דיכאון וחרדה
מנהלי קהילה
שימוש באנטיביוטיקה קשור לעלייה בסיכון לדיכאון וחרדה
חוקרים ישראלים אבחנו עלייה בשכיחות דיכאון וחרדה בקרב אנשים שטופלו באנטיביוטיקה מסוגים שונים. האם זוהתה גם עלייה בסיכון לפסיכוזה?
בעולם הרפואה בכלל והפסיכיאטריה בפרט ידוע כי ישנן תרופות מסוימות שקשורות בסיכון מוגבר למצוקה נפשית, אם כי לא תמיד ניתן לקבוע האם מקורן של הבעיות הנפשיות בתרופות או במחלות שמצריכות את נטילתן.
לאורך השנים נקשר שימוש בתרופות מסוימות לטיפול באסתמה, אקנה (פצעי בגרות), מלריה וגמילה מעישון לבין סיכון מוגבר לדיכאון. בנוסף זוהה קשר בין תרופות מסוימות לאסתמה, לחץ דם גבוה, סטרואידים, תרופות המכילות אמפטמינים כמו אלה שמשמשות לטיפול בהפרעות קשב וריכוז ותרופות לתת פעילות של בלוטת התריס – לבין סיכון מוגבר לחרדה.
עתה מדווחים חוקרים ישראלים ואמריקאים כי קיים קשר גם בין שימוש בתרופות פופולאריות ממשפחת האנטיביוטיקה המכוונות לטיפול בזיהומים שונים לבין דיכאון וחרדה.
החוקרים מאוניברסיטת תל אביב והמרכז לבריאות הנפש שלוותה, בשיתוף חוקרים אמריקאים מאוניברסיטת פנסילבניה ביצעו שלושה מחקרים מבוקרים בתיקים רפואיים בבריטניה של מטופלים מהשנים 2013-1995, בהם 202,974 שאובחנו עם דיכאון, 14,570 שאובחנו עם חרדה ו-2,690 שאובחנו עם פסיכוזה, בהשוואה לשלוש קבוצות ביקורת שכללו מאות אלפי נבדקים שלא אובחנו עם הפרעות אלה.
פניצילין העלה סיכון לדיכאון וחרדה
כל המטופלים שסבלו ממצוקה נפשית היו בגילי 65-15, ולכל מטופל הוצמדו ארבעה נבדקים מקבוצות הביקורת. החוקרים בחנו מתוך התיקים הרפואיים האם הנבדקים בקבוצות המחקר טופלו בתרופה אנטיביוטית כלשהי מתוך שבע קבוצות פופולאריות של אנטיביוטיקה בשנה שלפני אבחון המצוקה הנפשית. במקביל נבחן הטיפול באנטיביוטיקה בקרב הנבדקים בקבוצת הביקורת.
החוקרים ביצעו בדיקה סטטיסטית לקשר בין שימוש באנטיביוטיקה להתפתחות דיכאון, חרדה ופסיכוזה, תוך נטרול משתנים מתערבים שתועדו בתיקים הרפואיים שעשויים להשפיע אף הם על מצוקה נפשית, לרבות השמנה, עישון בהווה או בעבר, צריכת אלכוהול, מצב סוציו אקונומי ומספר הזיהומים המתועדים בתיק הרפואי לפני אבחון ההפרעה הנפשית.
החוקרים מצאו כי מחזור טיפול בודד באנטיביוטיקה העלה את הסיכון לאבחנה בדיכאון כעבור שנה בכל קבוצות האנטיביוטיקה שנבדקו. הסיכון לדיכאון היה באופן משמעותי גבוה ב-25% עבור המשתמשים באנטיביוטיקה מקבוצת הקינולינים (quinolones) המשמשות בעיקר לטיפול בפסאודומונס, זיהומים חיידקיים שונים, זיהומים בדרכי הנשימה וסיסטיק פיברוזיס וכן גבוה ב-23% לתרופות אנטיביוטיות פופולאריות ממשפחת הפניצילין שנמצאות בשימוש נרחב כנגד זיהומים.
גם שימוש חוזר באנטיביוטיקה הגדיל את הסיכון לאבחון בדיכאון: הסיכון היה גבוה ב-40% ל-5-2 מחזורי טיפול בפניצילין וגבוה ב-56% לאלו שטופלו במעל לחמישה מחזורי טיפול בתרופות ממשפחה זו.
קשר דומה זוהה בין אנטיביוטיקה לבין סיכון מוגבר לחרדה: הסיכון היה באופן משמעותי גבוה ב-17% לאחר מחזור טיפול אחד בתרופה ממשפחת הפניצילין והלך וגדל, עד שהגיע לסיכון הגבוה ב-44% לאלו שנטלו מעל לחמישה מחזורי טיפול בפניצילין.
החוקרים זיהו עלייה מתונה בסיכון לדיכאון וחרדה גם בקרב אנשים שטופלו בתרופות נגד זיהומים פטרייתיים, אולם עלייה זו זוהתה רק בקרב אלו שטופלו במחזור טיפולים אחד של תרופות אלו, ולא גדל בקרב אנשים שטופלו במספר מחזורים – ממצא שמחליש את הקשר בין התרופות הללו לבין מצוקה נפשית.
החוקרים לא זיהו קשר סטטיסטי בין שימוש באנטיביוטיקה לבין התפתחות פסיכוזה.
במחקר השתתפו החוקרים ד"ר עידו לוריא, פרופ' יו-קסיו יאנג, קווין היינס, פרופ' רונק מטמני וד""ר בן בורסי, וממצאיו מדווחים בגיליון נובמבר 2015 של כתב העת Journal of Clinical Psychiatry.
החוקרים סיכמו כי חשיפה חוזרת לאנטיביוטיקה קשורה בסיכון מוגבר לדיכאון וחרדה. עם זאת, גם שינויים בחיידקי המיקרוביום במעי המזוהים עם זיהומים שמהווים ברוב המקרים את הסיבה לנטילת אנטיביוטיקה – נקשרו לאורך השנים לסיכון מוגבר להתפתחות מדורגת של דיכאון וחרדה, לכן לא ניתן לקבוע בוודאות האם אנטיביוטיקה היא הסיבה למצוקה הנפשית. עם זאת, הממצא ולפיו שימוש חוסר באנטיביוטיקה הגדיל את הסיכון לדיכאון וחרדה מחזק את הקשר המתועד.
אנטיביוטיקה - סיכון לעמידות ולסוכרת וקרוהן
אנטיביוטיקה מהווה 'משפחת על' של תרופות רבות המשמשות לטיפול בזיהומים שונים, שנחשבות לפורצות דרך ברפואה בשל יעילותם והשיפור שנלווה להן. עם זאת, לאורך השנים נקשר שימוש נרחב באנטיביוטיקה במספר סיכונים רפואיים, ובייחוד הסיכון להתפתחות עמידות של זיהומים לאנטיביוטיקה והתפשטותם של זיהומים עמידים בבתי חולים ובקהילה וגם בקרב בעלי חיים שמשמשים למאכל או כמקור לביצים וחלב.
במארס 2015 פרסם צוות החוקרים הנוכחי כי מצא שאנטיביוטיקה בשימוש תדיר מעלה את הסיכון לסוכרת סוג 2, אם כי גם במקרה זה ישנם סיכויים שמדובר בקשר הפוך – מאחר וסוכרת מעלה את הסיכון לזיהומים. בינואר 2014 דווח מתוך סקירה שכללה 11 מחקרים כי סוגים מסוימים של אנטיביוטיקה קשורים בסיכון מוגבר לפתח מחלת מעי דלקתית מסוג קרוהן. ובקיץ 2012 הציגו שני מחקרים אמריקאים קשר אפשרי בין נטילת אנטיביוטיקה בילדות לבין סיכון מוגבר להשמנה – האחד בוצע בעכברים והשני על תיקים רפואיים של ילדים.