סרטן השד
מנהלי קהילה
מובילי קהילה
שליש מהנשים עם סרטן השד לא חוזרות לעבוד בתום הטיפולים
מחקר ישראלי מזהה השלכות תפקודיות ארוכות טווח לנשים שאובחנו בסרטן השד. המשתתפות במחקר הביעו תסכול ממחסור בשירותים שיקומיים במדינה שיאפשרו להן לשוב לתפקוד נורמלי בעבודה
לסרטן השד, ככלל מחלות הסרטן, עשויה להיות השפעה משמעותית ומתמשכת על חיי המאובחנות. רבות מהמאובחנות במחלה נדרשות לתעצומות נפש משמעותיות כדי לצלוח את תקופת הטיפולים ולשוב בהמשך לתפקוד תקין בבית ובמקום העבודה.
מחקרים רבים מזהים נטייה מוגברת של חולות בסרטן השד ומחלימות מהמחלה למצוקה נפשית, כשרבות מהן מתמודדות עם תסמינים של דיכאון וחרדה.
כעת מצא מחקר ישראלי כי השפעות המחלה עשויות להוביל רבות מהמחלימות לבעיות תפקודיות ארוכות טווח אשר פוגעות ביכולתן לשוב למעגל העבודה, גם במידה וזכו לתמיכה חברתית מספקת. החוקרים מזהים מחסור בשירותים שיקומיים למחלימות מסרטן השד אשר ביכולתם להקל על החזרה לתפקוד תקין בתום הטיפולים.
השפעה על ניידות וקוגניציה
החוקרות מהפקולטה לרפואה באוניברסיטה העברית והפקולטה למקצועות הבריאות בקריה האקדמית אונו ביקשו לבחון את ההשפעות של סרטן השד על נשים שאובחנו במחלה, לרבות ההשפעה על איכות החיים ועל תפקוד פיזי וחברתי.
המחקר בוצע בקרב מדגם של 201 מאובחנות עם סרטן השד שנתבקשו למלא דרך האינטרנט שאלונים מקוונים שבוחנים איכות חיים, תסמינים שונים כגון עייפות ותסמינים מוטוריים וחושיים ורמת תפקוד ונכות, וכן ראיונות עומק שבוצעו בקרב 20 מאובחנות, בהשוואה ל-61 נשים בריאות ששימשו כקבוצת ביקורת.
המחקר זיהה בקרב המאובחנות עם סרטן השד איכות חיים ירודה בהשוואה לנשים הבריאות, אשר מלווה ברמות גבוהות יותר של נכות בתחומים רבים, לרבות ניידות, קוגניציה, פגיעה בתפקוד הגפיים העליונות וכן קשיים רבים עמן התמודדו הנשים בביצוע משימות יומיומיות וחזרה לעבודה. מבין החולות, כשליש דיווחו כי לא שבו לעבוד בתום הטיפולים.
תמונת מצב קשה זו זוהתה חרף העובדה שמרבית מהנשים במדגם לא העידו על ירידה ברמות התמיכה החברתית בעקבות האבחנה במחלה. עם זאת, הנשים במחקר ציינו ברובן כי תמיכה משפחתית וחברתית סייעו ליכולת לשוב לתפקוד תקין לאחר השלמת הטיפולים.
נשים רבות במדגם הביעו תסכול ממחסור שירותים שיקומיים המותאמים למצבן בישראל.
החוקרות מסכמות כי "לפי הממצאים, לסרטן השד השפעה תפקודית קצרה וארוכת טווח ברוב תחומי החיים, כשמערכות תומכות חברתיות יכולות לסייע ליכולת לשוב לתפקוד".
במחקר השתתפו ד"ר דנית לנגר, שלומית טנדלר וד"ר אסנת בר חיים ארז, וממצאיו מדווחים בגיליון דצמבר 2022 של כתב העת Work.
חשש מהישנות המחלה ו'מוח כימו'
המחקר החדש מציג רובד נוסף בהתמודדות הקשה הפיזית והנפשית עמה מתמודדות נשים עם סרטן השד, אשר משפיעה על התפקוד היומיומי ברבדים רבים, ובכלל זה על שילוב מחדש בפעילויות תעסוקתיות וחברתיות.
עבודות רבות נוספות מצביעות על האתגרים הרבים שעמם מתמודדות מאובחנות בסרטן השד במהלך הטיפולים ואף בסופם. כך, במחקר מתמשך לאורך 11 שנים מטאיוואן, שממצאיו פורסמו בנובמבר 2022 בכתב העת International Journal of Environmental Research and Public Health, נמצא כי מבין 16,803 מאובחנות עם סרטן השד שהשתתפו במחקר, 2,987 לא שבו לעבודה כשנתיים לאחר אבחון המחלה ונותרו מובטלות – קרוב לחמישית מהנשים (17.7%). הניתוח העלה כי מי שאובחנו בשלב מוקדם של המחלה היו בסיכויים גבוהים יותר לשוב לעבודה, ואילו גיל מבוגר, כימותרפיה וטיפול הורמונאלי, שכר נמוך ומקום עבודה קטן עד בינוני (בהבדל ממקום עבודה גדול) היוו גורמי סיכון לאי חזרה לעבודה. סיכויים נמוכים לשוב לעבודה זוהו גם בקרב נשים שעבדו לפני המחלה בתחום המכירות ובענפי תקשורת ומידע, ביטוח וכלכלה, מדע, מנהל ציבורי ועבודה סוציאלית. מחקר ישראלי שהוצג בשנת 2018 בכנס החברה האמריקאית לחקר הסרטן (ASCO) ופורסם במקביל בכתב העת American Journal of Clinical Oncology, אשר התבסס על נתוני תעסוקה שרוכזו בלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מצא כי אבחון בסרטן מעלה ב-19% את הסיכוי לפרישה מוקדמת מהעבודה לחולים ששבו לעבוד שנתיים לאחר שאובחנו בחלוף שנה בלבד לאחר החזרה לעבודה. סרטן גם העלה ב-29% את הסיכוי לפרישה מהעבודה שבע שנים לאחר החזרה לעבודה בתום הטיפולים. ממצאים אלו התקבלו לאחר תקנון למשתנים מתערבים אפשריים כגון גיל, מין, מצב אתני, שנות השכלה ומעמד סוציואקונומי.
למרות שעבודות רבות מדגישות את הצורך בפיתוח שירותים שיקומיים למחלימות מסרטן השד, המחקר הנוכחי מחדד את המחסור בשירותים שכאלה בישראל ואת הצורך לפתח מסגרות שיוכלו לתמוך ולסייע לנשים לשוב לתפקוד בתום הטיפולים. מחברות המחקר מדגישות את הצורך בפיתוח שירותים בריפוי בעיסוק שביכולתם לתמוך במחלימות מסרטן השד לשוב למעגל העבודה תוך התמודדות עם האתגרים שהמחלה ממשיכה להציב בפניהן.
המחקר מאיר על המצוקה הנפשית שעמן מתמודדות מחלימות מסרטן השד, ובכלל זה החשש מהישנות המחלה ומהתפתחות גידול סרטני חדש באזור אחר בגוף או התפתחות מחלה גרורתית. למטופלות שעוברות טיפולים בכימותרפיה ובתרופות הורמונאליות – גם עשוי להתפתח בחודשים שלאחר תום הטיפולים מצב של בלבול המכונה בעגה העממית 'מוח סרטן' או 'מוח כימו', מצב שמאופיין בקשיים בריכוז, זיכרון ומילוי משימות. בסקירה בנושא, שפורסמה בשנת 2013 בכתב העת Asian Pacific Journal of Cancer Prevention, התברר כי כחמישית מהמחלימות מסרטן השד (22%) עתידות לפתח דיכאון. מחקר נרחב מבריטניה שפורסם במאי 2019 בכתב העת Journal of Clinical Oncology וכלל 59,972 חולות בסרטן השד – מצא כי המחלה מעלה ב-30% את הסיכון לחרדה וב-19% את הסיכון לדיכאון בהשוואה לאוכלוסייה הכללית, כשהסיכון העודף מתועד בעיקר בשנים הראשונות לאחר תום הטיפולים, ומהשנה השלישית הסיכון לדיכאון וחרדה משתווה בהדרגה לזה שקיים בכלל אוכלוסייה. כמו כן, יש עבודות שמצביעות על תופעה של 'פוסט טראומה' בקרב מחלימות מסרטן השד, על רקע החוויה הטראומטית שעברו בשלב הטיפולים למחלה.
למחלימות מסרטן השד מומלץ להתעדכן במהלך הטיפולים ואחריהם בזכויות הרפואיות והסוציאליות להן הן זכאיות, אשר עשויות להקל במעט בתהליך החזרה לעבודה.