אנשים שנוטלים משככי כאב נפוצים ממשפחת ה-NSAID במקביל לנוגדי דיכאון עלולים להיות בסיכון מוגבר לדימום תוך-גולגולתי. כך עולה ממחקר חדש שפורסם בכתב העת BMJ.

תרופות מסוג נוגדי דלקת שאינם סטרואידים הן תרופות פופולאריות מאוד. התרופות ממשפחה זו שנמכרות ללא מרשם – בהן אדוויל, נורופן ואדקס – משמשות לרוב להקלה זמנית של כאב והורדת חום. תרופות מרשם מקבוצה זו – בהן ארקוקסיה ואתופן – משמשות לטיפול במספר מצבים רפואיים המערבים כאב, בהם דלקות מפרקים מסוגים שונים. גם נוגדי דיכאון על סוגיהם השונים מהווים טיפולים נפוצים ביותר.

נוגדי דיכאון ו-NSAIDs הם טיפולים שנקשרו לסיכון מוגבר לדימומים במערכת העיכול, אך לא נקשרו באופן ברור עם סיכון לדמם תוך-גולגולתי. מצב זה מתרחש כאשר כלי דם נקרע וגורם לדימום בתוך הגולגולת, מה שמוביל לעלייה בלחץ במוח. 

המחקר החדש נערך על ידי חוקרים מדרום קוריאה שהתבססו על מידע מבסיס הנתונים הלאומי של ביטוחי הבריאות. בסיס הנתונים מכיל את התיקים הבריאותיים של כ-50 מיליון דרום קוריאנים. בשביל המחקר הנוכחי, החוקרים ניתחו יותר מ-4 מיליון תיקים רפואיים של אנשים משתי קבוצות של מטופלים בעלי מאפיינים דומים: 2,072,613 מטופלים שנרשם להם טיפול בנוגד דיכאון וטיפול ב-NSAID ומספר זהה של מטופלים שנרשם להם טיפול בנוגד דיכאון בלבד. רק מטופלים שהטיפול בנוגדי דיכאון היה חדש להם נכללו בניתוח הנתונים. נוגדי הדיכאון היו מסוג SSRI, SNRI , טריציקלים (TCA), מעכבי מונואמין אוקסידאז וסוגים נוספים. החוקרים בחנו מי מהמטופלים הגיע לבית חולים עקב דמם תוך-גולגולתי בטווח של 30 ימים לאחר שהתחילו ליטול את התרופה.

בניתוח הנתונים החוקרים לקחו בחשבון גורמים רבים שהיו עלולים להשפיע על התוצאות כמו גיל, מין, מצבים רפואיים שמעלים את הסיכון לדמם תוך-גולגולתי כמו לחץ דם גבוה או סוכרת ושימוש בתרופות שעלולות להעלות את הסיכון לדימומים פנימיים כמו קומדין, סטרואידים או אספירין במינון נמוך.

ניתוח הנתונים חשף כי בטווח של 30 יום מתחילת השימוש בנוגדי דיכאון, בקבוצה שנטלה גם נוגדי דיכאון וגם משככי כאב ממשפחת NSAID היה סיכון גבוה ב-60% לדמם תוך-גולגולתי בהשוואה לקבוצה שחבריה נטלו נוגדי דיכאון בלבד.

הסיכון לדמם עם שילוב של התרופות היה גבוה במיוחד בגברים בהשוואה לנשים – פי 2.6 לעומת 1.2. הסיכון היה דומה עם סוגים שונים של נוגדי דיכאון ולא הושפע מגיל מבוגר.

נוגדי דיכאון ומשככי כאב - שילוב נפוץ 

מדובר בממצאים מדאיגים, מאחר שמצבים הדורשים טיפול בנוגדי דיכאון ומשככי כאב מתקיימים במקביל לעיתים קרובות. לפי מאמר מערכת המתייחס למחקר החדש, 65% מהמבוגרים עם דיכאון מג'ורי סובלים גם מכאב כרוני, מה שהופך את השילוב בין התרופות הללו לשילוב נפוץ.

עם זאת, למרות שהמחקר מצא קשר בין נטילת נוגדי דיכאון במקביל למשככי כאב ממשפחת ה-NSAID לדימומים תוך-גולגולתיים, הוא אינו יכול להוכיח קשר של סיבה ותוצאה. משמע שלא ניתן לומר בוודאות כי שילוב התרופות הוא שגורם לדימומים. ייתכן שהיו גורמים שהחוקרים לא לקחו בחשבון שהתערבו והשפיעו על התוצאות, כמו גורמים גנטיים.

שאלות רבות נותרו פתוחות: האם הממצאים רלוונטיים גם לאוכלוסייה מערבית? מה ההבדל בסיכון באנשים שנוטלים שילוב של התרופות לעומת אלו שלא נוטלים אף אחת מהן? מדוע נראה כי הסיכון גבוה במיוחד בגברים? ומה הסיכון עם שילוב התרופות בשימוש בטווח ארוך יותר מ-30 יום? כעת נדרשים מחקרים נוספים שיבחנו את הנושא. בינתיים נראה כי חשוב לעקוב אחר מצבם של מטופלים שנוטלים תרופות משני הסוגים. 

ההשפעות השליליות של NSAIDs

תרופות ממשפחת ה-NSAID קיבלו הרבה תשומת לב שלילית לאחרונה. רק בשבוע שעבר פורסם כי מנהל המזון והתרופות האמריקאי (FDA) מחזק את האזהרה על הסכנה להתקפי לב ושבץ עם שימוש ב-NSAIDs. לפי ההודעה שפרסם ה-FDA, תופעות הלוואי החמורות הללו עלולות להתרחש כבר בשבועות הראשונים של שימוש ב-NSAIDs, והסיכון עשוי לעלות ככל שאנשים משתמשים בתרופות זמן ממושך יותר. אין משך שימוש שידוע כי אינו נושא עמו סיכון מוגבר. בנוסף, נראה כי הסיכון עולה ככל שהמינון גבוה יותר, וקיים גם באנשים ללא היסטוריה של מחלות לב וכלי דם או גורמי סיכון אחרים למחלות לב וכלי דם.

מחקר קטן שממצאיו הוצגו לאחרונה בקונגרס השנתי של הליגה האירופאית נגד ראומטיזם (EULAR 2015) מצא כי לנוגדי דלקת שאינם סטרואידים עלולה להיות השפעה שלילית על פוריות ויש להשתמש בהם בזהירות בנשים המבקשות להרות. ההשפעה נוצרת לאחר שימוש קצר טווח - כבר לאחר 10 ימי שימוש בתרופות.

מחקר שפורסם בגיליון פברואר 2015 של כתב העת JAMA מצא כי בקרב אנשים שנוטלים NSAIDs לאחר שעברו התקף לב, קיים סיכון גבוה לדימומים, שבץ מוחי או התקף לב חוזר.

BMJ. Published online July 14, 2015