מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

מנהלי קהילה

ד״ר הדר מילוא-רז
ד״ר הדר מילוא-רז
מומחית לרפואה פנימית ואנדוקרינולוגיה. התמחות: התמחות בפנימית, בית חולים ע״ש שיבא התמחות שניה במכון לאנדוקרינולוגיה, מטבוליזם וסכרת, בית חולים ע״ש שיבא נסיון: ניהול מרפאה בקופ״ח כללית הדרכה במרכז לסימולציות רפואיות (מס״ר) בוגרת בית הספר לטיפול בהשמנה ״SCOPE״ עובדת כיום כרופאה בכירה במכון האנדוקריני וב״מרכז הישראלי לטיפול בעודף משקל״ בבית חולים ע״ש שיבא.
ד
ד"ר עידית דותן
מומחית לרפואה פנימית, אנדוקרינולוגיה ומטבוליזם, והשמנה. מנהלת שירות סכרת והשמנת יתר במכון לאנדוקרינולוגיה, בית חולים בילינסון, מרכז רפואי רבין לימודים: MD, האוניברסיטה העברית, ירושלים, MSc ברפואה ניסויית, מונטריאול, קנדה התמחויות: תת התמחות באנדוקרינולוגיה ומטבוליזם, ולאחריה תת התמחות שניה במחלות מטבוליות - מונטריאול, קנדה התמחות ברפואה פנימית, סורוקה, באר-שבע מחקר: מחקר בסיסי, Jewish General Hospital, מונטריאול, קנדה. לאחר מכן פוסט דוקטורט באוניברסיטת טורונטו שטחי התעניינות: טיפול בהשמנה, השפעות מטבוליות של ניתוח בריאטרי, סכרת: סיבוכים, אשפוז וסביב ניתוח, ממשק בי"ח-קהילה ותזונה https://hospitals.clalit.co.il/rabin/he/departments-and-clinics/endocrinologi/Pages/dr_i_do
מרינה ברושי
מרינה ברושי
- דיאטנית קלינית, היחידה לתזונה ודיאטה, בית חולים בילינסון, מרכז רפואי רבין - מרפאת סוכרת, השמנה ומחלות מטבוליות- בית חולים בילינסון. - דיאטנית סוכרת מכבי שירותי בריאות - קליניקה פרטית ברחובות השכלה: דיאטנית קלינית R.D – רישיון משרד הבריאות. BS.C במדעי התזונה, הפקולטה לחקלאות רחובות, האוניברסיטה העברית. קורסים מקצועיים: קורס "טיפול תזונתי בסוכרת לדיאטנים.יות" -המרכז האקדמי ללימודי המשך ברפואה אוניברסיטת תל אביב. NLP THERAPIST – מכללת NLP PRO מדריך חדר כושר – בית הספר למקצועות הספורט, הסמכה פונקציונליים אימוני התנגדות וTRX קורס תזונת ספורט לדיאטנים – המרכז למניעת השמנה ותזונת ספורט מירי חדד. אתר- https://marina791990.wixsite.com/website פייסבוק- https://www.facebook.com/MarinaBroshiDiet/?ref=bookmarks אינסטגרם : https://www.instagram.com/balanced.diabetes/ על היחידה לתזונה ודיאטה בבילינסון: https://hospitals.clalit.co.il/rabin/he/departments-and-clinics/para-medical-units/Pages/nutrition_and_diet_unit_beilinson.aspx
שרון לוטן פסיכולוגית
שרון לוטן פסיכולוגית
פסיכולוגית רפואית מומחית. בעלת ניסיון רב בעבודה עם מבוגרים המתמודדים עם השמנה, לפני ואחרי ניתוח בריאטרי, במסגרת טיפול פרטני או קבוצתי. בנוסף מטפלת במבוגרים ובני נוער המתמודדים עם מצבים רפואיים שונים במטרה לקדם את בריאותם הגופנית ורווחתם הנפשית. עובדת במסגרת ציבורית ובקליניקה פרטית.

מובילי קהילה

razm121
razm121
עברתי ניתוח מעקף קיבה לפני כשבע שנים .הדרך הניתוחית שלי, הייתה רצופה בעליות רבות ומורדותמהם למדתי רבות על סוגיי  הניתוחים הבריאטרים ועל המעקף בפרט.מזמין אותכם, להצטרף יחד למסע ולדרך אשר אתם עושים בקבוצה לניתוחים בריאטרים.רק יחד נגיע למטרה אשר הצבנו לעצמנו.  
Ruths
Ruths
סובלת מדלקת מפרקים שיגרונית וניוונית, ומחפשת להחליף מידע בנושא
כמוניהשמנהחדשותשיאני הפעילות הגופנית בישראל: תושבי הרצליה, תל אביב ומודיעין

שיאני הפעילות הגופנית בישראל: תושבי הרצליה, תל אביב ומודיעין

מעל למחצית מהישראלים מעל גיל 20 מבצעים פעילות גופנית באופן קבוע, כך לפי נתונים חדשים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. באילו ערים התושבים הכי ספורטיביים? ואיך השתנו הרגלים של תזונה בריאה?


(צילום: shutterstock)
(צילום: shutterstock)

מעל למחצית (54.7%) מהישראלים מעל גיל 20 מבצעים פעילות גופנית באופן קבוע , כך לפי נתונים חדשים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס), המבוססים על נתונים שנאספו בשנת 2023 מאלפי ישראלים בוגרים – ומתוכם 56.1% מהגברים ו-53.5% מהנשים. הסקר מצביע על פערים משמעותיים בין מבצעי פעילות גופנית בקביעות בין יהודים (59.6%) לערבים (34%). מבין היהודים מבצעים פעילות גופנית סדירה כשני שליש (67.7%) מהחילונים, ופחות מכך כאלו המגדירים עצמם דתיים (56.3%) או מסורתיים (54.3%).

 

קרוב למחצית (40%) דיווחו על פעילות גופנית מתונה במשך 150 דקות בשבוע או פעילות מאומצת במשך 75 דקות בשבוע, לפי ההמלצות של ארגון הבריאות העולמי (WHO) לאוכלוסייה הבוגרת – המלצות הרלוונטיות הן לבריאים והן לחולים כרוניים. מבין הנבדקים שמתמידים בפעילות גופנית בהתאם להמלצות יש יותר גברים (43.9%) מנשים (35.6%). לפי הסקר, כשליש (36%) מבצעים פעילות גופנית לפחות שלוש פעמים בשבוע.

 

בבחינת סוגי הפעילות הגופנית, כשליש (30%) דיווחו כי הם עוסקים בפעילות מתונה, וכחמישית (22%) בפעילות מאומצת הגורמת להזעה רבה ולעלייה בקצב פעימות הלב, כמו ריצה, הליכה מהירה ופעילות אירובית, ואילו כעשירית (10%) בפעולות שמתרגלות גמישות ומתיחות – כגון יוגה ופילאטיס. אנשים שמשקלם תקין עוסקים בפעילות גופנית בתדירות גבוהה יותר וזמן ממושך יותר בהשוואה לאשים עם משקל עודף או תת משקל.

 

הערים הספורטיביות ביותר שבהם מעל ל-100,000 תושבים ושיעור גבוה מתושביהם מעל גיל 20 מקפידים על פעילות גופנית סדירה לפי הסקר הן הרצליה (78%), תל אביב-יפו (72%) ומודיעין-מכבים-רעות (70%), ולאחר מכן ראשון לציון וחולון (64%), כפר סבא (63%), רמת גן (62%), רחובות, חיפה ופתח תקווה (60%), אשקלון (58%), באר שבע (54%), נתניה (53%) וחדרה ובני ברק (51%). פחות ממחצית מהתושבים מתמידים בפעילות גופנית בבית שמש (49%), בת ים ואשדוד (48%) וירושלים (41%) – בה יש פערים גדולים בהקפדה על פעילות גופנית בין יהודים (55) לערבים (18%).

 

יש לציין כי קיימת הלימה בין כושר ההשתכרות לבין ביצוע פעילות גופנית סדירה, כאשר לפי הסקר פעילות גופנית סדירה מבוצעת על ידי מעל למחצית (62.6%) מאלו המשתכרים מעל ל-4,000 ש"ח בחודש, בהשוואה ל-44% מבין המשתכרים בין 2,000 ל-4,000 ש"ח בחודש ו-38% מבין המשתכרים עד 2,000 ש"ח לחודש.

 

בסקר נמצא כי שיעור גבוה יותר של נבדקים ישראלים מעדיפים לעסוק בפעילות גופנית במסגרת עצמאית (36%), בהשוואה לאלו שעוסקים בפעילות גופנית במסגרת מאורגנת (13%).

 

כצפוי, הישראלים העוסקים בפעילות גופנית הציגו בסקר ערכים גבוהים יותר במדדים שונים שמעריכים את איכות החיים. כך, אלו המקפידים פעילות גופנית מדווחים יותר כי יש להם חברים (96% לעומת 88% שאינם מבצעים פעילות גופנית באופן סדיר); כי הם מרוצים מהחיים (94% לעומת 88%); כי הם אופטימיים (61% לעומת 57%); כי מצב בריאותם טוב (90% לעומת 77%); כי הם ישנים מספיק בלילה (80% לעומת 69%); כי הם עושים דיאטה (31% לעומת 20%); ויש מתוכם פחות שמדווחים כי הם מעשנים באופן קבוע (13% לעומת 24% מאלו שאינם מבצעים פעילות גופנית באופן סדיר); כי הם מתמודדים עם השמנה (9.8% לעומת 15%); וכי הם מרגישים בדידות לעתים קרובות (3.6% לעומת 7.1%).

 

ירידה בהרגלי תזונה בריאים

 

הסקר החדש מצביע על ירידה בהרגלי תזונה בריאה בקרב בוגרים מעל גיל 20 בישראל. בשנת 2023 דיווחו רק 30% כי הם מקפידים על אכילת שלוש ירקות ביום, בהשוואה ל-41% בסקר שנערך בשנת 2017; 36% דיווחו על אכילת לפחות שני מנות פרי ביום, בהשוואה ל-45% בשנת 2017; 23% דיווחו על אכילת דגנים מלאים פעמיים ביום, בהשוואה ל-30% בשנת 2017; ו-31% דיווחו על צריכת בשר אדום או מעובד לפחות שלושה פעמים בשבוע – עלייה בהשוואה ל-26% בסקר בשנת 2017. עם זאת, דווח גם על שיפור בחלק מהרגלי התזונה, כאשר בשנת 2023 21% דיווחו על שתיית משקה ממותק לפחות שלוש פעמים ביום – ירידה בהשוואה ל-38% בשנת 2017; ו-83% דיווחו כי הם משתמשים בשמן זית כתוספת עיקרית למזון – עלייה בהשוואה ל-79% בשנת 2017. כחמישית (19.4%) דיווחו כי הם מושפעים מפרסומות במזון, וכמחצית (46.6%) דיווחו כי הם בודקים סימון תזונתי ברכיבי המזון. 44.3% דיווחו כי הם מושפעים מהסימון האדום במזונות המתריע מפני עודף שומנים וסוכרים, ופחות מכך, 40.9% מהנבדקים, דיווחו כי הם מושפעים מהסימון הירוק המעיד על מזונות בריאים.

 

כמחצית מהמשתתפים בסקר (49%) דיווחו על עודף משקל ו/או השמנה – 55% מהגברים ו-43% מהנשים, וכרבע (26%) דיווחו כי הם מקפידים על דיאטה להורדה במשקל – 29% הנשים ו-23% מהגברים. כחמישית מהנבדקים בגילי 75 ומעלה (19%) דיווחו על תת משקל. בסקר נמצא כי אנשים במשקל תקין יותר אופטימיים לגבי החיים ויותר בוטחים בזולת – סמן המצביע על בריאות הנפש.

 

קישור לנתוני הלמ"ס, נתוני הסקר החברתי 2023 בתחומי פעילות גופנית ותזונה