(צילום: אלבום משפחתי)

שלמה ואושרית מספרים על ההתמודדות עם סרטן ריאות

במשך שנתיים סבל שלמה טובול מכאבי שכמות, ורעייתו אושרית, לא נחה ולא שקטה עד שאחרי מסע ארוך ומפותל התברר כי שלמה חולה בסרטן הריאה. מאותו רגע היא מטפלת בו במסירות יוצאת דופן, ומשקיעה את כל מרצה ומאמציה בחיפוש באינטרנט אחר פתרונות ובריצות למומחים.

שלמה, ברור לשניהם, לא רוצה לשמוע את האבחנות. "אני עושה מה שהיא אומרת לי", הוא אומר. אושרית (43) היא זו שהולכת לרופאים, חוקרת ובודקת ללא לאות, ושומרת על אופטימיות נדירה ומדבקת ועל אמונה ("אני לא דתיה, אבל שומרת מסורת ומאמינה שאלוהים איתי").

עד שחלה עבד שלמה (57) כמנהל מחלקת כלי עיבוד לעץ. הם מתגוררים בשלומי שבצפון, ויש להם ארבע בנות (21 וחצי ,20, 17 ו15 וחצי), ובן (31) מהנישואים הקודמים של שלמה, שממנו הם מחכים לנכדה.

בראיון זוגי ל"כמוני" מספרים שלמה ואושרית על המחלה ועל הקשיים והפחדים שמלווים אותה, ונותנים עצות לאחרים המתמודדים עם סרטן.

איך ומתי הופיעו התסמינים?

שלמה: "לפני חמש שנים התחלתי להרגיש כאבים בשכמה הימנית. רופא המשפחה שלח אותי לבדיקות אורתופדיות. נתנו לי הרבה ארקוקסיה, וכשזה לא עזר עשו צילומי חזה ונתנו לי אנטיביוטיקה. הכאבים נמשכו וכלום לא עזר. ככה זה היה שנתיים".

איך שלמה אובחן?

אושרית: "אחרי שנתיים כאלה, לפני שלוש שנים, עזבתי את העבודה והחלטתי לבדוק ברצינות מה קורה לשלמה. חברה שהיא אחות המליצה לי לבקש שיעשו לשלמה בדיקת דם בשם CEA".

CEA הוא חומר שהימצאות רמה גבוהה שלו מהווה סמן לנוכחותו של תהליך סרטני. אבל, כיוון שהחומר מצוי ברמה גבוהה גם בגופם של מעשנים ובמצבים פיזיולוגיים ופתולוגיים אחרים, לא מדובר בבדיקה רגישה מספיק ולא משתמשים בה באופן שגרתי כבדיקת סקר לגילוי מוקדם של סרטן.

אושרית: "בבדיקה גילו שאצל שלמה הייתה רמה גבוהה פי שניים מזו שצריכה להימצא אצל מעשן כבד, כלומר העובדה שהוא מעשן כבד במשך שנים לא מספיקה כדי להסביר את התוצאה". 

שלמה: "עישנתי 2 קופסאות ביום במשך 35 שנה".

אושרית: "חיפשתי באינטרנט למי כדאי לפנות, והתחלנו ללכת עם תוצאות הבדיקה הזו למומחים באופן פרטי. היינו אצל מומחה לחלל הבטן ואצל אורתופד מומחה והגענו למומחה בניתוחי חזה, שביקש כל מיני בדיקות, כולל פט סיטי, שזו הבדיקה הכי מהותית שצריך לעשות. בבדיקה הוא ראה שיש אמפיזמה, מחלת ריאות שנוצרת מעישון ממושך, ושיש גידול. הוא אמר שצריך לעשות ניתוח כריתה של הגידול, כי אם יעשו ביופסיה הריאה תתפוצץ. אלא שיומיים לפני הניתוח המיועד קיבלנו הודעה שכיוון שהגידול קטן, הניתוח יבוטל ונבוא למעקב עוד חצי שנה.

"לא רציתי שהמעקב יידחה כל כך, אז קבעתי פט סיטי לחודשיים אחר כך ובינתיים שלמה עשה המון בדיקות. ראינו שבזמן הזה התוצאה של ה-CEA ממשיכה לטפס. ביקשתי חוות דעת מרופא אחר, והוא אמר שאי אפשר לנתח את שלמה כי תפקודי הריאה שלו כל כך ירודים שלא יוכל לשרוד ניתוח.

"בשלב הזה עברנו לבילינסון, שם שלמה מטופל עד היום. נתנו לו משאפים כדי לשפר את תפקודי הריאה ובבדיקה שעשו לו מצאו שיש קישוריות בצוואר. חשבו שאם הקישוריות סרטניות, אפשר יהיה ללמוד מהן על מצב הגידול בריאה (אם הוא סרטני או לא) ושלמה נכנס לניתוח להוצאת קישוריות. בניתוח התברר שהקישוריות לא סרטניות, ובעצם לא התקדמנו מבחינת הידע על הגידול.

"בפברואר 2014 שלמה נכנס לניתוח ריאה, אחרי שהמשאפים שיפרו את תפקודי הנשימה ובדקו שהריאות יוכלו לעמוד בזה. זה היה ניתוח ארוך ומורכב, כי הגידול ישב על שתי צלעות. נאמר לנו שהניתוח היה מוצלח, שהוציאו את כל הגידול, ושנחכה לביופסיה. בביופסיה התברר שהגידול היה סרטני.

"אחרי שלושה חודשים עשינו פט סיטי, לראות מה המצב, ונמצא שיש גרורה בעמוד השדרה. אז והתבשרנו שזה סרטן ריאה גרורתי אלים שלב 4"

מה היו החששות הגדולים שלכם?

אושרית: "פחד המוות כמובן. חלק גדול מהמשפחה של שלמה מת מסרטן, והפחד היה מעל הראש שלו כל הזמן".

באילו טיפולים התנסה שלמה?

שלמה: "בשלב הזה קיבלתי טיפולי כימותרפיה והקרנות, גם לריאה השנייה למען הסר ספק, וגם לחולייה".

אושרית: "התחלנו לחשוב איך ניסע כל יום משלומי למרכז ונחזור. נודע לי שהאגודה למלחמה בסרטן מאפשרת לחולים לישון במעון קלור בגבעתיים, ויש משם הסעות לטיפולים. הסברתי לאחות הראשית במעון ששלמה לא יוכל להיות לבד, והן נתנו לי לישון בפרוזדור בכורסה נפתחת ואחרי 3 ימים כבר נתנו לנו חדר, באופן חריג, כי זה נועד לחולים בלבד. יש שם מעטפת מדהימה של אחיות מדהימות, ועזרה גם החברותא עם החולים שפגשנו שם. שלושה שבועות היינו כמו חיילים, באים הביתה רק לשישי שבת.

"לפני הטיפול החמישי עשינו פט סיטי והבנו שיש שיפור מדהים בתוצאות. רציתי להימנע מהטיפול באותו יום, כי שלמה כבר היה גמור מהטיפולים, אבל האונקולוג לא רצה לשמוע. שלמה עבר את הטיפול ואני כתבתי להנהלה וביקשתי לעבור לאונקולוג אחר. תוך שבוע קיבלנו תשובה שבקשתי נענתה ועוברים לפרופ' ניר פלד. את הטיפול השישי שלמה לא עשה. הוא כבר הרגיש רע מאוד מהטיפולים.

"פרופ' פלד אמר שהכל נראה נקי ושהתוצאות מצוינות. אני בינתיים המשכתי לבדוק כל הזמן את ה-CEA, והייתה לי הרגשה לא טובה כי אחרי זמן מה התוצאות שלו התחילו לעלות. שלמה עשה פט סיטי. זה היה בפסח לפני שנה וחצי. בדיוק נסענו לנופש באילת והגיעו התוצאות. הבשורות היו נוראות: יש נגע בלבלב, בכבד ובשרירים בגב.

"למזלי אלוהים עוזר לי כל הדרך. אני מגיעה לרופאים הכי טובים בפוקס. ישבנו בפסח אצל דוד שלי באילת וראינו תכנית טלוויזיה על סרטן ריאות. כך נודע לי על פרופ' חובב נחושתן מהדסה עין כרם שמטפל בסרטן בתרופה מיוחדת.

"כשחזרנו מאילת הלכנו לפרופ' פלד, שאמר שצריך כימו קו שני. שלמה לא רצה לשמוע על כימו בשום צורה. קבעתי תור אצל פרופ' נחושתן, ובפגישה הבנתי ממנו שיש תרופה אימונותרפית בשם ניבולומאב (אופדיבו) שמעוררת את המערכת החיסונית של האדם, שהיא עולה הון עתק ושאפשר לקבלה כטיפול חמלה, כלומר טיפול שחברת התרופות תורמת.

"שלמה התחיל לקבל את הטיפול, פעם בשבועיים בבילינסון, כשבמקביל עושים מעקב על בלוטת התריס ותפקודי כליות.

"בטיפול החמישי ה-CEA הגיע למספר הכי נמוך ששלמה היה בו אי פעם. ולאחר מכן בפט סי.טי ראו נסיגה בממצאים בלבלב, בכבד ובשרירים. עד כה שלמה נמצא בטיפול 16 חודשים, כלומר עבר 32 טיפולים. הפרופסור מאוד מרוצה וכל עוד זה עובד, שלמה ימשיך לקבל את הטיפול".

מה עזר ועוזר להתמודד עם הטיפולים והתסמינים?

אושרית: "קנאביס רפואי עוזר להתמודד עם הכאבים. בהתחלה שלמה קיבל אותו בשוקולד והיום בטיפות.

"מבחינה נפשית, שלמה מקבל טיפול פסיכולוגי בבילינסון שמאוד עוזר.

"אני כל הזמן בודקת ולומדת גם לגבי תוספי מזון. הוא מקבל גרביולה – צמח ממשפחת האנונה ותוסף ויטמינים בשם ג'וס פלאס. אני ממש מתאבדת על הסיפור הזה, עושה הכל כדי לשפר את מצבו של שלמה. קניתי משקולות קטנות כדי שיתאמן, אני דואגת שייצא. עשיתי לו מסיבת הפתעה עם החבר'ה מהתיכון שהוא מאוד רצה לפגוש. כשלי עצמי קשה אני כותבת או הולכת לים. אני שומרת על אופטימיות ואנחנו חיים כל יום כאילו זה יום חדש".

מה חברים ובני משפחה עשו שעזר לכם?

שלמה: "אני לא יודע מה הייתי עושה בלי אשתי המדהימה. היא מחזיקה אותי".

אושרית: "הבנות נהדרות, שותפות בכל שלב ושלב וכל אחת עוזרת כפי יכולתה. יש קושי כלכלי, פתאום שנינו לא עובדים וההכנסות ירדו מאוד. המשפחה המורחבת עזרה לנו מאוד בנושא הכספי. כשרצינו לעשות בדיקה יקרה מאוד שעלתה 14 אלף שקל, כל אחד נתן כפי יכולתו. המשפחה עזרה לנו להרים את עצמנו בתקופה שבה הרגשנו ממש באוויר, מבחינה נפשית וכלכלית. וכשהודענו בתקופת הטיפולים וההקרנות שאף אחד לא נכנס לבית כדי לשמור על שטח סטרילי ולמנוע זיהומים, כולם קיבלו את זה וחצי שנה לא דרכו בבית".

מה החלק הכי קשה?

אושרית: "הלא נודע. אני חולת שליטה וקשה לי לחיות עם זה שיש דברים שלא בשליטתי. וכמובן ישנו הפחד שהטיפולים לא יעזרו ושהכל ייגמר. אני חולמת שנספיק לחתן את הבנות וליהנות מהילדים שלהן קצת יחד, זה מה שאני מבקשת. אני יודעת שאין לאף אחד ביטוח וצריך לחיות את הימים במלואם ולעשות טוב, כאילו זה היום האחרון עלי אדמות".

מה הייתם אומרים מהניסיון לאחרים שאובחנו במחלה?

אושרית: "לקרוא המון באינטרנט ולחפש כל הזמן עוד ועוד. לא לפחד לברר ולדעת. אף אחד לא ייתן לכם את המידע, אתם חייבים לבדוק ולשאול. 

"למצוא רופא שאתם מרגישים איתו בנוח וסומכים עליו. שמדבר אליכם בגובה העיניים.

"לברר מה מגיע לכם. מהרגע שחולה אובחן כאונקולוגי הוא מקבל סל יותר רחב של החזרים על התייעצויות וחוות דעת.

"להסתכל לדברים בעיניים. לא לדבר על "המחלה", לא לפחד לקרוא לסרטן בשמו.

"להיות חברים בעמותת סרטן הריאה. אני מקבלת שם ידע רב.

ב-28.11 יתקיים הכנס הראשון של העמותה הישראלית לסרטן ריאה. בכנס יהיו עדכונים על רפואה מותאמת אישית, זכויות ועוד. הכנס ללא עלות. אפשר לראות את תכנית הכנס ולהרשם כאן