מטרת המחקר הנוכחי, היתה לבדוק את הסיכון לפתח יל"ד, הפרעה בתיפקודי הכליות ומחלות קרדיו-וסקולריות תוך 8 שנים לאחר שתיית מים מזוהמים ב - Escherichia coli O157:H7 וקמפילובקטר.

במחקר נכללו 1,067 משתתפים שגוייסו ל - Walkerton Health Study בין 2002-2005 לאחר שסבלו במאי 2000 מגסטרואנטריטיס בגלל זיהום במערכת המים העירונית. המעקב כלל מדידת לחץ דם, שתן למיקרואלבומין או eGFR ואבחנות של הרופאים על היארעות של אוטם שריר הלב, אירוע מוחי או אי ספיקת לב.

יחס הסיכון המתוקנן לפתח יל"ד או לסבול ממחלה קרדיו-וסקולרית היה 1.33 ו – 2.13 בהתאמה. יחס הסיכון המתוקנן לפתח את אחד הסמנים להפרעה כלייתית היה 1.15 (לא מובהק) ו- 3.41 להופעת שני המדדים (מובהק).

Clark WF, Sontrop JM, Macnab JJ, et al. Long term risk for hypertension, renal impairment, and cardiovascular disease after gastroenteritis from drinking water contaminated with Escherichia coli O157:H7: a prospective cohort study. BMJ. 2010;341:c6020.

הרעיון לביצוע המעקב אחרי האנשים שסבלו משלשול לאחר שתיית מים מזוהמים ב - E coli O157:H7 נבע ממספר מחקרים קודמים בהם נמצא שלטוקסינים שלו (Shiga) יש קולטנים בכליות שיכולים לגרום לנזק כלייתי ווסקולרי עד כדי הסתבכות ב - haemolytic-uraemic syndrome בילדים וגם לגרום לאיבוד של נפרונים והפרעה מערכתית בתיפקוד האנדותל בגלל אירועים מיקרו-אמבוליים ודלקתיים.

סינון-יתר בכליות לאחר הזיהום יכול לגרום ליל"ד ולהפרעה בתיפקודי הכליות. במחקר הנוכחי נמצא שגם מבוגרים ששותים מים מזוהמים, בעיקר בקולי וגם בקמפילובקטר, נמצאים בסיכון מוגבר ליל"ד, להפרעה בתיפקודי הכליות ולמחלה קרדיו-וסקולרית. החוקרים משערים שמחלת כלי הדם בגלל ריבוי של ציטוקינים דלקתיים וגורמי צמיחה מיקרו-תרומבוטיים יכולה להסביר את העלייה באירועים הקרדיו-וסקולריים באלו שסבלו משלשול. על כל פנים, תוצאות מחקר זה מראות שיש צורך במעקב שנתי של לחץ הדם ותיפקודי הכליות באנשים שסבלו משלשול שנגרם ע"י E coli O157:H7

מתוך אתר החברה הישראלית ליל"ד

http://www.ish.org.il/dec2010.asp