דיכאון מהווה סיבוך שכיח ביותר של שבץ מוח, אולם מתברר כי גם מאניה עלולה להיות סיבוך מאוחר של שבץ. סקירה של הספרות שפורסמה בגיליון האחרון של הירחון הרפואי המוביל cerebrovascular disease בחנה את מאפייני התופעה.

מאניה הינה הפרעה פסיכיאטרית הכוללת מצב רוח מרומם, דיבור שוטף, מחשבות גדלות, חוסר שינה, חוסר שקט ועודף מרץ. אנשים בהתקף מאניה נוטים לקחת על עצמם סיכונים לא ריאלים והם משוחררים מעכבות כלכליות או מיניות. כך למשל לעיתים החולה בהתקף מאניה עלול לבזבז סכומי כסף גדולים העשויים להשאירו בתום ההתקף חסר כל.

מאניה מופיעה לרוב כחלק מהתמונה הקלינית של הפרעה דו-קוטבית (מאניה-דפרסיה), חולים אלו סובלים לסירוגין מהתקפי מאניה ודיכאון קשה.

סקירת הספרות החדשה כללה עשרות מאמרים שבדקו את שכיחות התופעה של מאניה בחולי שבץ ואת אופייה הקליני. מהסקירה עולה כי החולה האופייני הסובל ממאניה לאחר שבץ הינו גבר, ללא היסטוריה אישית או משפחתית של הפרעות נפשיות, הסובל לפחות מגורם סיכון וסקולרי אחד ולאחר אוטם שעירב את החצידור הימני של המוח. הסימן הראשון השכיח ביותר בקרב האוכלוסייה שנחקרה היה מצב רוח מרומם. סימפטומים נפוצים אחרים הם עליה בקצב או בכמות הדיבור ונדודי שינה.

מהסקירה עולה כי יש לחשוד במאניה שלאחר שבץ בכל חולה המראה סימני מאניה המלווה גם בחוסר נוירולוגי מוקדי, כגון חולשת פלג גוף, והוא מבוגר ביחס לחולי המאניה הראשונית.

החוקרים מציינים כי יש צורך במחקרים נוספים על מנת לזהות את הבסיס הפתולוגי והאנטומי למאניה לאחר שבץ.

Cerebrovasc Dis 2011;32:11-21

תרגום ועריכה: ד"ר איתן אוריאל