חוט שדרה
מנהלי קהילה
מובילי קהילה
שיקום רב מקצועי תורם לשיפור התפקוד היומיומי של נפגעי חוט שדרה
חוקרים ישראלים זיהו את יתרונות השיקום הרב מקצועי בטיפול בנפגעי חוט שדרה, ואפיינו מדד שמאפשר לזהות נפגעים עם פוטנציאל שיקומי גבוה
פגיעות בחוט השדרה מתרחשות לרוב בפתאומיות כתוצאה מחבלה טראומטית – תאונת דרכים, נפילה, או אירוע טראומטי אחר בו נפגע עמוד השדרה באופן הגורם לשבר או תזוזה של החוליות, ולפגיעה לסיבים העצביים בחוט השדרה. פגיעה בחוט השדרה עלולה להתרחש גם על רקע מום מולד או מחלות, בהן גידולים בחוט שדרה, מיאליטיס, זיהומים ומחלות ניווניות ודלקתיות שונות.
מאז מלחמת העולם השנייה חל שיפור דרמטי בהישרדותם של נפגעי חוט שדרה על רקע התפתחות משמעותית בשיטות הרפואיות לשיקום סיבוכים גופניים של פגיעות חוט שדרה. לצד פעולות שיקומיות אקטיביות מתרחשת גם החלמה טבעית של סיבי חוט השדרה המתבטאת בשיפור נוירולוגי. חוקרים רבים מבקשים לאחרונה לבחון את תרומתו של תהליך שיקומי לשיפור יכולותיהם של נפגעי חוט שדרה, מעבר לתרומתה של ההחלמה הטבעית של הסיבים העצביים שבחוט השדרה.
עתה הצליחו חוקרים ישראלים להוכיח את יעילותו של התהליך השיקומי, כאשר זה מתבצע בשיטה המקובלת כיום הרב מקצועית – מולטי דיסציפלינארית, אשר משלבת מומחים מתחומים שונים.
צוותים רב מקצועיים
שיקום נפגעי חוט שדרה מתבצע היום באמצעות רופאים מומחים ומתמחים ברפואת שיקום. לרופאים דרושה היכרות טובה עם הפגיעות בעמוד השדרה והטיפול בהן ומומחיות במניעה וטיפול של סיבוכי הנזק לחוט השדרה, לצד צוות הסיעודי, צוות הפיזיותרפיה האחראי לטיפול פיזיקלי ותרגול לשיפור ניידות ומניעת סיבוכי נשימה, צוות מרפאים בעיסוק לשחזור תפקודי ידיים ותפקודי יום-יום כמו אכילה, התלבשות, רחצה וטיפוח הפנים, צוות קלינאיות תקשורת לטיפול בהפרעות בליעה, וכן פסיכולוגים ועובדים סוציאליים לתמיכה נפשית וחברתית.
החוקרים מהמרכז הרפואי לשיקום לוינשטיין ברעננה ומחלקת שיקום בבית החולים בילינסון בחנו 1,433 נפגעי חוט שדרה בוגרים שאושפזו לפחות שבוע במחלקה לשיקום שדרה במרכז בין השנים 2011 עד 2020. המחקר לא כלל מטופלים עם חבלות ראש, אירוע מוח, פגיעות קוגניטיביות והפרעות נפש שעשויות להשפיע על הממצאים. המטופלים היו בגיל 54 בממוצע, כשליש (32%) מתוכם נשים. כשליש מהמטופלים (37.2%) נפגעו בחוט השדרה כתוצאה מחבלה, וכשני שליש (62.8%) כתוצאה ממחלה. נכללו מטופלים עם פגיעות בחוט השדרה הצווארי (46%), הגבי-טורקלי (20.2%), המותני (33.5%) והסקראלי באזור האגן (0.3%). האשפוז הממוצע עם פגיעות חוט שדרה שנמדד במחקר נמשך 77 ימים.
החוקרים בחנו ערכי מדדים שונים שביכולתם להעריך את התפקוד של נפגעי חוט שדרה בתחילת האשפוז ובסופו, ולאחר שנטרלו את ההשפעה של ההחלמה הטבעית של עצבי חוט השדרה, זיהו את תרומתו הסגולית של התהליך השיקומי לשיפור התפקודי של הנפגעים.
החוקרים התמקדו במדד המסומן באותיות SCI-ARMI (קיצור של Spinal Cord Injury Ability Realization Measurement Index) אשר גדל במהלך השיקום באופן מובהק ב-41% אצל הנפגעים. המדד מעריך את רמת התפקוד היומיומי של הנפגע תוך בידוד השפעת החסר הנוירולוגי, הגיל והמין, כאחוז מתוך התפקוד הנוירולוגי שאליו יכולים להגי אנשים עם חסר נוירולוגי מוטורי דומה. המדד משלב ערכי מדידות של תפקוד והערכת חסר נוירולוגי מוטורי.
ממצאי המחקר הדגימו באופן מפתיע כי ערך המדד SCI-ARMI שחושב לכל נבדק בתחילת האשפוז היה בעל יכולת לניבוי התרומה של התהליך השיקומי באשפוז לשיפור יכולותיו של הנפגע בהמשך. ככל שערכי המדד בתחילת האשפוז היו נמוכים יותר, כלומר שהתפקוד המקורי היה בבסיסו פגוע יותר, כך דווקא התוספת לערכי המדד במהלך השיקום הייתה גדולה יותר – כלומר שלמטופלים תרם יותר התהליך השיקומי.
במחקר השתתפו ד"ר ירון ואטס, ד"ר לילך פרונט, ד"ר דיאן מיכאלי, ד"ר ילנה איידינוב, פרופ' עמירם כ"ץ וד"ר ודים בלובשטיין, וממצאיו מדווחים בגיליון ספטמבר-אוקטובר 2024 של כתב העת "הרפואה" של ההסתדרות הרפואית (הר"י).
יכולות ניבוי
החוקרים מציינים כי בעקבות הממצאים, ניתן לפתח שיטה לניבוי סיכויי ההצלחה של שיקום נפגעי חוט שדרה. בעוד שכיום החלטות על קבלת מטופלים נפגעי חוט שדרה לשיקום מתקבלות על פי הערכה אינטואיטיבית של הצוות הרפואי, הממצאים מדגימים כי ניתן להשתמש במדדים שונים, כמו מדד ARMI-SCI – כדי לקבל החלטה מושכלת יותר שמשקללת את שיעור השיפור הצפוי במימוש הפוטנציאל התפקודי של הנפגע בעקבות השיקום. במחקר זוהו גורמים נוספים שמשפיעים על יכולת השיקום, שניתן להסתייע בהם כדי להעריך את הצלחת הטיפול השיקומי, לרבות ציון טוב יותר במדד SCIM III שמעריך את התפקוד היומיומי של נפגעי חוט שדרה, לצד גיל צעיר יותר ומשך אשפוז קצר יותר.
המחקר החדש מעלה לדיון שיטות המפותחות בשנים האחרונות כדי לסייע בניבוי ההצלחה של טיפולים שיקומיים לנפגעי חוט שדרה – במטרה לאפשר התאמה אישית של תוכנית הטיפולים לכל נפגע. בין השאר, בינואר 2023 דיווחו חוקרים אמריקאים בכתב העת ENeuro על שיטה המבוססת על למידת מכונה שמטרתה לחזות את השיפור ביכולת ההחלמה של נפגעי חוט שדרה. באוקטובר 2024 פרסמו חוקרים מאיטליה בכתב העת BioMedicines כי ניתן להסתייע באלגוריתמים מבוססי בינה מלאכותית כדי לנבא את סיכויי השיפור וההחלמה בפגיעות נוירולוגיות, ובהן גם פגיעות בחוט השדרה, שבץ מוחי ופרקינסון. במאי 2024 דיווחו חוקרים מיפן בכתב העת Journal of Neurotrauma על מאמץ לפיתוח מודל מסוג זה.