אירוע מוחי
מנהלי קהילה
מובילי קהילה
שבץ לאחר התקף לב - מה הסיכון?
מחקר בחן את הסיכון לשבץ לאחר התקף לב ומצא: השכיחות נמוכה מהמצופה אך השבץ עשוי להיות קטלני יותר
מחקר חדש שנערך בשש מדינות ערביות במזרח התיכון עקב אחר שכיחות מקרי השבץ בחולים המאושפזים לאחר התקף לב (אוטם שריר הלב) ובדק את גורמי הסיכון המובילים לשבץ.
שבץ מוחי מהווה סיבוך ידוע של התקף לב. כמו כן קיימת שכיחות משותפת של שתי המחלות מאחר והתהליך המקדים להן הוא תהליך דומה של טרשת העורקים. בנוסף, מחלות לב - בעיקר הפרעות קצב לבביות - מהוות גורם סיכון לתסחיף לבבי המגיע למוח וגורם לשבץ.
החוקרים עקבו במשך 6 חודשים אחר כמעט 6,000 אנשים מאושפזים בעקבות התקף לב. המחקר שפורסם בכתב העת Cerebrovascular diseases הדגים כי שכיחות השבץ לאחר אוטם שריר הלב עמדה על 0.85%. עוד נמצא כי מקרי השבץ היו חמורים יותר מבחינה קלינית וכרוכים בשיעורי תמותה גבוהים יותר.
הגורמים שנמצאו כמנבאים באופן עצמאי שבץ באנשים שעברו התקף לב כללו גיל מבוגר, שבץ קודם, היסטוריה של ניתוח מעקפים, אוטם שריר הלב המערב את קיר הלב הקדמי ולחץ דם גבוה מאוד בקבלה לבית החולים. לעומת זאת, מתן סטטינים בשלב מוקדם לאחר אוטם שריר הלב, הוריד באופן מובהק את הסיכון לשבץ.
המחקר הראה כי שכיחות שבץ לאחר התקף לב הינה נמוכה מהמצופה, אולם אירועי השבץ לאחר התקף לב קטלניים יותר. סטטינים עשויים לתרום להורדת הסיכון לשבץ באוכלוסייה זו.