מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

חוט שדרה

מנהלי קהילה

ד
ד"ר ודים בלובשטיין
סגן מנהל המחלקה לשיקום שדרה ומנהל היחידה לאורודינמיקה ושיקום שליטה בשתן, בית החולים לוינשטיין מומחה ברפואת שיקום ובעל ניסיון רב בטיפול ושיקום נפגעי שדרה. חבר סגל בחוג לרפואת שיקום. ד"ר בלובשטיין סיים את לימודי הרפואה ברוסיה והתמחה שם ברפואה פדיאטרית. בשנת 93' עלה לארץ, סיים התמחות ברפואה שיקומית ומאז עובד בבית החולים לוינשטיין כרופא בכיר במחלקה לנפגעי שדרה. 
תמר פולאק
תמר פולאק
סגנית אחות אחראית במחלקה לשיקום שדרה, בית החולים לוינשטיין בעלת תואר ראשון בסיעוד ותואר שני בסוציולוגיה רפואית. בעלת ידע ומומחיות בתחום הטיפול והשיקום בנפגעי חוט שדרה.
פרופ' עמירם כ
פרופ' עמירם כ"ץ
פרופסור כ"ץ ניהל את המחלקה לשיקום שדרה במרכז הרפואי לשיקום לוינשטיין עד 30.6.2022. מאז, עוסק בייעוץ, הוראה ומחקר במחלקה וגם בייעוץ פרטי. פרופסור כ"ץ ניהל את בית החולים לוינשטיין משנת 2011 עד יולי 2019. עוד קודם לכן שימש בתפקידים שונים בבית החולים לוינשטיין החל משנת 1983. את תפקידו כמנהל המחלקה לשיקום שדרה, הוא מילא משנת 1994. פרופסור כ"ץ הוא מומחה ברפואה פיסיקלית ושיקום ובעל תואר נוסף כדוקטור לפילוסופיה (בחוג לפיזיולוגיה באוניברסיטת תל אביב). פרופ' כ"ץ השתלם בטיפול בפגיעות חוט שדרה ב- Stoke-Mandeville באנגליה והיה חבר בוועדה המדעית של החברה הבינלאומית לחוט שדרה ISCoS. יחד עם כל צוות המחלקה לשיקום שדרה בלוינשטיין פיתח סולם הערכה תפקודית לנפגעי חוט שדרה שמכתיב כיום יעדי טיפול שיקומי בנפגעי חוט שדרה במדינות רבות בכל העולם. פרטים נוספים ב- www.catzamiramprof.com
סיון אבנרי
סיון אבנרי
פיזיותרפיסט,מדריך קליני ובעל תארים ראשון ושני בפיזיותרפיה. (אוניברסיטת תל אביב)עובד בבית החולים לוינשטיין מאז 2001.אחראי על שירותי הפיזותרפיה במחלקה לשקום שדרה.
הדס טרייסמן
הדס טרייסמן
מרפאה בעיסוק אחראית, המחלקה לשיקום שדרה, בית החולים לוינשטיין בעלת תואר שני וותק של 14 שנה. התמחתה בתחום שיקום שדרה ובנושא זה כתבה גם את התזה
שרון רצהבי
שרון רצהבי
שרון רצהבי, פסיכולוגית רפואית מומחית. תואר ראשון מאוניברסיטת תל אביב, תואר שני מהמכללה האקדמית תל אביב יפו, בית ספר לפסיכותרפיה פסיכואנליטית באוניברסיטת חיפה. עבדה כפסיכולוגית בבית החולים רמב"ם ובבית החולים כרמל בחיפה עם אנשים המתמודדים עם מגוון מחלות ופציעות. כיום פסיכולוגית אחראית במחלקה לשיקום שדרה בבית לוינשטיין.

מובילי קהילה

שמואל-עדיני
שמואל-עדיני
פגוע חוט שדרה צווארי לאחר ניתוח להוצאת גידול אינטראמודולרי בגובה חוליות C2-C5 . חסר תחושה שיטחית ועמוקה.נכה בהגדרות הרפואיות,בריא בראש ובנחישות. כתבתי ספר \"שדרה כחוט השערה\" (פורסם באינטרנט) המתאר את נחישותי השיקומית בתקופה של מספר שנים ואת \"מלחמותי\" בכל התחומים הרפואיים והבירוקרטיים על מנת לחזור ולהשתלב בחברה כשווה.
כמוניחוט שדרהחדשותשתל אלסטי לחוט השדרה אפשר לחולדות משותקות ללכת

שתל אלסטי לחוט השדרה אפשר לחולדות משותקות ללכת

מדענים פיתחו שתל חדשני באמצעותו ניתן לטפל בחוט שדרה פגוע. ניסויים בחולדות הסתיימו בהצלחה


(צילום: EPFL)
(צילום: EPFL)

תוצאות מבטיחות למחקר בשתל חוט שדרה אלקטרוני חדשני. השתל עשוי מחומר אלסטי ולכן מצליח להשתלב עם חוט השדרה ולזוז עמו, וכך מאפשר להתגבר על בעיות שנמצאו בשתלים קודמים שפותחו לחוט השדרה, שהיו קשיחים ולא גמישים ולכן גרמו לדלקתיות ונדחו על ידי הגוף מהר מאוד. במחקר החדש חולדות עם חוט שדרה פגוע שהושתל בהן השתל חזרו ללכת.

 

חוט השדרה הוא צרור של עצבים העובר דרך עמוד השדרה ומחבר את המוח לשאר חלקי הגוף. תפקידו של חוט השדרה לאסוף אינפורמציה מאברי הגוף, לשלוח אותה למוח ולהיפך. נזק בחוט השדרה עלול לגרום במידה כלשהי לשיתוק או אובדן תחושה – בהתאם לחומרת הפגיעה.

 

מדענים רבים ברחבי העולם מפתחים ובודקים שיטות שונות שמטרתן לסייע לנפגעי חוט שדרה לקבל חזרה יכולות תנועה ותחושה. שתלים אלקטרוניים הם אחד הכיוונים שנבדקים. שתלי חוט שדרה אלקטרוניים שפותחו בעבר לא סיפקו את הסחורה, מכיוון שהם קשיחים ולא גמישים, בעוד שהרקמה החיה בה הם מושתלים היא רכה וגמישה. כאשר הרקמות זזות או נמתחות הן מתחככות בשתל הנוקשה והחיכוך המתמיד הזה יוצר לאחר זמן מה דלקת, רקמת צלקת ודחייה של השתל.

 

מדענים מה-École Polytechnique Fédérale de Lausanne בשוויצריה שיערו כי שתל שיהיה בעל תכונות מכאניות מתאימות לאלה של הרקמה בה הוא מושתל, יפעל טוב יותר ויחזיק מעמד זמן רב יותר. בשיתוף עם מומחים רבים מתחומים שונים, הם עיצבו ופיתחו שתל אלקטרוני רך ונמתח, שהמבנה והאלסטיות שלו הם כמו של הקרום החיצוני והעבה ביותר המכסה את מערכת העצבים המרכזית (המוח וחוט השדרה) המכונה דורה או הקרום הקשה (Dura mater). השתל המכונה e-Dura מיועד להשתלה בניתוח מתחת לשכבת הדורה בחוט השדרה ופועל באמצעות שליחת אותות חשמליים ואותות כימיים.

 

 

 

במחקר, שממצאיו פורסמו בסוף השבוע האחרון בכתב העת המדעי Science Magazine, החוקרים בחנו את השתל החדש בחולדות. בשלב הראשון הם השוו את התפקוד של השתל הרך לתפקוד של שתלים קשיחים רגילים. כל סוג של שתל הושתל בחלק התחתון של חוט השדרה של חולדות בריאות. במשך שישה שבועות החוקרים בדקו את התנועות של החולדות ומצאו כי אלו שהושתלו בהן שתלים רכים יכלו לזוז ולהתנהג כרגיל, בעוד שאלו עם השתלים הקשיחים התחילו לסבול מבעיות ביכולת התנועה שלהן שבוע עד שבועיים לאחר הניתוח, בעיות שהלכו והחמירו ככל שהזמן עבר.

 

כאשר הם בחנו את חוט השדרה של החולדות לאחר שהשתלים הוסרו, החוקרים מצאו כי בחולדות שהושתלו בהן שתלים קשיחים הייתה דלקת משמעותית ועיוותים בחוט השדרה, בעוד שבחולדות עם שתלים רכים לא נמצאו תופעות לוואי כאלו.

 

בשלב הבא הם בחנו אם השתל החדש יכול לשחזר יכולת תנועה בחולדות עם פגיעה בחוט השדרה שהובילה לשיתוק קבוע של שתי רגליים האחוריות. דרך השתל שהושתל בחולדות הועברו אותות חשמליים וטיפול תרופתי. החוקרים דיווחו כי השילוב של הגירוי החשמלי והכימי דרך השתל אפשר לחולדות המשותקות להזיז את שתי הרגליים האחוריות ואפילו ללכת.

 

למחקר אומנם תוצאות מבטיחות, אבל הוא עדיין בשלביו הראשונים. הוא מוכיח כי הטכניקה פועלת בחיות מעבדה, לפחות בטווח הקצר, אך נדרשים מחקרים נוספים לפני שניתן יהיה לדעת אם השתל החדש בטוח ויעיל להחזרת תנועה ויכולות אחרות בטווח הארוך בבני אדם.

 

 

Science 9 January 2015: Vol. 347 no. 6218 pp. 159-163