למרות שהתרופות לטיפול בהפרעות קשב וריכוז מועילות לפי אומדנים עבור כ-70% מהילדים הסובלים מהתסמינים, רבים פונים לטיפולים טבעיים - בין אם כתחליף לטיפול התרופתי או כטיפול משלים. לפי הערכות, שנסמכות על סקירת מאמרים שפורסמה עוד בפברואר 2002, בין 12% ל-64% מהילדים עם הפרעות קשב וריכוז פונים לרפואה משלימה, וזאת על רקע מודעות גוברת לטיפולים אלה וכן לתופעות הלוואי הנלוות לתרופות להפרעות קשב וריכוז וביקורת ציבורית גוברת על ההיקף נרחב של שימוש בתרופות הללו.

רבים מהטיפולים המשלימים להפרעות קשב וריכוז גם נחקרים בשנים האחרונות בכלים מחקריים מקובלים – לרבות מחקרים כפולי סמיות המקובלים להוכחת יעילות טיפולית. עם זאת, נכון להיום אף שיטה משלימה לא הוכיחה יעילות גבוהה יותר בהשוואה לטיפול התרופתי.

אומגה 3

אומגה 3 (Omega 3) היא חומצת שומן רב בלתי רוויה (PUFA, קיצור שלPolySaturated Fatty Acid) המהווה רכיב חיוני לתפקוד ממברנות בתאי גוף שונים, לרבות תאי עצב במוח. קיימת השערה כי לחומצות שומן אלו תפקיד בהולכה העצבית בין נוירונים וכן מגוון תפקידים במערכות ורקמות אחרות בגוף. לאומגה 3 תכונות אנטי דלקתיות שעשויות לשנות את מידת 'הנוזליות' של ממברנות ואת ההרכבים של חומצות שומן בקרומים ובממברנות של תאי מערכת העצבים המרכזית.

אומגה 3 מצויה בדגים – בעיקר אלו הגדלים במים קרים, לרבות הים הצפוני (בהבדל מדגי בריכה) וכן בשמנים המופקים מצמחים כגון פשתן וצמח המרווה, בצמחי מים קרים כגון אצות, באגוזי מלך ובצמחים נוספים, וכן ניתן להשיג אומגה 3 כתוסף תזונה.

ההשערה כי יש קשר בין אומגה 3 להפרעת קשב וריכוז נסמכת על מספר ממצאים: אצל מטופלים עם ADHD נמצאו רמות נמוכות משמעותית של אומגה 3 בכדוריות הדם האדומות מאשר אצל אנשים ללא הפרעת קשב, וכן תועד קצב פירוק גבוה יותר של אומגה 3 בקרב ילדים עם הפרעות קשב. מחקרים בבעלי חיים קשרו בין היפראקטיביות לרמות נמוכות של אומגה 3 בקורטקס הפרונטלי במוח. עדויות אלו ואחרות אף הובילו להשערה כי ייתכן ולחומצות שומן רב בלתי רוויות יש קשר להיווצרות של הפרעות קשב.

מספר מחקרים הראו כי שימוש באומגה 3 יעיל לתסמינים של הפרעת קשב, אולם חלקם הגדול של מחקרים אלו היו עם מתודולוגיה לקויה ולא ניתן להסתמך על ממצאיהם. מחקרים שנערכו תוך הקפדה מתודולוגית - כאלה שהשתמשו בקבוצת ביקורת שנטלה פלצבו (תרופת דמה) ושגם החוקרים וגם הנבדקים במחקר היו עיוורים לסוג הטיפול שקיבלו (כפול סמיות) - הראו בדרך כלל כי לא קיימת השפעה לאומגה 3 מעבר להשפעה של טיפול דמה (פלצבו).

עם זאת, מספר מחקרים העלו ממצאים התומכים באומגה 3 כתוסף אפשרי לאנשים עם הפרעות קשב וריכוז העשוי להפחית בתסמינים ובחומרתם. כך, למשל, מטה אנליזה שפורסמה בספטמבר 2011 הציעה כי תוסף אומגה 3 עשוי להפחית תסמינים של ADHD אצל ילדים. מאמר סקירה מאוקטובר 2014 שפורסם בכתב העת של מרפאות לפסיכיאטריה של הילד והמתבגר בצפון אמריקה הצביע אף הוא על יעילות בטיפול באומגה 3 להפרעות קשב, על סמך ממצאי המחקרים שנכללו בו, וציין כי התועלת של אומגה 3 להפרעות אחרות שקשורות ללמידה בגילי הילדות וההתבגרות, כמו דיסלקציה – פחות חד משמעית. סקירה של מאגר קוצ'ריין שדווחה בשנת 2012 הצביעה גם על יעילות מוגבלת לאומגה 3 בטיפול בהפרעות קשב וריכוז, כשהודגמה יעילות מצומצמת גם לטיפול המשלב שתי חומצות שומן רב בלתי רוויות: אומגה 3 ואומגה 6.

מלטונין

מלטונין (Melatonin) המכונה גם "הורמון החושך" הוא הורמון המופרש באופן טבעי על ידי בלוטת האדרנל במוח בשעות החשיכה ומשרה שינה, ואחראי על ויסות השעון הביולוגי בגוף ומעגל שינה-עירות. מלטונין משווק כיום ככדור שינה בצורת טבלייה בשחרור מושהה, במרשם רופא, והוכח כיעיל לשיפור איכות החיים במספר מצבים רפואיים מורכבים, לרבות אוטיזם.

לפי סיכום מחקרים שבוצע במכון הלאומי לרפואה משלימה ואינטגרטיבית בארה"ב (NCCIH), קיימות עדויות מוגבלות ממחקרים קליניים כי מלטונין יכול לסייע להפרעות שינה המאפיינות צעירים עם הפרעות קשב וריכוז. לפי אחת הסקירות בנושא שפורסמה בשנת 2011, כשמלטונין ניתן למשך ארבעה שבועות, הוא עשוי לשפר את איכות השינה, עם תופעות לוואי מינימאליות.

במכון הלאומי האמריקאי קובעים כי לא ניתן כיום להסיק מסקנות מוחלטות לגבי בטיחות ויעילות השימוש ארוך הטווח במלטונין לאלו המתמודדים עם הפרעות קשב וריכוז, אם כי מחקר משנת 2009 שבחן את השימוש לאורך 3.7 שנים לא מצא סיכון לתופעות לוואי חמורות.

קרניטין

קרניטין (Carnitine) מהווה נגזרת של חומצת אמינו בשם ליזין ומיוצר באופן טבעי בכבד, אולם הגוף נדרש לקבלו גם ממקורות חיצוניים, ולכן כונה בעבר 'ויטמין T', למרות שהוא שונה בהרכבו הכימי מוויטמינים קלאסיים.

ניתן לקבל כיום קרניטין ממזון, ובעיקר ממוצרים שמקורם מהחי – בשר, עוף, דגים ומוצרי חלב, כשפירות וירקות נחשבים דלים בקרניטין, וכמויות קטנות שלו מצויות באגוזים, גרעינים, קטניות וירקות ירוקים כגון ברוקולי, פטרוזיליה ואספרגוס וכן בדגני בוקר כמו חיטה ושעורה ושיבולת שועל. כמו כן קיימים כיום תוספי תזונה המכילים קרניטין, בייחוד בנגזרת 'ל קרניטין' (L- Carnitine), בצורת טבליות. דיאטה מאוזנת דורשת 20 עד 200 מ"ג קרניטין ביום למבוגר במשקל של 70 ק"ג, ותוסף התזונה נצרך בעיקר על ידי צמחונים וטבעונים שמתקשים להשיג כמות זו תוך הימנעות מאכילת מוצרי מזון מן החי.

מחקר מהולנד מיולי 2002 שבוצע בקרב 24 בנים עם הפרעות קשב וריכוז, העלה כי נטילה פעמיים ביום של כמוסת קרניטין שיפרה את התסמינים מהם סבלו, אם כי מחקר אחר משנת 2007 שבוצע בארה"ב לא הצביע על שיפור בתסמיני הפרעות קשב וריכוז עם נטילת קרניטין – בהשוואה לפלצבו. מחקר נוסף משנת 2011 שבוצע באיראן לא הצביע על תועלת בנטילת קרניטין כתוספת לריטלין בקרב ילדים ומתבגרים עם הפרעות קשב וריכוז.

ברזל

מחקרים ספורים בעבר הצביעו על קשר בין מחסור בברזל לבין החמרה בתסמינים של הפרעות קשב וריכוז. מכאן עלתה הסברה כי תוסף ברזל יוכל לסייע בהקלה בתסמינים. מחקר כפול סמיות בחן את הנושא בקרב 23 ילדים עם הפרעות קשב וריכוז בגילי 5 עד 8 שסבלו ממחסור בברזל אך לא מאנמיה. העבודה שפורסמה בינואר 2008 בכתב העת Pediatric Neurology העלתה כי ילדים שקיבלו בקביעות תוסף ברזל דיווחו על שיפור משמעותי בתסמיני הפרעות קשב וריכוז, לרבות היפראקטיביות ואימפולסיביות והעדר קשב. עם זאת, כשהשיפור הוערך בשאלון מובנה – הוא לא הגיע לכדי מובהקות סטטיסטית. באופן מעניין, במהלך הטיפול בתוסף ברזל השתפרו תסמינים של רגליים חסרות מנוחה (Restless legs) המאפיינים הפרעות קשב וריכוז, ומתבטאים בצורך עז להזיז את הרגליים ותחושה לא נעימה ברגליים במנוחה ושינה.

אבץ

חוקרים בעבר כבר דיווחו על רמות נמוכות של אבץ אצל ילדים עם הפרעות קשב וריכוז. בשנים האחרונות דווח במחקרים ספורים על תועלת מוגבלת בשיפור תסמיני הפרעות קשב וריכוז בקרב ילדים שקיבלו בקביעות תוסף אבץ (15 מ"ג אבץ בסירופ מדי יום), אם כי המחקרים הגיעו מתורכיה ואיראן, שבהן מדווח על מחסור בצריכת אבץ בקרב ילדים. באחד המחקרים זוהה שיפור בתסמיני היפראקטיביות והפרעות התנהגותיות המאפיינות ילדים עם הפרעות קשב וריכוז בעקבות תוסף אבץ, וזאת גם בקרב ילדים שרמות האבץ ההתחלתיות שלהם היו נורמאליות. לעומת זאת, במחקר שנערך בגואטמלה לא זוהתה השפעה חיובית של תוסף אבץ על הפרעות קשב וריכוז בקרב ילדים בכיתות א' עד ד', בהשוואה לטיפול דמה באמצעות גלולות סוכר (גלוקוז).

מגנזיום

מספר עבודות בחנו את התועלת בתוסף מגנזיום קבוע בקרב ילדים עם הפרעות קשב וריכוז. מחקר ממצרים שפורסם בינואר 2016 בקרב 25 ילדים עם הפרעות קשב וריכוז העלה כי 18 מתוכם (72%) סובלים ממחסור במגנזיום, ומתן תוסף מגנזיום יומי שיפר אצלם את התפקוד הקוגניטיבי עם תופעות לוואי מינימאליות. עבודות נוספות הצביעו על ממצאים דומים.

פיקנוגנול

פיקנוגנול (Pycnogenol) הוא תוסף תזונה המשמש נוגד חימצון, המופק מקליפת עץ האורן הגדל ביערות דרום מערב צרפת ומשווק כיום בכמוסות. ברפואה המשלימה מוכרות סגולותיו הרבות של הפיקנוגנול במניעת נזקים של רדיקלים חופשיים – לרבות מניעת מחלות לב וכלי דם ומניעת דלקות, הגנה על מערכת החיסון ומניעת תהליכי הזדקנות, ויש הטוענים כי יש לו גם מנגנונים משמרי זיכרון (מונעי אלצהיימר) ופעילות אנטי סרטנית. כיום תוסף זה נמצא בשימוש מועט ביותר כטיפול משלים להפרעות קשב וריכוז.

ג'ינקו בילובה

ג'ינקו בילובה (Ginkgo Biloba) מהווה צמח מרפא סיני שמשווק כתוסף תזונה בכמוסות, ומתהדר בסגולות שונות, לרבות שיפור הזיכרון והיכולת הקוגניטיבית. למרות שתוסף זה צובר פופולאריות בקרב אנשים עם הפרעות קשב וריכוז, היות והוא נקשר בדיווחים שונים לשיפור ביכולת הריכוז, לפי סיכום מחקרים שבוצע במכון הלאומי לרפואה משלימה ואינטגרטיבית בארה"ב (NCCIH), קיימות כיום עדויות לא מספקות כי הוא מסייע לתסמיני הפרעות קשב וריכוז. במחקר אחד שהשווה בין ג'ינקו בילובה וריטלין, נמצא הריטלין יעיל יותר בשיפור התסמינים מצמח המרפא.

מחקר רנדומאלי משנת 2010 מאיראן שבו השתתפו 50 ילדים עם הפרעות קשב וריכוז וטופלו בריטלין ולחילופין בג'ינקו בילובה למשך חודש וחצי הצביע על יעילות מופחתת לצמח המרפא ביחס לריטלין, אם כי אלו שקיבלו ג'ינקו בילובה סבלו מפחות תופעות לוואי, לרבות הפרעות שינה, כאבי ראש וירידה בתיאבון. סקירה משנת 2014 של חוקרים מאוניברסיטת ייל בארה"ב העלתה כי למרות שג'ינקו בילובה פחות יעיל מהטיפול התרופתי המקובל בהפרעות קשב וריכוז, ייתכן כי הוא טוב יותר מטיפול דמה (פלצבו) ומקל על המתמודדים עם ההפרעה.

היפריקום

ההיפריקום, - St. John's Wort מוכר כצמח מרפא עוד מתקופת היפוקרטס ביוון הקדומה ומשמש כנוגד דיכאון טבעי משנת 1500. בישראל משווקות שתי תרופות המכילות תמציות שונות של היפיריקום, הניתנות במרשם רופא ומיועדות לטיפול בדיכאון קל עד בינוני ומאושרות לטיפול גם בילדים החל מגיל 12 – רמוטיב וולאייף 600, וכן הצמח משווק כתוסף תזונה בכמוסות.

אקופונקטורה (דיקור)

השימוש באקופונקטורה (Acupuncture) – דיקור סיני – כטיפול ברפואה משלימה למצבי תחלואה כרוניים שונים, צובר פופולאריות בעשורים האחרונים. כיום אקופונקטורה נחשבת לאחד הענפים המוכחים יותר של הרפואה המשלימה והאלטרנטיבית, עם מספר גדל של מחקרים התומכים ביעילות הטיפול, וקריאה גוברת בישראל לפיקוח והסדרה של שוק הטיפולים בדיקור סיני ובתי הספר בהם מלמדים את הטיפול.

שיטת האקופונקטורה מבוססת על דקירת המטופל בסיכות דקות במיוחד באזורים ספציפיים בגוף. תיאוריות של רפואה סינית בנוגע להפרעת קשב גורסות כי הפרעה זו מייצגת חיבור בין חסרים מולדים, היעדר מרכיבי מזון בגדילה ומצבים נפשיים. ההפרעה, לפי הרפואה הסינית, קשורה לכליות (כמייצגות בעיות התפתחותיות). מרכיבים של חוסר קשב קשורים לחוסר בצ'י בלב ובטחול האחראי על זיכרון ירוד, תגובות איטיות והנטייה להיות שרוי בעולמך הפנימי. מרכיבים של היפראקטיביות / אימפולסיביות, קשורים להיעדר תפקוד מסוג 'ין' בכליות. בהתבסס על תיאוריות אלו, נקודות הדיקור להפרעות קשב נמצאות לאורך ערוץ שן-טינג (Shen-Ting)  ובנקודת טאי-ינג (Tai-Yang) הממוקמת באזורים אלה.

מספר ראיות מחקריות מצביעות על הצלחת הטיפול באקופונקטורה בהפחתת תסמיני הפרעות קשב. מאמר סקירה ומטה אנליזה שפורסם בנושא באפריל 2011 בכתב העת Chinese Journal of Integrative Medicine על ידי חוקרים מדרום קוריאה העלה במסקנותיו כי קיימות ראיות מוגבלות על יעילות האקופונקטורה בשליטה וטיפול בתסמיני הפרעות קשב וריכוז.

פעילות גופנית, מדיטציה ויוגה

מחקרים שונים מצביעים כיום על יעילותה של פעילות גופנית סדירה בשמירה על איכות חייהם של ילדים ובוגרים עם הפרעות קשב וריכוז ובהפחתת תסמיני המחלה. גם שיטות ברפואה משלימה המשיקות לפעילות גופנית הוכחו במספר מחקרים כיעילות.

כיום קיימות ראיות מוגבלות המצביעות על תועלת של טיפולים נוספים מקבוצת 'טיפולי גוף ונפש' כנגד הפרעות קשב וריכוז, לרבות מדיטציה ויוגה. באשר לשיטות של מדיטציה, מחקרים חדשים מתמקדים בטיפולי מיינדפולנס (Mindfullness) מבוססי קשיבות, ששמים דגש על עמדה לא תגובתית וצופים לעבר מחשבות, רגשות ומצבו הגופני של המודט (מי שמבצע את תרגול המדיטציה). מחקר משנת 2007 העלה כי טיפולי מיינדפולנס עשויים להיות יעילים להפרעות קשב וריכוז, אם כי כלל רק קבוצה מוגבלת ולא מייצגת של 24 מבוגרות ו-8 מתבגרות עם הפרעות קשב וריכוז. 

מטה אנליזה וסקירת מאמרים שפורסמה על ידי חוקרים מספרד בנובמבר 2015 בכתב העת Child: Care, Health and Development העלתה כי התערבויות קצרות של פעילות גופנית אירובית, לרבות באמצעות יוגה, יעילות לטיפול בתסמינים של הפרעת קשב, היפראקטיביות, אימפולסיביות, חרדה, משימות ניהוליות והפרעות חברתיות שמאפיינים ילדים עם הפרעות קשב וריכוז. סיכום בנושא שבוצע על ידי מאגר קוצ'ריין ופורסם ביוני 2010 המבוסס על שני מחקרים שבחנו את התועלת במדיטציה שכללה מנטרה ושני מחקרים שבחנו יוגה, העלה כי העבודות מצומצמות מדי מכדי להסיק מסקנות מובהקות סטטיסטית על תועלת בטיפולים אלה להפרעות קשב וריכוז, אם כי נמצא כי הטיפולים הללו לא היו קשורים בסיבוכים או תופעות לוואי חמורות.

נוירופידבק

טיפולים בשיטת נוירופידבק (Neurofeedback) הופכים אף הם לפופולאריים עם השנים ככלי שיש לרפואה המשלימה להציע עם ראיות שונות לתועלת במגוון רב של מצוקות נפשיות. בשיטת הטיפול של נוירופידבק, הדומה לביופידבק – שהפך אף הוא לטיפול פופולארי במצבים כרוניים כמו פוסט טראומה – מטופלים לומדים באמצעות משוב לאמן את המוח כדי לייצר דפוסי פעילות מוחית מסוימים (גלי מוח) שיכולים להקל על תסמיני הפרעת קשב וריכוז.

בעוד שביופידבק מאפשר למטופל שליטה טובה יותר על גופו ועל תגובות פיזיולוגיות ורגשיות כגון דופק, לחץ דם או כיווץ שרירים, בנוירופידבק המשוב (או "ההיזון החוזר") לא נסמך על מדדים גופניים, אלא על הפעילות החשמלית של המוח. בבסיס השיטה עומד הרעיון שאפשר ללמד את המטופל לשלוט בפעילות המוחית.

במסגרת הטיפול שמבוצע בשלבים, מתבצעת תחילה מדידה וניתוח של הפעילות החשמלית של המטופל הספציפי ונוצרת 'מפה' של הפעילות החשמלית המוחית שלו. מפה זו משווית בהמשך לבסיס נתונים של הממוצעים באוכלוסיה עבור קבוצות גיל ומין תואמות. בהמשך, בהתאם לתלונות המטופל, הסיבה לביצוע נוירופידבק והמפה החשמלית הספציפית שלו, נבנית עבור המטופל תוכנית טיפול שמטרתה שינוי היחסים הכמותיים של גלי המוח השונים. השינויים נעשים על ידי חשיפת המטופלים לאמצעים ויזואליים שונים שמעוררים את גלי המוח הרצויים, לרבות משחקי מחשב, או סרטוני וידאו, בזמן שהמטופל מחובר למכשיר EEG  שבוחן את פעילותו המוחית.

השיטה מבוססת על עקרונות של התניה - אם יצליח המטופל לשנות את יחס גלי המוח בכיוון הרצוי, יקבל על כך משוב (פידבק) חיובי. משוב חיובי כזה עשוי להיות שיפור ביכולתו במשחק המחשב, הגדלת התמונה של הסרטון בו הוא צופה כך שיוכל לראות יותר ממנו או כל תגובה אחרת שתיחשב חיובית ומעודדת המשך פעילות בכיוון הרצוי. במידה ולא יצליח לשנות את יחסי הגלים בכיוון הרצוי, לא יקבל את אותו משוב חיובי או 'פרס'. כך, בתהליך שלמעשה מדלג על מודעותו של המטופל, הוא משנה בעצמו את פעילותו המוחית.

בטיפול בנוירופידבק להפרעות קשב נעשה שימוש בשתי טכניקות מרכזיות: הראשונה היא אימון תטא/בטא – כלומר שינוי היחסים בין שני סוגי תדרים של גלי המוח (גלי תטא הם גלים איטיים הפועלים בתדר של 4-8 הרץ, גלי בטא פועלים בתדירות של 13-30 הרץ). בהתערבויות אלו, ילדים לומדים להפחית את פעילות רצועת תטא של ה-EEG ולהגדיל את הפעילות ברצועת בטא. הדבר נעשה משום שמחקרים שונים הראו שאצל ילדים עם הפרעת קשב קיימים גלי תטא מוגברים.

הטכניקה השנייה היא אימון הפוטנציאלים האיטיים של קליפת המוח (SCPs). פוטנציאלים איטיים של קליפת המוח הם שינויים בפעילות החשמלית של קליפת המוח המתקיימים במשך כמה מאות אלפיות השנייה עד כמה שניות. ההשערה כי שינויים אלו מייצגים גיוס משאבי עיבוד בקליפת המוח למשימות לטווח קצר. בעוד שפוטנציאלים איטיים שליליים משקפים עירור או התרגשות מוגברים (למשל במצבי הכנה להתנהגות או לחשיבה), פוטנציאלים איטיים חיוביים פירושם הפחתה של עירור של הרשתות העצביות (כפי שמתרחש לדוגמה במהלך עיכוב התנהגות).

מחקרים שדיווחו על תוצאות חיוביות לנוירופידבק להפרעת קשב וריכוז נערכו החל משנות ה- 70, אך חסרונות מתודולוגיים שונים כמו גודל מדגם קטן, היעדר קבוצת ביקורת, העדר מעקב ארוך טווח והעובדה שנחקרים ידעו שהם מקבלים את הטיפול, הביאו לפקפוק בנכונות המסקנות והגבילו שימוש נרחב בנוירופידבק.

לאחרונה מצטברות ראיות שמבקשות לבסס את יעילות השיטה. המחקר המרכזי הראשון בתחום שמצביע על יעילות, נערך על ידי Gevensleben בגרמניה, ופורסם ביולי 2009 בכתב העת Journal of Child Psychology and Psychiatry. במחקר סווגו 102 ילדים עם ADHD  באקראי לאימון נוירופידבק משולב (תטא/בטא ופוטנציאלים איטיים של קליפת המוח) או לאימון מיומנויות קשב. אימון מיומנויות קשב (Attention Skills Training) – כפי שנערך במחקר הזה, עושה שימוש בתוכנה שנועדה לאמן תפיסה חזותית ושמיעתית, ערנות, קשב מתמשך ותגובתיות. תוצאות המחקר – שהתבססו על דירוגי התנהגות על ידי הורים ומורים – הצביעו על עליונות של אימוני נוירופידבק בהפחתת תסמינים של ADHD.

בסקירת שמונה מחקרים שפורסמה על ידי חוקרים מגרמניה באוקטובר 2014 נקבע כי נוירופידבק מאפשר הורדה מובהקת סטטיסטית של התסמינים המרכזיים של הפרעות קשב וריכוז. עם זאת, החוקרים מציינים כי מאחר והמחקר לא היה 'עיוור' – כלומר הנבדקים ידעו לאיזו קבוצה הם מסווגים – מה שמפחית מרמת המובהקות. בסקירה נוספת של חוקרים אמריקאים מיולי 2014, המסקנה הייתה כי לא ניתן כיום להמליץ על נוירופידבק כטיפול בודד לילדים עם הפרעות קשב וריכוז, אלא בשילוב הטיפול המסורתי. עם זאת, החוקרים מסכמים כי "נוירופידבק היא אופציה טיפולית מקובלת למשפחות עם הזמן והכסף להשקיע בטיפול, מבלי לזנוח משאבים מטיפולים אחרים או מצרכים משפחתיים נוספים":

כירופרקטיקה

כירופרקטיקה (Chiropractic או STM, קיצור של Spinal Manipulation Therapy) - שמשמעותה היא ביצוע "פרקטיקה" באמצעות ידיים "כירו" - היא מקצוע שמתרכז באבחון וטיפול בבעיות של עמוד השדרה ומערכת השלד-שריר, במטרה להשפיע על מערכת העצבים ולהביא לתפקודה האופטימלי. השיטה מבוססת על ההנחה כי בעיות במפרקים עלולות להשפיע על מערכת העצבים. הטיפול מנסה לתת פתרון לבעיות בעמוד השדרה על ידי מניפולציות שונות, כגון מתיחות. מחקרים על כירופרקטיקה הציגו יעילות במגוון מצבים רפואיים האופייניים לילדים, לרבות אסתמה, גזים אצל תינוקות והרטבות לילה.

ביחס להפרעות קשב וריכוז, מאז 2008 פורסמו מספר תיאורי מקרה של טיפול כירופרקטי בילדים הסובלים מהפרעת קשב עם דיווחים על תוצאות חיוביות. אלקנטרה ודיוויס פרסמו בשנת 2010 סדרה של ארבעה מקרים - עדות הנחשבת כבעלת תוקף מאוד נמוך מבחינה מדעית. המטפלים מצאו כי אצל כל הנבדקים חל שיפור משמעותי בתסמיני הפרעת הקשב, לרבות היפראקטיביות, אימפולסיביות וחוסר קשב, וכן בקשיים התנהגותיים, רגשיים וחברתיים. החוקרים מבקשים לעודד עבודות נוספות בתחום. דיווח נוסף תועד בספטמבר 2012 בקנדה.

גירוי מגנטי מוחי

גירוי מגנטי מוחי, ובשם המלא 'גירוי מגנטי טרנס-גולגלתי חוזר' או בלעז TMS – קיצור של Transcarnial Magnetic Stimulation, מהווה שיטה לא פולשנית לגירוי מוחי. במסגרת השיטה המיושמת כיום למספר מצבים רפואיים – ובעיקר לדיכאון קשה העמיד לטיפול תרופתי וכן לכאבי ראש מסוג מיגרנות, חובש המטופל קסדה המאפשרת חשיפה לשדות מגנטיים באזורים נרחבים בקליפת המוח. זרמים חשמליים חלשים שמועברים בקסדה במהלך הטיפול מפעילים שדות אלקטרומגנטיים הגורמים לשינויים בפעילות הנוירונים באזורים ספציפיים בקליפת המוח.

בהפרעת קשב מעורבים בין היתר נוירונים דופמינרגים (כלומר נוירונים המשתמשים בדופמין כמוליך עצבי) באזורים פרה-פרונטליים של האונות הקדמיות במוח, ובמספר עבודות נמצא כי הטיפול בגרייה מגנטית משפיע על הפרשת דופמין באזורים אלו.

ישראל מתקדמת בטיפול בגירוי מגנטי מוחי ומספר מחקרים מצומצמים הבוחנים את יעילות הטיפול להפרעות קשב וריכוז בוצעו בארץ. מחקר שבוצע במסגרת המרכז לבריאות הנפש שלוותה, ופורסם באוגוסט 2010 בכתב העת World Journal of Biological Psychiatry – הציג תוצאות חיוביות ליעילות הטיפול במסגרת בדיקה שנעשתה במחקר אקראי וכפול סמיות מול קבוצת ביקורת, הנחשב למחקר בעל איכות גבוהה יחסית, בהשתתפות 13 נבדקים.

בינואר 2017 דיווחו חוקרים מהמרכזים הרפואיים הפסיכיאטריים שלוותה ובאר יעקב ואוניברסיטאות תל אביב ובן גוריון, באותו כתב העת, כי במסגרת מחקר שבחן 26 מבוגרים עם הפרעות קשב וריכוז – זוהו תוצאות הפוכות, ולא נמצא שיפור בתסמיני הפרעות קשב בתגובה לגירוי המגנטי, בהשוואה לגירוי דמה.

לצד זאת, סקירה הנוגעת ליעילות הטיפול בגירוי מגנטי מוחי של חוקרים אמריקאים מאוניברסיטת הארוורד שפורסמה בפברואר 2017 מצביעה על יעילות מסוימת לשיטה לתסמיני הפרעות קשב וריכוז, לרבות למצבים רפואיים נוספים כדוגמת אוטיזם, אפילפסיה ושיתוק מוחין.

* בהכנת המדריך סייע ד"ר טמיר אפשטיין, פסיכיאטר בכיר ופסיכותרפיסט במרכז הרפואי שיבא ומנהל השירות להפרעות התפתחות במבוגרים בבית החולים ומומחה לאבחון וטיפול בהפרעות קשב וריכוז ומנהל בקהילת הפרעות קשב וריכוז באתר כמוני 

עדכון אחרון: אוגוסט 2017