ללא החמרה בנכות, ללא נגעים חדשים וללא התקפים או תסמינים. ל-91% מהמטופלים לא הייתה החמרה ברמת הנכות ו-87% היו ללא התקפים. ברוב הנבדקים אף נראה שיפור קל ברמת הנכות. עם זאת, זוהו 399 תופעות לוואי, חלקן מסוכנות. שני נבדקים אף ניסו להתאבד. 14% מהנבדקים מתו, אך לדברי החוקרים מקרי המוות לא קשורים באופן ישיר לטיפול. כעת הם מתכננים מחקרים נוספים.
בסקירה של 25 מחקרים שפורסמה בפברואר 2017 בכתב העת JAMA Neurology וכללה 281 מטופלים שעברו טיפול ב-HSCs נמצא כי לאחר 5 שנים מההשתלה, 46% מהנבדקים נותרו ללא כל סימן להתקדמות המחלה. בקרב מטופלים עם מהלך התקפי-הפוגתי התוצאות היו טובות יותר והראו כי 73% נותרו נקיים מהתקדמות המחלה לאחר הטיפול. ההשתלה גם הובילה לשיפור ברמת הפגיעה הנוירולוגית. עם זאת, 2.8% מהנבדקים נפטרו כתוצאה מהטיפול. בין תופעת הלוואי של הטיפול נמנו התקף טרשת נפוצה או החמרה של התסמינים, אלח דם, דלקות בדרכי השתן, הפעלה של וירוס "רדום" בגוף כמו הרפס או וריצלה-זוסטר, התפתחות של מחלה אוטואימיונית נוספת וסכנה להתפתחותם של גידולים ממאירים.
תאי גזע מזנכימליים (MSCs)
התקדמות חלה גם עם תאי גזע בוגרים שקיימים ברקמות שונות ובמח העצם, המכונים תאי גזע מזנכימליים (MSCs). תאים גזע מזנכימליים שמקורם במח העצם עשויים להפוך למספר סוגים של תאים, לרבות תאי עצם, תאי שומן ותאי סחוס ומחקרים מתקדמים מראים שבתנאים מסוימים ניתן לכוון תאים אלו להתמיין ולהפוך גם לתאי עצב ותאי גליה. בנוסף, יש להם השפעה על תפקוד המערכת החיסונית.
במסגרת הטיפול בתאי גזע מזנכימליים, תאי הגזע מבודדים מהמטופל, מתרבים במעבדה ומוחדרים חזרה לגוף - ללא צורך בהרס מקדים של המערכת החיסונית ולכן עם פחות סיכון לתופעות לוואי מסוכנות בהשוואה לטיפול בתאי גזע המטופויאטיים.
ההנחה המחקרית היא שתאי הגזע המזנכימאליים יוכלו גם לעכב את התגובה האוטואימיונית של המערכת החיסונית וגם לעודד שיקום תאים במערכת העצבים שנפגעו על רקע טרשת נפוצה, מה שעשוי – כך מקווים החוקרים – להוביל לשיפור בכלל תסמיני המחלה, לרבות בתפקודים מוטוריים וקוגניטיביים כמו הליכה וזיכרון.
הטיפול נמצא בשלבי מחקר וישנם נושאים שנמצאים בבחינה ומחלוקת, כגון: מהי הכמות של תאי הגזע שכדאי להחזיר לגוף? מהו המקום בגוף אליו כדאי להחדיר את התאים? ובאיזו דרך? מעבר לכך, בגלל שמחקרים אלו חלוציים/ראשוניים ומשתמשים בשיטות שונות, קשה להעריך את מידת היעילות והבטיחות של הטיפול. עם זאת, ניתן להגיד כי הטיפול ב-MSCs בטוח יותר מהטיפול ב-HSCs, מכיוון שאינו כולל את שלב דיכוי המערכת החיסונית.
גישת הטיפול בתאי גזע מזנכימאליים חדשה בהשוואה לתאים ההמטופויאטיים ולכן קיימים מחקרים מועטים (7), ללא מטה אנליזה נכון לאפריל 2017. המחקרים שנערכו עד כה מראים שהטיפול בטיחותי, ללא מקרי מוות או תופעות לוואי חמורות שדווחו במהלכם. המחקרים אינם מתקדמים דיים כדי להצביע על יעילות, אך בחלקם נראה שהטיפול מצליח להפחית כנקודה ממדד ה-EDSS של הנבדקים, להעלים אחוז ניכר מהנגעים במוח ולשקם חלק ממעטפת המיאלין שנפגעה.
מספר מחקרים נערכים כיום בתאי גזע מזנכימליים ובהם מחקר שנערך בישראל במרכז הרפואי הדסה בירושלים. בהדסה מספרים כי נבדקים שנכללו בשלבים מוקדמים של המחקר הצליחו להשתפר במצב המוטורי ברמה שבאה לידי ביטוי ביכולת לקום מכיסא גלגלים ולשוב להליכה. תוצאות שלב 2 של המחקר צפויות להתפרסם במהלך שנת 2017.
האם הטיפול בתאי גזע זמין לאנשים עם טרשת נפוצה?
נכון לנבא שבעתיד הטיפול בתאי גזע יצליח לעצור את התקדמות מחלת הטרשת הנפוצה ואולי אפילו להוביל לשיקום יכולות שכבר נפגעו. עם זאת, כיום זהו עדיין טיפול ניסיוני שניתן לעבור רק תחת מחקר קליני במוסד אקדמי/רפואי המוסמך לכך ויש לפעול לצמצום תופעות הלוואי וסכנותיו לפני שיוצע לציבור המטופלים מחוץ למסגרת מחקרית.
ברחבי העולם פועלות קליניקות לטיפול בתאי גזע שמטרתן עשיית רווחים בלבד. חלק מהקליניקות הללו מפרסמות שהם מטפלות בטרשת נפוצה ומחלות אחרות באמצעות תאי גזע. חשוב לדעת, קליניקות אלו אינן מאושרות ואף אחת מהן לא הציגה עדויות מדעיות שהטיפול יעיל או לפחות בטוח. הקהילה המדעית פרסמה מאמר המביע דאגה לבטיחותם של האנשים המקבלים טיפול בקליניקות הללו ודורשת את פיקוח המדינה בנושא זה. הדאגה נובעת, בין היתר, מכך שרמת ההיגיינה במרפאות אלו ירודה, אין בקרה רפואית, לא ברור מהו מקור או סוג תאי הגזע אותם משתילים, איזה הליך עוברים התאים כדי להבטיח שאינם מזוהמים ואין בקרה על הליך ההשתלה או מעקב אחר המושתלים.
עדכון אחרון: אפריל 2017