שוקולד העשיר במוצקי קקאו הוא אמנם ממתק שעשוי להכיל כמות גבוהה של קלוריות וסוכרים, אך יחד עם זאת קקאו עשיר גם בוויטמינים, מינרלים ונוגדי חמצון המצויים בפולי הקקאו, ומלווה באיכויות בריאותיות שונות, בין השאר במניעת מחלות לב וכלי דם וסרטן.

שימוש בקקאו למאכל החל עוד בתרבויות העתיקות של אנשי שבט המאיה והאצטקים בדרום ומרכז אמריקה. בסוף המאה ה-16 הובא הקקאו לאירופה ובמאות האחרונות נפוץ בעולם וצבר לו קהל אוהדים גדול.

השוקולד הוא מאכל נפוץ בעולם וגם בישראל. לפי סקרי חברות מסחריות שמתפרסמים בשנים האחרונות, שיעור גבוה מהישראלים אוכלים שוקולד בקביעות, לפי אחד הסקרים מעל ל-80% מדי שבוע וקרוב ל-40% מדי יום.

בהשוואה עולמית של האתר World Population Review, הנסמכת על עבודות במדינות השונות, צריכת השוקולד הממוצעת בישראל היא מהגבוהות בעולם, ונאמדת בכ-11.81 גרם בממוצע לאדם ביום, על בסיס נתוני 2022. צריכה זו גבוהה בהרבה ממדינות באזור המזרח התיכון, למשל 1.48 גרם ליום בירדן ו-0.08 גרם ליום במצרים, וכן גבוהה מהממוצע בהודו (0.02), סין (0.09), קנדה (0.2), רוסיה (1.09), גרמניה (2.71), ארה"ב (3.14) ויפן (3.76) ודומה לזו שנמדדת באירופה שבה שיאני צרכני השוקולד – צרפת (9.45), בריטניה (12.79) ודנמרק (16.05 גרם לאדם ליום). יש לציין כי ההשוואות בנושא אינן מדויקות. בהשוואה נוספת לצריכת השוקולד הממוצעת השנתית, בראש הטבלה מובילות שוויץ (8.8 ק"ג לאדם לשנה), ואחריה גרמניה (8.4), אירלנד (8.3), בריטניה (8.2), נורבגיה (8), שבדיה (7.9), דנמרק (7.5) והולנד (7.4).

בשנים האחרונות התחדדו המעלות הרפואיות של השוקולד האיכותי המכיל אחוזים גבוהים של מוצקי קקאו. על רקע מרכיביו הבריאים, מחקרים לאחרונה מזוהים יתרונות אצל חובבי השוקולד אפילו בהארכת תוחלת החיים. ממצאים ממחקר אמריקאי נרחב בהשתתפות 84,709 נשים לאחר גיל המעבר, שממצאיו פורסמו ביוני 2023 בכתב העת Journal of the Academy of Nutrition and Dietetics מצא כי כעבור עשרים שנות מעקב, אכילת שוקולד מפחיתה את הסיכון לתמותה מכל הסיבות. בהשוואה למי שאינן מורגלות באכילת שוקולד, מי שאכלו כמנת שוקולד בשבוע היו בסיכון נמוך ב-5% לתמותה; מי שאכלו 3-1 מנות שוקולד שבוע היו בסיכון נמוך ב-7% לתמותה מכל הסיבות, ומי שאכלו שוקולד מדי יום היו בסיכון נמוך ב-10% לתמותה מכל הסיבות. מחקר זה מצא גם קשר בין אכילת שוקולד לתמותה ממחלות לב וכלי דם ומדמנציה, אך לא זיהה קשר לתמותה מסרטן.

בעבודה נוספת של חוקרים מסין שבחנו נתוני מחקר מעקב מפינלנד (מחקר ATBC), שממצאיה פורסמו באפריל 2022 בכתב העת European Journal of Epidemiology, נמצא כי במעקב של כ-30-27 שנים צריכת שוקולד הייתה מלווה בירידה בסיכון הכולל לתמותה, כאשר בהשוואה לחמישון התחתון של הצריכה, אלו שצרכו את הכמות הגבוהה ביותר של שוקולד בחמישון העליון היו בסיכון נמוך ב-12% לתמותה מכל הסיבות. בעבודה זו נמצא כי אכילת שוקולד מרובה הייתה גם מלווה בירידה של 13% בסיכון לתמותה ממחלות לב וכלי דם וירידה של 12% בסיכון לתמותה מסרטן.

איך מיוצר השוקולד ומהו שוקולד בריא?

השוקולד מופק למעשה מפולי הקקאו שגדלים בתוך תרמילי עץ הקקאו. הרכבו הכימי כולל תרכובת שומנים במבנה כימי של טריגליצרידים שהיא 'חמאת הקקאו', וכן מרכיבים נוספים שיחד מהווים את 'מוצקי הקקאו', ובהם חלבונים, סוכרים, ויטמינים, מינרלים ונוגדי חמצון, סיבים תזונתיים וקפאין ומרכיבים נוספים – והם אלה שמקנים למאכל את מרבית סגולותיו הבריאותיות. פולי הקקאו מועברים תהליכי תסיסה, קלייה וטחינה שהם המקור לארומת השוקולד ה"משכרת", ובהם מופרד השוקולד לחמאת הקקאו והמוצקים שהתמהיל ביניהם הוא שמבחין בין סוגי השוקולד השונים על המדף ובאיכותם.

שוקולד מריר עשיר הוא כזה שמכיל את מירב מוצקי הקקאו, באחוזים משתנים, ומסיבה זו אף יש שמכנים שוקולד עם אחוז מוצקי קקאו גבוה כ'סופר פוד'. בתהליך ההכנה של שוקולד חלב מוספים גם סוכרים ואבקת חלב, ואחוז מוצקי הקקאו לרוב נמוך מ-60%, באופן שכבר אינו מאפשר לייחס לו תכונות בריאות משמעותיות. ואילו שוקולד לבן מכיל למעשה רק את חמאת הקקאו וללא מוצקי הקקאו, ולכן לא מצויים בו כמעט כלל יתרונותיו הבריאותיים של השוקולד, והוא למעשה אינו שוקולד כהלכתו. לצד השוקולד, בשווקים נמכרים מוצרי מזון המכילים צימקאו – תחליף שוקולד המכיל כמות נמוכה מאוד של קקאו בתוספת סוכרים ושומנים, כאשר במקום חמאת הקקאו שמקורה בפולי הקקאו, הצימקאו מכיל שומן צמחי מוקשה. מוצר זה נחשב לזול משוקולד, ואינו מכיל כלל את מרכיביו הבריאים. 

"באופן כללי, לא כל מזון עם יחסי ציבור של מזון בריא הוא בהכרח בריא בכל מצב, והעניין מתחדד בכל הקשור לשוקולד", אומרת מריאנה אורבך, מנהלת היחידה לתזונה ודיאטה במחוז דן-פ"ת בשירותי בריאות כללית. לדבריה, "כדי ששוקולד יהיה ראוי להיקרא שוקולד ויוסיף בריאות לאדם, הוא צריך להיות עם אחוז מוצקי קקאו של 60% או 70% ומעלה. לא כל ממתק שכתוב עליו 'שוקולד' הוא בכלל שוקולד, שלא לדבר על מוצרים שעל אריזותיהם כתוב 'בטעם שוקולד' כמו הממרחים בטעם שוקולד, שם כמות הקקאו אינה מספקת כדי להיקרא שוקולד לפי תקנות המזון. מי שחושב שאכילת שוקולד חלב עם 30% מוצקי קקאו תתרום לבריאותו – טועה. רוב המחקרים על יתרונות השוקולד בדקו שוקולדים איכותיים שיש בהם אחוז גבוה של מוצקי קקאו. אם רוצים להנות מהיתרונות הבריאותיים של השוקולד – מומלץ להשקיע בשוקולדים איכותיים יותר ובאכילה בכמות מתונה יותר".

תהליך הכנת השוקולד. רק מוצר עשיר במוצקי קקאו יכול להיחשב לבריאותי (צילום: Shutteerstock)

מה מכיל שוקולד?

שוקולד הוא מאכל מענג ומעורר תשוקה, ומכיל מרכיבים בריאים ובהם ויטמינים, מינרלים ונוגדי חמצון המצויים במוצקי הקקאו, לצד כמות בלתי מבוטלת של קלוריות וסוכרים.

קלוריות: בשוקולד כמות גבוהה יחסית של קלוריות. לפי נתוני משרד החקלאות האמריקאי (USDA), במאה גרם שוקולד מריר עם 70% עד 85% מוצקי קקאו יש 598 קלוריות, ובמאה גרם שוקולד חלב 511 קלוריות. בשוקולד מריר 1.37% מים.

"לאור כמות הקלוריות הגבוהה בשוקולד, מומלץ לאכול אותו במנות קטנות", מציינת אורבך, "ידוע שקשה מאוד להפסיק לאכול חבילת שוקולד, אבל צריך לזכור שלמעשה אחרי 4-3 ביסים – בלוטות הטעם כבר נסתמות ולמעשה כבר אין הנאה מהטעם של המוצר. במקום לטרוף חבילה שוקולד, אפשר לקחת קובייה אחת ולהניח על הלשון כדי להנות מהטעם לאורך זמן. מומלץ לקנות שוקולדים שנמכרים במנות קטנות ובאריזות נפרדות, כמו דפי שוקולד איכותיים שארוזים בנפרד, שכמות מוצקי הקקאו בהם גבוהה".

פחמימות: כמחצית (45.9%) מתכולתו של השוקולד המריר מורכבת מפחמימות, וכרבע מתכולתו (24%) היא סוכרים מסוג סוכרוז. בשוקולד המריר כמות גבוהה יותר של 60% פחמימות, שרובם המוחלט סוכרים שמוספים למוצר. על רקע כמות הסוכר הגבוהה בשוקולד – מומלץ לצרוך אותו במתינות.

האינדקס הגליקמי של שוקולד מריר נחשב לנמוך – 23 יחידות, בהשוואה לסוכר פשוט (גלוקוז) שערך האינדקס הגליקמי שלו הוא 100 יחידות, ולכן אנשים עם סוכרת יכולים לאכול אותו בכמות סבירה, מאחר שהוא מעלה באיטיות את רמות הסוכר בדם. לממתקים מבוססי שוקולד חלב אינדקס גליקמי של כ-60-50 יחידות.

שומנים: בשוקולד כמות מכובדת של שומנים: בשוקולד מריר 42.6% שומנים, ובשוקולד מריר 28.9% שומן. בשוקולד מריר מצויות גם חומצות שומן חד בלתי רוויות שמיוחסים להן יתרונות בריאותיים, בהן חומצה אולאית, וכן חומצות שומן רוויות, ובהן חומצה סטארית וחומצה פלמיטית.

חלבונים: שוקולד אינו מהווה מקור מומלץ לחלבונים מהצומח. בשוקולד מריר 7.8% חלבון ובשוקולד חלב 6.7% חלבון.

סיבים תזונתיים: בשוקולד גם סיבים תזונתיים שתורמים לתנועתיות ותפקוד תקין של מערכת העיכול ומשרים תחושת שובע. במאה גרם שוקולד מריר 10.9 גרם סיבי תזונתיים ובמאה גרם שוקולד חלב 2.2 גרם סיבים.

ויטמינים: בשוקולד מריר מספר ויטמינים עם תרומה לבריאות, ובהם ויטמין A (39 יחידות בינלאומיות למאה גרם) וויטמין B6 (0.038 מ"ג).

מינרלים: בשוקולד מריר ריכוזים משמעותיים של מינרלים שיש להם תרומה בריאותית. במאה גרם שוקולד מריר 715 מ"ג אשלגן, 308 מ"ג זרחן, 228 מ"ג מגנזיום, 73 מ"ג סידן, 20 מ"ג נתרן, 11.9 מ"ג ברזל, 3.31 מ"ג אבץ, 1.95 מ"ג מנגן ו-1.77 מ"ג נחושת. במאה גרם שוקולד מריר 66% מהכמות  היומית המומלצת של ברזל, 30% מהכמות המומלצת של זרחן ו-18% מהכמות המומלצת מאשלגן. איגוד הלב הישראלי ואיגוד הדיאטנים בישראל יצאו בשנים האחרונות בקריאה משותפת להעלאת צריכת המגנזיום באוכלוסייה למניעת תחלואה לבבית, כאשר לפי ההמלצות יש לשים דגש על מזונות עשירים במגנזיום ובהם ירקות עליים ירוקים, אבוקדו, אגוזים, דגנים מלאים, קטניות, מספר מאכלי ים וכן שוקולד.

נוגדי חמצון: מוצקי הקקאו שמהווים בסיס להכנת שוקולד עשירים בנוגדי חמצון פוליפנולים, ובעיקר פלבנואידים וקטצ'ין (catechin) ואפיקטצ'ין (epicatechin) המצויים גם בתה שחור וירוק. במחקר מעבדה מדרום קוריאה שפורסם עוד בדצמבר 2003 בכתב העת Journal of Agricultural and Food Chemistry התברר כי כמות הפוליפנולים בשוקולד מריר גבוהה יותר מזו שמצויה בתה וביין אדום. "קקאו הוא נוגד חמצון חזק מאוד, ולכן תורם למניעת נזקים בכלי הדם ויש לו תכונות נוגדות תהליכים דלקתיים, סרטניים וניווניים", מדגישה אורבך.

קפאין: קפאין הוא חומר פסיכואקטיבי ממריץ שמהווה גם נוגד חמצון, המצוי בפולי קפה ובתמציות תה וכן בפולי קקאו ובמספר צמחים נוספים. לפי נתוני משרד החקלאות האמריקאי, במאה גרם אבקת קקאו יש 230 מ"ג קפאין, ב-100 גרם שוקולד מריר 43 מ"ג קפאין, וכמות נמוכה יותר מצויה במאה גרם שוקולד חלב (20 מ"ג קפאין).

מתילקסנטין: מתילקסנטין היא למעשה קבוצה של תרכובות המצויות בקקאו בשוקולד, אשר נחשבות רעילות לבעלי חיים, ולכן אסור להאכיל חיות בשוקולד – למשל כלבים. לבני אדם המתילקסנטין הוא חומר מעורר וממריץ, ומוסיף להשפעה דומה של הקפאין המצוי גם כן בשוקולד. בין נגזרות המתילקסנטין המצויות בשוקולד החומר 'תיאוברומין', שמיוחסות לו סגולות של השראת עונג והקלה בשיעול.

לציטין: לציטין הוא חומר מתחלב שמצוי ברמות נמוכות בפולי הקקאו, ולרוב לציטין המופק מפולי סויה מוסף בתהליך ההכנה של שוקולד ומסייע להמסה של פולי הקקאו. לציטין משמש בתעשיית המזון בהכנת מוצרי מזון רבים נוספים.

היתרונות הבריאותיים של שוקולד

מניעת מחלות לב וכלי דם

מספר עבודות בעשורים האחרונים מחזקות את הקשר שבין אכילת שוקולד, ובעיקר שוקולד מריר עם אחוזים גבוהים של מוצקי קקאו, לבין ירידה בסיכון למחלות לב וכלי דם. במחקר מסין שנסמך על ממצאי נתונים ממאגר המחקר הבריטי UK Biobank, שממצאיו פורסמו בינואר 2024 בכתב העת Scientific Reports נמצא כי צריכה של שוקולד מריר מלווה בירידה של 31% בסיכון לפקקת ורידים – קרישי דם בוורידי הגוף.

חוקרים אמריקאים מאוניברסיטת הרווארד דיווחו בפברואר 2011 בכתב העת Clinical Nutrition על ממצאי מחקר בהשתתפות 2,217 נבדקים במימון המכון הלאומי ללב, ריאות ודם בארה"ב (NHLBI), שמצא כי צריכת שוקולד באופן תדיר מורידה בעקביות את הסיכון לטרשת עורקים בעורקים הכליליים המזרימים דם ללב, כאשר הסיכון לתופעה שמהווה גורם סיכון להתקפי לב יורד ב-6% בצריכת שוקולד 3-1 פעמים בחודש, יורד ב-22% בצריכת שוקולד לפחות פעם בשבוע, ויורד ב-32% בצריכת שוקולד 32% בשבוע ולמעלה מכך.

במחקר מעקב מדנמרק שפורסם באוגוסט 2017 בכתב העת Heart נמצא קשר בין צריכה קבועה של שוקולד לירידה של עד 20% בסיכון להתפתחות הפרעת קצב מסוג פרפור פרוזדורים. במחקר מעקב משבדיה שממצאיו פורסמו בינואר 2017 בכתב העת American Heart Journal נמצא קשר בין צריכת שוקולד מתונה לירידה של עד 18% בסיכון לאשפוזים ותמותה מאי ספיקת לב. גם ממצאי מחקר המעקב האמריקאי "מחקר האחיות" שפורסמו בסתיו 2010 הצביעו על תועלת של אכילת שוקולד מתונה במניעת אי ספיקת לב.

במחקר מעקב נרחב מיפן שבוצע בקרב נבדקים בגילי 76-44, שממצאיו פורסמו במאי 2017 בכתב העת Atherosclerosis, נמצא כי במעקב שנמשך 12.9 שנים בממוצע, צריכת שוקולד בקביעות הובילה לירידה של 16% בסיכון לשבץ מוחי אצל נשים. במחקר נצפתה גם ירידה של 6% בסיכון לשבץ אצל גברים כתוצאה מאכילת שוקולד – אולם ממצא זה לא היה מובהק סטטיסטית. 

מקור ההשפעה המטיבה של קקאו ושוקולד מריר על בריאות הלב ככל הנראה במרכיבים הבריאים שבמוצקי הקקאו – סיבים תזונתיים, ויטמינים, מינרלים ובעיקר נוגדי חמצון פלבנואידים. כמו כן, הודגם בעבודות כי צריכת שוקולד משפרתי את הפעילות הביולוגית של תחמוצת החנקן (NO) בנוזל הדם ובכל מסייעת לשיפור תפקוד השכבה הפנימית של כלי הדם – האנדותל, ולמניעת הצטברות רובד טרשתי בכלי הדם.

מספר מחקרים קושרים בין אכילת שוקולד להפחתה בגורמי סיכון למחלות לב. במחקר מסין שהתבסס על נתונים מבריטניה ופורסם בינואר 2024 נמצא כי צריכת שוקולד מריר מלווה בירידה של 27% בסיכון ליתר לחץ דם. מטה אנליזה של חוקרים מאוסטרליה שפורסמה בשנת 2010 מצאה כי אכילת שוקולד מריר מלווה בהתרחבות כלי דם וירידה בלחץ הדם. מטה אנליזה שפורסמה ביוני 2021 הדגימה כי צריכת שוקולד בקביעות מלווה בירידה ממוצעת של 15.49 מ"ג/ד"צ ברמות הכולסטרול הרע LDL בדם. מחקר מפינלנד שפורסם עוד בנובמבר 2004 מצא כי צריכת שוקולד מריר מלווה בעלייה של עד 13.7% ברמות הכולסטרול הטוב HDL בדם – כשעליה זו בולטת יותר ככל שאחוז מוצקי הקקאו בשוקולד גבוהים יותר. במחקר נפתה עלייה שולית ולא מובהקת ברמות הכולסטרול הטוב גם בצריכת שוקולד לבן.

מניעת סרטן

מחקרים מזהים קשר בין צריכת שוקולד לירידה בסיכון לסרטן, גם כאן תוך דגש על שוקולד מריר העשיר במוצקי קקאו. לצד מחקרים כללים על ירידה בסיכון לתמותה מסרטן, מצטברות עדויות על ירידה בתחלואה בסוגים ספציפיים של גידולים סרטניים. מחקרים בתנאי מעבדה ובחיות הדגימו כיצד שוקולד מעודד השמדה עצמית (אפופטוזיס) של תאים ממאירים. כך, לדוגמא, מחקר אמריקאי בחולדות שפורסם בשנת 2013 בכתב העת Nutrition & Cancer מצא כי שוקולד מריר מסייע בהפחתת מסלולים דלקתיים ובמניעת תהליכים ממאירים במערכת העיכול.

עם זאת, ממצאים לגבי השפעות השוקולד על סרטן עדיין אינן חד משמעיות. במחקר אמריקאי נרחב בהשתתפות 161,808 נשים לאחר גיל המעבר, שפורסם בפברואר 2021 בכתב העת Journal of the Academy of Nutrition and Dietetics, נמצא כי במעקב של 14.8 שנים בממוצע, אכילת שוקולד לא הייתה מלווה בשינוי לרעה או לטובה בסיכון לסרטן שד חודרני, ואף הייתה מלווה בעלייה של 18% בסיכון לסרטן המעי הגס לאלו שאכלו שוקולד יותר מפעם בשבוע, בהשוואה לאלו שאכלו שוקולד עד פעם בחודש. בתחילת 2016 מתחו מדענים אמריקאים ביקורת על פרסום ממצאי מחקר ולפיו שוקולד מריר מסייע במניעת סרטן הלבלב על רקע תכולה גבוהה של מגנזיום, בטענה כי מדובר בממצאים מטעים.

שוקולד וירידה במשקל

ככלל, שוקולד הוא ממתק, ולכן צריכתו באופן לא מבוקר תוביל לעלייה במשקל. כך במחקר מעקב אמריקאי מאוניברסיטת הרווארד שכלל 107,243 נשים לאחר גיל המעבר, שממצאיו פורסמו במארס 2015 בכתב העת Obesity, נמצא כי בהשוואה למי שצרכו פחות מרבע חבילת שוקולד קטנה (25 גרם) לחודש, מי שצורכים בקביעות כמות זו אחת לשבוע עד חודש מוסיפים בממוצע 0.76 ק"ג למשקלם כעבור שלוש שנים, אלו שאוכלים כמות זו אחת לשלושה ימים עד שבוע צוברים במשקל 0.95 ק"ג, ואלו שאוכלים כמות שכזו יותר משלושה ימים השבוע מוסיפים למשקלם בממוצע 1.4 ק"ג בחלוף שלוש שנים.

אולם יחד עם זאת, כשמנטרלים את הסוכרים והחלב, צריכה של מוצרים עם אחוזי קקאו גבוהים מלווה דווקא בירידה במשקל. מטה אנליזה שפורסמה במארס 2024 בכתב העת Journal of Functional Foods מצאה כי צריכת מוצרי קקאו מלווה בירידה במדדי משקל עודף, לרבות ירידה של 0.26 ק"ג במשקל הממוצע, ירידה של 0.16 יחידות במדד ההשמנה BMI וירידה של 0.69 ס"מ בהיקף המותניים. צריכה של 20 גרם מוצרי קקאו ליום למשך ארבעה שבועות לוותה בירידה ממוצעת של 0.35 ק"ג במשקל. כמו כן, מחקר שפורסם בשנת 2015 בכתב העת Journal of Gastroenterology and Hepatology Research, הדגים כי צריכה יומית של 30 מ"ג שוקולד מריר עם 83% מוצקי קקאו במשך שלושה חודשים אצל נבדקים עם כבד שומני מלווה בירידה בשומן העודף ובמדד ההשמנה BMI. 

במחקר מארה"ב שפורסם במארס 2012 בכתב העת JAMA Internal Medicine נמצא כי אכלית שוקולד מלווה בירידה במדד ההשמנה BI, למרות שהיא מעלה את צריכת הקלוריות, ככל הנראה כתוצאה מהשפעות מטבוליות אחרות, שבאות לידי ביטוי גם בירידה בלחץ הדם וברמות הכולסטרול הרע LDL בדם.

בעבודה של חוקרים מדנמרק, שפורסמה בדצמבר 2011 בכתב העת Nutrition & Diabetes, נמצא כי צריכת שוקולד מריר מעודדת יותר שובע ומפחיתה מהחשק לאכילת דברי מתיקה נוספים – יותר מאשר צריכה של שוקולד חלב.

שוקולד מריר – מעודד שובע יותר משוקולד חלב (צילום: Shutterstock)

מניעת סוכרת סוג 2

הרוב המכריע של מוצרי השוקולד מכילים גם תוספת סוכר, ואולם בדומה להשמנה – גם לגבי סוכרת מחקרים שמתמקדים במוצרים עם אחוזים גבוהים של מוצקי קקאו מדגימים דווקא ירידה בסיכון לסוכרת סוג 2. למשל, ניתוח ממצאי מחקר מעקב בקרב 18,235 רופאים שנערך באוניברסיטת הרווארד בארה"ב, שממצאיו פורסמו בפברואר 2015 בכתב העת American Journal of Clinical Nutrition, העלה כי במעקב של 9.2 שנים, צריכת שוקולד הייתה מלווה בירידה בסיכון להתפתחות סוכרת סוג 2, כאשר הסיכון היה נמוך ב-17% בקרב מי שצרכו שתי מנות שוקולד או יותר ליום, בהשוואה לנבדקים שלא צרכו שוקולד בקביעות.

הסיבה להשפעות המיטיבות של מוצרי קקאו על הסיכון לסוכרת קשורה בין השאר לתכולת נוגדי החמצון בקקאו שמפחיתים פעילות דלקתית. כמו כן, בניסויים בחיות נמצא כי שוקולד משפיע על ירידה בתנגודת לאינסולין.

הפחתת דלקתיות וזיהומים

מחקרים מדגימים כי נוגדי חמצון פלבנואידים המצויים בפולי קקאו מובילים לירידה בפעילות דלקתית, לרבות הפחתת רמות של חלבונים-ציטוקינים מגבירי דלקתיות בדם כמו 'TNF אלפא' והאינטרלוקינים 1 בטא, 2, 4 ו-5.

מחקר מברזיל שממצאיו הוצגו בפברואר 2023 בכנס מדעי ובכתב העת Clinical Nutrition, מצא כי צריכת שוקולד מריר מלווה בירידה בהפרשת החלבון-ציטוקין TNF אלפא בקרב חולים עם אי ספיקת כליות המטופלים בדיאליזה. חלבון זה מהווה בשנים האחרונות יעד של תרופות ביולוגיות לדיכוי תהליכים דלקתיים כרוניים.

ממצא זה גם מסביר לטענת חוקרים מסוימים את הירידה בתחלואה לבבית אצל אכלני שוקולד, שכן זו לרוב מאופיינת בפעילות דלקתית מוגברת.

באופן דומה, מחקרים מזהים קשר בין אכילת שוקולד למניעת תהליכים דלקתיים שמאפיינים זיהומים שונים. כך, למשל, חוקרים אמריקאים מאוניברסיטת צפון קרוליינה הדגימו כיצד אכילת שוקולד מריר חושפת את הגוף למרכיב בשם Flavan-3 שמונע שכפול של תאי הנגיף מחולל מגפת הקורונה העולמית.

בריאות הנפש

מספר עבודות מצביעות על השפעה מיטיבה ומנחמת של אכילת שוקולד על בריאות הנפש. במחקר אמריקאי שהתבסס על נתוני סקר הבריאות והתזונה הלאומי במדינה (NHNES) לשנים 2008-2007 ו-2014-2013 בהשתתפות 13,626 נבדקים בוגרים, שממצאיו פורסמו ביולי 2019 כתב העת Depression and Anxiety, התברר כי צריכה קבועה של שוקולד מריר מלווה בירידה של 70% בסיכון לתסמיני דיכאון. נבדקים שדיווחו על צריכת שוקולד גבוהה במיוחד בכמות של 104 עד 454 גרם ליום היו בסיכון נמוך ב-57% לתסמיני דיכאון בהשוואה לאלו שלא אכלו שוקולד כלל.

מחקר מצומצם בקרב 60 סטודנטים מערב הסעודית, שממצאיו פורסמו באוקטובר 2014, הציג השפעות מנחמות של אכילת 40 גרם (קרוב לחצי חבילה קטנה) של שוקולד חלב או מריר ליום במשך שבועיים על מפחיתה תחושות מתח נפשי בקרב נשים. באוקטובר 2009 הדגימו חוקרים מגרמניה בכתב העת Journal of Proteome Research כי אכילת שוקולד מריר מלווה בירידה בהפרשת הורמוני לחץ – וככל הנראה מנגנון זה מסייע להפחתת מתח נפשי מוגבר.

מאמר סקירה בנושא מאוסטרליה קובע כי מרכיבים פסיכואקטיביים בשוקולד שיכולים להסביר את תחושת ההנאה ואף נטייה להתמכרות, כוללים את הקפאין, תיאוברומין, טירמין ופנילאתילאמין, אך כולם מצויים בו בריכוז נמוך מדי מכדי לעורר השפעה. בשוקולד גם שתי נגזרות של אננדמיד שנקשרת לקולטנים קנבינואידים במוח, כאלה המופעלים בתגובה לצריכת צמח הקנביס שנקשרו במחקרים לתחושת הנאה.

מחקרים בעיקר בחיות מעבדה הדגימו תהליכים עצביים מסוימים שמושפעים מאכילת שוקולד שעשויים אף הם להסביר את השיפור במצב הרוח, ובהם עלייה בהפרשת דופמין בגרעין האקומבנס במוח; הגברת  ההפרשה של המוליך העצבי סרוטונין, שהשפעה על עלייה ברמתו גם מאפיינת תרופות נוגדות דיכאון; והפעלה של קולטנים שנקשרים לתרופות משככות כאבים מקבוצת האופיאטים, שנמצא בהם מנגנון ממכר. הדמיות PET שבוצעו בקרב אנשים שאכלו שוקולד הדגימו שינויים בפעילות אזורים מוחיים הקשורים בהעלאת מוטיבציה.

עוד באוקטובר 1995 הדגים מחקר אמריקאי שפורסם בכתב העת Chemical Senses כיצד ריח שוקולד משפר את מצב העוררות ואת מצב הרוח. מספר מחקרים מדגימים השפעה של הארומה של שוקולד על בריאות הנפש והשראת רוגע. מחקרים בתחום הצרכנות מדגימים כיצד ארומה של שוקולד בחנויות שונות מעודדת קניות.

מפעל עלית המיתולוגי "בסוף רמת גן". ריח השוקולד משפר את העוררות ומצב הרוח (צילום: ארכיון עלית, Wikimedia Commons)

הפחתת עייפות

מספר מחקרים מצביעים על השפעות מיטיבות של אכילת שוקולד על הפחתת תחושות של תשישות מוגברת המאפיינות בין השאר מחלות נוירולוגיות שונות.

בדצמבר 2022 הדגימו חוקרים מיפן בכתב העת Behavioral Neurology כיצד אצל נבדקים בריאים אכילת שוקולד מרי מפחיתה תחושות תשישות, לצד שיפור בתפקוד הקוגניטיבי (ראו הרחבה בהמשך הכתבה) ועלייה בריכוז החומר האפור במוח.

באוקטובר 2017 דיווחו חוקרים מאוניברסיטת אוקספורד בריטניה בכתב העת Clinical Nutrition במחקר מצומצם, כי לפלבנואידים המצויים במשקה שוקו שהוכן משוקולד מריר השפעה המקלה על תשישות שמאפיינת את מחלת הטרשת הנפוצה.

בנובמבר 2010 הדגימו חוקרים מבריטניה כי צריכת שוקולד העשיר בפוליפנולים מלווה בירידה בתסמינים של תסמונת העייפות הכרונית (CSF).

שיפור התפקוד הקוגניטיבי

מספר מחקרים מספקים בשנים האחרונות ראיות ליכולתו של השוקולד לחדד יכולות חשיבה וקוגניציה. כך, למשל, בינואר 2009 דיווח וחוקרים מנורבגיה בכתב העת Journal of Nutrition על קשר בין תוספת של כ-10 גרם שוקולד ליום (כמה קוביות שוקולד בודדות) לבין שיפור תפקוד במבדקים קוגניטיביים. גם במחקר אמריקאי שפורסם במאי 2016 בכתב העת Appetite נמצא קשר בין אכילה קבועה של שוקולד לבין תפקוד משופר במבדקים שבוחנים זיכרון עבודה, זיכרון ויזואלי-מרחבי, סדר, מעקב, היגיון אבסטרקטי וכישורים שכליים נוספים.

השפעה זו של השוקולד מיוחסת לפלבנואידים המצויים בו, אשר הדגימו במחקרים בעבר קשר לשיפור תפקוד קוגניטיבי.

שיפור השינה

אמנם שוקולד מכיל קפאין, ולכן יש הממליצים שלא לאכול אותו לפני השינה עקב יכולתו להיות מעורר וממריץ, ואולם מספר מחקרים דווקא מזהים באכילת שוקולד יתרונות לשיפור איכות השינה והפחתת הסיכון להפרעות שינה.

מספר ניסויים מעבדתיים מזהים כי ריח השוקולד משרה רוגע ושינה. באפריל 2020 הדגימו חוקרים ממקסיקו בכתב העת Scientific Reports על סמך ניסוי במודלים של חולדות השפעה מיטיבה של אכילת שוקולד בשעות הבוקר בסידור שעון הגוף הפנימי (השעון הצירקדי) וכן על יתרון של השוקולד במניעת ג'ט לג לאחר טיסות ממושכות.

יתרונות בריאותיים נוספים

בריאות הכבד: עבודות מצביעות על השפעה מיטיבה של שוקולד על בריות הכבד ושיפור בקרב המתמודדים עם כבד שומני. במחקר לאומי מלוקסמבורג, שממצאיו פורסמו במאי 2016 בכתב העת British Journal of Nutrition נמצא כי צריכת שוקולד מלווה בשיפור ברמות אנזימי כבד, לצד ירידה בתנגודת לאינסולין.

בריאות הכליות: מספר מחקרים מציגים ראיות ליעילותו האפשרית של השוקולד בשיפור בריאות הכליות, הבן השאר על רקע תכולת המינרלים בשוקולד, השפעתו על הורדת לחץ הדם ושיפור בריאות כלי הדם, אם כי אין נכון להיום מחקרים מספקים לביסוס ממצא זה.

בריאות העיניים: תכולה גבוהה של נוגדי חמצון וויטמין A בשוקולד מריר מרמזת גם על השפעתו המיטיבה על בריאות העיניים ושיפור הראייה, אם כי אין כיום די מחקרים בתחום זה. במחקר אמריקאי מצומצם שפורסם ביוני 2018 בכתב העת JAMA Ophthalmology, נמצא כי אכילה קבועה של שוקולד מריר משפרת את חדות הראייה ואת יכולת זיהוי ניגודים (קונטרסט) בשדה הראייה כעבור שעתיים – השפעה שלא נצפתה בשוקולד חלב. יחד עם זאת, חוקרים מאיטליה לא מצאו בעבודה שפורסמה במארס 2020 השפעה קצרת טווח של שוקולד על תהליכים ברשתית העין. נכון להיום, השפעותיו של השוקולד על בריאות העין לא ברורות עדיין.

מחלות ריאה: מספר מחקרים בחיות מדגימים השפעה מיטיבה של קקאו על אסתמה אלרגית. מחקרים מציגים מרכיב מסוים בשוקולד בשם 'תיאוברומין' (Theobromine) שמסייע להקלה בשיעול באסתמה – מרכיב אשר בעבר אף היה כלול בתרופות מסוימות לאסתמה.

סיכונים נלווים לאכילת שוקולד

לצד העונג באכילת שוקולד, כדאי להכיר גם היבטים פחות מחמיאים של השוקולד שעשויים לפגוע בבריאות.

קדמיום ומתכות כבדות

יש חוקרים שמתריעים כי פולי הקקאו שמה מיוצר השוקולד המריר עשויים להכיל ריכוזים גבוהים של מתכת קדמיות שמעלה את הסיכון למחלות שונות, ובהן מחלות כליה וגידולים סרטניים. מחקר מנובמבר 2010 זיהה כמויות גבוהות של קדמיום בפולי קקאו שמקורם בוונצואלה, ברמה של 1.8 מ"ג לקילוגרם אבקת קקאו – כמות שנחשבת לגבוהה יותר מהתקנות המותרות באירופה. עם זאת, יש עבודות שמצביעות על העדר חריגות ברמות הקדמיום באבקות קקאו המשמשות להכנת שוקולד. יש גם ראיות להצטברות ריכוזים של עופרת בפולי קקאו שעשויים אף הם להיות רעילים לאיברי הגוף בכמויות גבוהות. יחד עם זאת, עד כה לא בוצעו מחקרים גדולים שקשרו בין אכילת שוקולד לנזקים שמיוחסים למתכות כבדות אלה.

זיהומים

התהליך המורכב של ייצור מוצרי שוקולד מעלה את הסיכון לחדירת זיהומים שונים למוצרי שוקולד. סיכון זה התגלה במלוא עוזו בישראל באירוע זיהום בחיידקי סלמונלה של נוזל השוקולד במפעל מרכזי בצפון הארץ באפריל 2022, שהובילה למחסור בשוקולד בישראל למשך חודשים ארוכים. עם זאת, חשוב לציין כי זיהומים עשויים להתפתח בכל מוצר – ואינם מהווים סיכון ייעודי דווקא לשוקולד.

מבנה העצמות

יש ראיות ממחקרים כי צריכת שוקולד עשויה לפגוע בספיגה של מינרלים בעצמות, ובעיקר סידן, וכתוצאה מכך להעלות את הסיכון לירידה בצפיפות העצם, אוסטאופורוזיס ושברים בעצמות.

בין העדויות בנושא, במחקר מאוסטרליה שפורסם בינואר 2008 בכתב העת American Journal of Clinical Nutrition נמצא במדגם של נשים מבוגרות בגילי 85-70 כי צריכת שוקולד בכמות גבוהה מלווה בירידה בצפיפות העצמות, כפי שנמדדה בין השאר בעצמות הירך, צוואר הירך והעקב, ומשכך מלווה בעלייה בסיכון לאוסטאופורוזיס ושברים בעצמות.

בסקירה של עבודות בנושא של חוקרים מארה"ב וקנדה, שפורסמה בספטמבר 2019 בכתב העת Nutrition, נמצא כי אבקת קקאו ושוקולד מריר בטוחים יותר לבריאות העצמות בהשוואה לשוקולד חלב ושוקולד לבן.

כאבי ראש

שוקולד נקשר במספר דיווחים מדעיים כטריגר המעורר כאבי ראש מסוג מיגרנות. כך, חוקרים מפולין דיווחו במארס 2020 בכתב העת Nutrients כי מצאו על סמך ניתוח ממצאי עבודות בתחום כי 33% מהמתמודדים עם מיגרנות מעידים כי אכילת שוקולד עשויה להגביר את התופעה. עם זאת, בחינה מעמיקה של התופעה על ידי החוקרים מפולין לא מצאה ביסוס מדעי לטיעון זה. כמו כן, במחקר אמריקאי שבדק את התופעה עוד בסוף שנת ה-90 בתנאים כפולי סמיות – לא נמצא כי אכילת שוקולד, בהשוואה למאכל דמוי שוקולד, מעוררת כאבי ראש מסוג מיגרנות או כאבי ראש מתחיים. לדברי אורבך, "כיום שוקולד וקקאו הם החשוד המיידי הראשון שאנו ממליצים להוציא מהתפריט עבור מטופלים שמתלוננים על כאבי ראש חוזרים".

השפעות על העור

מספר מחקרים מצביעים על השפעות בעייתיות של צריכת שוקולד על בריאות העור. כך, למשל, חוקרים בריטיים דיווחו בספטמבר 2018 כי צריכת שוקולד מריר אצל גברים צעירים הייתה מלווה בשינויים בעור הפנים ועלייה בנטייה להצטברות מושבות חיידקים המעודדים התפתחות פצעי בגרות – אקנה. מחקרים מזהים בשוקולד גם מרכיב מעורר (טריגר) התפתחות והתלקחות של מחלת עור כרונית מסוג אטופיק דרמטיטיס.

מחקרים בתחום מייחסים לרוב את התכונות הבעייתיות למבנה העור למוצרים נלווים בשוקולד, כמו סוכרים ושומנים, ולא לקקאו עצמו.

יש לציין כי יש גם תיעוד להשפעות מיטיבות של שוקולד על העור. כך, למשל, נמצא במחקרים כי אנשים שאוכלים שוקולד זוכים להגנה טובה יותר של העור מפני קרינה מייננת מהשמש.

רגישות ואלרגיה לשוקולד

מספר מרכיבים בשוקולד עשויים לעורר רגישות יתר ואלרגיות, ולפי מחקרים שיעור התופעה נאמד בכ-0.5% עד 0.7% מהאוכלוסייה. מקרים אלה מיוחסים לרוב למרכיבים נלווים כגון חלב, סוכר, חיטה ואגוזים, אולם במקרים חריגים מתועדת גם אלרגיה לקקאו עצמו. באפריל 2019 דיווחו חוקרים אמריקאים על ילדה בת 7 שפיתחה התקף אלרגיה שלווה בהקאות, צפצופים בנשימה וקוצר נשימה לאחר אכילת עוגיות שוקולד צ'יפס, ובבחינה מעמיקה זוהתה עם אלרגיה לקקאו. באותו הדיווח תועד גם מקרה של ילדה בת 8 שפיתחה התקף אלרגי לאחר אכילת עוגית פקאן טבולה בשוקולד, כשבבירור רפואי התברר כי היא אלרגית לקקאו.

מריאנה אורבך היא מנהלת היחידה לתזונה ודיאטה במחוז דן-פ"ת בשירותי בריאות כללית.

עדכון אחרון: אוקטובר 2024