באופן ספונטני, כאשר ישנו קושי לבצע מטלה כלשהי בשל פגיעה, המוח מגייס איזורים פונקציונאלים נוספים בכדי לבצע מטלות, כאסטרטגיית פיצוי. אחת המטרות בשיקום הקוגניטיבי היא לחכות ולעודד את אסטרטגיית הפיצוי הזו. בהליך השיקום הקוגניטיבי, תחילה מזהים מהם התחומים הקוגניטיבים הפגועים (האם זה הזיכרון? מהירות? ריכוז?...). לאחר מכן מעצבים תירגולים ומטלות שיפעילו פונקציות אלו בכדי לגרות נתיבים נוספים לביצוע המטלה ועל-ידי כך לשפר את התפקוד הקוגניטיבי.

ניתן לראות בשיקום קוגניטיבי כהתערבות המכוונת לשנות מעגלים חשמליים במוח. לכן חוקרי המאמר הנוכחי מציעים לבחון בניסויים עתידיים כיצד משתנה פעילות המוח בעקבות התרגולים הקוגניטיביים באמצעות fMRI (כלי הדמייה בו ניתן לראות בכל שלב ושלב אילו איזורים במוח מעורבים ובאיזה עצימות).

החוקרים אף מדווחים על פיילוט ראשוני בו נתנו לאנשים עם טרשת נפוצה, שלהם פגיעות קוגניטיביות ברמה בינונית וחמורה, תרגולי קשב אל מול תוכנה ייעודית במחשב, ובשלבים שונים של התרגול בוצעה גם הדמיית fMRI. הממצאים הראו כי לאחר 4 שבועות של תרגול בלבד החלו הנבדקים להשתמש ב- 3 אזורי מוח נוספים המעורבים ותורמים ליכולת הקשב: posterior cingulate cortex,precuneus and dorsal frontal gyrus

מכיוון ששיפור נראה גם באיכות ורמת תירגולי הקשב שביצעו הנבדקים, נראה כי אכן בוצעו שינויים אדפטיביים במעגלים החשמליים באמצעות גיוס איזורים נוספים.

החוקרים גם מציינים כי יש להתייחס למחקר זה בזהירות מכיוון שהוא ראשוני, ניסיוני והשתתפו בו רק 11 נבדקים. ישנו קושי לשלב אמצעי הדמייה יקרים כגון fMRI במחקרים, אך זו הדרך למציאת כלי השיקום הקוגניטיבי היעיל ביותר לטרשת נפוצה.
 

מתוך ה- Journal of Neurology

בכדי לקרוא עוד על שינויים קוגניטיביים בטרשת נפוצה לחצו כאן.

למידע נוסף על הטיפול השיקומי בחולי טרשת נפוצה

תרגום ועריכה: ערן ברקוביץ'.