מושתלים
מנהלי קהילה
מובילי קהילה
רפואה משלימה למושתלי איברים
אלו טיפולי רפואה משלימה יכולים לסייע למושתלי איברים? מאלו טיפולים כדאי להיזהר? ומדוע מומלץ להימנע מצמחי מרפא ותוספי תזונה? מדריך
העלייה בפופולאריות של טיפולי רפואה משלימה ואלטרנטיבית בשנים האחרונות נותנת אותותיה גם בקרב מושתלי איברים, אשר פונים לטיפולי רפואה משלימה להקלה במתחים ושיפור באיכות החיים.
מושתלי איברים רבים מתמודדים עם מתחים נפשיים, בין השאר על רקע החשש מדחיית השתל והצורך בנטילה קבועה של תרופות מקבוצת האימונוסופרסנטים שבפעולתן מחלישות את המערכת החיסונית ומעלות את הסיכון להידבקות בזיהומים.
טיפולי רפואה משלימה למושתלים עשויים גם לסייע להפחתת כאבים כרוניים ותסמינים נוספים – לרבות עייפות, בעיות עור והעדר תיאבון, הן בסמוך לאחר ניתוח ההשתלה והן בהמשך החיים.
אולם שיטות מסוימות ברפואה משלימה שנתפסות לכאורה כבלתי מזיקות, כמו דיקור סיני ועיסוי – עשויות להציב אתגרים למושתלי איברים ובמצבים מסוימים אף מומלץ להימנע מהן, מאחר והן עשויות להעלות עוד יותר את הסיכון לזיהומים ולדימומים. ואף התרופות למניעת דחיית השתל מחייבות זהירות יתר בצריכה של צמחי מרפא ותוספי תזונה למיניהם, אשר עלולים בשילוב עם התרופות לפגוע בהשפעתן ובכך להביא עם הזמן לסיכון לדחיית האיבר המושתל.
לכן, לדברי ד"ר דורית גמוס, מנהלת היחידה לרפואה משלימה במרכז הרפואי שיבא ומייסדת החברה לרפואה משלימה בהסתדרות הרפואית, "למושתלי איברים שמבקשים לפנות לרפואה משלימה – מומלץ להיוועץ במרפאת ההשתלות וברופא המטפל, ליידע על כוונתם ולבחון יחד עם הצוות הרפואי את הבטיחות בפנייה למטפלים ברפואה משלימה ובנטילת חומרים טבעיים – תוספי תזונה וצמחי מרפא לסוגיהם".
הביקוש לרפואה משלימה בקרב מושתלי איברים
עם השנים הופכים טיפולי רפואה משלימה לשכיחים יותר, וכיום קופות החולים ומרבית בתי החולים מציעים טיפולים ברפואה משלימה במחירים נוחים יחסית, שזמינים למגוון רחב של מחלות, לרבות עבור מושתלי איברים.
מחקר אמריקאי מאוניברסיטת צפון קרוליינה משנת 2011 בחן מדגם של 788 מושתלי איברים, והעלה כי מעל למחציתם (56.9%) צורכים שירותי רפואה משלימה, אף יותר מהנתונים המקובלים בשנים האחרונות באוכלוסייה הכללית בארה"ב (36% עד 38%). מבין המושתלים שנטו לפנות לרפואה משלימה היו יותר משכילים וכן נשים, בהשוואה לאחרים.
מחקר משוויץ שמבוסס על מדגם של 118 מושתלי איברים, שפורסם בספטמבר 2015 בכתב העת European Journal of Integrative Medicine, העלה כי מעל למחציתם (54%) פנו לרפואה משלימה, כאשר כשליש (36%) ציינו כי הסיבה היא מצבם הרפואי הכללי ורבע (25%) דיווחו כי הסיבה היא תופעות הלוואי לטיפול התרופתי.
במאמר המתמקד במושתלי כליה, שפורסם בפברואר 2019 בכתב העת Current Opinion in Organ Transplantation נמצא כי עד 45% מתוכם פונים לטיפולי רפואה משלימה. גם במחקר אמריקאי שפורסם בנובמבר 2018 בכתב העת Explore תועד שיעור זהה של 45% מתוך מדגם של 51 מושתלי כליה שפנו לטיפולי רפואה משלימה, שדיווחו כי הם משתמשים ברפואה משלימה, כשבין הטיפולים השונים שבהם השתמשו נכללו דמיון מודרך (20%), עיסוי (17.1%), יוגה וטאי צ'י (14.3%) ותוספי תזונה (14.3%). הרוב (91.4%) דיווחו כי רפואה משלימה תורמת למצב בריאותם השוטף. בעיות עוריות ואובדן תיאבון היו שני התסמינים העיקריים שנקשרו לשימוש בשירותי רפואה משלימה בקרב מושתלי הכליה.
אחת הבעיות המרכזיות בפנייה לטיפולי רפואה משלימה היא הסיכון לירידה באמון ובהיענות לטיפולים הרפואיים הנדרשים למחלה. מבין המושתלים שפנו לרפואה משלימה – כשליש (39.1%) דיווחו על היענות חלקית בלבד לטיפול בתרופות האימונוסופרסנטיות למניעת דחיית שתל בשלושת החודשים האחרונים – מה שעלול כמובן לסכן את האיבר המושתל.
בעוד שההמלצה הגורפת היא להיוועץ בגורם רפואי כשמתכננים לפנות לטיפולי רפואה משלימה, עבודות מראות כי הדבר אינו נעשה בשגרה. במחקר האמריקאי משנת 2011, 71.3% מהטיפולים המשלימים לא דווחו כלל לרופא המטפל. מחקר אמריקאי אחר שפורסם עוד בספטמבר 1997 בכתב העת Journal of Transplant Coordination העלה כי במדגם של ממתינים להשתלת איברים ומושתלי איברים, כ-20% דיווחו כי עשו שימוש בתוספי תזונה וצמחי מרפא למיניהם, בין השאר בשלב ההמתנה לאיבר – כדי להאריך ככל שניתן את תפקוד האיבר הפגוע, וכן להקלה בתסמינים של עייפות ונדודי שינה (אינסומניה). במחקר התברר כי צוותים רפואיים לרוב אינם מודעים לשימוש זה שעשו ממתינים להשתלות ומושתלים, באופן שחושף מושתלים לתופעות לוואי חמורות עד כדי דחיית האיבר המושתל.
יעילות ובטיחות של שיטות ברפואה משלימה למושתלים
שיטות שונות ברפואה משלימה הוכיחו במחקרים מצומצמים יעילות להקלה בתסמינים עבור מושתלי איברים ובשיפור כולל באיכות החיים. עם זאת, המחקרים בנושא עדיין מצומצמים ואינם מאפשרים לקבוע המלצה חד משמעית לטיפול ברפואה משלימה שצפוי להקל בחיי מושתלים באופן נרחב.
לדברי ד"ר גמוס, "ככלל, מאחר ומושתלי איברים מצויים בסיכון גבוה יותר להידבק בזיהומים, גם בפנייה לטיפולי רפואה משלימה עליהם לוודא שהסביבה נקייה ואין חשיפה למטופלים חולים. מאחר וחלקם סובלים ממערכת חיסונית מוחלשת ונטייה מוגברת לדימומים – מגוון הטיפולים אינו רחב מאוד לגביהם".
טיפולי גוף-נפש
הטיפולים המומלצים ביותר ברפואה משלימה ואלטרנטיבית למושתלי איברים הם טיפולי גוף-נפש שאינם כרוכים במגע מצד המטפל, לרבות טיפולי ביופידבק, מדיטציה בסגנונות שונים כולל מיינדפולנס ואף היפנוזה רפואית, שמוצעת בישראל על ידי מטפלים מוסמכים במסגרת חוק ההיפנוזה. "מטרת טיפולי גוף-נפש להפחית מתח וחרדות ולהקל על כאבים", מסבירה ד"ר גמוס.
קיימות עבודות מצומצמות שמדגימות את התועלת בטיפולים משלימים להרגעת מתחים למושתלי איברים שונים. כך, חוקרים אמריקאים מאוניברסיטת מינסוטה דיווחו בפברואר 2009 בכתב העת Clinical Trials כי טיפולים במדיטציית מיינדפולנס מסייעים להקל על מצוקה נפשית בקרב מושתלי איברים.
בטיפולי גוף-נפש נמנים גם טיפולים פסיכולוגים ופסיכותרפיים שעשויים להקל במתח הנפשי של מושתלים – לרבות טיפולים בגישה קוגניטיבית-התנהגותית (CBT).
דיקור סיני
מאחר ומושתלי איברים מטופלים בתרופות שמחלישות את המערכת החיסונית – הם מצויים בסיכון להידבקות בזיהומים, ועל כן נדרשת זהירות רבה בפנייה לטיפולי דיקור סיני (אקופונקטורה).
לדברי ד"ר גמוס, "צריך לבדוק מהי ספירת תאי הדם הלבנים של המושתל ובמידה והיא נמוכה – והדבר מעיד על מערכת חיסונית מוחלשת – מומלץ להימנע מדיקור. טיפולי דיקור סיני, גם כשהם מבוצעים באופן בטוח עם מחטים סטיריליות – עלולים לגרום לזיהומים למטופלים מדוכאי חיסון, בהם חולי סרטן תחת טיפול כימותרפי אינטנסיבי וגם מושתלים. אם המערכת החיסונית במצב סביר – המושתל יוכל לעבור טיפולי דיקור, אך בכפוף לשיקול דעתו של הרופא המטפל או רופא משולב שיש לו ידע בשני התחומים".
עדויות בודדות בספרות הרפואית רומזות על תועלת אפשרית בטיפולי דיקור סיני להקלה בכאבים אצל מושתלי איברים שנמצאו מתאימים לטיפול.
מסאז'
טיפולים באמצעות עיסוי-מסאז' אף הם עלולים להיות מסוכנים לחולים כרוניים ובהם גם מושתלי איברים – במידה והם בסיכון לדימומים – הן על רקע מחלות נלוות שעלולות להתפתח ומלוות בהפרעות בקרישיות הדם או כתופעת לוואי לחלק מהתרופות מקבוצת האימונוסופרסנטים.
לדברי ד"ר גמוס, "אצל אנשים עם נטייה לדימומים – לחץ על רקמות רכות עלול לגרום לדימום, וחשוב להיות ערים לסכנה זו ולהימנע מטיפולים במגע מלא במידת הצורך".
מספר עבודות מצביעות על תועלת של טיפולים במסאז' רפואי (עיסוי) למטופלים אחרי ניתוחים – לרבות מושתלי איברים שנמצאים מתאימים לטיפול. אחת העבודות המבוקרות בנושא של חוקרים אמריקאים, שפורסמה בדצמבר 2007 בכתב העת JAMA Surgery, מצאה כי בהשוואה לקבוצת ביקורת – מטופלים לאחר ניתוחים מורכבים שעברו טיפולי מסאז' חוו ירידה ברגישות לכאב, בעוצמת הכאב וברמות החרדה.
רפלקסולוגיה
טיפולי רפואה משלימה שמערבים מגע קל – כמו רפלקסולוגיה באמצעות לחץ קל על כפות הרגליים – עשויים להועיל למושתלי איברים, והנושא אף הודגם במספר מצומצם של עבודות.
במחקר מאיראן שפורסם באוגוסט 2020 הודגם כיצד מושתלי כליה שעברו טיפולים קבועים ברפלקסולוגיה חוו הקלה בכאב ועייפות ושיפור באיכות השינה. תיאורי מקרה נוספים בספרות הרפואית מדגימים את התועלת של רפלקסולוגיה גם על מושתלי כבד ולב.
הומאופתיה
הומואופתיה מהווה לפי מחקרים טיפול משלים רווח בקרב מושתלי איברים במדינות שונות. מחקר משוויץ שפורסם בחורף 2009 בכתב העת Clinical Transplantation העלה כי במדגם של מושתלי כליה בוגרים – הומאופתיה הייתה הטיפול העיקרי שנעשה בו שימוש (42.9%), כשאחריו במקום השני בפער ניכר ממוקמת הרפואה הסינית (23.8%).
בין מושתלי האיברים שהתנסו בהומאופתיה גם הזמרת טינה טרנר שהיא מושתלת כליה, כאשר בכמה פרסומים אף נטען כי לצד טיפולים הומאפתיים היא הפסיקה ליטול תרופות להורדת לחץ דם – החלטה שבהמשך דווח כי התחרטה עליה.
לדברי ד"ר גמוס, "בטיפולי הומאופתיה התכשירים לרוב עוברים מספר רב של תהליכי מהילה עד שאין בהם אף מולקולה אחת של חומר פעיל, ולכן לא צפויה אינטראקציה בינם לבין תרופות המרשם". עם זאת, חשוב לזכור כי אין לוותר על הטיפול התרופתי שהותאם למושתל לטובת הומאופתיה – שכן התרופות חיוניות לשמירה על תפקוד האיבר המושתל ולמניעת דחיית השתל.
"ככלל, טיפולי הומאופתיה למטופלים בתרופות שמדכאות את המערכת החיסונית ולמטופלים בסטרואידים לרוב פחות יעילים, ולכן לא צפויים להועיל במידה רבה גם למושתלים", מדגישה ד"ר גמוס.
תוספי תזונה וצמחי מרפא
אזהרה משמעותית ביותר בקהילה הרפואית למושתלי איברים היא בזהירות מפני שימוש לא מבוקר בצמחי מרפא ותוספי תזונה שעלולים להשפיע על האיברים המושתלים וכן לפגוע בהשפעתן של התרופות למניעת דחיית השתל.
לדברי ד"ר גמוס, "הייתי ממליצה ככלל אצבע למושתלי איברים להימנע ככל שניתן משימוש בצמחי מרפא או תוספי תזונה, אלא אם הוכח מחקרית שהם יכולים לתרום בצורה ברורה ואם הוערכה מידת הנזק הפוטנציאלי שלהם והם נמצאו בטוחים". וכאמור – בכל מקרה חשוב להיוועץ עם הרופא לפני תחילת הטיפול.
קיימות כיום עדויות בודדות לגבי צריכת תוספי תזונה וצמחי מרפא בקרב מושתלי איברים והשפעות השילוב עם התרופות הקבועות למניעת דחיית השתל, ועל פי המידע שקיים כיום – שילובים בעייתיים מעלים בין השאר את הסיכון לדימומים, רעד, סיבוכים במערכת העיכול, פגיעה כלייתית, עלייה בלחץ הדם וסוכרת.
ככלל, הסיכון בנטילת תוספי תזונה וצמחי מרפא אמור להיות חמור במיוחד עבור מושתלי כבד, וזאת על רקע תיאורי מקרה בספרות הרפואית שמתייחסים לכישלון מהיר של הכבד ואי ספיקת כבד חמורה לאחר נטילת תוספי תזונה שונים – בעיקר כשהרכיבים שבהם אינם ידועים במלואם – לעתים עד כדי אי ספיקת כבד סופנית והצורך בהשתלת כבד. מי שכבר פועל בגופם כבד מושתל מצויים כמובן בסיכון גבוה במיוחד לתופעה. כך, למשל, תיאור מקרה בברזיל שמדווח במארס 2019 בכתב העת Phytomedicine שמצא קשר אצל מטופל שצרך את צמח המרפא קאוה הנחשב לצמח מרגיע למשך 52 ימים רצופים ופיתח רעילות בכבד עד כדי אי ספיקת כבד שהצריכה השתלת כבד. ולפי מאמר סקירה בנושא מארה"ב שפורסם במארס 2017 בכתב העת Transplantation Proceedings – נטילת תוספי תזונה מהווה את הגורם הרביעי להשתלות כבד.
בספרות המקצועית מדווח על מספר שילובים בעייתיים ספציפיים בין תרופות למושתלי איברים לבין צמחי מרפא ותוספי מזון:
תמציות רוזמרין (Rosemary) שנעשה בהן שימוש בין השאר ליתר לחץ דם ולהפרעות בעיכול, עלולות להוביל לעלייה בריכוז התרופה ציקלוספורין על ידי העלאת זמינותה הביולוגית בגוף, וכך ללא התאמת מינונים עלולות לגרום לריכוזים גבוהים מדי ואף רעילים.
מספר צמחי מרפא פועלים בהשפעה נוגדת לאימונוסופרסנטים שמטרתם להחליש את המערכת החיסונית כדי למנוע דחייה של האיבר המושתל, וכך מסוכנים למושתלים, ובכללם נמנים אכיניצאה (Echinacea), קדד/ אסטרגלוס (Astragalus), ג'ינסנג (Ginseng), שוש קירח/ ליקוריץ (Licorice) ונבטי אלפלפא (Alfalfa sprouts).
קמומיל (Chamomile) עשוי להיות בעייתי בשילוב עם התרופה ציקלוספורין ולהפחית מיעילותה למניעת דחיית השתל, לפי מידע שנאסף במכון הלאומי לרפואה משלימה ואינטגרטיבית בארה"ב (NCCIH).
צמח ההיפריקום בלעז 'סנט ג'ונס וורת' (St. John's Wort) שמהווה אף רכיב במספר תרופות מקבוצת נוגדי הדיכאון – מפחית אף הוא מהשפעת התרופה ציקלוספורין, וכך עלול להעלות את הסיכון לדחיית השתל.
לגבי ויטמין C התקיים דיון מדעי נרחב ורב תהפוכות בדבר השפעותיו, ובשנים האחרונות התברר כי מדובר בוויטמין המדכא את פעילות המערכת החיסונית, ועל כן הוא עשוי יחד עם תרופות מונעות דחיית שתל להעצים את השפעתן ולהעלות עוד יותר את הסיכון להידבקות בזיהומים.
לצד זאת, ישנם מושתלים שמותאמים להם על ידי הרופא ו/או הדיאטנית ויטמינים לתקופות מוגבלות, בהתאם למצבם הרפואי – במידה ובדיקות דם מאבחנות אצלם חוסרים. יש לציין כי חוסרים בוויטמינים נצפים בקרב חולים כרוניים בעיקר לפני השתלת האיברים, וברוב המקרים החוסרים נעלמים לאחר ההשתלה.
מספר מחקרים מצביעים על תועלת במתן תוספי ויטמינים למושתלי איברים לשיפור בתסמינים ובאיכות החיים הכוללת, אם כי כיום אין המלצה גורפת למושתלים ליטול ויטמינים כלשהם.
הוויטמין המדובר בהקשר זה בשנים האחרונות הוא ויטמין D שעשוי להועיל לשיפור תסמינים בקרב מושתלים. מחקר מסין שפורסם במאי 2017 בכתב העת Medicine העלה כי מתן תוסף ויטמין D למושתלי כליה עם מחסור בוויטמין – מסייע לשיפור עייפות. עם זאת, מחקר מאוסטריה מבית החולים האוניברסיטאי בווינה, שהוצג במאי 2015 בכנס של החברה האירופית לרפואת ריאות והאיגוד האירופי לדיאליזה ורפואת השתלות בלונדון, קבע כי מתן ויטמין D בשנה הראשונה לאחר השתלת כליה – למרות חוסרים בוויטמין על רקע הימנעות מחשיפה לשמש והטיפול בסטרואידים בחודשים הראשונים לאחר ההשתלה – אינו מיטיב עם מושתלים וייתכן כי אף קשור בעלייה בסיכון לפגיעה בתפקוד הכליה המושתלת כפי שמתבטא ברמות הקריאטינין בדם.
תה צמחים ותבלינים
השימוש בתה צמחים בקרב מושתלי איברים בכמות מדודה אינו מסוכן ואף עשוי להשרות רוגע, מאחר ואלו מכילים תמציות צמחים בכמויות נמוכות, כך לפי עמדת רשת הבריאות של אוניברסיטאות טורנטו בקנדה שהתייחסה לסוגיה.
עם זאת, לא מומלץ להכין תה מחליטה שמקורה בצמחים שנקטפו ללא פיקוח על השפעות רכיביהם.
כמו כן, לפי המלצות הארגון מושתלים יכולים לאכול מזון מבושל עם תבלינים במינון רגיל, אך יש להיזהר משימוש מרובה בתבלינים שעשוי להיות בעל השפעות על התרופות למניעת דחיית השתל בדומה לצמחי מרפא שונים.
פרויביוטיקה
ההנחיות הקנדיות ממליצות גם להימנע מצריכת מוצרי פרוביוטיקה וכדורים פרוביוטיים שעלולים להשפיע לרעה על המערכת החיסונית באופן שמעלה את הסיכון לדחיית השתל ועוד יותר את הסיכון לזיהומים.
עוד על שילובים בעייתיים עם תרופות למושתלי איברים
* ד"ר דורית גמוס היא מנהלת היחידה לרפואה משלימה במרכז הרפואי שיבא ומייסדת החברה לרפואה משלימה בהסתדרות הרפואית
עדכון אחרון: דצמבר 2020