קשב וריכוז
מנהלי קהילה
שיעורי נגינה בילדות עוזרים להתפתחות המוח
מחקר: לימודי נגינה שמתחילים לפני גיל שבע מעצימים את הקשרים במוח ותורמים להתפתחות יכולות מוטוריות
ההורים שלחו אתכם לשיעורי פסנתר או כינור בגיל צעיר? זה כנראה לא היה לחינם. מחקר שפורסם בכתב העת Journal of Neuroscience מצא כי שיעורי מוזיקה לפני גיל 7 יוצרים קשרים חזקים וקבועים במוח. ככל שמתחילים לנגן בגיל צעיר יותר, כך הקשרים במוח בין האזורים המוטוריים - החלקים במוח שעוזרים לנו לתכנן ולבצע תנועות - חזקים יותר.
החוקרים מהמכון הנוירולוגי במונטריאול, אוניברסיטת Concordia ואוניברסיטת McGill, מסבירים כי למידה לנגן על כלי נגינה דורשת קואורדינציה בין הידיים וגירויים חזותיים או שמיעתיים.
המחקר נערך בקרב 36 מוזיקאים בוגרים שהתבקשו לבצע משימות מוטוריות ועברו סריקות מוח. מחצית מאותם המוזיקאים החלו ללמוד מוזיקה לפני גיל 7, בעוד שהיתר החלו ללמוד בגיל מבוגר יותר. עם זאת, בשתי הקבוצות המשתתפים היו בעלי אותו משך זמן של ניסיון מוזיקלי. שתי קבוצות אלה הושוו גם לאנשים שלא עברו אימונים מוזיקליים פורמאליים.
כאשר הושוו המיומנויות המוטוריות (שאינן קשורות למוזיקה) בין שתי קבוצות המוזיקאים, מוזיקאים שהחלו לעסוק במוזיקה לפני גיל 7 הפגינו תזמון מדויק יותר, גם לאחר יומיים בהם הנחקרים התאמנו על המיומנות.
כאשר הושוו מבני המוח, נמצא כי מוזיקאים שהתחילו בגיל מוקדם יותר היו בעלי יותר סיבי עצב שתפקידם להעביר אותות באזור כפיס המוח - רקמה עצבית המכילה מאות מיליוני סיבי עצב המחברת את האזורים המוטוריים הימניים והשמאליים של המוח.
בקרב מוזיקאים שהחלו לעסוק במוזיקה לפני גיל שבע, ככל שהם התחילו בגיל מוקדם יותר, כך היו יותר חיבורים כאלה.
בסריקות המוח לא נצפה הבדל בין אנשים שלא היו מוזיקאים למוזיקאים שהתחילו ללמוד לנגן בגיל אחרי גיל שבע. זה מראה כי התפתחות המוח הזאת מתרחשת מוקדם או שאינה מתרחשת כלל.
המחקר מספק עדויות חזקות לכך שהשנים שלפני גיל 7 מהוות תקופה רגישה בה אימון מוזיקלי יוצר אינטראקציה עם התפתחות מוח רגילה כדי להפיק שינויים ארוכי טווח ביכולות המוטוריות ומבנה המוח. כמו כן המחקר מראה שהיתרונות של לימודי מוזיקה בגיל צעיר לא מסתכמים ביכולת לנגן בכלי נגינה.