דיכאון וחרדה
מנהלי קהילה
שתל מוחי חדשני מצליח לשפר דיכאון עמיד לתרופות
חוקרים מדווחים על טיפול יעיל בדיכאון עמיד במיוחד באמצעות שתל מוחי שמבצע גירויים חשמליים בהתאמה אישית לאזורי מוח שמזוהים עם פעילות משובשת ספציפית אצל המטופל. ״החיים שלי לפתע השתנו באופן חד והפכו להיות נעימים״
דיכאון מהווה הפרעה במצב הרוח ואחת ההפרעות הפסיכיאטריות השכיחות באוכלוסייה, אשר גורמת לתחושה קבועה ומתמשכת של עצבות ואובדן עניין בחיים. הטיפול המרכזי ניתן באמצעות תרופות נוגדות דיכאון, לעתים בשילוב עם פסיכותרפיה, אולם למרות מגוון התרופות הגדול, יש מטופלים שמפתחים תופעות לוואי וסיבוכים לתרופות לדיכאון ולפי הערכות – עד שליש מהמאובחנים עם דיכאון מתגלים עם עמידות לטיפול תרופתי לדיכאון (TRD – קיצור של Treatment-Resistant Depression) ואינם מגיבים לתרופות.
בשנים האחרונות נחקרים מספר טיפולים חדשים כדי לסייע למטופלים שסובלים מדיכאון שפוגע באיכות חייהם ואינו מגיב לתרופות. בין השאר לאחרונה מפותחים חומרים פעילים פסיכו-אקטיביים ופסיכודליים, ובהם החומר הפעיל LSD ("אסיד") כטיפולים אפשריים לדיכאון, ואחד הטיפולים בתרופה אקסקטמין, המכילה נגזרת של החומר הפסיכודלי קטמין, כבר הוכיח יעילות בטיפול בדיכאון עמיד ואף זוהה כבעל השפעה מיידית (בהבדל מרוב התרופות לדיכאון שדורשות המתנה של שבועות עד שהן מתחילות להשפיע). טיפול זה אושר בארה"ב לפני כשנתיים למטופלים עם דיכאון עמיד לטיפולים התרופתיים הקיימים ולפני כשנה אף אושר כטיפול לתסמיני דיכאון בקרב מטופלים עם נטיות אובדניות.
לצד התרופה, מוצעים כיום שני טיפולים עיקריים לדיכאון עמיד שמבוססים על גירוי חשמלי: טיפולים בנזעי חשמל (ECT) שכיום ניתנים במשורה עקב הסטיגמה שנקשרה בהם וכן טיפולים בגרייה מגנטית מוחית (TMS). לצידם עלתה ההשערה כי גם השתלה באזור ספציפי במוח של קוצב חשמלי – אלקטרודה קבועה שניתן לה גירוי חשמלי – עשויה להקל במצבים של דיכאון עמיד לתרופות. בשנים האחרונות מבוצעים בעולם ואף בישראל טיפולים ניסיוניים ראשונים בהשתלת קוצב לעצב הוואגוס שבצוואר למטופלים עם דיכאון עמיד לתרופות, בדומה לפעולה רפואית שמבוצעת לעתים למטופלים עם אפילפסיה קשה עמידה לתרופות.
עתה מדווחים חוקרים אמריקאים על מקרה ראשון ומוצלח של השתלת מכשיר שמספק גירויים חשמליים למוח בהתאמה אישית, לאזורי המוח הספציפיים של המטופל שמשפיעים אצלו על החמרת הדיכאון, באופן שמסייע להקל בדיכאון חמור שעמיד לטיפולים המוכרים.
גירוי חשמלי במעגל סגור
החוקרים מאוניברסיטת קליפורניה בסן פרנסיסקו פיתחו שיטה ייחודית שמשכללת למעשה טיפולים ניסיוניים בגירוי מוחי עמוק הניתנים בשנים האחרונות לדיכאון עמיד. בשיטה זו, בהבדל ממתן פולסים חשמליים קבועים למוח, מזוהים סמנים (ביומרקרים) עצביים אצל המטופל שמעידים על תסמינים, ומוצעת 'נוירומודולציה מוחית' בהתאמה אישית, דהיינו מתן גירויים חשמליים לאזורים במוח שמעצימים את תחושת הדיכאון אצל המטופל הספציפי.
המטופלת שדווח כי הייתה הראשונה לעבור את הטיפול, השלימה תחילה סדרת טיפולי הכנה במשך עשרה ימים במטרה לזהות סמנים (ביומרקרים) שמעידים על פעילות דיכאונית במערכת העצבים שלה ולאתר אזורים במוח שבמידה ויינתן בהם גירוי חשמלי – הדבר יאפשר הקלה בתסמינים. המטופלת עברה בימים אלה גירויים חשמליים חיצוניים לגולגולת, וכן עברה השתלה של מכשיר NeuroPace RNS System – מכשיר שאושר בנובמבר 2013 על ידי מינהל המזון והתרופות האמריקאי (ה-FDA) כמכשיר נוירו-מודולציה עצבית לטיפול באמצעות גירויים חשמליים באפילפסיה עמידה לתרופות.
החוקרים זיהו אצל המטופלת אזור מוחי המכונה 'הסטריאטום הגחוני' (Ventral Striatum) בו גירוי חשמלי מפסיק אצלה במהירות תחושות דיכאון. כמו כן, זוהתה פעילות מוחית חריגה באזור האמיגדלה, שנקשר במחקרים בעבר לדיכאון ולתסמונות פסיכיאטריות נוספות, אשר פעילותו משובשת אצל המטופלת כשתסמיני הדיכאון חמורים במיוחד.
לאחר שלב הכנה זה, הושתל בראשה של המטופלת המכשיר החדשני – מעין קופסית שגודלה כקופסת גפרורים, אשר מוצבת בתוך הגולגולת בסמוך לקליפת המוח, ופועלת למתן פולסים חשמליים באמצעות מעגל חשמלי סגור באופן עצמוני רק כשמזוהה פעילות חשמלית מוחית חריגה באזורים המוחיים שאותרו מראש. הקופסית מכילה גנרטור שמייצר פולסים חשמליים וסוללה שמאפשרת הטענה חיצונית מרחוק.
המכשיר הוחדר בניתוח נירו-כירורגי בהרדמה כללית, במהלכו נקדח חור קטן בגולגולת כדי להכניס את הקופסית ולחבר את האלקטרודות שינטרו את פעילותה המוחית וישחררו גירויים חשמליים בעת הצורך. האביזר הוצמד ויוצב מתחת לעצם הגולגולת.
החוקרים מדווחים כי הטיפול הניסיוני הוביל לשיפור מהיר ומתמשך של תסמיני הדיכאון. בעוד שלפני הניתוח להחדרת המכשיר סבלה המטופלת מדיכאון חמור שדורג בעוצמה של 36 מתוך 54 בסקלה המדרגת דיכאון בשם MADRS (קיצור של Montgomery–Åsberg Depression Rating Scale), ולאחר הניסויים הראשונים לבחינת הפעילות המוחית הספציפית שמאפיינת את המטופלת - היא דורגה ברמה של 33 מתוך 54, הרי שכעבור 12 יום לאחר הכנסת המכשיר החדש ירד דירוג הדיכאון באופן משמעותי אל מתחת ל-10 נקודות, באופן שמצביע למעשה על ריפוי מדיכאון.
החוקרים גם וידאו שהאלוגריתם שפיתחו אכן נותן פולסים חשמליים כשמזוהה פעילות מוחית משובשת שמעודדת דיכאון ולא באופן רנדומלי. במסגרת המחקר בוצע ניתוח שבחן ואישר קיומו של קשר בין פעילות המכשיר לבין תסמיני הדיכאון של המטופלת למשך חודשיים: ככל שהמטופלת דיווחה על אפיזודות דיכאוניות רבות יותר במשך היום, כך גם המכשיר שיגר פולסים חשמליים בכמות גבוהה יותר.
עם זאת, החוקרים מדגישים כי מדובר רק במקרה ראשון של טיפול במכשיר החדשני, ונדרשים מחקרים נוספים בעתיד כדי להעריך את הממצאים. המחקר מומן בין השאר על ידי המכון הלאומי לבריאות בארה"ב (NIH) והקרן לחקר המוח וההתנהגות (קרן BBR), וממצאיו פורסמו בגיליון אוקטובר 2021 של כתב העת Nature Medicine.
"החיים השתנו מקצה לקצה"
לצד פרסום הממצאים המדעיים, בראיון לתקשורת נחשפה שרה בת ה-36 שעברה את הטיפול החדשני המתואר במחקר, והעידה כי הוא שינה את חייה "מקצה לקצה".
שרה סבלה מדיכאון חמור במיוחד עוד מילדותה – דיכאון שלא הגיב בשנים האחרונות לטיפולים בתרופות נוגדות דיכאון ולטיפולים בנזעי חשמל. אמנם החדרת מכשיר ניסיוני למוח עשויה להרתיע, אך לדברי שרה "רק המחשבה שיש סיכוי לטיפול שיציע לי הקלה כלשהי הייתה טובה". לדבריה, "התייאשתי מכל הטיפולים האפשריים. חיי השגרה שלי הפכו מוגבלים מאוד, והרגשתי בתוך עינוי יומיומי. בקושי זזתי". לדבריה, לאחר שהתעוררה מהניתוח במהלכו הוחדר המכשיר למוחה היא הרגישה במהירות "תחושה של אופוריה". לדבריה, "כשהמכשיר הופעל לראשונה, החיים שלי לפתע השתנו באופן חד, והפכו להיות נעימים. כעבור מספר שבועות, המחשבות האובדניות נעלמו. כשהייתי נתונה בדיכאון עמוק, ראיתי רק את מה שמכוער. הטיפול החדשני אפשר לי להשאיר את דיכאון בצד, ולחזור לעצמי ולבנות עבורי חיים שראוי לחיות אותם".
שרה מעידה כי היא אינה יכולה לחוש בפועל מתי האביזר בראשה מופעל ונותן פולסים חשמליים, אך לדבריה, "אני כנראה אוכל לומר תוך 15 דקות שהמכשיר פעל, כי זה משפיע על תחושת עוררות ואנרגיה ומוביל למצב רוח חיובי".
ד"ר קתרין סקנגוס, אחת החוקרות בצוות ופסיכיאטרית במקצועה, עדכנה כי החוקרים עדיין לא יודעים במדויק כיצד מושפעת הפעילות החשמלית המוחית בעקבות המכשיר החדש, והאם הוא מוביל לשינוי זמני או קבוע בפעילות זו.
החוקרים ציינו בראיון כי הם מתכננים להרחיב את המחקר ולצרף אליו נבדקים נוספים שסובלים מדיכאון עמיד לטיפול תרופתי. שני מטופלים נוספים עם דיכאון עמיד כבר מועמדים לטיפול בשיטה, ולדבריהם יש כוונה לגייס תשעה נוספים. ההנחה כי לכל מטופל יהיה צורך לבצע התאמה מקדימה לצורך מתן הגירויים החשמליים לאזורים ספציפיים שמזוהים אצלו כקשורים ומגבירים את תסמיני הדיכאון.
לדבריהם, יש צורך במחקרים רבים בהמשך כדי לאשש את הממצאים ולבחון האם המכשיר אכן עשוי להוות גישה טיפולית חדשה לדיכאון עמיד. נוירוכירורגים בכירים שהתייחסו למקרה טענו כי למרות שהטיפול מתאים בעיקר למצבים קשים במיוחד של דיכאון, מאחר והוא כרוך בניתוח מוח מורכב, הרי שמדובר בצעד מלהיב שמקדם את ההבנה של תהליכים שפועלים בעת מתן גירויים חשמליים למוח.
הדיווח על הטיפול החדש מגיע לצד ניסיון שנצבר בשנים האחרונות בטיפולים ניסיוניים להשתלות קוצבי מוח למטופלים עם דיכאון עמיד – קוצבים הפועלים בשיטה של גירוי חשמלי מוחי עמוק DBS (קיצור של Deep Brain Stimulation) הניתן באופן קבוע לאזורי מוח שנקשרו בעבר לדיכאון, בין השאר האמיגדלה, ההיפוקמפוס, אזורים ספציפיים במעטפת המוח וציר ה-HPA של ההיפותלמוס, בלוטת יותרת המוח ובלוטת יותרת הכליה, אם כי בהבדל מהטיפול החדש – ללא התאמה אישית של האזור המוחי המגורה וללא מתן סלקטיבי של גירויים רק במצבים שבהם מזוהה פעילות משובשת. גירוי מוחי עמוק ניתן כיום במסגרת ניסיונית למספר מחלות שמערבות את מערכת העצבים המרכזית, לרבות פרקינסון, אפליפסיה וכן הפרעות פסיכיאטריות נוספות מלבד דיכאון עמיד, לרבות טיפול בהפרעה טורדנית-כפייתית (אובססיבית קומפולסיבית) OCD קשה ועמידה לתרופות.
במטה אנליזה מסין שבחנה את יעילות הטיפול בגירוי מוחי עמוק לדיכאון עמיד, שממצאיה פורסמו באפריל 2021 בכתב העת Frontiers in Neuroscience נמצא כי 56% מהמטופלים מגיבים לשיטה, ב-35% היא מובילה לריפוי מדיכאון וב-14% בלבד מתועדת חזרה של תסמיני הדיכאון לאחר הוצאת הקוצב המוחי. החוקרים מציינים כי נדרשים מחקרים גדולים יותר כדי לוודא ששיטה זו אכן יעילה.