נפגעי פוסט טראומה (PTSD) רבים נוטים לעיבוד יתר של רגשות ונוטים להתייחסות עודפת לתכנים רגשיים, אולם מקורו של העיבוד השונה של תכנים רגשיים עדיין מהווה יעד למחקרים. חוקרים מישראל וגרמניה הציגו לאחרונה מחקר חדש שמאתר דפוסים שונים של עיבוד מוחי של תכנים רגשיים בקרב נפגעי פוסט טראומה בהשוואה לאחרים, באופן שעשוי להעיד על המקור לתופעת הרגישות העודפת של הנפגעים, לרבות תופעות של הצפה ברגשות שליליים וחוויה מחדש של התחושות הרגשיות השליליות הנוגעות לאירוע הטראומטי עצמו.

במחקר השתתפו חוקרים מאוניברסיטת בן גוריון, בתי החולים סורוקה והדסה, בית החולים הפסיכיאטרי בבאר שבע, המכללה האקדמית אשקלון ומכללת אחווה, לצד חוקרים מגרמניה מהאוניברסיטה הטכנית בדרזדן. החוקרים בחנו את הפעילות החשמלית המוחית בקרב 14 נפגעי פוסט טראומה קשים בהשוואה ל-14 נבדקים בריאים ששימשו כקבוצת ביקורת, וזאת בתגובה לגירויים חזותיים - תמונות ניטראליות, תמונות שמטרתן לעורר רגשות חיוביים ותמונות שמעוררות לרוב רגשות שליליים.

הנבדקים היו חלק ממחקר נרחב המבוצע בסורוקה אודות מאפיינים גנטיים, פיזיולוגיים, אנטומיים וקוגניטיביים של הפרעה פוסט טראומטית. מבין 46 המשתפים במחקר הכולל נבחרו 14 הנבדקים ששימשו לקבוצת המחקר, הסובלים מפוסט טראומה בדרגת חומרה גבוהה במיוחד שנאמדה בציון 80 ומעלה במדד CAPS - מדד מקובל לאבחון והערכת תסמונת פוסט-טראומטית.

בנפגעי פוסט טאומה זמן תגובה ארוך יותר של המוח

הנפגעים סבלו מפוסט טראומה בתגובה לאירועים שונים, חלקם ללחימה בצבא (3) והאחרים לאירועים טראומטיים הקשורים למקום העבודה (1), נפילה מגובה (2), תקיפה (1) ואירועים נוספים. הפעילות החשמלית של הנבדקים נבחנה באמצעות מכשיר לרישום גלי מוח, ועיבוד המידע בוצע בטכנולוגיות שונות האומדות תהליכים ספציפים של עיבוד מוחי – שיטות EEG ו-ERP.

המחקר העלה כי זמן התגובה של הנבדקים לגירויים החזותיים היה ארוך יותר בקרב נפגעי פוסט טראומה בהשוואה לקבוצת הביקורת, ללא קשר להיבט הרגשי שנועדה התמונה לעורר. מעבר לכך, בשתי הקבוצות היה זמן התגובה לתמונות המעוררות רגשות שליליים ארוך יותר בהשוואה לתמונות אחרות.

המחקר מצא כי בקרב נפגעי פוסט טראומה קיימת הכללה (overgeneralization) במוח לכל סוגי הרגשות שהם חווים - כרגשות שליליים. בעוד שהמחקר זיהה שלושה דפוסי עיבוד חשמלי מוחי בקרב נבדקי קבוצת הביקורת, במהירויות שונות, לשלושת סוגי התמונות, הרי שבקבוצת המחקר בקרב נפגעי פוסט טראומה זוהתה פעילות מוחית במהירות דומה בתגובה לתמונות מכל הסוגים, הן תמונות המכוונות לעורר רגשות שליליים והן תמונות המכוונות לעורר רגשות חיוביים ורגשות ניטראליים. התברר כי למרות שנפגעי פוסט טראומה זיהו בפועל כשהיה מדובר בתמונה המעוררת רגשות חיוביים, העיבוד המוחי הצביע על דפוס של עיבוד רגשות שליליים.

ממצאי המחקר משיקים למחקרים שהראו פעילות מוגברת באזור האמיגדלה במוח האחראי על ויסות רגשות בקרב נפגעי פוסט טראומה, באופן שעשוי להעיד לפי הממצאים הנוכחיים על קושי ביכולת ההפרדה בין רגשות חיוביים לשליליים ושקיעה ברגשות שליליים שמעורר האירוע הטראומטי. החוקרים מציינים כי המנגנון שזוהה אף עשוי להסביר את השכיחות הגבוהה של הפרעות קשב בקרב נפגעי פוסט טראומה, כפי שמצאו עבודות שונות.

במחקר השתתפו רותם סער-אשכנזי, ד"ר הדר שלו, פרופ' מגדלנה קנת'אק, יונתן גואז, פרופ' אלון פרידמן וד"ר יונתן כהן. המחקר נתמך על ידי הקרן הישראלית למדע ולשכת המדען הראשי במשרד הבריאות, וממצאיו פורסמו בכתב העת Psychiatry Research.

המחקר מצטרף לעבודות קודמות שמזהות שינויים בפעילות המוחית בקרב נפגעי פוסט טראומה. בין האזורים המוחיים שבהם זוהתה פעילות חריגה בקרב נפגעי פוסט טראומה נמנים האמיגדלה, ההיפוקמפוס ומעטפת המוח הפרה פרונטלית.

כמו כן, התרופות העיקריות המשמשות כיום לטיפול בקרב נפגעי פוסט טראומה הן תרופות המשפיעות על פעילות כימיקל הסרוטונין במוח. בשנים האחרונות עמלים בצבאות של מדינות המערב על חיסון חיילים מפני התפרצות פוסט טראומה לפני היציאה אל שדה הקרב, באמצעות תוכנת מחשב מניעתית המבצעת אימון מחדש לפעילות מוחית בריאה, וזאת בהסתמך על ממצאי מחקר שנערך בישראל ומצא דפוסי פעילות מוחית שונים בקרב נפגעי פוסט טראומה על סמך בדיקות הדמיה מסוג MRI תפקודי.

Psychiatry Research, doi: 10.1016/j.pscychresns.2015.05.015