מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

אטופיק דרמטיטיס

מנהלי קהילה

פרופ' דני בן אמתי
פרופ' דני בן אמתי
בוגר בית הספר לרפואה של האוניברסיטה העברית ירושלים (1979). בוגר התמחות ברפואת ילדים בבי"ח בילינסון, בוגר התמחות ברפואת עור ומין בבי"ח בילינסון (1996) רופא עור בכיר, ומנהל יחידת עור ילדים במרכז שניידר לרפואת ילדים לשעבר. ממייסדי החוג לרפואת עור ילדים, ההסתדרות הרפואית בישראל. ראש החוג לרפואת עור ילדים בהסתדרות הרפואית, ממועד הקמתו ועד 2014. שימש כסגן מנהל מרכז שניידר לרפואת ילדים בשנים .2004-2007 פרופסור חבר קליני, וראש החוג לרפואת עור ומין באוניברסיטת תל אביב.
שולמית בורשטיין MA
שולמית בורשטיין MA
מייסדת ומנהלת מקצועית בעמותה הישראלית לאטופיק דרמטיטיס, MA בפסיכותרפיה שולמית בורשטיין היא המנהלת המקצועית של העמותה הישראלית לאטופיק דרמטיטיס. שולמית, אם לבת אטופית מזה 23 שנים, וממש לאחרונה גם סבתא לתינוקת אטופית, נסעה במשך השנים לחפש מענה למחלה בכל רחבי העולם. בין השאר בתה טופלה בדאלאס, בלונדון, במינכן, בדאבוס ובאוון. בכל מקום למדה את הידע המקצועי המעודכן ביותר על המחלה ואת הגישות הטיפוליות. תוך כדי למדה פסיכותרפיה והוציאה תואר שני באונברסיטה באנגליה. שולמית ממשיכה ללמוד ולהתעדכן תוך מעקב רציף אחר ספרות מקצועית, והשתתפות בכנסים מקצועיים בינלאומיים.

מובילי קהילה

דבורה וידמן
דבורה וידמן
מידענית וחוקרת בתחום מדעי החברה, מתמקדת בדרך כלל בתחום תעסוקה והכשרות מקצועיות. יוצא מן הכלל תחום עניין מיוחד שחורג ממדעי החברה: עולם המחלות האטופיות (דלקת סוג 2), אטופיק דרמטיטיס, אלרגיה למזון, אסטמה, נזלת כרונית, דלקת עיניים אביבית וכל השלובים שביניהם. העניין בתחום הרפואי הספציפי הזהו הוא מתוך העניין האישי. כאם לחמישה ילדים שרובם מתמודדים עם אטופיק דרמטיטיס ברמות שונות, מקל ועד בינוני +. כתבתי את הניוזלטרים המקצועיים של העמותה הישראלית לאטופיק דרמטיטיס במשך שנתיים, וכן את אתר העמותה, וצברתי ידע מקיף ומקצועי אודות מחלת עור זו, בנוסף על הידע האישי. ניהלתי במשך שש שנים את קהילות ההורים והמתמודדים של העמותה הישראלית לאטופיק דרמטיטיס, (בווטסאפ), ואשמח לעמוד לרשותכם גם כאן. זכיתי במלגת קרן רומנו לסטודנטים מצטיינים במדעי החברה, בגין עשייה חברתית בקידום בריאות בקרב מתמודדים עם אטופיק דרמטיטיס ובני משפחותיהם.
כמוניאטופיק דרמטיטיסחדשותשילוב של אטופיק דרמטיטיס והפרעות שינה עלול להיות מסוכן ללב

שילוב של אטופיק דרמטיטיס והפרעות שינה עלול להיות מסוכן ללב

חוקרים מצאו כי אטופיק דרמטיטיס מגבירה את הנטייה לפתח הפרעות שינה – ושילוב של מחלת העור והפרעות שינה מחמיר את הפעילות הדלקתית ומעלה את הסיכון לתחלואה ותמותה ממחלות לב וכלי דם


(צילום: shutterstock)
(צילום: shutterstock)

אטופיק דרמטיטיס היא מחלת עור שמאופיינת בהתקפי דלקתיות בעור, ומתבטאת ביובש ניכר, התפתחות נגעים עוריים אופייניים וגרד קשה. המדובר במחלת העור הדלקתית הכרונית השכיחה במדינות המערב, ממנה סובלים על פי הערכות כ-18% מהילדים וכ-7% מהבוגרים.

 

ככלל, על רקע הפעילות הדלקתית המוגברת – אטופיק דרמטיטיס מעלה את הסיכון לסיבוכים דלקתיים ומחלות נוספות המאופיינות בדלקתיות כרונית. בדומה למחלות עור כרוניות נוספות כמו פסוריאזיס – מחקרים קושרים בין אטופיק דרמטיטיס לסיכון להתפתחות התסמונת המטבולית ומחלות לב וכלי דם. באחת העבודות מבריטניה שכללה נתונים אודות מעל ל-1.9 מיליון איש, נמצא כי במעקב שנמשך חמש שנים בממוצע – מטופלים עם אטופיק דרמטיטיס בסיכון גבוה ב-22% לפתח שבץ מוחי, בסיכון גבוה ב-40% עד 50% להתקף לב (אוטם שריר הלב), אנגינה פקטוריס (תעוקת חזה), הפרעות בקצב הלב ותמותה ממחלות לב ובסיכון גבוה ב-69% לאי ספיקת לב.

 

בעת האחרונה מנסים חוקרים לזהות מי מהמאובחנים באטופיק דרמטיטיס מצוי בסיכון גבוה יותר לתחלואה ותמותה קרדיו וסקולאריים. עד כה נמצא בעיקר כי מחלה חמורה יותר שנמשכת זמן רב יותר – מלווה בסיכון גבוה יותר לאירועי לב. מספר מחקרים רומזים גם כי אטופיק דרמטיטיס עלולה לגרום להפעלה של טסיות הדם – מה שמעלה את הסיכון להתפתחות קרישי דם.

 

עתה מדווחים חוקרים אמריקאים על שילוב ייחודי שזוהה כגורם סיכון משמעותי למחלות לב וכלי דם אצל האנשים עם אטופיק דרמטיטיס: הפרעות שינה בשילוב רמות גבוהות של חלבון הדלקתיות CRP בדם. על כן, למטופלים עם אטופיק דרמטיטיס והפרעות בשינה מומלץ להקפיד הקפדה יתרה על הפחתת גורמי הסיכון למחלות לב.

 

חסך בשינה או שינת יתר

 

החוקרים מהמחלקה לדרמטולוגיה במרכז הרפואי-אוניברסיטאי ג'ונס הופיקנס במרילנד ביקשו לבחון את ההשלכות של הפרעות שינה בקרב מאובחנים באטופיק דרמטיטיס – שעדיין טרם נחקרו לעומקן. החוקרים עשו שימוש במאגר רפואי בארה"ב המכיל כ-73 מיליון תיקים רפואיים של מטופלים בשם TriNetX. במאגר זה אותרו 120,480 בוגרים עם אטופיק דרמטיטיס, ולהם הוצמד מספר זהה של נבדקים ללא המחלה שהוגדרו כקבוצת ביקורת. 

 

בדיקה סטטיסטית העלתה כי למטופלים עם אטופיק דרמטיטיס היה סיכון גבוה ב-10% לפתח הפרעות שינה, ובאופן ספציפי – סיכון גבוה ב-10% לנדודי שינה (אינסומניה), סיכון גבוה ב-24% לשינת יתר (היפרסומניה), סיכון גבוה ב-13% לדום נשימה בשינה, סיכון גבוה ב-36% להפרעות תנועה בשינה, סיכון גבוה ב-25% לתסמונת הרגליים חסרות המנוחה, סיכון גבוה ב-36% לחסך בשעות שינה וסיכון גבו ב-22% להפרעות שינה לא ספציפיות.

 

בהמשך, במטרה לבחון את השפעות הפרעות השינה על המטופלים – נבדקו רמות חלבון הדלקתיות CRP בבדיקות הדם, כפי שתועדו בתיקים הרפואיים. חלבון זה משמש סמן לפעילות דלקתית בגוף. ככלל וכמצופה, למאובחנים באטופיק דרמטיטיס היו רמות גבוהות יותר של הסמן CRP בהשוואה לקבוצת ביקורת (21.1 מ"ג לליטר בממוצע בהשוואה ל-7.6 מ"ג לליטר בקבוצת הביקורת). כן התברר כי למטופלים עם אטופיק דרמטיטיס והפרעות שינה נמדדו רמות גבוהות במיוחד של הסמן (23.3 מ"ג לליטר לעומת 20.6 מ"ג לליטר בקבוצת החולים ללא הפרעות שינה).

 

עוד התברר כי מטופלים עם אטופיק דרמטיטיס והפרעות שינה נטו יותר לסבול מגורמי סיכון מוכרים למחלות לב וכלי דם, והיו בסיכון גבוה פי 2.65 לסבול מהשמנת יתר; בסיכון גבוה פי 2.18 לעודף שומנים בדם (היפרליפידמיה); בסיכון גבוה פי 2.45 לפתח סוכרת סוג 2; בסיכון גבוה פי 4.16 לתסמונת המטבולית – צבר גורמי סיכון לתחלואה לבבית; בסיכון גבוה פי 2.42 לטרשת עורקים; בסיכון גבוה פי 2.47 למחלת כלי דם היקפיים; בסיכון גבוה פי 2.37 לפתח אירוע מוחי; בסיכון גבוה פי 2.93 לקרישי דם; ובסיכון גבוה ב-24% לתמותה בהשוואה למטופלים עם אטופיק דרמטיטיס שאינם סובלים מהפרעות שינה.

 

החוקרים מסכמים כי אטופיק דרמטיטיס מעלה את הסיכון להפרעות שינה, ואלה מלוות בעלייה בפעילות הדלקתית ובגורמי הסיכון שמובילים לבסוף לתחלואה ותמותה קרדיו וסקולארית.  

 

הממצאים מדווחים החודש בכנס RAD (קיצור של Revolutionizing Atopic Dermatitis) השלישי – כנס מומחים מקוון בארה"ב על אטופיק דרמטיטיס. 

 

דלקתיות בלילה

 

המחקר הנוכחי נתמך בעבודות נוספות שמזהות קשר בין איכות שינה ירודה לעלייה בפעילות דלקתית, לרבות פעילות מוגברת של ציטוקינים דלקתיים כדוגמת 'אינטרלוקין 6', 'אינטרלוקין 17' והחלבון הדלקתי CRP – כפי שנמצא בעבודה הנוכחית אצל המאובחנים עם אטופיק דרמטיטיס.

 

בשנת 2010 דיווחו חוקרים אמריקאים מאוניברסיטת אמורי כי מצאו בקרב אנשים שלא ישנים מספיק עלייה ברמת הדלקתיות ובסיכון לתחלואה לבבית. באפריל 2014 מצא מחקר אמריקאי קשר בין שינה ירודה פחות מ-6 שעות ביום ולחילופין שינת יתר מעל ל-9 שעות ביום לבין עלייה בסיכון להתפתחות מחלת מעי דלקתית מסוג קוליטיס כיבית.

 

המחקר הנוכחי תומך בעבודות נוספות שמצביעות על קשר בין אטופיק דרמטיטיס לפגיעה באיכות השינה. סקירה של חוקרים מטאיוואן שפורסה באוגוסט 2018 בכתב העת Journal of Allergy and Clinical Immunology מזהה שיעורים גבוהים של הפרעות שינה בקרב מטופלים עם אטופיק דרמטיטיס, לרבות 47% עד 80% מהילדים ו-33% עד 87.1% מהבוגרים שמתמודדים עם המחלה. הפרעות השינה השכיחות, לפי הסקירה, כוללות קשיי הירדמות, יקיצות חוזרות בלילה ועייפות גוברת במשך היום. לפי עבודות, הפרעות שינה מהוות את הגורם השני לפגיעה באיכות חייהם של ילדים ובוגרים עם אטופיק דרמטיטיס, אחרי גרד.

 

בין הסיבות שעשויות להסביר ריבוי הפרעות שינה בקרב מאובחנים באטופיק דרמיטיס נכללים תחושות גרד בלילה בנגעים שעשויות להוביל ליקיצות משינה וחשיפה לאלרגנים בשעות הלילה כמו קרדית אבק הבית, אולם לפי הערכות – אלו יכולים להסביר רק חלק מהנטייה להפרעות שינה. ההערכה בקרב מדענים כי פגיעה בשעון הגוף הפנימי – השעון הצירקדי – קשורה אף היא להתפתחות הפרעות שינה בקרב מאובחנים באטופיק דרמטיטיס. שעון ביולוגי זה מווסת הן את זמני השינה והן את תפקוד מערכת החיסון, הפרשת ציטוקינים דלקתיים, הפרשת הורמונים ומנגנונים פיזיולוגיים של העור. בין השאר, מחקרים מדגימים כי בשעות הלילה חלה עלייה בהפרשת הציטוקינים 'אינטרלוקין 1 בטא', 'אינטרלוקין 2', TNF אלפא ו-'אינטרפרון גמא', ויתכן כי הפרשה משובשת של ציטוקינים, שמאפיינת אטופיק דרמטיטיס היא שמובילה להתפתחות הפרעות שינה. כמו כן, בעבודות נמצא כי בתאי עור ישנו ביטוי לגנים שונים שמעורבים בפעילותו של השעון הצירקדי, למשל הגן BMAL1, ואף נמצא כי פעילות מחסום העור מושפעת משעון הגוף הפנימי, ועל כן ייתכן כי פתולוגיה עורית פוגעת באופן זה בשעון הביולוגי, ומשבשת את איכות השינה.

 

מחקרים זיהו כי הפרעות שינה, שעשויות להיגרם על רקע אטופיק דרמטיטיס – מחמירות את מהלך המחלה ומובילות למעין מעגל קסמים שהמטופלים יתקשו לצאת ממנו ללא טיפול הולם. כך, חולים באטופיק דרמטיטיס עם הפרעות שינה מצויים בסיכון גבוה יותר לסיבוכים שונים, לרבות סיבוכים לבביים כפי שזוהו במחקר החדש.

 

החוקרים בעבודה הנוכחית ממליצים לרופאי עור לבצע בדיקות שגרתיות בקרב מאובחנים באטופיק דרמטיטיס ולאתר את אלו שסובלים מהפרעות שינה במטרה לבצע אצלם פעילות הסברתית משמעותית יותר להפחתת גורמי סיכון למחלות לב וכלי דם. פעילות זו עשויה לכלול הקפדה יתרה של אורח חיים בריא, לרבות תזונה בריאה ופעילות גופנית סדירה והימנעות מעישון וכן טיפול תרופתי להורדת כולסטרול, לפי הצורך.

 

 

עוד על אטופיק דרמטיטיס והפרעות שינה

 

RAD Conference, December 2021, Abstract 648