שתפו את הקישור והסרטון של ד"ר גיל שחר, כדי שגם הקרובים אליכם ידעו האם כדאי לצרוך שמן קוקוס או שמא להימנע ממנו. להלן סיכום הטיעונים שהועלו בסרטון לגבי שמן קוקוס. טיעונים שאיגוד הלב האמריקאי "שכח" לציין כאשר פרסם את גילוי הדעת שלו על שמן קוקוס: המחקרים שנעשו על צריכת שמן קוקוס, לא מצאו שצריכתו מעלה סיכון למחלות לב. ראוי לציין שיש גם מחקרים שמצאו שצריכת שמן קוקוס, מורידה רמות כולסטרול רע (LDL). מרבית המחקרים שמצאו ששמן קוקוס מעלה רמות כולסטרול "רע" (LDL) , מצאו שהוא גם מעלה רמות כולסטרול טוב (HDL) שמגן מפני מחלות לב! על פי מרבית המחקריים, צריכת שמן קוקוס משפרת את היחס בין הכולסטרול הכללי לבין ה- HDL . פרמטר זה הינו מנבא מדוייק יותר לסיכון למחלות לב, מאשר רק רמת ה LDL עצמו. חלק מהמחקרים על שמן קוקוס נעשו על שמן קוקוס שעבר הידרוגנציה. שמן זה וודאי מסוכן ולא בריא ואי אפשר להסיק ממחקרים אלו על שמן קוקוס שהופק בכבישה קרה. ישנן תרבויות בעולם (כגון תושבי פוקה פוקה ועוד) שחלק משמעותי מצריכת הקלוריות שלהן (34% ובמקומות מסויימים אף מעל 60% מסך הקלוריות) מגיע משמן קוקוס. במקומות אלו, שכיחות מחלות הלב אפסית. גם אם שמן קוקוס מעלה LDL, לא זו הבעיה המרכזית במחלות לב. הסיבה למחלות לב אינה רמות LDL גבוהות, אלא שקיעתו בעורקים. כולסטרול שוקע כאשר הוא מתחמצן. כל עוד הוא לא מחומצן, הוא לא מהווה סיכון. הגורם המרכזי שמאיץ חימצון כולסטרול הינו רמת סוכר גבוהה. הסוכר הוא האשם האמיתי במחלות לב ( ויש עוד כמה אשמים). יש שני סוגים של כולסטרול "רע" - סוג A וסוג B . סוג B הוא הקטן יותר והמסוכן יותר (מכיוון שהוא חודר אל דופן כלי הדם, מעבה אות הדופן וכך מצר את העורקים). מעולם לא נבדק האם שמן קוקוס מעלה LDL מסוג A או מסוג B . איגוד הלב האמריקאי המליץ להחליף את שמן הקוקוס בשמנים צמחיים בלתי רווים, כגון שמן חריע, שמן חמניות, שמן תירס ושמן קנולה. שמנים אלו מופקים לרוב בזיקוק ולא בכבישה קרה. כמו כן, הם מכילים כמות רבה של אומגה 6. צריכה רבה של אומגה 6, נמצאה כמגדילה סיכון למחלות לב. איגוד הלב האמריקאי שכח לציין שיש מחקרים רבים שהראו שהחלפה של שמנים צמחיים בלתי רווים בשמן קוקוס, הביאה לשריפת קלוריות רבה יותר ולירידה במשקל. ירידה במשקל מקטינה סיכון למחלות לב. ל LDL גבוה יש גם יתרונות, כגון סיכון מופחת לפרקינסון ואלצהיימר, כפי שנמצא במספר מחקרים. צריכת שומן הבנוי משרשראות ארוכות (כגון שמן תירס, שמן חמניות ושמן קנולה) הביאה לעליה ברמת הטריגליצרידים בעוד צריכת שומן באורך בינוני לא הביאה לעליה כזו. רמת טריגליצרידים גבוהה מעלה סיכון למחלות לב וכלי דם. להלן חלק מהיתרונות של שמן הקוקוס כפי שנמצאו במספר רב של מחקרים: החלפה של שמנים צמחיים בלתי רווים (כגון שמן סויה, תירס, חמניות וקנולה) בשמן קוקוס, הביאה לירידה במשקל ולירידה בכמות השומן הבטני. החלפה של שמנים צמחיים אחרים, בשמן קוקוס, הביא לתחושת שובע מהירה יותר וכך לאכילה מופחתת. הכמיהה לנשנושים הייתה מופחתת כאשר החליפו שמן זית בשמן קוקוס. לחומצות השומן הנמצאות בשמן הקוקוס יש תכונות כנגד חיידקים פתוגנים (חיידקים מזיקים), כנגד הפטריה קנדידה וכנגד פרזיטים מחקרים על בעלי חיים הראו ששמן קוקוס הפחית איבוד עצם במצבי אוסטיאופורוזיס, לעומת שמנים אחרים. יש מחקרים שהראו שצריכת חומצות שומן רוויות באורך בינוני (כמו שיש בשמן קוקוס), שיפרו יכולות קוגניטיביות בחולים עם דמנציה. שמן הקוקוס הוא השמן שמכיל את המספר הנמוך ביותר של קשרים כפולים (מושג מעולם הכימיה האורגנית) ולכן הוא אחד השמנים העמידים ביותר כנגד חימצון. (קשרים כפולים רגישים הרבה יותר לחימצון). הנחיות לצריכה נבונה של שמן קוקוס: הקפידו לקנות שמן קוקוס שהופק בכבישה קרה. שמן קוקוס שהופק בכבישה קרה, הופך לנוזל בטמפ' של מעל 24 מעלות צלזיוס. אם שמן הקוקוס שלכם לא הופך לנוזל ביום קיץ חם, הוא כנראה שמן קוקוס שעבר הידרוגנציה. הימנעו ממנו (גם אם כתוב שהוא הופק בכבישה קרה). מומלץ לקנות שמן קוקוס אורגני. לא כל כך בגלל הריסוס, אלא בגלל שתו התקן האורגני הינו עוד גוף פיקוח שמוודא שהשמן מופק בכבישה קרה כפי שרשום על התווית ולא עבר הידרוגנציה. אל תוסיפו שמן קוקוס לתזונה שלכם. החליפו שמנים אחרים בשמן קוקוס. תזכרו שלמרות יתרונותיו, הוא בכל זאת מכיל קלוריות. שמן קוקוס הוא אמנם אחד השמנים היציבים, אבל אין שמן שיציב ב 100%. לכן אם אפשר להימנע מחימום של שמן קוקוס - העדיפו זאת. כלומר, בשלו אורז וכדומה ללא שמן, נסו לאדות ירקות עם מעט מים ולא עם שמן, הכינו פשטידה ללא שמן, אפו לחמים ללא שמן וכו'. כאשר אתם בכל זאת משתמשים בשמן קוקוס לאפיה, בישול ואידוי - השתמשו בכמות המינימלית ביותר ההכרחית. ברוב המתכונים לעוגות, עוגיות וכדומה, מספיק לשים חצי מכמות השמן הכתובה במתכון. הימנעו מסוכר ככל האפשר. הוא האויב הגדול ביותר של הכולסטרול והגורם מספר אחד לחימצונו. הימנעות מסוכר כוללת הימנעות גם ממקורות טבעיים כגון אגבה, מולסה, סירופ מייפל, סוכר חום, סוכר קנים, סוכר קוקוס, סילאן וכו'. הקפידו לאכול כמות רבה של ירקות, עלים ירוקים ונבטים ירוקים (כגון נבטי חמניה, נבטי ברוקולי, נבטי קייל, נבטי אפונה ועוד). צריכה רבה שלהם תקטין משמעותית את חימצון הכולסטרול. שלכם, גיל יוסף שחר MD :bulb::bulb::bulb::tmbsup: לצפיה במקורות המדעיים כולל קישור למחקרים עליהם הסתמך ד"ר גיל יוסף שחר בסרטון - לחצו כאן. http://cdn.exiteme.com/exitetogo/www.rambam-medicine.org.il/userfiles/files/%D7%A9%D7%9E%D7%9F%20%D7%94%D7%A7%D7%95%D7%A7%D7%95%D7%A1%20-%20%D7%93%D7%A3%20%D7%94%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%AA%20%D7%9E%D7%95%D7%92%D7%9F.pdf

אני ועוד כמה נטורופתים בכירים טוענים כנגד הטרנד של אכילת שמן קוקוס. לא מצאתי ולו גם מחקר אחד שהוכיח ששמן הקוקוס לא פועל כיתר השומנים הרוויים המזיקים

נבהלתי מהכתבה שלכם ומיהרתי לפנות לברי סמכא ששלחו לי את הלינק הבא: http://www.kadmoni.com/2017/06/blog-post.html כדאי שכולם יקראו! אילנה.

קישור ל 20 מחקרים על התועלת של שמן קוקוס והיעדר נזק ללב ולכלי הדם: https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/?term=coconut+oil+health+benefits חלקם חדשים יחסית. אל תאמינו למחקרים "חדשים" ו"פורצי דרך", כשיש כל כך הרבה מידע וידע.

מחקר תמוה ומסקנות תמוהות. התקשורת אוהבת "מנפצי מיתוסים"... חבל שהחוקרים לא התייחסו לעובדה שבאגוז הקוקוס יש חומצות שומן רוויות, אך הן בינוניות שרשרת (MCT- medium chain triglycerides), שהגוף משתמש בהן במהירות כמקור אנרגיה ולא נוטה לאגור אותן ברקומות השומן. הגוף משתמש בחומצות השומן של שמן הקוקוס כבפחמימות, אך ללא הפרשת אינסולין מהלבלב. חומצות שומן בינוניות שרשרת נספגות במעי, מובלות ישירות לכבד והופכות מיידית לאנרגיה. הן נספגות בצורה שונה מחומצות ארוכות שרשרת (שומן רווי מבעלי חיים), בצורה יעילה יותר והן בעלות ערך קלורי נמוך יותר (8.3 ק"ק לעומת 9 ק"ק לגרם שומן). בנוסף, לשמן הקוקוס יתרונות בריאותיים נוספים בחיזוק מערכת הלב וכלי הדם, הפחתת שומן בטני, תמיכה במערכת החיסון, איזון משקל וקצב חילוף החומרים, שמירה על עור בריא, תמיכה בבלוטת התריס ועוד. המעוניינים בקריאת מאמר מקיף בנושא, כולל מחקרים תומכים, יפנו אלי בפרטי..

אכן , דוגמא מעולה לסטנדרטים בריאותיים שאינם נתמכים עי מחקרי איכות המקובלים במדע . טוב שעיתון מכובד כמו circulation דאג לפסם את המידע . רוקחת מומחית בפרמקולוגיה קלינית - מנהלת קבוצת "תוספי תזונה - למה, אי,כמה, אילו " באתר כמוני