מחקר חדש שבחן את ההיקף של הפרעות קשב וריכוז (ADHD) בקרב מתבגרים בישראל מצא כי רק שליש מהמאובחנים משתמשים בריטלין ותרופות דומות, ולחילופין - שליש מהמתבגרים המטופלים בריטלין אינם מאובחנים באופן רשמי בהפרעת קשב וריכוז. כמו כן המחקר מצביע על פערים באבחון בין יהודים לערבים - מתבגרים ערבים רבים אינם מאובחנים בהפרעות קשב וריכוז, וגם אלה המאובחנים אינם מטופלים תרופתית באופן הולם.

החוקרים מהמרכז הרפואי זיו בצפת, משרד הבריאות, אוניברסיטת בן גוריון ומרכז שניידר לרפואת ילדים, ביקשו לבחון את שכיחות הפרעת קשב וריכוז בקרב מדגם של 957 מתבגרים בגילי 17-14 מיישובים עירוניים, המהווה חלק מסקר לאומי לשכיחות הפרעות נפשיות בקרב מתבגרים (ISMEHA) שנערך בשנים 2005-2004, מתוכם 77% יהודים ו-23% ערבים נוצרים ומוסלמים ודרוזים. הנבדקים והוריהם מילאו שאלון לאבחון הפרעות קשב וריכוז על פי הקריטריונים הנסמכים על המהדורה הרביעית הקודמת של ספר האבחנות הפסיכיאטריות DSM של איגוד הפסיכיאטרים האמריקאי (שעודכנה בהמשך במאי 2014), ותשובותיהם עברו הערכה נוספת על ידי פסיכיאטר ילדים בכיר. בנוסף נשאלו המתבגרים לגבי טיפולים בתרופות פסיכיאטריות בשנה החולפת.

הממצאים העלו שיעור נמוך יחסית של 3% מהמתבגרים הסובלים מהפרעת קשב וריכוז, הנמוך משיעורים שאובחנו במחקר קודם בישראל שבחן את שיעורי השימוש בתרופות מסוג ריטלין ומצא כי אלה הגיעו עד 9% בגילי 13-9, וכן נמוך משיעורים המאובחנים במדגמים מקבילים שבוצעו בשנים האחרונות במדינות המערב, לרבות סקר בינלאומי (5.2%) וסקרים אמריקאים בקרב מתבגרים בצפון קרוליינה (10%) ומינסוטה (7.5%).

המחקר זיהה פערים משמעותיים באבחון הפרעות קשב וריכוז בין מתבגרים יהודים וערבים, והעלה כי שיעור האבחון באוכלוסייה הערבית והדרוזית עמד על 1% מהמתבגרים, בהשוואה ל-3.6% בקרב יהודים. גם מבין 75 המתבגרים שהופנו לרופא מומחה על ידי מורה בבית ספר עקב חשד להפרעת קשב וריכוז, הרוב המכריע היו יהודים (93.3%) ורק מיעוט היו ערבים (6.7%). החוקרים מעריכים כי ההסברים לפערים עשויים להיות גנטיים, סביבתיים, תרבותיים וכן חוסר מודעות בקהילה בנוגע למחלה. מגמה דומה שזוהתה במחקרים בארה"ב מצביעה על שיעור נמוך של מאובחנים בהפרעות קשב וריכוז מקרב האוכלוסייה האפרו-אמריקאית.

סיכון מופחת ל-ADHD בילדים להורים נשואים

כמו כן נמצא במחקר הנוכחי מקרב המתבגרים המאובחנים שיעור גבוה יותר של בנים (3.9%) לעומת בנות (2%), שיעור גבוה של מתבגרים ללא אחים או עם אח אחד (5.9%) לעומת מתבגרים עם כמה אחים במשפחה (2.2%) ושיעור גבוה משמעותית בקרב מתבגרים ממשפחות חד הוריות או להורים גרושים (6.6%) בהשוואה למתבגרים להורים נשואים (2.5%).

מחקרים נוספים מהעולם זיהו בשנים האחרונות גורמי סיכון אחרים להפרעת קשב וריכוז: מחקר אמריקאי מצא כי לילדים לאבות מבוגרים סיכון מוגבר לפתח את ההפרעה ומחקר מקנדה מצא כי לילדים הצעירים ביותר בכיתה סיכון גבוה יותר לאבחון בהפרעה.

במחקר הישראלי נמצא עוד כי 2.9% מהמתבגרים השתמשו בתרופות מעוררות כגון ריטלין וקונצרטה, בהם 3.7% מהמתבגרים היהודים ואף אחד מבין המתבגרים הערבים והדרוזים שנכללו במחקר, לרבות אלו שאובחנו בהפרעות קשב וריכוז.

בסיכום התמונה הכוללת, התברר כי כשליש מהמאובחנים (34.6%) לא קיבלו מרשם לתרופות אלה, ואילו כשליש מהמטופלים בתרופות אלה (34.6%) לא עברו אבחון רשמי להפרעות קשב וריכוז.

בסיכום המאמר בנושא, שהופיע בגיליון ספטמבר של כתב העת IMAJ של ההסתדרות הרפואית, קובעים החוקרים כי למרות העלייה במודעות הציבורית להפרעות קשב וריכוז בגיל הצעיר, שיעור גבוה של מתבגרים ישראלים לא מאובחנים ולא מטופלים, ובמקביל שיעור גבוה של מתבגרים, בייחוד מתוך הרוב היהודי, זוכים לאבחון יתר ומטופלים מבלי שעברו אבחון רשמי להפרעת קשב וריכוז. לטענת החוקרים, הפערים שאובחנו במחקר מעלים צורך דחוף לזהות חסמים תרבותיים בהכרה ובטיפול במצבים אלה ולהתגבר עליהם.

במחקר שותפים ד"ר אילנה פרבשטיין מזיו, ד"ר איבון מנסבך-קליינפילד וד"ר אלכסנדר פוניזובסקי ממשרד הבריאות, ד"ר יהודית אווורבך מבן גוריון ופרופ' אלן אפטר משניידר, והוא נתמך על ידי המכון הלאומי לחקר שירותי בריאות ומדיניות בריאות וקרנות של ארגון אשלים, מכון ברוקדייל, מכבי שירותי בריאות והמשרד לקליטת עלייה.

IMAJ 2014: 16: September: 568-573