מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

חוט שדרה

מנהלי קהילה

ד
ד"ר ודים בלובשטיין
סגן מנהל המחלקה לשיקום שדרה ומנהל היחידה לאורודינמיקה ושיקום שליטה בשתן, בית החולים לוינשטיין מומחה ברפואת שיקום ובעל ניסיון רב בטיפול ושיקום נפגעי שדרה. חבר סגל בחוג לרפואת שיקום. ד"ר בלובשטיין סיים את לימודי הרפואה ברוסיה והתמחה שם ברפואה פדיאטרית. בשנת 93' עלה לארץ, סיים התמחות ברפואה שיקומית ומאז עובד בבית החולים לוינשטיין כרופא בכיר במחלקה לנפגעי שדרה. 
תמר פולאק
תמר פולאק
סגנית אחות אחראית במחלקה לשיקום שדרה, בית החולים לוינשטיין בעלת תואר ראשון בסיעוד ותואר שני בסוציולוגיה רפואית. בעלת ידע ומומחיות בתחום הטיפול והשיקום בנפגעי חוט שדרה.
פרופ' עמירם כ
פרופ' עמירם כ"ץ
פרופסור כ"ץ ניהל את המחלקה לשיקום שדרה במרכז הרפואי לשיקום לוינשטיין עד 30.6.2022. מאז, עוסק בייעוץ, הוראה ומחקר במחלקה וגם בייעוץ פרטי. פרופסור כ"ץ ניהל את בית החולים לוינשטיין משנת 2011 עד יולי 2019. עוד קודם לכן שימש בתפקידים שונים בבית החולים לוינשטיין החל משנת 1983. את תפקידו כמנהל המחלקה לשיקום שדרה, הוא מילא משנת 1994. פרופסור כ"ץ הוא מומחה ברפואה פיסיקלית ושיקום ובעל תואר נוסף כדוקטור לפילוסופיה (בחוג לפיזיולוגיה באוניברסיטת תל אביב). פרופ' כ"ץ השתלם בטיפול בפגיעות חוט שדרה ב- Stoke-Mandeville באנגליה והיה חבר בוועדה המדעית של החברה הבינלאומית לחוט שדרה ISCoS. יחד עם כל צוות המחלקה לשיקום שדרה בלוינשטיין פיתח סולם הערכה תפקודית לנפגעי חוט שדרה שמכתיב כיום יעדי טיפול שיקומי בנפגעי חוט שדרה במדינות רבות בכל העולם. פרטים נוספים ב- www.catzamiramprof.com
סיון אבנרי
סיון אבנרי
פיזיותרפיסט,מדריך קליני ובעל תארים ראשון ושני בפיזיותרפיה. (אוניברסיטת תל אביב)עובד בבית החולים לוינשטיין מאז 2001.אחראי על שירותי הפיזותרפיה במחלקה לשקום שדרה.
הדס טרייסמן
הדס טרייסמן
מרפאה בעיסוק אחראית, המחלקה לשיקום שדרה, בית החולים לוינשטיין בעלת תואר שני וותק של 14 שנה. התמחתה בתחום שיקום שדרה ובנושא זה כתבה גם את התזה
שרון רצהבי
שרון רצהבי
שרון רצהבי, פסיכולוגית רפואית מומחית. תואר ראשון מאוניברסיטת תל אביב, תואר שני מהמכללה האקדמית תל אביב יפו, בית ספר לפסיכותרפיה פסיכואנליטית באוניברסיטת חיפה. עבדה כפסיכולוגית בבית החולים רמב"ם ובבית החולים כרמל בחיפה עם אנשים המתמודדים עם מגוון מחלות ופציעות. כיום פסיכולוגית אחראית במחלקה לשיקום שדרה בבית לוינשטיין.

מובילי קהילה

שמואל-עדיני
שמואל-עדיני
פגוע חוט שדרה צווארי לאחר ניתוח להוצאת גידול אינטראמודולרי בגובה חוליות C2-C5 . חסר תחושה שיטחית ועמוקה.נכה בהגדרות הרפואיות,בריא בראש ובנחישות. כתבתי ספר \"שדרה כחוט השערה\" (פורסם באינטרנט) המתאר את נחישותי השיקומית בתקופה של מספר שנים ואת \"מלחמותי\" בכל התחומים הרפואיים והבירוקרטיים על מנת לחזור ולהשתלב בחברה כשווה.
כמוניחוט שדרהחדשותשחזור טבעי לאחר פגיעות חוט שדרה

שחזור טבעי לאחר פגיעות חוט שדרה

מחקר חדש מראה התאוששות טבעית לאחר פגיעה בחוט השדרה אצל קופים


התאוששות עצבית ספונטנית אצל קופים (צילום: PantherMedia)
התאוששות עצבית ספונטנית אצל קופים (צילום: PantherMedia)

ממצאי המחקר, שפורסמו בגיליון האחרון של כתב עת Nature Neuroscience, עשויים להוביל יום אחד לפיתוח של טיפולים חדשים עבור חולים עם פגיעות בחוט השדרה.

 

בעוד התחדשות אחרי פגיעת מוח ופגיעת חוט שדרה חמורה היא מוגבלת, פציעות קלים מלוות לעיתים קרובות בשחזור תפקודי טוב. כדי לחקור כיצד זה מתרחש, חוקרים מאוניברסיטת קליפורניה ביצעו ניסויים על קופי רזוס בוגרים. הצוות הופתע לגלות כי הקשרים בין המעגלים בחוט השדרה גדלים מחדש באופן ספונטני בהרחבה, עד כדי שחזור מלא של 60% מהחיבורים עד 24 שבועות לאחר פגיעה קלה בחוט השדרה.

 

"מספר החיבורים במעגלים של חוט השדרה יורד ב-80 אחוזים מיד לאחר הפציעה", אמר ד"ר אפרון רוזנצווייג, החוקר הראשי בפרויקט. "הצמיחה החדשה מבצבצות מתוך אקסונים, אשר נושאים אותות לנוירונים אחרים במערכת העצבים המרכזית. הממצא מפתיע במיוחד שכן התופעה אינה קיימת במכרסמים, שמהווים מודל המחקר המסורתי".

 

עד כה,לא ידעו כי חוט השדרה פגוע יכול לשחזר באופן טבעי שיעור גבוה של חיבורים. בנוסף, ההתאוששות הספונטנית היתה מלווה בהתאוששות מקיפה של התנועה בצד הפגוע של הגוף. כעת בודקים כיצד מערכת העצבים מסוגלת להביא לחידוש עצבי בשיעור כה גבוה. ידע זה יכול להוביל לפיתוח של תרופות או גנים שישדרו אותות צמיחה לאתרי נזק בחוט השדרה לאחר פגיעה חמורה בחוט השדרה.

 

האתגר כעת הוא לקבוע מה בדיוק נדרש לאקסונים כדי לגרום לצמיחה מחודשת, אשר תוביל להתאוששות התנועה בחולים לאחר פגיעה בחוט השדרה.

 

מתוך-ScienceDaily

 

Nature Neuroscience, 2010- המאמר המלא (PDF)

 

תרגום ועריכה: אנה רייזמן